1. כאשר אורכו של לוח החשמל עולה על 3 מטר.
2. כאשר אורכו של לוח החשמל עולה על 4 מטר.
3. כאשר מותקן לוח המיועד למתח גבוה ולא למתח נמוך.
4. כאשר גודלו של המפסק הראשי בלוח עולה על 1000A.

תקנות הלוחות קובעות שבמעבר מאחורי לוח תהיה כניסה אחת לפחות כאשר אורכו עד 4.0 מטרים, ושתי כניסות לפחות, קרובות ככל האפשר לקצותיו, כאשר אורכו עולה על 4.0 מטרים. הטעם הוא אפשרות מילוט משני צדדים במקרה של קשת חשמלית או שרפה במעבר צר וארוך.

• תשובה 1: הסף שבתקנה הוא 4.0 מטרים ולא 3 מטרים.
• תשובה 3: הדרישה אינה תלויה במתח הלוח.
• תשובה 4: הדרישה אינה תלויה בגודל המפסק הראשי.

1. 1.80 מטר מעל הרצפה.
2. 2.20 מטר מעל הרצפה.
3. 2.00 מטר מעל הרצפה.
4. 2.50 מטר מעל הרצפה.

התקנות קובעות תחום גובה מפורש לאמצעי הפעלה ידניים בלוח, ובכללם נתיכים: בין 0.5 מטר לבין 2.0 מטרים מעל הרצפה. הגובה המרבי המותר הוא אפוא 2.0 מטרים. החריג היחיד הוא מבטחים של חברת החשמל במבני צרכניה, שיכולים להיות גבוהים יותר.

• תשובה 1: 1.80 מטר הוא גובה תקין אך אינו הגובה המרבי המותר.
• תשובה 2: 2.20 מטר חורג מן התחום שנקבע.
• תשובה 4: 2.50 מטר חורג מן התחום שנקבע.

1. ההארקה עונה על הנדרש בתקנות. ניתן להסתמך על המפסק הראשי מאחר והמפסק הראשי הוא מסוג"אלקטרוני" המאפשר כוונון של זרם הקצר ל- XIn1.5 (כלומר לזרם מידי של 300A), במקרה זה ההגנה במפסק תעבוד וההגנה תיושם במתקן.
2. ההארקה אינה עונה על הנדרש בתקנות. ניתן לבנות גומחה (לארון המונים וללוח המפסק הראשי) התואמת למפרט של הארקת יסוד ופה"פ כנדרש בתקנות החשמל. לאחר מכן-יידרש לבצע איפוס יחיד בגומחה. במקרה זה, המפסק האלקטרוני מספק ויש ליישם שיטת הגנה TT ברפת.
3. ההארקה אינה עונה על הנדרש בתקנות. ניתן לבצע איפוס ברפת בהנחה והיא בנויה על עמודים אשר יכולים לשמש כאלקטרודת הארקת יסוד, ובהסתמך על כך שהמבנה הוא מסוג"קונסטרוקציה מפלדה"ולכן חלקי הפלדה המגשרים יכולים לשמש כטבעת גישור בין אם הם מתחת או מעל פני הקרקע.
4. ההארקה אינה עונה על הנדרש בתקנות. ניתן לשפר את הארקת המתקן, ובמידה שעכבת לולאת התקלה הנמדדת עדיין לא תספיק לדרישות תקנות החשמל, יתאפשר להתקין פחת כהגנה בלעדית למתקן. במקרה זה יידרש גם לכוונן את הפחת לזרם דלף של פי 10, כלומר לזרם הפעלה הנמוך מ- 23A.

הבעיה אינה ברפת אלא בלוח המפסק הראשי שבגב ארון המונים. זהו לוח מתכת, כלומר לוח מסוג I, ולפי תקנות הלוחות עכבת לולאת התקלה המרבית בלוח כזה נקבעת לפי המבטח שבקו הזינה שלו — מבטח חברת החשמל שבארון המונים — ולא לפי המפסק האלקטרוני שבתוכו. מבטח כזה דורש עכבת לולאה נמוכה בהרבה ממה שניתן להשיג בהארקת הגנה באלקטרודה. לכן ההארקה אינה עונה על הנדרש, וכוונון המפסק האלקטרוני אינו פותר זאת. הפתרון הוא לבנות לארון המונים וללוח המפסק הראשי גומחה עם הארקת יסוד ופס השוואת פוטנציאלים, ולבצע בה איפוס יחיד; כך מוגן הלוח המתכתי באיפוס. ברפת עצמה, עכבת לולאה של 0.65 אוהם נותנת זרם של כ-354 אמפר, מעל 300 אמפר שאליהם מכוונן המפסק האלקטרוני, ולכן הארקת ההגנה שם עומדת בדרישה.

