הצומת בסיס-פולט במתח קדמי, IB > 0. מתקיים IC = β·IB. האופיינים כמעט מקבילים לציר ה-VCE (IC כמעט קבוע). זהו אזור ההגברה.
זרם הבסיס גדול מדי ו-IC אינו יכול לגדול עוד. מתקיים IC < β·IB ו-VCE קטן (≈ 0.2V). הטרנזיסטור מהווה "קצר" בין C ל-E (מתג ON).
אין זרם בסיס משמעותי (IB ≈ 0), ולכן IC ≈ 0 ו-VCE ≈ VCC. הטרנזיסטור מהווה "נתק" בין C ל-E (מתג OFF).
| מצב הפעולה | התנאי | IC | VCE | אנלוגיית מתג |
|---|---|---|---|---|
| פעיל (Active) | IB > 0, מתח קדמי | β·IB | 0.2V–VCC | מגבר לינארי |
| רוויה (Saturation) | IB גדול | ICmax | ≈ 0.2V | מפסק סגור (ON) |
| קיטעון (Cutoff) | IB ≈ 0 | ≈ 0 | ≈ VCC | מפסק פתוח (OFF) |
גרף אופייני המוצא מתאר את זרם הקולט IC כפונקציה של המתח VCE, עבור ערכים שונים של זרם הבסיס IB. בתחום הפעיל האופיינים כמעט מקבילים לציר ה-x (IC קבוע, אינו תלוי ב-VCE); בתחום הרוויה IC עולה במהירות עם VCE; ובתחום הקיטעון IC שואף לאפס.
נקודת העבודה (Q) היא ערכי המתח VCE והזרם IC במצב מנוחה — ללא אות חילופין במבוא. את החישוב מבצעים בשני שלבים, תוך התייחסות לטרנזיסטור כשני מעגלים נפרדים. בחישובי DC כל קבל מתנהג כנתק.
כותבים משוואת קירכהוף למתחים בלולאת הבסיס ומחלצים את IB:
לאחר חישוב IC = β·IB, כותבים משוואה ללולאת הקולט ומחלצים את VCE:
VCC = 10V , VBB = 4.7V , RB = 200kΩ , RC = 3kΩ , β = 100 , VBE = 0.7V.
קו העבודה הוא אוסף כל נקודות העבודה האפשריות של הטרנזיסטור. משוואתו (במעגל ללא RE): VCC = IC·RC + VCE. את הקו מתחים בין שתי נקודות הקיצון שלו: