1. בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הרצפה בחניון הבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, עולה על 29 מטר.
2. בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, עולה על 29 מטר.
3. בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה לבניין לבין מפלס הכניסה לקומת הגג עולה על 29 מטר.
4. בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הרצפה בחניון הבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, עולה על 29 מטר.

תקנות החשמל אינן מגדירות בעצמן בניין רב קומות אלא מפנות להגדרה שבתקנות התכנון והבנייה. לפי אותה הגדרה, בניין רב קומות הוא בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס עולה על 29 מטר. שתי נקודות המדידה הן מפלס הכניסה לבניין ומפלס הקומה המאוכלסת הגבוהה ביותר — לא החניון ולא הגג.

• תשובה 1: ההגדרה נמדדת ממפלס הכניסה הקובעת לבניין ולא ממפלס הרצפה בחניון.
• תשובה 3: ההגדרה נוקבת בקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, ולא בקומת הגג.
• תשובה 4: גם כאן נקודת המוצא היא החניון ולא הכניסה הקובעת.

1. חובה להתקין גנרטור עבור מערכת הכיבוי אש בלבד.
2. חובה להתקין גנרטור בהתאם להנחיות כיבוי אש ובתנאי שמותקנת מערכת ספרינקלרים (משאבות כיבוי אש.)
3. אין חובה להתקין גנרטור אלא אם המתכנן מתקין מערכות חירום.
4. בהתאם לתקנות החשמל חובה להתקין גנרטור בכל מקרה.

בניין שגובהו עולה על 29 מטרים ממפלס הקרקע למפלס רצפת הקומה העליונה הוא בניין רב קומות, ולכן חלות עליו תקנות המיתקן החשמלי הציבורי בבניין רב קומות. התקנות מחייבות שתאורת החירום באזורים הציבוריים תוזן מלוח החירום, כך שבכל בניין רב קומות קיים לוח חירום ומיתקן חירום. לצד זאת קובעת התקנה במפורש שגנרטור יזין את לוח החירום ישירות באספקה חלופית. החובה אינה מותנית אפוא בקיומה של מערכת ספרינקלרים או במערכת חירום מסוימת: היא נובעת מתקנות החשמל עצמן והיא קיימת בכל בניין רב קומות.

• תשובה 1: החובה אינה מוגבלת למערכת הכיבוי; הגנרטור מזין את לוח החירום כולו.
• תשובה 2: התקנה אינה מתנה את החובה במערכת ספרינקלרים; היא חלה בכל בניין רב קומות, שבו קיים תמיד לוח חירום.
• תשובה 3: מערכות החירום אינן בחירת המתכנן: תאורת החירום והזנתה מלוח החירום מחויבות בתקנות.

1. כאשר מכון התקנים מכריז הכרזה, בהליך תחיקתי, על תקן כתקן רשמי.
2. כאשר מכון התקנים מכריז הכרזה, שפורסמה ברשומות, על תקן כתקן רשמי.
3. כאשר מכון התקנים בהוראת השר, קובע כי התקן הוא רשמי.
4. כאשר השר מכריז הכרזה, שפורסמה ברשומות, על תקן כתקן רשמי.

הסמכות להכריז על תקן כתקן רשמי נתונה לשר ולא למכון התקנים, וההכרזה נכנסת לתוקף בפרסומה ברשומות. המכון מעבד וקובע תקנים, אך רשמיותו של תקן — כלומר חלותו המחייבת על כלל הציבור — נוצרת באכרזת השר שפורסמה ברשומות.

• תשובה 1: המכון אינו מכריז על רשמיות, והליך תחיקתי אינו התנאי שנקבע בחוק.
• תשובה 2: גם כאן הגורם המכריז שגוי — הסמכות היא של השר ולא של המכון.
• תשובה 3: המכון אינו קובע רשמיות אף לא בהוראת השר; ההכרזה עצמה היא של השר ומתפרסמת ברשומות.

