1. מערכת החלפה תלת קוטבית, TN-S בהזנת ח"ח ו-TN-C-S בהזנת גנרטור.
2. מערכת החלפה 4 קטבים, TN-S-בהזנת ח"ח ו-TN-C-S בהזנת גנרטור.
3. מערכת החלפה תלת קוטבית, TN-C-S בהזנת ח"ח ו-TN-S בהזנת גנרטור.
4. מערכת החלפה 4 קטבים, TN-C-S בהזנת ח"ח ו-TN-S בהזנת גנרטור.

השלט הוא המפתח: אם האיפוס היחיד שבמבנה משמש גם כהארקת השיטה של הגנרטור, מוליך האפס חייב להישאר רציף בין נקודת הכוכב של הגנרטור לבין נקודת האיפוס. מפסק מחלף ארבע-קוטבי היה מנתק את האפס ומבטל את המשמעות של השלט, ולכן מערכת ההחלפה היא תלת-קוטבית. בהזנה מחברת החשמל מגיע מוליך PEN משולב ומתפצל לראשונה בנקודת האיפוס שבמבנה — זו TN-C-S. בהזנה מן הגנרטור אין מקטע משולב כלל: מנקודת האיפוס והלאה האפס וההגנה נפרדים — זו TN-S.

• תשובה 1: מספר הקטבים נכון, אך שיטות ההגנה הפוכות: מצד חברת החשמל קיים מקטע PEN משולב ולכן TN-C-S, ומצד הגנרטור אין מקטע כזה ולכן TN-S.
• תשובה 2: מערכת החלפה בארבעה קטבים מנתקת את האפס ומבטלת את האפשרות שהאיפוס שבמבנה ישמש כהארקת השיטה של הגנרטור, בניגוד לשלט.
• תשובה 4: שיטות ההגנה נכונות בה, אך ארבעה קטבים סותרים את השלט: ניתוק האפס מנתק את הגנרטור מנקודת האיפוס.

1. מערכת החלפה תלת קוטבית, TN-S בהזנת ח"ח ו-TN-C-S בהזנת גנרטור.
2. מערכת החלפה 4 קטבים, TN-S בהזנת ח"ח ו-TN-S בהזנת גנרטור.
3. מערכת החלפה תלת קוטבית, TN-S בהזנת ח"ח ו-TN-S בהזנת גנרטור.
4. מערכת החלפה 4 קטבים, TN-S בהזנת ח"ח ו-TN-C-S בהזנת גנרטור.

כאן השלט מצביע על הארקת השיטה של השנאי, כלומר נקודת ההארקה נמצאת במקור הזינה ולא במבנה. משום שהיא משמשת גם כהארקת השיטה של הגנרטור, מוליך האפס חייב להישאר רציף עד נקודת הכוכב של הגנרטור, ולכן מערכת ההחלפה תלת-קוטבית. מכיוון שההארקה נעשית כבר במקור, שני המקורות מגיעים אל המבנה כשמוליך האפס ומוליך ההגנה נפרדים — TN-S בשני הצדדים.

• תשובה 1: מספר הקטבים נכון, אך אין כאן מקטע PEN משולב באף אחד משני המקורות, ולכן אין TN-C-S.
• תשובה 2: ארבעה קטבים מנתקים את האפס ומנתקים בכך את הגנרטור מהארקת השיטה של השנאי, בניגוד לשלט.
• תשובה 4: גם מספר הקטבים שגוי וגם ייחוס TN-C-S להזנת הגנרטור, שאין לה מקטע משולב.

1. במבנה קיים מפסק מחלף תלת-קוטבי, שיטת ההגנה במבנה היא TN-S בהזנה מצד חברת החשמל ו- TN-S בהזנה מצד הגנרטור.
2. במבנה קיים מפסק מחלף ארבע-קוטבי, שיטת ההגנה במבנה היא TN-S בהזנה מצד חברת החשמל ו- TN-C-S בהזנה מצד הגנרטור.
3. במבנה קיים מפסק מחלף תלת-קוטבי, שיטת ההגנה במבנה היא TN-C-S בהזנה מצד חברת החשמל ו- TN-C-S בהזנה מצד הגנרטור.
4. במבנה קיים מפסק מחלף ארבע-קוטבי, שיטת ההגנה במבנה היא TN-C-S בהזנה מצד חברת החשמל ו- TN-S בהזנה מצד הגנרטור.

שני השלטים מספרים סיפור שונה מזה של שלט אחד. השלט הראשון מלמד שבמבנה יש איפוס יחיד — כלומר מוליך ה-PEN של הרשת מתפצל בנקודה אחת בלבד, וזו TN-C-S בהזנה מחברת החשמל. השלט השני מלמד שלגנרטור יש הארקת שיטה משלו. כשלגנרטור הארקת שיטה נפרדת, לא מתקיים התנאי שבתקנות המתיר מפסק מחלף תלת-קוטבי — נקודת הכוכב שלו אינה מחוברת בקביעות לפס האפס של הלוח — ולכן חל הכלל הבסיסי: מפסק מחלף ארבע-קוטבי. בהזנה מן הגנרטור אין מקטע PEN משולב, ולכן השיטה היא TN-S.

• תשובה 1: גם מספר הקטבים שגוי וגם ההזנה מחברת החשמל: קיום איפוס במבנה פירושו מקטע PEN משולב, כלומר TN-C-S.
• תשובה 2: מספר הקטבים נכון, אך שיטות ההגנה הפוכות. מקטע ה-PEN המשולב נמצא בהזנה מחברת החשמל ולא בהזנה מהגנרטור.
• תשובה 3: הארקת שיטה נפרדת לגנרטור שוללת את ההיתר למפסק תלת-קוטבי, ובהזנה מן הגנרטור אין מקטע PEN משולב.

1. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח ו- TN-C-S בהזנת גנרטור. יש להסיר את הארקת השיטה הייעודית של הגנרטור ולהחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.
2. שיטת ההגנה במתקן היא TN-C-S בהזנת ח"ח ו- TN-S בהזנת גנרטור. יש להסיר את הארקת השיטה הייעודית של הגנרטור ולהחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.
3. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. ו- TN-C-S בהזנת גנרטור. יש להחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.
4. שיטת ההגנה במתקן היא TN-C-S בהזנת ח"ח ו- TN-S בהזנת גנרטור. יש להסיר את הארקת השיטה הייעודית של הגנרטור.

הזנה משנאי על עמוד עם מוליך מחבר בין פס האפסים לפס השוואת הפוטנציאלים היא איפוס — TN-C-S. בהזנת הגנרטור, שנמצא בתוך המבנה ומוליכי האפס וההארקה שלו נפרדים, השיטה היא TN-S. מפסק מחלף תלת-קוטבי מותר כאשר מיתקן הצריכה מוגן בשיטת האיפוס וחיבור הגנרטור נעשה באותו לוח ראשי שבו בוצע האיפוס, ונקודת הכוכב של הגנרטור מחוברת בקביעות לפס האפס של הלוח. בתצורה זו האיפוס שבכניסה למבנה הוא הארקת השיטה גם עבור הגנרטור, ולכן אין מקום להארקת שיטה ייעודית נפרדת לגנרטור — יש להסירה, והמפסק התלת-קוטבי נשאר.

• תשובה 1: ההזנה מן הרשת דרך שנאי על עמוד עם מוליך מחבר היא TN-C-S ולא TN-S; סדר השיטות הפוך.
• תשובה 2: סיווג השיטות נכון, אך אין צורך להחליף את המפסק לארבע-קוטבי לאחר הסרת הארקת השיטה הייעודית.
• תשובה 3: אי אפשר להשאיר הארקת שיטה ייעודית לגנרטור לצד האיפוס במבנה, ובנוסף סיווג השיטות בו הפוך.

1. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח ו- TN-C-S בהזנת גנרטור. יש להסיר את הארקת השיטה הייעודית של הגנרטור ולהחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.
2. שיטת ההגנה במתקן היא TN-C-S בהזנת ח"ח ו- TN-S בהזנת גנרטור. יש להסיר את הארקת השיטה הייעודית של הגנרטור ולהחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.
3. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח ו- TN-C-S בהזנת גנרטור. יש להחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.
4. שיטת ההגנה במתקן היא TN-C-S בהזנת ח"ח ו- TN-S בהזנת גנרטור. יש להחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.

ההזנה מן הרשת היא TN-C-S וההזנה מן הגנרטור היא TN-S. ההכרעה תלויה בפתרון המוצע: כאשר בוחרים לשמור על הארקת השיטה הייעודית של הגנרטור, בפס השוואת הפוטנציאלים שבחדר הגנרטור, קיימות שתי הארקות שיטה נפרדות ולכן אסור להשאיר את מוליך האפס משותף בין שני המקורות. במצב זה נדרש מפסק מחלף ארבע-קוטבי, המנתק גם את מוליך האפס בעת ההחלפה.

