בחינת גמר · אביב תשפ"ב 2022 · שאלון 733001 · שאלות 1–10
✦ בנוי על ידי פהד גאנם ✦
💡
על המסמך: הצעה לפתרון מלא לשאלון 733001 — חשמל ואלקטרוניקה לטכנאים, מגמת הנדסת חשמל, בקרה ואנרגייה (כיתה י"ג), אביב תשפ"ב 2022. בשאלון עשר שאלות, והנבחן עונה על חמש בלבד. נוסח השאלות הוא של משרד החינוך; הפתרונות נכתבו במלואם ואומתו נומרית על ידי פהד גאנם.
פרק ראשון — תורת החשמל · שאלות 1–4
שאלה 1 — מתחי צמתים עם שני מקורות זרם
נתונים: I₁ = 2 A · I₄ = 3 A · E₂ = 10 V · E₃ = 12 V · R₁ = 3 Ω · R₂ = 5 Ω · R₃ = 3 Ω · R₄ = 1 Ω
💡
מבנה המעגל: הפס התחתון הוא הצומת A והוא מוארק. הצומת B מוזן ממקור הזרם I₁ שחיציו כלפי מעלה, ויורד אל האדמה דרך R₁. מן B יוצא ענף אל הצומת C דרך R₂ בטור עם E₂, שקוטבו החיובי פונה אל B. הצומת C יורד אל האדמה בשלושה ענפים: R₃ בטור עם E₃ שקוטבו החיובי כלפי מעלה, הנגד R₄ לבדו, ומקור הזרם I₄ שחיציו כלפי מטה.
סעיף א — מערכת המשוואות
במעגל שני צמתים בלבד שאינם ידועים, B ו-C, מפני שהצומת A נבחר כייחוס ומתחו אפס. בכל צומת נכתוב שסכום הזרמים הנכנסים שווה לסכום היוצאים.
הצומת B. מקור הזרם מזרים אליו שני אמפרים, והם מתחלקים בין R₁ לבין הענף שאל C:
2 = UB3 + UB - UC - 105
הצומת C. מה שנכנס אליו מן הענף השמאלי יוצא בשלושת הענפים היורדים:
UB - UC - 105 = UC - 123 + UC1 + 3
💡
שני דברים שכדאי לשים לב אליהם. ראשית, מקור זרם אידאלי נכנס למשוואה כמספר קבוע ולא כמנה — הוא אינו תלוי במתחי הצמתים כלל. שנית, מקור המתח בתוך ענף פשוט מזיז את המונה: בענף של E₂ יוצאים מן הקוטב החיובי ולכן מחסירים 10, ובענף של E₃ הקוטב החיובי פונה כלפי מעלה ולכן החיסור הוא UC - 12.
הסימן השלילי אינו טעות אלא תשובה: הנחנו בכתיבת המשוואות שהזרם זורם מ-B ל-C, והתוצאה מלמדת שהוא זורם בכיוון ההפוך. הסיבה היא המקור E₂ — עשרת הוולטים שלו גדולים מהפרש מתחי הצמתים, ולכן הוא זה שקובע את הכיוון.
נבדוק זאת בחוק הזרמים בצומת B: הנגד R₁ מושך 2.54 A, ומקור הזרם מספק רק 2 A — לכן חייבים להגיע אל B עוד 0.54 A מן הענף של R₂, בדיוק כפי שהתקבל ✓
🧪סימולציה בתוך הדף— שני הצמתים וששת הענפים
שני מקורות הזרם מושכים לכיוונים מנוגדים. הקטינו את E₂ אל מתחת לשבעה וולט וראו את הזרם ב-R₂ מתהפך — עד אז המקור גובר על הפרש הפוטנציאלים.▶ סימולטור מתחי הצמתים
🧪 בגרסת האתר יש כאן סימולציה אינטראקטיבית — שני הצמתים וששת הענפים.
מבנה המעגל: מן המקור יוצא ענף ראשי ובו R₁ ו-L₁ בטור, ובו זורם I₁. הענף מגיע לצומת שממנו יורד הקבל C₂ (הזרם I₂) ויוצא ענף שני ובו R₃, C₃, R₄ ו-L₄ כולם בטור (הזרם I₃). שני הענפים נסגרים על הפס התחתון.
החלק המדומה חיובי — המעגל השראי, למרות שני הקבלים שבתוכו.