• תשובה 1: בלוח מתכת העכבה נבחנת מול מבטח חברת החשמל שבקו הזינה, ולא מול המפסק האלקטרוני שבלוח.
• תשובה 3: עמודי הרפת אינם הופכים אותה למבנה בעל הארקת יסוד, והאיפוס אינו פותר את הלוח המתכתי המרוחק.
• תשובה 4: שיפור האלקטרודה והגנת פחת ברפת אינם מטפלים בלוח המתכתי שבגב ארון המונים, שהוא עיקר הליקוי.

1. כן, כעת גובהו של הלוח הוא 2.4 מטר ועליו להנמיך את הלוח בכל מקרה לגובה מרבי של 2 מטר.
2. כן, כעת גובהו של הלוח הוא 2.4 מטר ועליו להנמיך את המפסק הראשי ואת הפחת לגובה מרבי של 2 מטר.
3. כן, כעת גובהו של הלוח הוא 2.4 מטר ועליו להנמיך את כל אמצעי ההפעלה בלוח לגובה מרבי של מ-2 מטר.
4. לא, כעת גובהו של הלוח הוא 2.4 מטר וזה הגובה המרבי המותר לאמצעי הפעלה בלוח חשמל.

התקנות מגבילות את גובה אמצעי ההפעלה הידניים בלוח לתחום שבין 0.5 מטר ל-2.0 מטרים מעל הרצפה. הנמכת מפלס הרצפה ב-40 ס"מ מעלה את גובהם היחסי מ-2.0 ל-2.4 מטרים, כלומר מעל התחום המותר. הדרישה חלה על אמצעי ההפעלה ולא על מעטפת הלוח, ולכן די בהנמכת כל אמצעי ההפעלה עד לגובה 2.0 מטרים.

• תשובה 1: התקנות מגבילות את גובה אמצעי ההפעלה ולא את גובה מעטפת הלוח.
• תשובה 2: המגבלה חלה על כל אמצעי ההפעלה הידניים ולא רק על המפסק הראשי ועל מפסק המגן.
• תשובה 4: 2.4 מטר אינו הגובה המרבי המותר; המרבי הוא 2.0 מטרים.

1. כן, כעת גובהו של הלוח הוא 2.2 מטר ועליו להנמיך את הלוח בכל מקרה לגובה מרבי של 2 מטר.
2. כן, כעת גובהו של הלוח הוא 2.2 מטר ועליו להנמיך את מפסק הראשי והפחת לגובה מרבי של 2 מטר.
3. כן, כעת גובה של הלוח הוא 2.2 מטר ועליו להנמיך את כל אמצעי ההפעלה בלוח לגובה מרבי של 2 מטר.
4. לא, כעת גובה של הלוח הוא 2.2 מטר וזה הגובה המרבי המותר לאמצעי הפעלה בלוח חשמל.

תחום הגובה המותר לאמצעי הפעלה ידניים הוא 0.5 עד 2.0 מטרים. הנמכת הרצפה ב-40 ס"מ מעלה את הגובה מ-1.80 ל-2.20 מטרים, מעל התחום המותר, ולכן יש להנמיך את כל אמצעי ההפעלה עד 2.0 מטרים.

• תשובה 1: הדרישה מכוונת לאמצעי ההפעלה ולא למעטפת הלוח.
• תשובה 2: המגבלה אינה מוגבלת למפסק הראשי ולמפסק המגן אלא לכל אמצעי ההפעלה.
• תשובה 4: 2.2 מטר חורג מן הגובה המרבי המותר.