• תשובה 1: סיווג השיטות הפוך — ההזנה מן הרשת היא TN-C-S.
• תשובה 2: אם מסירים את הארקת השיטה הייעודית של הגנרטור אין צורך להחליף לארבע-קוטבי; שתי הפעולות יחד מיותרות.
• תשובה 3: סיווג השיטות בו הפוך.

1. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת גנרטור. במקרה המתואר נדרשת מערכת החלפה-שלושה מופעים (תלת קוטבי).
2. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. שיטת ההגנה במתקן היא TN-C-S בהזנת גנרטור. במקרה המתואר נדרשת מערכת החלפה-שלושה מופעים (תלת קוטבי).
3. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת גנרטור. במקרה המתואר נדרשת מערכת החלפה-ארבעה מופעים (ארבע קוטבי).
4. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. שיטת ההגנה במתקן היא TN-C-S בהזנת גנרטור. במקרה המתואר נדרשת מערכת החלפה-ארבעה מופעים (ארבע קוטבי).

כאשר השנאי מותקן בתוך המבנה, הארקת השיטה נעשית בתוך המבנה ומוליך האפס ומוליך ההארקה נפרדים מנקודת הכוכב ואילך — כלומר TN-S. הגנרטור, שגם לו הארקת שיטה ייעודית בחדרו, מזין אף הוא בשיטת TN-S. מאחר שקיימות שתי הארקות שיטה נפרדות, אסור להשאיר את מוליך האפס משותף בין שני המקורות, ולכן נדרש מפסק מחלף ארבע-קוטבי המנתק גם את האפס.

• תשובה 1: סיווג השיטות נכון, אך מפסק מחלף תלת-קוטבי מותר רק כשקיים איפוס מן הרשת ואין הארקת שיטה נפרדת לגנרטור.
• תשובה 2: הזנת הגנרטור בעל הארקת שיטה ייעודית היא TN-S ולא TN-C-S, וגם מספר הקטבים שגוי.
• תשובה 4: מספר הקטבים נכון, אך הזנת הגנרטור מסווגת TN-S ולא TN-C-S.

1. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. שיטת ההגנה במתקן היא TN-C-S בהזנת גנרטור. יש להסיר את הארקת השיטה של הגנרטור.
2. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת גנרטור. יש להסיר את הארקת השיטה של הגנרטור ולהחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.
3. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. שיטת ההגנה במתקן היא TN-C-S בהזנת גנרטור. יש להחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.
4. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת ח"ח. שיטת ההגנה במתקן היא TN-S בהזנת גנרטור. יש להחליף את המפסק המחלף לארבע קוטבי.

ההזנה מגיעה משנאי הקיים בתוך המבנה, ולכן הארקת השיטה נעשית בתוך המבנה ומוליך האפס ומוליך ההארקה נפרדים מנקודת הכוכב ואילך — TN-S. גם הגנרטור שעל הגג מקבל הארקת שיטה משלו, באמצעות המוליך שבין פס האפס שלו לפס השוואת הפוטנציאלים שבחדרו — ולכן גם הזנתו היא TN-S. שני מקורות בעלי הארקות שיטה נפרדות אינם יכולים לחלוק מוליך אפס משותף, ולכן המפסק המחלף התלת-קוטבי שתוכנן אינו מתאים ויש להחליפו בארבע-קוטבי המנתק גם את האפס.

• תשובה 1: הזנת הגנרטור בעל הארקת שיטה ייעודית היא TN-S ולא TN-C-S, והסרת ההארקה לבדה אינה פותרת את בעיית המפסק התלת-קוטבי.
• תשובה 2: סיווג השיטות נכון, אך אין צורך גם להסיר את הארקת השיטה וגם להחליף את המפסק; החלפת המפסק לארבע-קוטבי מספיקה.
• תשובה 3: הזנת הגנרטור מסווגת TN-S ולא TN-C-S.

1. יש להסיר את החיבור בין פס האפס של הגנרטור לבין הפה"פ על מנת להבטיח איפוס יחיד.
2. יש להסיר את החיבור בין האפסים בלוח הראשי לבין הפה"פ על מנת להבטיח איפוס יחיד.
3. יש להוציא את הגנרטור עצמו אל מחוץ לתחום השפעת הארקת המבנה.
4. ניתן להשאיר את כל החיבורים כפי שהציע המתכנן.

המפסק המחלף שהותקן הוא ארבע-קוטבי, כלומר גם מוליך האפס מנותק בעת ההחלפה ואין רציפות גלוונית בין מוליכי האפס של שני המקורות. במצב זה כל מקור נושא הארקת שיטה משלו כדין: הרשת מאופסת בכניסה למבנה, והגנרטור מקבל הארקת שיטה דרך המוליך שבין פס האפס שלו לפס השוואת הפוטנציאלים. האיסור על חיבור נוסף בין מוליך האפס למוליך ההארקה נועד למנוע מסלול מקביל לזרם העבודה, ומסלול כזה אינו נוצר כאן משום שהאפסים מופרדים במפסק המחלף. אין אפוא צורך בשינוי.

• תשובה 1: הסרת הארקת השיטה של הגנרטור תשאיר את הגנרטור בלי הארקת שיטה בעת שהוא מזין, מפני שהאפס מנותק במפסק הארבע-קוטבי.
• תשובה 2: הסרת המוליך המחבר של הרשת תבטל את האיפוס במבנה כולו.
• תשובה 3: הרחקת הגנרטור נדרשת רק בתצורה של הארקת שיטה עצמאית באלקטרודה נפרדת, ואינה נדרשת כאן.

1. בין פס האפס בצד החיוני לבין הארקת השיטה של הגנרטור קיימת רציפות גלוונית קבועה.
2. בין פס האפס בצד הבלתי חיוני לבין פס אפס בצד החיוני קיימת רציפות גלוונית קבועה.
3. בין נקודת הכוכב של השנאי לבין נקודת הכוכב של הגנרטור קיימת רציפות גלוונית קבועה.
4. כל התשובות נכונות.

מפסק מחלף תלת-קוטבי מנתק את שלושת המופעים בלבד ואינו מנתק את מוליך האפס. לפיכך מוליך האפס נשאר משותף ורציף בכל המצבים: בין פס האפס בצד הבלתי חיוני לבין פס האפס בצד החיוני, בין פס האפס בצד החיוני לבין נקודת הכוכב של הגנרטור — שהיא הארקת השיטה שלו — ודרך שני אלה גם בין נקודת הכוכב של השנאי לבין נקודת הכוכב של הגנרטור. שלוש הקביעות מתארות את אותה רציפות גלוונית אחת, ולכן כולן נכונות.

• תשובה 1: נכונה כשלעצמה אך אינה ממצה — הרציפות קיימת גם בין שאר הפסים.
• תשובה 2: נכונה כשלעצמה אך חלקית.
• תשובה 3: נכונה כשלעצמה אך חלקית.

1. שני גנרטורים עובדים בסנכרון לצורך אספקה לשדה E ולשדה EE.
2. שני גנרטורים עובדים בסנכרון ואספקה לשדה E בלבד.
3. שני גנרטורים ללא סנכרון ביניהם, כל אחד מהם בנפרד יכול לספק גיבוי לשדה E ולשדה EE.
4. שני גנרטורים ללא סנכרון ביניהם, שדה EE מוזן באספקה חלופית מאחד משני הגנרטורים.

בתרשים הגנרטור של 300 קילו-וולט-אמפר מחובר לצד הגנרטור של המחליף הראשון, שמזין את שדה החיוני. הגנרטור של 150 קילו-וולט-אמפר מחובר לצד הגנרטור של המחליף השני, שמזין את שדה החיוני ביותר. צד הרשת של המחליף השני ניזון מפסי שדה החיוני. לכן שדה החיוני ביותר מקבל אספקה חלופית מאחד משני הגנרטורים: מהגנרטור הקטן דרך המחליף השני, או מהגנרטור הגדול דרך שדה החיוני. בין הגנרטורים אין חיבור מקביל, כלומר הם לא עובדים בסנכרון.

• תשובה 1: בתרשים אין חיבור מקביל בין הגנרטורים, ולכן אין סנכרון.
• תשובה 2: אין סנכרון, ושדה החיוני ביותר מקבל גם הוא אספקה מהגנרטורים.
• תשובה 3: הגנרטור של 150 קילו-וולט-אמפר אינו מחובר לשדה החיוני.