סעיף ב — שלושת הזרמים
I₁ = UZT = 80∠90°9.93∠40.91° = 8.06∠49.09° A
המתח על שני הענפים המקביליים הוא המתח שנותר אחרי הענף הראשי, ואפשר לקבלו ישירות מן העכבה המקבילית:
Up = I₁ · Zp = 8.06∠49.09° × 5.70∠-74.74° = 45.95∠-25.66° V
I₂ = UpZ₂ = 45.95∠-25.66°5∠-90° = 9.19∠64.34° A
I₃ = UpZ₃ = 45.95∠-25.66°18.03∠33.69° = 2.55∠-59.35° A
I₁ = 8.06∠49.09° A ; I₂ = 9.19∠64.34° A ; I₃ = 2.55∠-59.35° A
⚠️
שימו לב ש-I₂ גדול מ-I₁ — הזרם בענף אחד גדול מן הזרם הכולל. בזרם ישר זה בלתי אפשרי, ובזרם חילופין זו תופעה רגילה: שני זרמי הענפים כמעט מנוגדים בפאזה, ולכן הסכום הווקטורי שלהם קטן מן הגדול שבהם.
אימות בחוק הזרמים — נחבר את שני זרמי הענפים בהצגה המלבנית:
I₂ = 3.98 + j8.28 ; I₃ = 1.30 - j2.19
I₂ + I₃ = 5.28 + j6.09 = 8.06∠49.09° A ✓
סעיף ג1 — שלושת ההספקים
ההספק המדומה מתקבל ממכפלת המתח בצמוד של הזרם הכולל:
S = U · I₁ = 80 × 8.06 = 644.9 VA
P = S · cos φ = 644.9 × cos(40.91°) = 487.3 W
Q = S · sin φ = 644.9 × sin(40.91°) = 422.3 var
P = 487.3 W ; Q = 422.3 var ; S = 644.9 VA
אימות ישיר — ההספק הממשי מתפתח על שלושת הנגדים בלבד, כל אחד עם הזרם שלו:
הניצב האופקי הוא P = 487.3 W, הניצב האנכי הוא Q = 422.3 var ומצויר כלפי מעלה מפני שהמעגל השראי, והיתר הוא S = 644.9 VA. הזווית שבין P לבין S היא 40.91° — בדיוק זווית העכבה השקולה, ומקדם ההספק הוא 0.756.
🧪סימולציה בתוך הדף— משולש ההספקים של המעגל כולו
P הוא ההספק שנצרך בנגדים בלבד ו-Q הוא זה שהמקור מלווה למעגל וחוזר. הקטינו את X(C₂) וראו את המשולש מתהפך כלפי מטה — המעגל נעשה קיבולי.▶ מעבדת ההספקים
🧪 בגרסת האתר יש כאן סימולציה אינטראקטיבית — משולש ההספקים של המעגל כולו.
מבנה המעגל: מן ההדק A יוצא ענף ראשי ובו R₁ ו-C₁ בטור, והוא מגיע לצומת D. מן D יורד ענף ובו C₃ ו-L₃ בטור אל הצומת E — בו זורם הזרם הנתון I₃. מן D יוצא גם ענף שני ובו R₂, L₂ ו-C₂ בטור, שנסגר אף הוא על E. הכיוון בשאלה הפוך מן הרגיל: נתון זרם בענף אחד, ומבקשים למצוא ממנו את מתח המקור.
סעיף א — העכבה הכוללת ואופי המעגל
תחילה נתרגם את כל הקבלים והסלילים לעכבות בתדר של 70 הרץ:
מדוע נוח לפתור שאלה כזאת דווקא מן הענף פנימה החוצה: מרגע שידוע זרם באחד הענפים המקביליים, המתח על שניהם ידוע — ומשם הדרך אל הזרם השני, אל הזרם הכולל ואל מתח המקור היא רק שרשרת של כפל וחילוק פאזורים, בלי אף משוואה.
🧪סימולציה בתוך הדף— שלושת הזרמים סביב הזרם הידוע
הענף השלישי הוא ריאקטיבי טהור, ולכן המתח עליו ניצב לזרם. הזיזו את מחוון התדר וראו את שני הענפים משנים אופי — יש תדר שבו הענף השני הופך מקיבולי להשראותי.▶ מעבדת המספרים המרוכבים
🧪 בגרסת האתר יש כאן סימולציה אינטראקטיבית — שלושת הזרמים סביב הזרם הידוע.