1. כן, כעת גובהו המרבי של הלוח הוא 2.2 מטר ועליו להנמיך את הלוח בכל מקרה לגובה מרבי של 1.8 מטר.
2. לא, גובהו המרבי של לוח חשמל נמדד ממפלס התקרה ולכן לא נדרש כל שינוי.
3. כן, כעת גובהו המרבי של הלוח הוא 2.2 מטר ועליו להנמיך את כל אמצעי ההפעלה בלוח לגובה מרבי של 2 מטר.
4. לא, גובהו המרבי של הלוח הוא 2.2 מטר וזה הגובה המרבי המותר לאמצעי הפעלה בלוח חשמל.

הנמכת הרצפה ב-20 ס"מ מעלה את גובה אמצעי ההפעלה מ-2.00 ל-2.20 מטרים, מעל הגבול של 2.0 מטרים שנקבע בתקנות. הגובה נמדד מן הרצפה ולא מן התקרה, ולכן נוצרה חריגה שיש לתקן בהנמכת אמצעי ההפעלה.

• תשובה 1: אין דרישה להנמיך עד 1.8 מטר; הגבול העליון הוא 2.0 מטרים.
• תשובה 2: הגובה נמדד ממפלס הרצפה ולא מן התקרה.
• תשובה 4: 2.2 מטר אינו הגובה המרבי המותר.

1. לולאת התקלה תקבע בהתאם לנתיכים במעלה הזינה.
2. ערך עכבת לולאת התקלה צריך להיות לפחות 1.74 אוהם.
3. ערך עכבת לולאת התקלה צריך להיות לפחות 0.9 אוהם.
4. אין אפשרות להתקין כלל את הלוח האמור.

תקנות הלוחות קובעות שלוח של מיתקן דירתי, על מעטהו, יהיה מסוג II, כלומר בעל בידוד כפול או מוגבר. לוח מתכתי מסוג I מותר במיתקן דירתי רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים, והראשון שבהם הוא שמנגנון ההגנה בפני זרם יתר של המפסק הראשי יהיה ניתן לכוונון ויכוונן ל-3×100 אמפר או יותר. בשאלה מדובר בחיבור של 3×40 אמפר בלבד, ולכן התנאי אינו מתקיים ואי אפשר להתקין את הלוח המתכתי כלל. שאלת עכבת לולאת התקלה אינה מגיעה לדיון, ובנוסף שתי החלופות המספריות מנוסחות הפוך: עכבת לולאת התקלה נדרשת להיות קטנה מערך מרבי ולא גדולה ממנו.

• תשובה 1: לולאת התקלה בלוח מסוג I נקבעת לפי המבטח שבקו הזינה של הלוח, אך השאלה כלל אינה מגיעה לשלב זה.
• תשובה 2: 1.74 אוהם אינו נגזר מנתוני השאלה, והניסוח "לפחות" הפוך: העכבה נדרשת להיות קטנה מן הערך המרבי
• תשובה 3: 0.9 אוהם אינו נגזר מנתוני השאלה, והניסוח הפוך.

1. מותרת, מאחר והמבנה מאופס ולולאת התקלה תתאים למפסק הראשי.
2. אסורה, מאחר ונדרש שהאיפוס יחובר בין לוח המפסק הראשי לפה"פ המבנה.
3. אסורה, מאחר והלוח של המפסק הראשי מוארק ממבנה מאופס.
4. מותרת, מאחר ומדובר בהארקה בלבד בדומה להארקת גוף השנאי על העמוד.

בתרשים לוח המפסק הראשי הוא ארון מתכת, והארקתו מגיעה במוליך יחיד מפס השוואת הפוטנציאלים שבמבנה המאופס, במרחק של 25 מטר. זו בדיוק התצורה שאינה מותרת. ראשית, מוליך ההגנה במיתקן מאופס נושא את פוטנציאל מוליך ה-PEN, והארון עומד מחוץ לתחום השוואת הפוטנציאלים של המבנה — כך שאדם הנוגע בו בעודו עומד על הקרקע חשוף להפרש הפוטנציאלים במלואו. שנית, בלוח מסוג I נבחנת עכבת לולאת התקלה מול המבטח שבקו הזינה של הלוח, כלומר מול המבטח של חברת החשמל, ומוליך הגנה באורך 25 מטר אינו מאפשר לעמוד בכך. הפתרון הוא לוח מסוג II, כפי שנקבע בשאלות המקבילות.