1. הצהרה חתומה של יצרן המוצר הכולל תעודת בדיקה של מעבדה כלשהי.
2. תעודת בדיקה של מהנדס-בודק סוג 3.
3. הצהרה חתומה של יצרן המוצר שבדק ומצא שהמוצר עומד בדרישות התקן.
4. תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת ומוסמכת מכוח חוק התקנים.

מעמדו התקני של מוצר נקבע על יסוד בדיקה של מעבדה מאושרת ומוסמכת מכוח חוק התקנים. החוק מסדיר את המעבדות המאושרות ואת סמכותן להתיר סימון מצרך בתו התעדה המעיד על התאמתו לתקן, ולכן תעודת בדיקה של מעבדה כזו היא הראיה הקבילה. הצהרת יצרן, או בדיקה של מעבדה שאינה מאושרת, אינן מקנות מעמד תקני.

• תשובה 1: מעבדה כלשהי אינה מספקת; נדרשת מעבדה מאושרת ומוסמכת.
• תשובה 2: חשמלאי בודק סוג 3 בודק מיתקנים ואינו מוסמך להעיד על תקניות מוצר.
• תשובה 3: הצהרת יצרן על בדיקה עצמית אינה מקנה מעמד תקני.

1. אם הספק המערכת קטן מ- 5 kW, אין צורך בהיתר הפעלה ממשרד האנרגיה.
2. אם הספק המערכת קטן מ- 1 kW, אין צורך בהיתר הפעלה ממשרד האנרגיה.
3. אם המערכת מותקנת בבית מגורים פרטי, אין צורך בהיתר הפעלה ממשרד האנרגיה.
4. בכל מקרה נדרש היתר הפעלה ממשרד האנרגיה.

חוק החשמל אוסר להתקין מיתקן חשמלי אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל, ואינו קובע סף הספק שמתחתיו המיתקן פטור. ההנחיות להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי חוזרות על כך ומחייבות היתר לכל מיתקן פוטו-וולטאי המותקן לפיהן. הסף היחיד שההנחיות מזכירות הוא 630 קילו-וולט-אמפר, ואף הוא אינו פטור אלא שינוי בצורת ההיתר: מיתקן שאינו עולה עליו רשאי לפעול לפי היתר סוג במקום היתר פרטני, והיתר סוג הוא עצמו היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים. אין אפוא בחקיקה ובהנחיות סף של 5 קילו-וואט ואין פטור לבית מגורים פרטי, ובכל מקרה נדרש היתר.

• תשובה 1: סף של 5 קילו-וואט אינו מופיע בחוק החשמל ולא בהנחיות; הסף היחיד הוא 630 קילו-וולט-אמפר, והוא מחליף את צורת ההיתר ואינו פוטר ממנו.
• תשובה 2: סף של קילו-וואט אחד אינו קיים בשום מקור.
• תשובה 3: סוג המבנה אינו רלוונטי; חוק החשמל אינו מבחין בין בית מגורים פרטי לבין מיתקן אחר.

1. החשמלאי פעל בהתאם לנדרש מאחר ובמקרה זה נדרשת בדיקה של בעל רישיון"חשמלאי-בודק"כלשהו.
2. על החשמלאי להזמין ביקורת של"חשמלאי בודק סוג-3 בלבד."
3. בבית פרטי אין דרישה לבצע בדיקת מתקן אלא אם נדרש לבטח את המערכת הסולארית.
4. על החשמלאי להזמין ביקורת של בודק מטעם ספק שירות חיוני בלבד.

לפני הפעלה ראשונה של המערכת נדרשת בדיקה בידי חשמלאי בודק — זו אינה נתונה לבחירה. סוג הרישיון הנדרש נגזר מגודל המיתקן: מערכת של 15 קילו-וואט מפתחת זרם של כ-22 אמפר למופע, ובית מגורים פרטי מוזן בחיבור קטן. גדלים אלה נמצאים היטב בתחום שבו מותרת בדיקה גם לבעל רישיון בודק סוג 1, ולכן כל חשמלאי בודק מוסמך יכול לבצע את הבדיקה, לרבות בודק פרטי.