שאלה 4 — עומס תלת-מופעי סימטרי בחיבור משולש
נתונים: UL = 400 V · f = 50 Hz · Z = 12 + j4 Ω בכל מופע
סעיף א — הזרם המופעי והזרם הקווי
בחיבור משולש כל עכבה מחוברת בין שני קווים, ולכן המתח עליה הוא המתח הקווי המלא:
הזרם הקווי גדול פי שורש שלוש מן המופעי ומפגר אחריו ב-30°:
Ia = √3 · Iab = 1.732 × 31.62 = 54.77 A
Iab = 31.62∠-18.43° A ; Ia = 54.77∠-48.43° A
בהצגה מלבנית, כשמתח הקו a-b נבחר כייחוס:
Iab = 30 - j10 A
Ia = 36.34 - j40.97 A
סעיף ב — מקדם ההספק
cos φ = R|Z| = 1212.65 = 0.949
cos φ = 0.949 מפגר — עומס השראי
סעיף ג1 — שלושת ההספקים
נחשב מופע אחד ונכפול בשלוש:
P = 3 · Iab2 · R = 3 × 1000 × 12 = 36000 W
Q = 3 · Iab2 · X = 3 × 1000 × 4 = 12000 var
S = 3 · UL · Iab = 3 × 400 × 31.62 = 37947 VA
P = 36 kW ; Q = 12 kvar ; S = 37.95 kVA
אימות: הנוסחה הקווית והנוסחה המופעית חייבות לתת אותו הספק מדומה, והמשולש חייב להיסגר:
√3 · UL · Ia = 1.732 × 400 × 54.77 = 37947 VA ✓
√(362 + 122) = √1440 = 37.95 kVA ✓
סעיף ג2 — משולש ההספקים
הניצב האופקי הוא P = 36 kW, הניצב האנכי הוא Q = 12 kvar ומצויר כלפי מעלה, והיתר הוא S = 37.95 kVA. הזווית שביניהם היא 18.43°.
💡
ההשוואה שכדאי לעשות: אותה עכבה בדיוק, לו הייתה מחוברת בכוכב על אותה רשת, הייתה צורכת 12 kW בלבד — שליש. זו הסיבה שמנוע גדול מותנע בכוכב ורק אחר כך עובר למשולש.
🧪סימולציה בתוך הדף— משולש ההספקים והמעבר בין משולש לכוכב
החליפו בין המשולש לכוכב וראו את ההספקים קטנים פי שלושה בדיוק, בעוד מקדם ההספק אינו זז כלל — הוא תלוי רק בעכבת המופע.▶ מעבדת המערכת התלת-מופעית
🧪 בגרסת האתר יש כאן סימולציה אינטראקטיבית — משולש ההספקים והמעבר בין משולש לכוכב.
פרק שני — אלקטרוניקה א׳ · שאלות 5–8
שאלה 5 — רשת RC מעבירת גבוהים עם דופק מלבני
נתונים: C = 0.2 µF · R = 10 kΩ · דופק 5 V · משך הדופק 4.5 msec
סעיף א1 — סוג המסנן
הקבל יושב בטור בין המבוא למוצא, והנגד מקביל למוצא. בתדרים נמוכים עכבת הקבל גבוהה והוא חוסם, ובתדרים גבוהים היא נמוכה והאות עובר כמעט במלואו:
מסנן מעביר גבוהים — high pass
במישור הזמן אותה רשת בדיוק נקראת מעגל גוזר: היא מגיבה למדרגות של אות המבוא ומתעלמת מן החלקים הקבועים שלו.
סעיף א2 — צורת שני המתחים
τ = R · C = 10 × 103 × 0.2 × 10-6 = 2 msec
המבוא הוא מלבן: קופץ ל-5 V ברגע אפס, נשאר שם 4.5 msec וחוזר לאפס.
המוצא מתנהג אחרת לגמרי. הקבל אינו מאפשר קפיצה במתח שעליו, ולכן כל קפיצה של המבוא עוברת במלואה אל המוצא ומשם דועכת:
ברגע t = 0 : Voutקופץ אל +5 V ודועך
ברגע t = 4.5 msec : Voutצונח ב-5 V ודועך
התוצאה היא שני חודים חדים — חיובי בעליית הדופק ושלילי בירידתו — עם דעיכה מעריכית ביניהם. זו בדיוק צורת האות של מעגל גוזר.