• תשובה 1: הנחת היסוד שגויה. בלוח מתכתי מסוג I העכבה נבחנת מול המבטח שבקו הזינה ולא מול המפסק הראשי שבתוכו.
• תשובה 2: העברת נקודת האיפוס אל לוח המפסק הראשי אסורה: מוליך ה-PEN מתחבר לפס השוואת הפוטנציאלים של הארקת היסוד, ולא תותקן במבנה נקודת חיבור נוספת בין האפס להארקה.
• תשובה 4: אין דמיון להארקת גוף השנאי. השנאי מוארק לאלקטרודה מקומית שלו, ואילו כאן מובא פוטנציאל ה-PEN של המבנה אל ארון מתכת שמחוץ לתחום השוואת הפוטנציאלים.

1. זרם ההלם אשר מבטח מסוגל להפסיק כולל כיבוי קשת חשמלית תוך 20 מילישניות.
2. הספק הקצר אשר מבטיח הפסקה (שימוט) של המבטח.
3. זרם קצר אשר מבטח מסוגל להפסיק פעמיים ברצף מבלי שייגרם לו נזק.
4. הזרם המרבי אשר מבטח מסוגל להפסיק מבלי שייגרם לו נזק, או סכנה לאנשים ולסביבה.

התקנות מגדירות כושר ניתוק (או כושר הפסקה) כזרם המרבי שמבטח מסוגל לנתק בלי שייגרם לו נזק ובלי שתיגרם סכנה לאנשים או לסביבה.

• תשובה 1: ההגדרה אינה כוללת זמן ניתוק של 20 אלפיות שנייה, ואינה עוסקת בזרם ההלם.
• תשובה 2: ההגדרה עוסקת בזרם ולא בהספק.
• תשובה 3: ההגדרה אינה מחייבת ניתוק פעמיים ברצף.

1. נדרש בכל מקרה להגביה את הלוח לגובה מזערי של 1.4 מטר מהרצפה.
2. נדרש להתקין את הלוח בתוך ארון או בגומחה עם דלת הכוללת מנגנון סגירה המותקן בגובה מזערי של 1.4 מטר מהרצפה.
3. נדרש בכל מקרה להגביה את אמצעי ההפעלה בלוח לגובה מזערי של 1.4 מטר מהרצפה.
4. לא נדרש לבצע שינויים מאחר וגובה הלוח מתאים לדרישות התקנות עבור דירת מגורים בלבד.

בלוח של מיתקן דירתי הגובה המזערי של אמצעי ההפעלה הידניים הוא 1.4 מטרים. הגבהת הרצפה ב-20 סנטימטרים הורידה את תחתית הלוח ל-1.3 מטרים, ולכן אמצעי הפעלה בתחתיתו נמצאים כעת נמוך מן הנדרש. אלא שהתקנה פוטרת במפורש לוח המותקן בארון או בגומחה עם דלת שמנגנון הסגירה שלה בגובה שבין 1.4 ל-2 מטרים. לכן אין חובה להגביה את הלוח או את אמצעי ההפעלה ”בכל מקרה“ — אפשר להשאיר את הלוח במקומו ולהתקינו בארון או בגומחה עם דלת כזו.

• תשובה 1: התקנה אינה קובעת גובה ללוח עצמו, ואף לאמצעי ההפעלה יש חלופה — ארון או גומחה עם דלת.
• תשובה 3: הלשון ”בכל מקרה” שגויה: ארון או גומחה עם מנגנון סגירה בגובה 1.4 עד 2 מטרים פוטרים מן הדרישה.
• תשובה 4: הגובה הנוכחי, 1.3 מטרים, נמוך מן הנדרש במיתקן דירתי.

1. תמונה מספר 1.
2. תמונה מספר 2.
3. תמונה מספר 3.
4. תמונה מספר 4.

הלוח הוא מסוג II, ולכן עכבת לולאת התקלה המרבית נבחנת מול המבטח הגדול ביותר שבלוח המגן על יציאה ממנו — המפסק שבשאלה. המקרה הגרוע ביותר הוא תקלה בקצה המרוחק, בלוח המשנה, ושם נמדדה עכבה של 160 מיליאוהם. זרם התקלה המתפתח הוא 230 חלקי 0.16, כלומר כ-1437 אמפר. כוונון הזרם המגנטי חייב להיות נמוך מערך זה כדי שההגנה תפעל, ומבין הכוונונים שעל החוגה רק 1250 אמפר עומד בכך. בתמונה 4 המחוון מצביע על 1250.