1. באספקה מהרשת בשיטת TN-C-S ואילו באספקה מהגנרטורים בשיטת TN-S. התכנון תקין.
2. באספקה מהרשת בשיטת TN-C-S ואילו באספקה מהגנרטורים בשיטת TN-S. התכנון אינו תקין-קיים איפוס כפול.
3. באספקה מהרשת בשיטת TN-S ואילו באספקה מהגנרטורים בשיטת TN-S. התכנון תקין.
4. באספקה מהרשת בשיטת TN-C-S ובאספקה מהגנרטורים גם בשיטת TN-C-S. התכנון אינו תקין-קיים איפוס כפול.

באספקה מהרשת, מוליך ה-PEN נכנס לפס האפסים של השדה הבלתי חיוני, ומשם יוצא מוליך של 150 ממ"ר לפס השוואת הפוטנציאלים. זו נקודת הפיצול של האיפוס (TN-C-S). המחליפים הם ארבעה-קוטביים ומחליפים גם את מוליך האפס. באספקה מהגנרטורים, נקודת הכוכב של כל גנרטור מוארקת בפס ההארקות שבגג, והאפס ומוליך ההגנה מובלים בנפרד (TN-S). בכל מצב יש חיבור אפס-הארקה אחד בלבד לכל מקור, ולכן התכנון תקין.

• תשובה 2: המחליפים ארבעה-קוטביים, ולכן אין איפוס כפול.
• תשובה 3: באספקה מהרשת האיפוס מתפצל בלוח הראשי, כלומר זו שיטת TN-C-S.
• תשובה 4: באספקה מהגנרטורים האפס ומוליך ההגנה נפרדים לכל אורכם, ואין איפוס כפול.

1. במבנה קיים מפסק מחלף תלת-קוטבי, שיטת ההגנה במבנה היא TN-S בהזנת ח"ח, ו- TN-S בהזנת גנרטור.
2. במבנה קיים מפסק מחלף ארבע-קוטבי, שיטת ההגנה במבנה היא TN-S בהזנת ח"ח, ו- TN-C-S בהזנת גנרטור.
3. במבנה קיים מפסק מחלף תלת-קוטבי, שיטת ההגנה במבנה היא TN-C-S בהזנת ח"ח, ו- TN-C-S בהזנת גנרטור.
4. במבנה קיים מפסק מחלף ארבע-קוטבי, שיטת ההגנה במבנה היא TN-S בהזנת ח"ח, ו- TN-S בהזנת גנרטור.

השלט הראשון מלמד שהארקת השיטה של השנאי שבתחנת הטרנספורמציה הפנימית מחוברת לפס השוואת הפוטנציאלים של המבנה. מקור ההזנה מוארק אפוא בתוך המבנה עצמו, ומן השנאי והלאה מוליך האפס ומוליך ההגנה נפרדים — כלומר TN-S. השלט השני מלמד שלגנרטור הארקת שיטה משלו, ולכן גם בהזנה ממנו השיטה היא TN-S. משום שנקודת הכוכב של הגנרטור אינה מחוברת בקביעות לפס האפס של הלוח הראשי אלא מוארקת בנפרד, לא מתקיים התנאי המתיר מפסק מחלף תלת-קוטבי, והכלל הבסיסי חל: מפסק מחלף ארבע-קוטבי.

• תשובה 1: שיטות ההגנה נכונות, אך גנרטור בעל הארקת שיטה עצמאית אינו עומד בתנאי המתיר מפסק מחלף תלת-קוטבי.
• תשובה 2: גנרטור מקומי אינו יוצר מקטע PEN משותף, ולכן ההזנה ממנו אינה יכולה להיות TN-C-S.
• תשובה 3: שתי הטעויות יחד: גם מספר הקטבים וגם ייחוס שיטת TN-C-S להזנת הגנרטור.

1. להתקין הארקת שיטה לגנרטור.
2. להסיר את האיפוס מהלוח הראשי.
3. להתקין איפוס בלוח הראשי.
4. להסיר את הארקת השיטה של הגנרטור.

מפסק מחלף תלת-קוטבי אינו מנתק את מוליך האפס, ולכן נקודת הכוכב של הגנרטור נשארת מחוברת בקביעות לפס האפס של הלוח הראשי — בדיוק התנאי שבו התקנות מתירות מפסק תלת-קוטבי. אם בנוסף לכך קיימת לגנרטור הארקת שיטה נפרדת משלו, נוצרות שתי נקודות הארקה מקבילות לאותה שיטה, ואז התנאי אינו מתקיים. ההתאמה הפשוטה, שאינה נוגעת בלוח הראשי כלל, היא הסרת הארקת השיטה הנפרדת של הגנרטור.

• תשובה 1: הארקת שיטה נפרדת לגנרטור היא בדיוק מה שמחייב מפסק ארבע-קוטבי. התקנתה מחמירה את הבעיה במקום לפתור אותה.
• תשובה 2: הסרת האיפוס מהלוח הראשי היא שינוי בלוח הראשי, וזה בדיוק מה שהשאלה מבקשת להימנע ממנו. בנוסף האיפוס הוא תנאי מוקדם להיתר המפסק התלת-קוטבי.
• תשובה 3: התקנת איפוס בלוח הראשי היא אף היא שינוי בלוח, ואינה מסירה את המכשול של הארקת שיטה נפרדת לגנרטור.

1. להתקין הארקת שיטה לגנרטור.
2. להסיר את הארקת השיטה של השנאי.
3. להתקין איפוס בלוח הראשי.
4. להסיר את הארקת השיטה של הגנרטור.

המתקן מוגן באיפוס והשנאי נמצא מחוץ למבנה על עמוד, כך שהארקת השיטה שלו שייכת לרשת ואינה נתונה לשינוי בתוכניות. המפסק התלת-קוטבי שהותקן משאיר את מוליך האפס רציף בין הרשת לבין נקודת הכוכב של הגנרטור, וזה מותר — בתנאי שאין לגנרטור הארקת שיטה נפרדת. לכן השינוי היחיד שבידי המתכנן, ושאינו נוגע בלוח הראשי, הוא ויתור על הארקת השיטה של הגנרטור.

• תשובה 1: הארקת שיטה נפרדת לגנרטור היא הנימוק לדרישת מפסק ארבע-קוטבי, ולכן היא סותרת את המפסק שהותקן בפועל.
• תשובה 2: הארקת השיטה של השנאי היא של רשת חברת החשמל מחוץ למבנה, ואינה בשליטת מתכנן המתקן.
• תשובה 3: המתקן כבר מוגן באיפוס TN-C-S כמצוין בנתוני השאלה, ולכן אין מה להוסיף בלוח הראשי.

1. להסיר את הארקת שיטה של הגנרטור.
2. להסיר את הארקת השיטה של השנאי.
3. להתקין איפוס בלוח הראשי.
4. להתקין הארקת השיטה לגנרטור.

מפסק מחלף ארבע-קוטבי מנתק גם את מוליך האפס, ולכן בזמן הזנה מהגנרטור נקודת הכוכב שלו מנותקת ממוליך ה-PEN של הרשת. מערכת בלי נקודת הארקה של השיטה אינה מותרת, ולכן ההתאמה הנדרשת בתוכניות היא הוספת הארקת שיטה לגנרטור. תיקון זה נעשה בצד הגנרטור בלבד ואינו מחייב שינוי בלוח הראשי.

• תשובה 1: אין מה להסיר: בתכנון המקורי, שנשען על מפסק תלת-קוטבי, לגנרטור לא הייתה הארקת שיטה נפרדת.
• תשובה 2: הארקת השיטה של השנאי על העמוד היא של הרשת שמחוץ למבנה, ואינה נתונה לשינוי בתוכניות המתקן.
• תשובה 3: המתקן כבר מוגן בשיטת איפוס TN-C-S לפי נתוני השאלה.

1. להסיר את הארקת שיטה של הגנרטור.
2. להסיר את הארקת השיטה של השנאי.
3. להתקין איפוס בלוח הראשי.
4. להתקין הארקת שיטה לגנרטור.

הארקת השיטה הקיימת שייכת לשנאי ומבוצעת בחדר השנאי. המפסק הארבע-קוטבי שהותקן מנתק גם את מוליך האפס, ולכן בזמן הזנה מהגנרטור מנותקת נקודת הכוכב שלו מהארקת השיטה של השנאי, והמערכת נותרת בלי נקודת הארקה. לכן יש להוסיף בתוכניות הארקת שיטה לגנרטור עצמו — שינוי בצד הגנרטור, בלי לגעת בלוח הראשי.