• תשובה 2: בודק סוג 3 נדרש למיתקנים גדולים. במערכת של 15 קילו-וואט בבית פרטי אין הצדקה לדרישה זו.
• תשובה 3: חובת הבדיקה לפני הפעלה נובעת מן הבטיחות ואינה תלויה בביטוח.
• תשובה 4: אין דרישה שהבודק יהיה דווקא מטעם ספק שירות חיוני. בודק פרטי בעל רישיון מתאים כשיר לכך.

1. חשמלאי מהנדס.
2. חשמלאי הנדסאי.
3. חשמלאי ראשי.
4. חשמלאי מוסמך.

תקנות הרישיונות מבחינות בין הרשות לערוך תכניות לבין הרשות לבצע עבודות. חשמלאי ראשי רשאי לבצע עבודות חשמל במיתקן מתח נמוך שעוצמת זרמו עולה על 3×250 אמפר, בלא תקרה עליונה, ובלבד שהעבודות יבוצעו על פי תכנית שאישר בעל רישיון הרשאי לערוך אותה; בסמכות זו אין דרישת השגחה. לעומת זאת חשמלאי מוסמך רשאי לבצע מעל 3×80 אמפר רק בהשגחתו ובאחריותו של בעל רישיון מתאים לזרם המיתקן, ולכן אינו יכול לעבוד באופן עצמאי. השאלה מציינת ביצוע עצמאי לפי תכנית שאישר חשמלאי מהנדס, ולכן דרגת הרישיון המזערית היא חשמלאי ראשי.

• תשובה 1: חשמלאי מהנדס נדרש לאישור התכנית, לא לביצוע.
• תשובה 2: חשמלאי הנדסאי אמנם רשאי, אך הסף של 3×630 אמפר שבתקנה 19 נוגע לרשות לערוך תכניות; אין הוא דרגת הרישיון המזערית לביצוע.
• תשובה 4: חשמלאי מוסמך אינו רשאי לבצע באופן עצמאי מעל 3×80 אמפר; נדרשת השגחה ואחריות של בעל רישיון מתאים.

1. רק מנוע תלת-פאזי בהספק העולה על 5kW.
2. כל מנוע חד-פאזי בהספק העולה על 2.5kW או מנוע תלת-פאזי בהספק העולה על 3.7kW.
3. כל מנוע חד-פאזי בהספק העולה על 4kW או מנוע תלת-פאזי בהספק העולה על 5kW.
4. אין חובה לצייד מנועים במקטין זרם התנעה.

מנוע השרוי בהתנעה ישירה מושך זרם של פי חמישה עד פי שמונה מזרמו הנקוב, וגורם לצניחת מתח ברשת ולהפרעה לצרכנים אחרים. לכן נדרש מתנע המקטין את זרם ההתנעה במנוע חד מופעי שהספקו עולה על 2.5 קילו-וואט ובמנוע תלת מופעי שהספקו עולה על 3.7 קילו-וואט. הספק המנוע הוא הקריטריון היחיד, והחובה חלה על שני סוגי המנועים ולא על התלת מופעיים בלבד. הכלל קבוע באמות המידה של רשות החשמל: ספק החשמל לא יחבר מיתקן שיש בו מנוע כזה בלי מתנע מקטין זרם התנעה.

• תשובה 1: החובה אינה מוגבלת למנועים תלת מופעיים, והסף אינו 5 קילו-וואט.
• תשובה 3: הספים 4 ו-5 קילו-וואט אינם הערכים הנהוגים.
• תשובה 4: קיימת חובה, שכן זרם התנעה ישיר מפריע לרשת ולצרכנים אחרים.

1. מתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית.
2. מתקן המאפשר להמיר אנרגיה חשמלית מכנית הניתנת לשימוש מידי וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה בחזרה לאנרגיה חשמלית.
3. ההגדרה אינה קיימת, אנרגיה לא ניתנת לאגירה.
4. מתקן המאפשר להמיר אנרגיה מכנית לאנרגיה הניתנת לאחסון וכן לאחסן את האנרגיה ולהמירה לאנרגיה חשמלית.