• תשובה 1: בתמונה 1 הכוונון הוא 2250 אמפר, גבוה מזרם התקלה של 1437 אמפר, ולכן ההגנה לא תפעל.
• תשובה 2: בתמונה 2 הכוונון הוא 1500 אמפר, גבוה מ-1437 אמפר. הפער קטן, אך ההגנה עדיין לא תפעל.
• תשובה 3: בתמונה 3 הכוונון הוא 2500 אמפר, הגבוה ביותר שעל החוגה.

1. תמונה מספר 1.
2. תמונה מספר 2.
3. תמונה מספר 3.
4. תמונה מספר 4.

עכבת הלולאה בלוח המשנה היא 100 מיליאוהם, ולכן זרם התקלה המתפתח הוא 230 חלקי 0.1, כלומר 2300 אמפר. השאלה מבקשת את הכוונון המרבי הנכון, כלומר את הערך הגבוה ביותר שעדיין נמוך מזרם התקלה. מבין הערכים שעל החוגה — 1250, 1500, 1750, 2000, 2250 ו-2500 — הגבוה ביותר שאינו עולה על 2300 הוא 2250, והוא הכוונון שבתמונה 1.

• תשובה 2: 1500 אמפר עומד בדרישה אך אינו הכוונון המרבי.
• תשובה 3: 2500 אמפר גבוה מזרם התקלה של 2300 אמפר, ולכן ההגנה לא תפעל.
• תשובה 4: 1250 אמפר עומד בדרישה אך הוא הנמוך שבכולם, ולא המרבי.

1. תמונה מספר 1.
2. תמונה מספר 2.
3. תמונה מספר 3.
4. תמונה מספר 4.

עכבת הלולאה בלוח המשנה היא 50 מיליאוהם בלבד, ולכן זרם התקלה המתפתח הוא 230 חלקי 0.05, כלומר 4600 אמפר — גבוה מכל ערך שעל החוגה. מכאן שכל הכוונונים עומדים בדרישת הניתוק, והכוונון המרבי הנכון הוא הגבוה שבהם: 2500 אמפר, שבתמונה 3.

• תשובה 1: 2250 אמפר עומד בדרישה אך אינו הכוונון המרבי.
• תשובה 2: 1500 אמפר עומד בדרישה אך רחוק מלהיות המרבי.
• תשובה 4: 1250 אמפר הוא הנמוך שבכולם.

1. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 50 מ"מ.
2. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 2.5 מ"מ.
3. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 12 מ"מ.
4. אין חובת הגנה.

תקנות הלוחות קובעות שחלקים חיים חשופים ונגישים בלוח או מעל למעבר שלו יוגנו בפני מגע מקרי בדרגת הגנה IP 2XX לפחות. הספרה הראשונה בדרגת ההגנה מציינת את ההגנה בפני חדירת גופים מוצקים, והערך 2 פירושו הגנה בפני גופים שגודלם עולה על 12 מילימטרים, כלומר בפני אצבע.

• תשובה 1: 50 מילימטרים מתאימים לספרה 1, כלומר IP 1XX.
• תשובה 2: 2.5 מילימטרים מתאימים לספרה 3.
• תשובה 4: קיימת חובת הגנה מפורשת בתקנה 17.

1. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 50 מ"מ.
2. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 2.5 מ"מ.
3. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 12 מ"מ.
4. בחדר חשמל הנ"ל אין חובת הגנה בפני מגע מקרי.

סיפת תקנה 17 קובעת במפורש שהוראות התקנה אינן חלות על לוח המותקן בחדר או בתא מיוחד שהגישה אליו מיועדת לחשמלאי בלבד. הטעם הוא שההגנה בפני מגע מקרי נועדה למי שאינו חשמלאי; בחדר שגישתו מוגבלת לחשמלאים בלבד, הגישה עצמה היא אמצעי ההגנה. לכן במקרה שבשאלה אין חובת הגנה בפני מגע מקרי על החלקים החשופים שבלוח.