• תשובה 1: בתכנון המקורי, שנשען על מפסק תלת-קוטבי, לגנרטור לא הייתה הארקת שיטה נפרדת שאפשר להסיר.
• תשובה 2: הסרת הארקת השיטה של השנאי הייתה משאירה את המתקן כולו בלי הארקת שיטה בזמן הזנה מהרשת.
• תשובה 3: התקנת איפוס בלוח הראשי היא שינוי בלוח, ואינה פותרת את ניתוק האפס בין הגנרטור לבין הארקת השיטה שבחדר השנאי.

1. נדרשת בדיקה גם לגנרטור וגם למערכת ההחלפה ע"י בודק בעל רישיון מתאים.
2. נדרשת בדיקה של הגנרטור ע"י בודק מוסמך ומערכת ההחלפה תיבדק במסגרת בדיקת הלוח כחלק מהמתקן שעבר שינוי יסודי.
3. נדרשת בדיקה של הלוח ע"י בודק מוסמך ובדיקה של מערכת ההחלפה שתבוצע על ידי בודק של חברת החשמל.
4. נדרשת בדיקת מתקן מלאה שתבוצע רק על ידי בודק של חברת החשמל.

הגנרטור עצמו לא שונה, ולכן אין צורך לבדוק אותו מחדש. לעומת זאת הלוח הראשי הוחלף, ובלוח החדש מערכת החלפה חדשה לשדה החירום. הלוח שהוחלף הוא שינוי יסודי במיתקן ונבדק בידי חשמלאי בודק. מערכת ההחלפה היא לוח החיבורים של גנרטור המיועד לאספקה חלופית, ולגביו קובעת התקנה שייבדק לפני הפעלתו הראשונה גם בידי חברת החשמל בעלת הרשת.

• תשובה 1: הגנרטור לא שונה ואינו טעון בדיקה חוזרת; ולמערכת ההחלפה נדרשת גם בדיקת חברת החשמל.
• תשובה 2: מערכת ההחלפה אינה נבדקת במסגרת בדיקת הלוח בלבד; התקנה מחייבת גם את בדיקת חברת החשמל.
• תשובה 4: בדיקת המיתקן אינה מסורה לחברת החשמל בלבד; הלוח נבדק בידי חשמלאי בודק.

1. מותר, בתנאי שהמרחק של לוח החלוקה לא עולה על 25 מטר.
2. אסור. במקרה זה יש להתקין את המפסק הראשי על גבי הגנרטור או בסמוך אליו.
3. מותר בתנאי שהמפסק הראשי כולל התקן הגנה מפני זרם העמסת יתר.
4. מותר. מטרת המפסק הראשי היא לנתק את הזינה מהגנרטור.

תקנות המיתקן החשמלי הציבורי בבניין רב קומות מסווגות את חדרי החשמל, ובהן חדר שבו תותקן ערכת הגנרטור והלוח שלה. מינהל החשמל פסק שלוח החלוקה של הגנרטור חייב להיות מותקן באותו חדר שבו מותקנת ערכת הגנרטור. לכן לוח חלוקה הממוקם מחוץ לחדר הגנרטור אינו עומד בדרישה, ומגבלת 25 המטרים שבתקנות ההעמסה — החלה על הקטע שבין מקור הזינה ללוח — אינה מכשירה אותו. המפסק הראשי של הגנרטור יותקן אפוא על הגנרטור עצמו או בסמוך לו, בתוך חדר הגנרטור.

• תשובה 1: מגבלת 25 המטרים נוגעת להגנה על הקטע שבין מקור הזינה ללוח, ואינה מתירה למקם את לוח החלוקה של הגנרטור מחוץ לחדרו.
• תשובה 3: התקן הגנה בפני זרם העמסת יתר במפסק הראשי אינו משנה את מקום ההתקנה הנדרש.
• תשובה 4: תכליתו של המפסק אינה מייתרת את הדרישה שלוח החלוקה של הגנרטור יהיה בחדר ערכת הגנרטור.

1. אסור, אלא אם הדלת תהיה ללא מנעול כדי לאפשר ניתוק מהיר בחירום.
2. אסור, במקרה זה יש להתקין את המפסק הראשי על גבי הגנרטור.
3. מותר, בתנאי שהמפסק הראשי כולל התקן הגנה מפני זרם העמסת יתר.
4. מותר, בתנאי שלוח החלוקה של הגנרטור נמצא בסמוך לגנרטור ובטווח ראיה ממנו.

כאשר לוח החלוקה של הגנרטור נמצא בתוך חדר הגנרטור, נעילת הדלת אינה מכשול: תקנות הגנרטורים קובעות שדלת חדר הגנרטור תהיה ניתנת לפתיחה מבפנים כלפי חוץ בכל עת בלא מפתח, כך שאיש הנמצא בחדר לעולם אינו כלוא בו, והנעילה נועדה למנוע כניסת בלתי מורשים בלבד. מה שכן נדרש הוא שהמפסק הראשי יהיה נגיש למי שמטפל בגנרטור וייראה ממנו: זהו העיקרון החוזר בתקנות לגבי אמצעי ניתוק של מכשיר קבוע — מפסק בטווח ראייה מן המכשיר, אלא אם הוא ניתן לנעילה במצב מופסק. לכן ההתקנה מותרת בתנאי שהלוח סמוך לגנרטור ובטווח ראייה ממנו.

• תשובה 1: התקנות אינן אוסרות נעילת דלת חדר הגנרטור; הן רק מחייבות שפתיחתה מבפנים תתאפשר בכל עת בלא מפתח.
• תשובה 2: אין דרישה שהמפסק הראשי יותקן דווקא על גוף הגנרטור.
• תשובה 3: הגנה בפני העמסת יתר אינה התנאי למיקום המפסק הראשי.

1. היתר הפעלה מהמנהל נדרש רק כאשר הגנרטור מותקן במבנה ציבורי.
2. היתר הפעלה מהמנהל נדרש רק כאשר הגנרטור הוא מעל 50 קו"א.
3. היתר הפעלה מהמנהל נדרש רק כאשר הגנרטור עובד בסנכרון עם רשת של חברת חשמל.
4. היתר הפעלה מהמנהל נדרש בכל התקנה של גנרטור קבוע.

התקנות קובעות תנאי מוקדם אחד להפעלת גנרטור קבוע במיתקן קבוע: היתר מאת מנהל ענייני החשמל, ובהתאם לתנאי ההיתר. הדרישה אינה מותנית בסוג המבנה, בגודל הגנרטור או בעבודה בסנכרון.

• תשובה 1: אין בתקנות הבחנה בין מבנה ציבורי למבנה אחר לעניין ההיתר.
• תשובה 2: 50 קו"א אינו סף המופיע בתקנות לעניין ההיתר. סף של 5 קו"א מופיע לעניין חובת הרישום בלבד.
• תשובה 3: עבודה בסנכרון מחייבת אישור נוסף מחברת החשמל, אך אינה התנאי לחובת ההיתר מן המנהל.

1. נדרש היתר הפעלה ממשרד האנרגיה במקרה זה מאחר והוא משרת מתקן ציבורי.
2. נדרש היתר הפעלה ממשרד האנרגיה רק כאשר הגנרטור הוא מעל 15 קו"א.
3. נדרש היתר הפעלה ממשרד האנרגיה רק כאשר הגנרטור עובד בסנכרון עם רשת של חברת חשמל.
4. לא נדרש היתר הפעלה אלא רק רישום של הגנרטור במקרה זה.

חובת ההיתר מנוסחת בתקנות לגנרטור קבוע במיתקן קבוע בלבד. גנרטור ארעי המוצב לאירוע בשטח פתוח אינו נכנס לגדר זו, ולכן אינו טעון היתר הפעלה. עם זאת חובת הרישום עומדת בעינה: כל גנרטור תלת-מופעי מעל 5 קו"א חייב ברישום אצל המנהל.

• תשובה 1: אין בתקנות הבחנה בין מתקן ציבורי לאחר לעניין ההיתר. הקריטריון הוא היות הגנרטור והמיתקן קבועים.
• תשובה 2: 15 קו"א אינו סף המופיע בתקנות. הסף היחיד, של 5 קו"א, נוגע לחובת הרישום.
• תשובה 3: עבודה בסנכרון מחייבת אישור חברת החשמל, ואינה הקריטריון להיתר מן המנהל.

1. נדרשת בדיקה ואישורו של בודק פרטי מטעם הקבלן המבצע.
2. נדרשת בדיקה ואישור של חברת החשמל, רק כאשר ההספק של הגנרטור עולה על 50 קו"א.
3. נדרשת בדיקה ואישור של חשמלאי-בעל רישיון המתאים להספק הגנרטור.
4. נדרשת בדיקה ואישור של נציג חברת החשמל.