סעיף ב — משוואות מתח המוצא
בזמן הדופק, כלומר בתחום שבין אפס ל-4.5 msec, הקבל נטען דרך הנגד והמוצא דועך מן הערך שאליו קפץ:
Vout(t) = 5 · e-t/2 V הזמן במילישניות
Vout(4.5) = 5 · e-2.25 = 5 × 0.1054
Vout(4.5 msec) = 0.53 V
אחרי הדופק יורד המבוא ב-5 V בבת אחת. הקפיצה עוברת במלואה אל המוצא, ולכן הוא נופל מ-0.53 V אל -4.47 V, ומשם דועך אל האפס:
Vout(t) = -4.47 · e-(t-4.5)/2 V
Vout(6.5) = -4.47 · e-1 = -4.47 × 0.3679
Vout(6.5 msec) = -1.65 V
⚠️
הטעות הנפוצה כאן היא להתחיל את הדעיכה השנייה מ-5 V ולא מ-4.47 V. הקבל אינו "מתאפס" בסוף הדופק — הוא נשאר טעון ב-4.47 V, וזה בדיוק המתח שנותר על הנגד ברגע הירידה.
סעיף ג — מתי המוצא יורד ל-2.5 V
זהו בדיוק חצי מן הערך ההתחלתי, ולכן:
5 · e-t/2 = 2.5 → e-t/2 = 0.5
t = 2 · ln 2 = 2 × 0.693
t = 1.39 msec
🧪סימולציה בתוך הדף— הקפיצה למעלה בהתחלה והצניחה בסוף
רשת מעבירת גבוהים מעבירה רק את השינויים. הגדילו את קבוע הזמן וראו את הדעיכה מתמתנת עד שהמוצא כמעט מעתיק את הכניסה — ואז הרשת כבר אינה גוזרת דבר.▶ מעבדת רשתות RC
🧪 בגרסת האתר יש כאן סימולציה אינטראקטיבית — הקפיצה למעלה בהתחלה והצניחה בסוף.
שאלה 6 — בקרת הספק בעומס אומי באמצעות טריאק
נתונים: RL = 80 Ω · VRMS = 230 V · f = 50 Hz · דופקי הצתה כל 2.5 msec אחרי חציית האפס
💡
מבנה המעגל: הטריאק יושב בטור עם העומס על רשת החילופין. בניגוד לטיריסטור, הטריאק מוליך בשני כיווני הזרם, ולכן מערכת הבקרה שולחת דופק הצתה בכל חצי מחזור — וזו בקרת גל שלם.
סעיף א — צורות הגלים
מן הגרפים שבשאלה עולה שדופק ההצתה מגיע 2.5 msec אחרי כל חציית אפס. מחזור שלם ברשת של 50 הרץ נמשך 20 msec, וחצי מחזור נמשך 10 msec — כלומר 180°:
α = 2.510 × 180° = 45°
המתח על העומס הוא אפס מתחילת כל חצי מחזור ועד רגע ההצתה, ומרגע ההצתה ואילך הוא עוקב אחרי מתח הרשת עד חציית האפס הבאה. התוצאה היא סינוס שראשיתו קטומה בכל חצי מחזור, בשני הכיוונים.
המתח על הטריאק הוא ההפך המדויק: הוא נושא את מלוא מתח הרשת כל עוד הרכיב חסום, ונופל לאפס ברגע ההצתה ועד סוף חצי המחזור. סכום שני המתחים בכל רגע שווה תמיד למתח הרשת.
סעיף ב — המתח היעיל על העומס
נשתמש בנוסחת בקרת הגל השלם בעומס אומי, כפי שהיא מופיעה בנוסחאון:
מה מלמדת התוצאה: זווית הצתה של 45° חותכת רבע מכל חצי מחזור, ובכל זאת המתח היעיל יורד רק ב-4.6 אחוזים. הסיבה היא שהחלק הקטום נמצא סמוך לחציית האפס, שם משרעת הסינוס קטנה ותרומתה לערך היעיל זניחה. רק סביב 90° מתחילה הבקרה לעבוד באמת.