מתקן לאגירת אנרגיה ממיר אנרגיה חשמלית לצורה שאפשר לאחסן, כגון אנרגיה כימית במצבר, אנרגיה פוטנציאלית במאגר שאוב או אנרגיה קינטית בגלגל תנופה. אחר כך הוא ממיר אותה בחזרה לאנרגיה חשמלית. ההגדרה מתחילה ומסתיימת באנרגיה חשמלית.

• תשובה 2: ההגדרה עוסקת בהמרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, ולא באנרגיה מכנית לשימוש מיידי.
• תשובה 3: ההגדרה קיימת בחוק במפורש, בפרט ההגדרות שבסעיף 1.
• תשובה 4: נקודת המוצא שבהגדרה היא אנרגיה חשמלית ולא מכנית.

1. מתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי.
2. מתקן פוטו-וולטאי המוקם בכל קרקע המוגדרת עזובה.
3. מתקן פוטו-וולטאי הממוקם במקום המרוחק כ-100 מטרים מאוכלוסייה.
4. מתקן חשמלי עם בעל אופי חקלאי בו ניתן ליצר אנרגיה שאובה.

מתקן אגרו-וולטאי הוא מתקן פוטו-וולטאי שמוקם על קרקע חקלאית כך שהעיבוד החקלאי נמשך בה במקביל, למשל פנלים מוגבהים שמתחתם גדלים גידולים. זה ההבדל ממתקן קרקעי רגיל, שתופס את הקרקע במלואה.

• תשובה 2: ההגדרה נוקבת בקרקע שייעודה חקלאי ובקיום שימוש חקלאי במקביל, ולא בקרקע עזובה.
• תשובה 3: אין בהגדרה כל דרישת מרחק מאוכלוסייה.
• תשובה 4: ההגדרה היא של מיתקן פוטו-וולטאי ואינה עוסקת באגירה שאובה.

1. 29 מ', בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס.
2. 30 מ', בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס.
3. הגדרת"בניין רק קומות"בתקנות התכנון והבניה אינה נוגעת לגובה המבנה אלא למס' יחידות הדיור בו.
4. כ- 26.5 מ' (29 מ' פחות גובה הקומה העליונה שהוא כ-2.5 מ)'.

בתקנות התכנון והבנייה נמדד גובהו של בניין לצורך סיווגו מן המפלס של הכניסה הקובעת לבניין ועד למפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, כפי שמסומן בשרטוט. בניין נחשב בניין רב קומות כאשר גובה זה עולה על 29 מטרים, ולכן הגובה המזערי שממנו הבניין נכנס להגדרה הוא 29 מטרים. הסיווג נגזר מן הגובה ולא ממספר יחידות הדיור, ואין מפחיתים ממנו את גובה הקומה העליונה.

• תשובה 2: ההגדרה נוקבת ב-29 מטרים ולא ב-30.
• תשובה 3: ההגדרה היא גובהית ואינה נוגעת למספר יחידות הדיור.
• תשובה 4: אין בהגדרה כל הפחתה של גובה הקומה העליונה; המדידה היא עד מפלס הכניסה לקומה העליונה המיועדת לאכלוס.

1. הצבת ברזי כיבוי בלבד סביב השנאים כחלק מטבעת מים היקפית.
2. מערכת מתזים עם ספיקה מוגדרת סביב השנאים.
3. שימוש בנגרר קצף נייד בלבד בסביבת השנאי ומשאבה צמודה.
4. הצבת מטפים ניידים בלבד ללא חיבור למערכת מים קבועה.

הוראת נציב הכבאות לתחנות משנה קובעת שני דברים משלימים. ראשית, סביב השנאים תותקן מערכת כיבוי אוטומטית המתוכננת לפי התקן האמריקאי למערכות התזת מים. שנית, לכל תחנת משנה פנימית תובטח אספקת מים לכיבוי השנאי הגדול ביותר באמצעות מערכת מתזים תקנית, ובתוספת של 1,000 ליטר לדקה למשך 60 דקות לפחות ובלחץ דינמי שלא יפחת מ-2.5 אטמוספרות; הספיקה הכוללת לא תפחת מ-2,250 ליטר לדקה. הדרישה היא אפוא מערכת מתזים סביב השנאים שספיקתה מוגדרת במפורש, ולא ברזים בלבד, לא נגרר קצף בלבד ולא מטפים ניידים.