גנרטור המיועד לאספקה מקבילה מחובר לרשת בעת פעולתו, ולכן הוא עלול להזרים מתח אל הרשת ולסכן את העובדים בה. משום כך קובעות התקנות דרישה ייחודית: אישור מאת חברת החשמל בעלת הרשת לפני ההפעלה הראשונה. באספקה חלופית, לעומת זאת, די בהבאה לידיעת החברה.

• תשובה 1: בודק מטעם הקבלן המבצע פוגע בעצמאות הבדיקה, ובכל מקרה אינו מחליף את אישור חברת החשמל הנדרש באספקה מקבילה.
• תשובה 2: אין בתקנות סף הספק לעניין זה. האישור נדרש בכל אספקה מקבילה.
• תשובה 3: בדיקת הגנרטור נעשית בידי חשמלאי בודק בעל רישיון מתאים, אך היא אינה מייתרת את אישור חברת החשמל שנדרש דווקא באספקה מקבילה.

1. חובה להתקין מפסק הכולל אמצעי נעילה במצב"מחובר"בלבד.
2. חובה להתקין מפסק הכולל אמצעי נעילה במצב"מופסק"בלבד.
3. אין חובה להתקין מפסק הכולל אמצעי נעילה, אך במידה והותקן הוא יהיה ניתן לנעילה במצב"מחובר"בלבד.
4. אין חובה להתקין מפסק הכולל אמצעי נעילה, אך במידה והותקן הוא יהיה ניתן לנעילה במצב מופסק"בלבד."

התקנות מחייבות מפסק ראשי לגנרטור, אך אינן מחייבות שיכלול התקן נעילה. הן קובעות תנאי מותנה בלבד: אם קיים במפסק התקן נעילה, הוא יהיה ניתן להפעלה במצב "מופסק" בלבד. ההיגיון פשוט — נעילה במצב "מחובר" הייתה מונעת ניתוק בשעת חירום.

• תשובה 1: אין חובה להתקין אמצעי נעילה, ובוודאי לא נעילה במצב "מחובר", שהיא בדיוק מה שהתקנה שוללת.
• תשובה 2: כיוון הנעילה נכון, אך אין חובה להתקין אמצעי נעילה מלכתחילה.
• תשובה 3: כיוון הנעילה הפוך מן הנדרש. הנעילה מותרת במצב "מופסק" ולא במצב "מחובר".

1. אין דרישה מפורשת בתקנות החשמל. יש להנחות את הלקוח לפעול בהתאם לתקנות התכנון והבנייה.
2. אין דרישה מפורשת בתקנות החשמל. יש להפנות את הטיפול למהנדס בניין.
3. קיימת דרישה מפורשת בתקנות החשמל רק לאופן ההתקנה ולא לאופן בו הגנרטור פועל.
4. קיימת דרישה מפורשת בתקנות החשמל למניעת רעידות בלתי סבירות במבנה בו מותקן גנרטור.

תקנות החשמל אינן מסתפקות בהיבט החשמלי של הגנרטור אלא כוללות פרק על מניעת מטרדים בלתי סבירים. בצד איסור הרעש החורג מן המותר, נקבע במפורש איסור על הפעלת גנרטור הגורם לרעידות בלתי סבירות במבנה. לכן הממצא הוא ליקוי לפי תקנות החשמל עצמן.

• תשובה 1: קיימת דרישה מפורשת בתקנות החשמל עצמן.
• תשובה 2: אין צורך להפנות למהנדס בניין כדי לקבוע שקיימת דרישה. הדרישה כתובה בתקנות החשמל.
• תשובה 3: האיסור מנוסח על פעולת הגנרטור — "לא יפעיל אדם גנרטור אשר גורם" — ולא על אופן ההתקנה בלבד.

1. אספקת אל-פסק-שיטת אספקת חשמל בה מובטחת רציפות האספקה ללא תלות במצב מקור האספקה הרגילה.
2. אספקה עצמאית-אספקת חשמל מגנרטור למתקן שאין לו כל קשר חשמלי לרשת של חברת חשמל.
3. אספקה מקבילה-אספקת חשמל מגנרטור הפועל בסנכרון עם רשת של חברת חשמל.
4. אספקה חלופית-אספקת חשמל מגנרטור כחלופה מלאה או חלקית לאספקה מרשת של חברת חשמל בשעת הפסקתה.

בתרשים השנאי של חברת החשמל מזין פס אחד, ולצדו פס שני שיכול להתחבר לסירוגין אל פס חברת החשמל או אל הגנרטור באמצעות שני מגענים משולבים. ממסר מתח מפקח על היעדר מתח הרשת, וזמן ההחלפה קטן מ-15 שניות. זו בדיוק אספקה חלופית: אספקת חשמל מגנרטור כחלופה — כאן חלקית, לפס החירום בלבד — לאספקה מרשת חברת החשמל בשעת הפסקתה.

• תשובה 1: באל-פסק רציפות האספקה מובטחת ואין נתק. בתרשים מצוין זמן החלפה של עד 15 שניות, כלומר קיים נתק.
• תשובה 2: אספקה עצמאית היא למיתקן שאין לו כל קשר חשמלי לרשת. בתרשים המיתקן מוזן גם מן הרשת.
• תשובה 3: אספקה מקבילה מחייבת עבודה בסנכרון. בתרשים שני המגענים משולבים ביניהם כדי למנוע חיבור בו-זמני.

1. נדרש להתקין שני שולבים, חשמליים או מכניים או צירוף של שניהם.
2. נדרש להתקין שני שולבים מכניים.
3. נדרש להתקין אך ורק שני שולבים חשמליים.
4. נדרש להתקין אך ורק שולב מכני אחד משותף.

כאשר המפסק המחלף מורכב מיותר מיחידה אחת, כגון שני מגענים נפרדים, אין די בשולב אחד — כשל של שולב יחיד היה מאפשר חיבור מקבילי של שתי האספקות. התקנות דורשות שני שולבים לפחות, שכל אחד מהם מונע בנפרד את החיבור המקבילי, והם יכולים להיות חשמליים, מכניים או שילוב של השניים.

• תשובה 2: התקנה אינה מחייבת ששני השולבים יהיו מכניים. היא מתירה גם חשמליים או שילוב.
• תשובה 3: התקנה אינה מחייבת ששני השולבים יהיו חשמליים.
• תשובה 4: שולב אחד אינו מספיק כאשר המפסק מורכב משתי יחידות. שולב יחיד מותר רק במקרה של מספר גנרטורים העובדים בסנכרון, כשלכל גנרטור שולב משלו.

1. ההתקן והשילוט יותקנו על לוח החשמל בו מותקנת מערכת ההחלפה.
2. ההתקן והשילוט יותקנו במקום נוח לגישה שאישרה רשות הכבאות.
3. ההתקן והשילוט יותקנו על גבי הגנרטור.
4. ההתקן והשילוט יותקנו בהתאם להנחיות המתכנן ואין דרישה מפורשת בתקנות החשמל.

התקן ההדממה נועד לשמש את כוחות ההצלה בשעת שריפה, ולכן מיקומו נקבע לא לפי נוחות החשמלאי אלא לפי אישור רשות הכבאות המקומית: מקום נוח לגישה שהיא אישרה. ליד ההתקן נקבע שלט בר-קיימא ובולט לעין ובו הכיתוב "גנרטור" באותיות לבנות על רקע אדום.

• תשובה 1: לוח החשמל אינו המקום שנקבע. הקריטריון הוא נוחות גישה לכוחות הכבאות ואישורם.
• תשובה 3: התקנה על גבי הגנרטור מסכלת את התכלית — הדממה מרחוק בשעת שריפה בחדר הגנרטור.
• תשובה 4: קיימת דרישה מפורשת בתקנות, ואין הדבר נתון להנחיות המתכנן.

1. התקנת שלט זה מומלצת אך אין חובה מפורשת בתקנות החשמל.
2. נדרש להתקין שלט זה רק כאשר קיימת מערכת לשליטה ובקרה על המבנה.
3. נדרש להתקין שלט זה על הגנרטור, על לוח הגנרטור, ועל הלוח הראשי.
4. נדרש להתקין שלט זה על דלת הכניסה לחדר החשמל של לוח החירום.

התקנות קובעות ששלט זה יותקן בשלושה מקומות: על ערכת הגנרטור עצמה, בלוח הגנרטור, ובלוח הראשי. הטעם הוא שכל מי שעלול לגשת למיתקן — בחדר הגנרטור, בלוח שלו או בלוח הראשי — יידע שהגנרטור עלול להתניע מאליו בלי התרעה מוקדמת.