סעיף ג — ההספק היעיל על העומס
P(RL) = VL2RL = 219.3280 = 4809380
P(RL) = 601 W
להשוואה — בלי בקרה כלל, כשהעומס מחובר ישירות לרשת, ההספק היה 661 W. הבקרה בזווית 45° הורידה אותו ב-9 אחוזים בלבד.
🧪סימולציה בתוך הדף— צורת הגל על העומס בכל זווית הצתה
האפור הוא מתח הרשת והירוק הוא מה שמגיע לעומס. החליפו לטיריסטור וראו את חצי המחזור השלילי נעלם לגמרי — וההספק נחתך לחצי מיד.▶ מעבדת אלקטרוניקת ההספק
🧪 בגרסת האתר יש כאן סימולציה אינטראקטיבית — צורת הגל על העומס בכל זווית הצתה.
שאלה 7 — משווה עם חיישן אור והתראת LED
נתונים: vin = 6 V · VCC = 9 V · R₁ = 42 kΩ · R₂ = 12 kΩ · R₃ = 6 kΩ · VLED = 1.2 V · ILED = 15 mA
💡
מבנה המעגל: מגבר השרת עובד כאן ללא משוב כלל — זהו משווה. בכניסה החיובית יושבת הנקודה X, שהיא מחלק מתח בין חיישן האור לבין R₁. בכניסה השלילית יושבת הנקודה Y, שהיא מחלק מתח קבוע בין R₂ ל-R₃ ומשמש מתח ייחוס. המוצא קופץ אל מתח ההזנה כאשר X גבוה מ-Y, ואל האפס כאשר הוא נמוך ממנו.
סעיף א — המתח בנקודה Y
הכניסה השלילית אינה מושכת זרם, ולכן המחלק אינו מועמס:
VY = 6 · R₃R₂ + R₃ = 6 × 612 + 6 = 6 × 13
VY = 2 V
סעיף ב — ערכו של R₄
כשהנורית דולקת המוצא נמצא במתח ההזנה המלא. על הנורית נופל מפל קבוע, וכל היתר נופל על הנגד:
V(R₄) = VCC - VLED = 9 - 1.2 = 7.8 V
R₄ = 7.815 × 10-3
R₄ = 520 Ω
סעיף ג — התנגדות החיישן שבה הנורית דולקת
הנורית דולקת כאשר המוצא גבוה, כלומר כאשר המתח בנקודה X עולה על מתח הייחוס. נמצא את ההתנגדות שבה שני המתחים משתווים — זהו סף ההפעלה:
VX = 6 · R₁R(LDR) + R₁ = 2
6 × 42 = 2 · (R(LDR) + 42) → 252 = 2R(LDR) + 84
R(LDR) = 1682
R(LDR) = 84 kΩ — סף ההדלקה
ההתנגדות של חיישן אור יורדת ככל שההארה מתחזקת. לכן הנורית דולקת בכל ההתנגדויות הקטנות מן הסף:
R(LDR) < 84 kΩ → הנורית דולקת
מן האופיין שבשאלה: בהארה של 2 klux ההתנגדות היא 60 kΩ ובהארה של 5 klux היא 30 kΩ — שתיהן מתחת לסף, והנורית דולקת. הסף עצמו, 84 kΩ, נמצא על העקומה בהארה של כ-1.5 klux, ולכן זהו גבול ההפעלה של המעגל.
💡
מדוע צריך משווה ולא סתם נגד עם נורית: החיישן משנה את התנגדותו בהדרגה, והנורית הייתה מתעמעמת ומתבהרת ברציפות. המשווה הופך את המעבר ההדרגתי הזה להחלטה חדה — דלוק או כבוי — סביב סף מוגדר, וזה מה שהופך את המעגל למערכת חיווי ולא לתאורת רקע.
🧪סימולציה בתוך הדף— סף המשווה מול התנגדות החיישן
הציר האופקי לוגריתמי. הקו האדום הוא הסף הקבוע והכחול הוא מה שהחיישן מייצר. הזיזו את החיישן ימינה — אל החושך — וראו את הנקודה יורדת מתחת לסף והנורית נכבית.▶ מעבדת מגברי השרת — משווה
🧪 בגרסת האתר יש כאן סימולציה אינטראקטיבית — סף המשווה מול התנגדות החיישן.