• תשובה 1: טבעת מים היקפית וברזי כיבוי אכן נדרשות בחצר התחנה, אך הן תוספת למערכת המתזים ואינן באות במקומה.
• תשובה 3: נגרר קצף נייד הוא חלופה חריגה שההוראה מתירה רק כשיש קושי באספקת המים, ובכל מקרה בתוספת למערכת הכיבוי האוטומטית ולא במקומה.
• תשובה 4: מטפים ניידים אינם מספקים את כמות המים הנדרשת ואינם עונים על דרישת האספקה הרציפה של 60 דקות.

1. המערכת מוקמת בשטח פרטי ולכן אין צורך בהיתר בנייה.
2. על מנת לקבל פטור מהיתר בנייה הספק מתקן האגירה יהיה זהה להספק המערכת הסולארית (AC).
3. 600 קילו וואט שעה.
4. 1000 קילו וואט שעה.

תקנות הפטור מהיתר קובעות פטור מפורש למיתקן אגירה, ומגדירות את גבולו לפי תכולת האנרגיה ולא לפי יחס כלשהו להספק המערכת הסולארית: ”מיתקן אגירה קטן“ הוא בעל תכולת אנרגיה של עד 600 קילוואט־שעה, והקמתו פטורה מהיתר. הפטור מותנה בתנאים — גובה עד שלושה מטרים, שטח עד חמישה מטרים רבועים, ביצוע עבודות החשמל בידי חשמלאי מוסמך, וסידורי בטיחות אש לפי התקן — אך הסף המספרי עצמו הוא 600 קילוואט־שעה.

• תשובה 1: שטח פרטי אינו פוטר מהיתר; הפטור נובע מתקנה 22ג ומותנה בתנאיה.
• תשובה 2: אין בתקנות כל תנאי הקושר את הפטור להספק המערכת הסולארית; הסף הוא תכולת האנרגיה של מיתקן האגירה עצמו.
• תשובה 4: 1000 קילוואט־שעה חורג מן הסף; מעל 600 נדרש היתר בנייה.

1. לא-רק לחשמלי מסוג"חשמלאי בודק"מותר לבדוק תפקוד מתקן חשמלי.
2. כן-לכול מהנדס חשמל מותר לבצע בדיקה לבחינת תפקוד מתקן חשמלי.
3. כן, מותר לו לבצע בדיקות תפקוד, אך רק לאחר שהמתקן עבר בהצלחה בדיקה לפני הפעלתו הראשונה על ידי חשמלאי בעל רישיון"חשמלאי בודק".
4. חשמלאי יכול לבצע בדיקה לראשונה ולאחר מכן רק חשמלאי מסוג"חשמלאי בודק".

ועדת הפירושים נשאלה את השאלה הזאת כמעט במילותיה. הבדיקה לפני ההפעלה הראשונה, שהיא תנאי לחיבור המיתקן לרשת, שמורה לבעל רישיון חשמלאי בודק. חשמלאי שאינו בודק רשאי לבצע בדיקות לבחינת תפקוד המיתקן, אך רק לאחר שהמיתקן עמד בבדיקה לפני הפעלתו הראשונה בידי חשמלאי בודק. לבדיקה שלו אין תוקף של בדיקה לצורך חיבור.

• תשובה 1: הוועדה התירה לחשמלאי שאינו בודק לבצע בדיקות תפקוד.
• תשובה 2: השאלה אינה עוסקת במהנדס דווקא, והתנאי הוא עמידה קודמת בבדיקה לפני הפעלה ראשונה.
• תשובה 4: הבדיקה לפני הפעלה ראשונה שמורה לחשמלאי בודק, ולא להפך.