• תשובה 1: אין זו המלצה אלא חובה מפורשת בתקנות.
• תשובה 2: החובה חלה על כל גנרטור שניתן להפעילו אוטומטית, בלי תלות בקיומה של מערכת שליטה ובקרה.
• תשובה 4: דלת הכניסה לחדר החשמל אינה אחד המקומות שנקבעו. המקומות הם הגנרטור, לוח הגנרטור והלוח הראשי.

1. יש להתקין ממסרי השהיית זמן בהחלפת האספקה מח"ח לגנרטור וגם בהחלפת האספקה מגנרטור לח ח."
2. יש להתקין ממסרי השהיית זמן רק בהחלפת האספקה מח"ח לגנרטור.
3. יש להתקין ממסרי השהיית זמן רק בהחלפת האספקה מגנרטור לח"ח.
4. יש להתקין ממסרי השהיית זמן רק כאשר הגנרטור עובד במקביל לרשת החשמל (בסנכרון.)

התקנות מחייבות ממסרי השהיית זמן לכל כיוון פעולה של המפסק המחלף האוטומטי — גם במעבר מחברת החשמל אל הגנרטור וגם בחזרה. ההשהיה בכיוון הראשון מונעת התנעה מיותרת בהפסקה רגעית, וההשהיה בכיוון החוזר מוודאת שהרשת חזרה ליציבות לפני החזרה אליה.

• תשובה 2: ההשהיה נדרשת לכל כיוון פעולה, ולא רק במעבר לגנרטור.
• תשובה 3: ההשהיה נדרשת לכל כיוון פעולה, ולא רק בחזרה לרשת.
• תשובה 4: הדרישה חלה על מפסק מחלף אוטומטי באספקה חלופית, שהיא בדיוק ההפך מעבודה בסנכרון.

1. המפסק חייב להיות בעל מצב ביניים"מופסק."
2. המפסק חייב להיות תלת-קוטבי גם כאשר הגנרטור הוא חד מופעי.
3. המפסק חייב להתאים לגנרטור בהספק העולה על 50kVA.
4. התקנת מפסק מחלף כאמור מותר רק בתנאי שהגנרטור הוא חד מופעי.

כאשר המפסק המחלף משמש גם כמפסק ראשי של המיתקן, קובעות התקנות דרישה מפורשת: יהיה לו מצב ביניים "מופסק". בלעדיו לא ניתן לנתק את הלוח כליל, שכן כל מצב של המפסק היה מחבר את הלוח לאחד משני המקורות — מצב בלתי אפשרי לעבודות תחזוקה בבמה.

• תשובה 2: מספר הקטבים נגזר ממספר המופעים של הגנרטור: לגנרטור חד-מופעי נדרש מפסק מחלף דו-קוטבי.
• תשובה 3: אין בתקנות תנאי הספק מסוג זה למפסק המחלף.
• תשובה 4: מפסק מחלף ידני מותר גם לגנרטור תלת-מופעי, בכפוף למספר הקטבים הנדרש.

1. רק חשמלאי א' צודק.
2. רק חשמלאי ב' צודק.
3. שניהם לא צודקים.
4. שניהם צודקים.

התקנה מונה שלוש חלופות מיקום שוות מעמד: חדר גנרטור הבנוי במיוחד, חדר המיועד למטרות טכניות נוספות כגון אולם מכונות או חדר חשמל, וחופה הממוקמת בחצר או בגג. חשמלאי א' מתאר נכון את החלופה השלישית — על גג, תחת כיפת השמים, נדרשת חופה. חשמלאי ב' מתאר נכון את שתי החלופות הראשונות — בתוך המבנה, חדר ייעודי או חדר טכני. שניהם צודקים.

• תשובה 1: טענת חשמלאי א' נכונה, אבל גם טענת חשמלאי ב' נכונה.
• תשובה 2: טענת חשמלאי ב' נכונה, אבל גם טענת חשמלאי א' נכונה.
• תשובה 3: שתי הטענות תואמות את שלוש החלופות שבתקנה.

1. הגנרטור יותקן אך ורק בחדר גנרטור הבנוי במיוחד עבורו.
2. אין דרישה בתקנות החשמל בנושא מיקום הגנרטור, הדבר נתון לשיקולו של מתכנן החשמל.
3. הגנרטור יותקן בחדר המיועד עבורו כאשר הוא מותקן בתוך המבנה ובחופה מושתקת כאשר הוא מותקן תחת כיפת השמים.
4. חובה להתקין את הגנרטור אך ורק מחוץ למבנה בחופה מושתקת המותקנת תחת כיפת השמים.

מיקום הגנרטור אינו נתון לשיקול דעת חופשי ואינו מצומצם לחלופה אחת. התקנה מתירה שלוש חלופות, ותשובה 3 מנסחת אותן נכון בשני המצבים המעשיים: בתוך המבנה — חדר המיועד לכך; מחוץ למבנה, תחת כיפת השמים — חופה העוטפת את הגנרטור.

• תשובה 1: המילה "אך ורק" שגויה. התקנה מתירה גם חדר טכני אחר וגם חופה.
• תשובה 2: קיימת דרישה מפורשת בתקנות לעניין מיקום הגנרטור.
• תשובה 4: אין חובה למקם את הגנרטור מחוץ למבנה. התקנה מתירה במפורש התקנה בתוך מבנה.

1. אין מניעה להתקנת הגנרטור במרווחים שצוינו ובלבד שהספקו קטן מ- 50kVA ומובטחת גישה נוחה לתחזוקה.
2. גנרטור יותקן כך שכל המעברים סביבו יהיו ברוחב של 100 ס"מ לפחות.
3. המרווח המזערי הנדרש לכל המעברים מסביב לגנרטור בהספק קטן מ- 50kVA הוא 60 ס"מ.
4. אין מניעה להתקנת הגנרטור במרווחים שצוינו ובלבד שהספקו קטן מ- 100kVA ומובטחת גישה נוחה לתחזוקה.

הכלל הוא מעברים ברוחב מטר לפחות מסביב לערכת הגנרטור. לצדו קיימת הקלה: בגנרטורים שהספקם אינו עולה על 50 קו"א מותר שהמעבר בצד אחד יהיה 0.6 מטר לפחות. בתוספת לשני אלה קובעת התקנה דרישה שאינה ניתנת לוויתור — המרווחים יאפשרו תחזוקה נוחה, גם אם הדבר מחייב מעברים רחבים מן הנדרש. ההתקנה המתוארת, שבה מעבר אחד ברוחב 60 ס"מ, כשרה בדיוק בשני התנאים האלה.

• תשובה 2: ההקלה לצד אחד קיימת במפורש בתקנה, ולכן הדרישה אינה מטר בכל המעברים.
• תשובה 3: ההקלה של 0.6 מטר חלה על מעבר אחד בלבד ולא על כל המעברים.
• תשובה 4: סף ההספק להקלה הוא 50 קו"א ולא 100.

1. אין מניעה להתקנת דלת הזזה ובלבד שפתיחתה מבפנים תהיה אפשרית ללא מפתח.
2. אסור להתקין דלת הזזה אלא דלת שפתיחתה מבפנים כלפי חוץ תהיה אפשרית, בכל עת, ללא צורך במפתח.
3. אין מניעה להתקנת דלת הזזה ובלבד שפתיחתה מבחוץ תהיה אפשרית ללא מפתח.
4. אסור להתקין דלת הזזה אלא דלת שפתיחתה מבחוץ כלפי פנים תהיה אפשרית, בכל עת, ללא צורך במפתח.

התקנה קובעת שלוש דרישות מצטברות לדלת חדר הגנרטור: שתהיה ממתכת, שתיפתח מבפנים כלפי חוץ, ושפתיחה זו תהיה אפשרית בכל עת בלי מפתח. דלת הזזה אינה נפתחת כלפי חוץ ולכן אינה עומדת בדרישה, גם אם היא ממתכת. התכלית היא מילוט מיידי של אדם הכלוא בחדר.

• תשובה 1: דלת הזזה אינה נפתחת כלפי חוץ, ולכן היא פסולה גם אם ניתן לפתוח אותה מבפנים בלי מפתח.
• תשובה 3: כיוון הדרישה הפוך. התקנה עוסקת בפתיחה מבפנים כלפי חוץ, לצורך מילוט.
• תשובה 4: כיוון הדרישה הפוך. הפתיחה הנדרשת היא מבפנים כלפי חוץ ולא מבחוץ כלפי פנים.