המגבר A — הכניסה החיובית מוארקת, האות מגיע דרך R₁ אל הכניסה השלילית ו-R₂ הוא המשוב. זהו מגבר הופך בהגבר 2.
המגבר B — האות מגיע ישירות אל הכניסה החיובית, ורשת R₅ ו-R₆ מחוברת אל הכניסה השלילית. זהו מגבר לא-הופך בהגבר 3.
המגבר C — מוצאו של A מגיע דרך R₃ אל הכניסה החיובית, מוצאו של B מגיע דרך R₄ אל הכניסה השלילית, ו-R₇ הוא המשוב. זהו מגבר הפרש, המגיב להפרש שבין שני האותות.
סעיף ב — שלושת מתחי המוצא
המגבר A — הכניסה השלילית היא אדמה מדומה:
Vout1 = -R₂R₁ · Vin1 = -42 × 2
המגבר B — המשוב מעתיק את מתח הכניסה החיובית אל הצומת שבין R₅ ל-R₆:
Vout2 = Vin2 · (1 + R₆R₅) = 1 × (1 + 105)
Vout1 = -4 V ; Vout2 = +3 V
המגבר C. דרך R₃ אין זרם כלל, שהרי היא מובילה אל כניסה של מגבר שרת אידאלי, ולכן על הכניסה החיובית יושב מוצאו של A במלואו:
התוצאה מחייבת מתחי הזנה של לפחות ±18 V. עם הזנה מקובלת של ±15 V המוצא היה נחתך ונעצר על -15 V — נקודה שכדאי לציין בתשובה גם כשלא שואלים עליה במפורש.
סעיף ג — הזרמים בנגדי המשוב
בנגד R₂. הכניסה השלילית של A יושבת על אפס (אדמה מדומה), והכניסה אינה בולעת זרם — לכן כל הזרם שנכנס דרך R₁ ממשיך דרך R₂:
I(R₁) = 2 - 02 kΩ = 1 mA
I(R₂) = 0 - (-4)4 kΩ = 1 mA ✓
בנגד R₆. הכניסה השלילית של B עוקבת אחרי החיובית ויושבת על 1 V. דרך R₅ יורד אל האדמה זרם, ואותו זרם בדיוק מגיע דרך R₆ מן המוצא:
I(R₅) = 15 kΩ = 0.2 mA
I(R₆) = 3 - 110 kΩ = 0.2 mA ✓
I(R₂) = 1 mA ; I(R₆) = 0.2 mA
🧪סימולציה בתוך הדף— שלושת המוצאים בשרשרת
המגבר האחרון הוא מגבר הפרש שמוצאו נשען על שני המוצאים שלפניו. הגדילו את R₇ וראו כמה מהר הוא רץ אל מתח ההזנה — שרשרת של שלושה מגברים מגיעה לרוויה בקלות.▶ מעבדת מגברי השרת — מגבר הפרש
🧪 בגרסת האתר יש כאן סימולציה אינטראקטיבית — שלושת המוצאים בשרשרת.
פרק שלישי — אנגלית טכנית · שאלות 9–10
שאלות 9–10 — אנגלית טכנית
שתי השאלות האחרונות נשענות על קטעי קריאה באנגלית המצורפים לשאלון בנספחים א׳ ו-ב׳: שאלה 9 עוסקת באנרגייה סולרית — מה השמש מסוגלת לייצר, מדוע חלק גדול מאנרגייתה אינו זמין לאדם ומדוע היא יקרה למרות שהיא חינמית; ושאלה 10 באנרגייה תרמית — הקולטים, מבנם, נצילותם ואפשרות השימוש הישיר. הנבחן עונה על אחת מהן בלבד.
💡
שלושה כללים שמזכים בניקוד המלא: עונים בעברית ולא באנגלית; מסתמכים רק על הכתוב בקטע ולא על ידע כללי; ולכל סעיף מציינים את מספרי השורות בקטע שעליהן מבוססת התשובה — סעיף בלי מספרי שורות מאבד ניקוד גם אם תוכנו נכון.
מכיוון שהתשובות נגזרות ישירות מנוסח הקטעים המצורפים, אין כאן פתרון מספרי לצטט. עברו על הקטע, סמנו בו את השורות הרלוונטיות לכל סעיף, וכתבו תשובה קצרה ומדויקת המפנה אליהן.