1. נדרשים שני בתי תקע וגם גוף תאורת חירום אשר מוזן מהמצבר המשמש להנעת הגנרטור.
2. נדרשות שתי נקודות לתאורת חירום כאשר אחת מהם מוזנת מהמצבר המשמש להנעת הגנרטור.
3. נדרשים שני בתי תקע, נקודת מאור וגוף תאורת חירום שאינו מוזן מהמצבר המשמש להנעת הגנרטור.
4. נדרשות שתי נקודות תאורה כאשר רק אחת מהם מיועדת לחירום ושאינה מוזנת מהמצבר המשמש להנעת הגנרטור.

התקנה קובעת שלושה רכיבים בחדר הגנרטור: נקודת מאור קבועה אחת, שני בתי תקע לפחות, ותאורת חירום. לתאורת החירום נקבע תנאי מפורש — שאינה ניזונה מן המצבר המשמש להתנעת הגנרטור, כדי שמצבר ריק לא יותיר את החדר חשוך בדיוק כשצריך להתניע. החשמלאי התקין נקודת מאור אחת ובית תקע אחד, ולכן חסרים בית תקע נוסף ותאורת חירום.

• תשובה 1: התנאי הפוך מן הנדרש: תאורת החירום לא תוזן מן המצבר המשמש להתנעה.
• תשובה 2: התקנה דורשת נקודת מאור קבועה ותאורת חירום, ולא שתי נקודות חירום, וכן שני בתי תקע.
• תשובה 4: התקנה דורשת גם שני בתי תקע, וזה הרכיב שהשאלה מדגישה שחסר.

1. בחדר הגנרטור יותקן מזגן לשמירה על הרכיבים הרגישים של ערכת הגנרטור.
2. אין צורך להבטיח אוורור אם קיים צינור השלם לכל אורכו, הפולט את הגזים אל מחוץ לחדר.
3. בחדר הגנרטור יובטח האוורור הדרוש, לאספקת אויר למנוע הראשוני ולמניעת הצטברות גזים.
4. אין צורך להבטיח אוורור אם מיכל הסולר של הגנרטור מותקן מחוץ לחדר.

בחדר גנרטור סגור נדרש איוורור לשתי תכליות בנפרד: אספקת אוויר לבעירה במנוע הראשוני, ומניעת הצטברות גזים נפיצים או דליקים. צינור פליטה מוציא את גזי השרפה אך אינו מספק אוויר למנוע ואינו מונע הצטברות אדי דלק, ולכן אינו תחליף לאיוורור.

• תשובה 1: מיזוג אוויר אינו הדרישה שבתקנות ואינו מספק אוויר בעירה למנוע.
• תשובה 2: צינור הפליטה מוציא גזי שרפה בלבד ואינו מחליף איוורור.
• תשובה 4: מיקום מיכל הסולר אינו פוטר מאיוורור. הדרישה נובעת מצורכי המנוע ומהצטברות גזים בחדר.

1. נדרש שהצינור יהיה עשוי מחומר פלסטי גמיש העמיד מבחינה טרמית ויוגן בפני נגיעה מקרית.
2. נדרש שהצינור יוגן בפני נגיעה מקרית לכל אורכו עד לנקודת היציאה מהמבנה.
3. נדרש שהצינור יוגן בפני נגיעה מקרית עד לגובה של שני מטרים לפחות מהרצפה.
4. נדרש שהצינור יהיה עשוי מחומר קרמי בעל בידוד טרמי המגן בפני נגיעה מקרית.

צינור הפליטה מתחמם מאוד ולכן התקנה מחייבת להגן עליו בפני נגיעה מקרית — אך רק עד לגובה שני מטרים לפחות מן הרצפה, שהוא הגובה שאדם עלול להגיע אליו. התקנה אינה קובעת חומר לצינור, אלא מוסיפה שתי דרישות אחרות: חיבור למנוע בחוליה גמישה, ומעבר דרך חלקי מבנה שלא יגרום להם נזק.

• תשובה 1: התקנה אינה קובעת חומר לצינור, ובוודאי לא חומר פלסטי לצינור שמעבירים בו גזי פליטה חמים.
• תשובה 2: ההגנה נדרשת עד לגובה שני מטרים ולא לכל אורך הצינור. הצינור שבשאלה חודר את הקיר בגובה 2.6 מטר, מעל לתחום הנדרש.
• תשובה 4: התקנה אינה קובעת חומר קרמי ואינה מסתפקת בבידוד תרמי כתחליף להגנה בפני נגיעה.

1. לא נדרשות פעולות נוספות ובתנאי שהצנרת שלמה לכל אורכה ולא כוללת נקודות ביקורת.
2. אסור להעביר צנרת זרה בחדר הגנרטור והפעולה היחידה הנדרשת היא להוציא את הצנרת מהחדר.
3. ניתן להשאיר את הצנרת בחדר ובלבד שננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך החדר ושהצנרת צבועה בצבע מתאים.
4. צנרת המים הינה חלק מתשתית המבנה הקונסטרוקטיבי ולא החשמלי, לכן במקרה זה חלות על החדר תקנות התכנון והבניה ולא תקנות החשמל.

התקנה אינה אוסרת מכול וכול העברת צנרת זרה בחדר הגנרטור, אלא מתנה אותה בשני תנאים: נקיטת כל האמצעים הדרושים למניעת דליפה לתוך החדר, וצביעת הצנרת בגוונים שנקבעו בתקן ישראלי ת"י 659. לצנרת חמה או קרה במיוחד מתווספת דרישת בידוד תרמי.

• תשובה 1: שלמות הצנרת אינה מספיקה. התקנה דורשת גם צביעה בגוונים תקניים.
• תשובה 2: האיסור אינו מוחלט. הוא מותנה בנקיטת אמצעים למניעת דליפה.
• תשובה 4: קיימת דרישה מפורשת בתקנות החשמל לגבי צנרת זרה בחדר הגנרטור.

1. רק כאשר מדובר בגנרטור קבוע שאינו ניתן להעברה אלא על ידי שימוש בכלים, ומיועד לשרת את המתקן לאורך ימים.
2. רק כאשר מדובר בגנרטור לאספקה מקבילה הפועל בסנכרון עם רשת החשמל.
3. בכל מקרה שבו הגנרטור הוא תלת מופעי ובהספק של מעל 5 קו"א.
4. בכל מקרה שמדובר בגנרטור ארעי הניתן להעברה בנקל ומובא אל מתקן חשמל לשם אספקה במקום שאין בו תשתית חשמל ציבורית.

חובת הרישום נקבעת לפי שני נתונים טכניים בלבד: גנרטור תלת-מופעי, ובגודל העולה על 5 קו"א. אחד הפרטים שיש למסור למנהל הוא דווקא אופן ההתקנה — קבוע או ארעי — וזו ראיה לכך שחובת הרישום חלה על שני הסוגים גם יחד. את שאלת הקביעות יש להבחין מחובת ההיתר, שחלה על גנרטור קבוע במיתקן קבוע.

• תשובה 1: הקביעות היא הקריטריון לחובת ההיתר לפי תקנה 3, ולא לחובת הרישום.
• תשובה 2: עבודה בסנכרון מחייבת אישור חברת החשמל, ואינה הקריטריון לרישום.
• תשובה 4: גם גנרטור ארעי חייב ברישום אם הוא תלת-מופעי ומעל 5 קו"א, אך אין זה המקרה היחיד.

1. הגנה בפני ברקים נדרשת אך ורק אם הגנרטור מותקן על הגג.
2. אמצעי הגנה בפני ברקים יותקנו בהתאם לדרישות ת"י 50160.
3. אין צורך באמצעי הגנה בפני ברקים אם הגנרטור מותקן בחדר חשמל.
4. אמצעי הגנה בפני ברקים יותקנו בהתאם לדרישות ת"י 1173.

התקנות אינן קובעות בעצמן מתי נדרשת הגנה מפני ברקים אלא מפנות לתקן: הצורך בהגנת מיתקן הגנרטור בפני פגיעות ברקים ייקבע לפי סעיף 5 בתקן הישראלי ת"י 1173. לגנרטור המופעל בטורבינת רוח נקבעה תוספת ניקוד של 15 אחוזים.

• תשובה 1: מיקום על הגג אינו הקריטריון. הצורך נקבע בשיטת ניקוד לפי התקן.
• תשובה 2: ת"י 50160 עוסק במאפייני מתח האספקה ברשת ולא בהגנה מפני ברקים.
• תשובה 3: מיקום בחדר חשמל אינו פוטר. הצורך נבחן לפי התקן בכל מקרה.

1. לא ניתן להתקין מערכת החלפה תלת קוטבית מפני שמתקן הצריכה לא מוזן משנאי בלעדי.
2. ניתן להתקין מערכת החלפה תלת קוטבית רק אם במתקן של צרכן 1 מיושם איפוס כאמצעי הגנה בפני חישמול.
3. לא ניתן להתקין מערכת החלפה תלת קוטבית מפני שההזנה היא משנאי על עמוד ולא משנאי במבנה.
4. ניתן להתקין מערכת החלפה תלת קוטבית ובלבד שחתך המוליך להארקת השיטה של השנאי יהיה גדול מחתך המוליך להארקת השיטה של הגנרטור.

כששיטת ההגנה היא הארקת הגנה, ההיתר למפסק מחלף תלת-קוטבי מותנה בשישה תנאים מצטברים, והראשון שבהם הוא שהשנאי המזין את מיתקן הצריכה יהיה בלעדי למיתקן זה. בשרטוט השנאי שעל העמוד מזין פילר חלוקה שממנו יוצאים שני צרכנים, ולכן אינו בלעדי לצרכן 2. התנאי אינו מתקיים, והמפסק המחלף חייב להיות ארבע-קוטבי.

• תשובה 2: שיטת ההגנה אצל צרכן 1 אינה משנה. הכשל הוא בכך שהשנאי אינו בלעדי לצרכן 2.
• תשובה 3: אין בתקנות תנאי שהשנאי יהיה במבנה דווקא. התנאי הוא בלעדיות השנאי למיתקן הצריכה.
• תשובה 4: — ובנוסף הפוכה בניסוחה. התקנה דורשת שחתך מוליך הארקת השיטה של הגנרטור לא יהיה קטן מזה של השנאי, ולא להפך.

1. נדרש להסב את אמצעי ההגנה בפני חישמול לאיפוס (TN-C-S) כתנאי להתקנת מפסק מחלף תלת-מופעי.
2. נדרש להבטיח שאורכם המרבי של כל אחד ממוליכי הארקת השיטה (הארקת השיטה של השנאי והארקת השיטה של הגנרטור) לא יעלה על 80 מטרים
3. נדרש להבטיח ששטח חתך מוליך האפס של הגנרטור קטן משטח חתך מוליך האפס של השנאי.
4. נדרש להבטיח ששטח חתך המוליך להארקת השיטה של הגנרטור לא יהיה קטן משטח חתך המוליך להארקת השיטה של השנאי.

התקנות מתירות מפסק מחלף תלת-קוטבי גם במיתקן המוגן בהארקת הגנה, בכפוף לשישה תנאים מצטברים. אחד מהם קובע שחתך המוליך להארקת השיטה של הגנרטור לא יהיה קטן מחתך המוליך להארקת השיטה של השנאי — כדי שבזמן הזנה מן הגנרטור לא תיפגע יכולת הולכת זרם התקלה. זהו בדיוק ניסוח התשובה הרביעית.

• תשובה 1: אין חובה להסב את שיטת ההגנה לאיפוס. התקנות קובעות מסלול נפרד למיתקן המוגן בהארקת הגנה.
• תשובה 2: האורך המרבי שנקבע הוא 50 מטרים ולא 80.
• תשובה 3: התקנה דורשת שחתך מוליך האפס של הגנרטור יהיה כחתך מוליך האפס של השנאי, ולא קטן ממנו.

1. לא ניתן להתקין מערכת החלפה תלת קוטבית מפני שלא ניתן להבטיח את רציפותו של מוליך האפס.
2. ניתן להתקין מערכת החלפה תלת קוטבית רק אם שיטת ההגנה במבנה של צרכן-1 תוסב ל-"TT."
3. ניתן להתקין מערכת החלפה תלת קוטבית, כאשר הוא מחובר ללוח הראשי של המבנה, שבצמוד לו בוצע איפוס.
4. לא ניתן להתקין מערכת החלפה תלת קוטבית מפני שההזנה לצרכן היא לא משנאי בלעדי.

כששיטת ההגנה היא איפוס, ההיתר למפסק מחלף תלת-קוטבי אינו תלוי בבלעדיות השנאי אלא במיקום החיבור: הגנרטור מחובר לאותו לוח ראשי של המבנה שבו או בצמוד לו בוצע האיפוס, ונקודת הכוכב שלו מחוברת בקביעות לפס האפס של אותו לוח. זהו המצב שבשאלה, ולכן ההתקנה מותרת.

• תשובה 1: רציפות מוליך האפס דווקא מובטחת: מפסק תלת-קוטבי אינו מנתק את האפס.
• תשובה 2: המרה ל-TT היא ההפך מן הנדרש. באיפוס ההיתר קיים, ואילו בהארקת הגנה הוא מותנה בשישה תנאים מחמירים.
• תשובה 4: תנאי בלעדיות השנאי שייך למסלול של הארקת הגנה, ואינו חל כאשר המיתקן מוגן באיפוס.

1. נדרש להסב את אמצעי הגנה בפני חישמול לאיפוס (TN-C-S) כתנאי להתקנת מפסק מחלף תלת-מופעי.
2. נדרש להבטיח שאורכם המרבי של כל אחד ממוליכי הארקת השיטה (הארקת השיטה של השנאי והארקת השיטה של הגנרטור) לא יעלה על 100 מטרים
3. נדרש להבטיח ששטח חתך מוליך האפס של הגנרטור יהיה באותו שטח חתך של מוליך האפס של השנאי.
4. נדרש להבטיח ששטח חתך מוליך הארקת השיטה של השנאי יהיה גדול משטח חתך המוליך להארקת השיטה של הגנרטור.

ההיתר למפסק מחלף תלת-קוטבי במיתקן המוגן בהארקת הגנה מותנה בשישה תנאים מצטברים. אחד מהם קובע שהחתך המזערי של מוליך האפס של הגנרטור יהיה כחתך מוליך האפס של השנאי — כלומר שווה לו, ולא קטן ולא גדול. שני התנאים המספריים האחרים שבתקנה הם אורך מרבי של 50 מטרים לכל אחד ממוליכי הארקת השיטה, וחתך מוליך הארקת השיטה של הגנרטור שאינו קטן מזה של השנאי.

• תשובה 1: אין חובה להסב את שיטת ההגנה לאיפוס. התקנות קובעות מסלול נפרד ומפורש למיתקן המוגן בהארקת הגנה.
• תשובה 2: האורך המרבי שנקבע הוא 50 מטרים ולא 100.
• תשובה 4: והפוכה. התקנה דורשת שחתך מוליך הארקת השיטה של הגנרטור לא יהיה קטן מזה של השנאי, ולא שחתך השנאי יהיה גדול מזה של הגנרטור.

1. 0
2. 1
3. 2
4. 3

הגנרטור שבתרשים הוא תלת מופעי בהספק מדומה של 12.5 קילו-וולט-אמפר ובהספק פעיל של 10 קילו-וואט, במתח 400 חלקי 230 וולט. הזרם הנקוב שלו בכל מופע הוא כ-18 אמפר, וההספק שהוא יכול לתת בכל מופע בנפרד הוא שליש מן ההספק הכולל, כלומר כ-4.2 קילו-וולט-אמפר. כל אחד משלושת הצרכנים הוא חד מופעי בהספק 10 קילו-וואט במתח 230 וולט, ומושך כ-43.5 אמפר ממופע יחיד. כבר צרכן אחד מעמיס על מופע אחד יותר מפי שניים מן ההספק הכולל של הגנרטור באותו מופע, ולכן לא ניתן לחבר אף אחד מן הצרכנים.

• תשובה 2: אף צרכן אחד אינו אפשרי: הוא מעמיס מופע יחיד בכ-43.5 אמפר מול 18 אמפר נקובים.
• תשובה 3: שני צרכנים הם 20 קילו-וואט, כפליים מהספק הגנרטור כולו
• תשובה 4: שלושה צרכנים הם 30 קילו-וואט, פי שלושה מהספק הגנרטור.

1. שני שולבים לפחות, בלתי תלויים זה בזה.
2. שולב אחד הכולל מערכת מכנית וחשמלית.
3. שולב אחד בלבד במפסק המחלף.
4. 3 שולבים, אחד לכל פאזה.

הכלל הוא שמפסק-מחלף המורכב מכמה יחידות, כגון שני מגענים, יצויד בשני שולבים לפחות. התקנות קובעות חריג לכלל הזה: כשיש במיתקן כמה גנרטורים שעובדים בסינכרון, ולכל גנרטור שולב משלו, מותר שבמפסק-המחלף יהיה שולב אחד בלבד. זה בדיוק המצב בשאלה.

• תשובה 1: שני שולבים הם הכלל הרגיל, אבל כשלכל גנרטור יש שולב משלו התקנות מתירות שולב אחד בלבד.
• תשובה 2: אין דרישה ששולב יחיד ישלב מערכת מכנית וחשמלית.
• תשובה 4: אין דרישה לשולב לכל מופע.