• תשובה 1: 50 מילימטרים מתאימים ל-IP 1XX, ואין בתקנה דרגה מופחתת לחדר חשמל
• תשובה 2: 2.5 מילימטרים מתאימים לספרה 3.
• תשובה 3: 12 מילימטרים הם הדרישה בלוח רגיל, שממנה פטור לוח בחדר שגישתו לחשמלאים בלבד.

1. מפסק מגן איננו יכול לשמש כמפסק ראשי מפני שאינו בנוי להגנה בפני זרם יתר. יש להתקין בנוסף מא"ז להגנה בפני זרם קצר וזרם העמסת יתר.
2. יש להתקין בנוסף למפסק המגן מנתק עומס או מפסק זרם כמסומן בסכמה.
3. מפסק מגן יכול לשמש כמפסק ראשי בלוח המשנה בתנאי שבמעלה ההזנה מותקן מבטח להגנה בפני זרם יתר.
4. תשובות 1, 2 נכונות.

התקנות מבחינות בין לוח ראשי ללוח משנה. לוח ראשי יצויד גם במפסק ראשי וגם במבטח ראשי, ואילו בלוח משנה נדרש מפסק ראשי בלבד — ואף ממנו אפשר לוותר כשקיים קשר עין בין לוח המשנה לבין המפסק שבלוח המזין ומעבר חופשי שאורכו עד שלושה מטרים. מפסק המגן הוא מפסק לכל דבר: הוא ממתג את הלוח בשלמותו ומנתק את כל המופעים ואת מוליך האפס, ולכן הוא ממלא את תפקיד המפסק הראשי של לוח המשנה. אין צורך במנתק עומס נוסף ואין צורך במבטח ראשי בלוח המשנה, ובלבד שקו הזינה ללוח המשנה מוגן בפני זרם יתר במעלה הזרם — וזה בדיוק המא"ז שבלוח הראשי המופיע בסכמה.

• תשובה 1: בלוח משנה נדרש מפסק ראשי בלבד ולא מבטח ראשי, ולכן אין חובה להוסיף מא"ז בכניסה ללוח המשנה.
• תשובה 2: מנתק עומס נוסף מיותר: מפסק המגן עצמו ממתג את הלוח ומנתק את כל המופעים.
• תשובה 4: , והיא מאחדת שתי תשובות שגויות.

1. מותר לחבר את המעגל כמתואר בשרטוט מפני שקיים חיגור (המונע אספקה משני מקורות מתח בו זמנית.)
2. מותר לחבר את המעגל כמתואר בשרטוט ובתנאי שיפורק הגשר בין המבטחים (כל מבטח יתפקד באופן עצמאי.)
3. מותר לחבר את המעגל כמתואר בשרטוט מפני שהמבטח הוא תלת-מופעי שמנתק את המעגל בשלמותו.
4. אסור בכל מקרה לחבר את המעגל כמתואר בשרטוט מפני שמדובר בסוגי אספקה שונים ללא מרווח כנדרש בתקנות.

המעגל התלת-מופעי שבמסגרת האדומה מקבל את שלושת המופעים משני פסים שונים: מופע אחד מן הפס הבלתי חיוני, ושני מופעים מן הפס החיוני. הפס הבלתי חיוני מוזן מחברת החשמל בלבד, והפס החיוני מוזן גם מן הגנרטור — ולכן מדובר בשני סוגי אספקה שונים, המאופיינים בין היתר בדרגות חיוניות שונות. התקנות מחייבות להרכיב מבטחים לסוגי אספקה שונים בקבוצות נפרדות, במרחק כפול לפחות מן הריווח הפנימי ולא פחות מ-17.5 מ"מ, ואילו כאן שלושת המבטחים צמודים ואף מגושרים. בנוסף, בהפסקת רשת ייוותר המעגל עם שני מופעים בלבד.

• תשובה 1: החיגור מונע חיבור בו-זמני של שני מקורות אל הפס החיוני, ואינו מכשיר מעגל שמופעיו לקוחים משני פסים בעלי דרגות חיוניות שונות.
• תשובה 2: פירוק הגשר מחמיר את המצב: כל מבטח ינתק בנפרד, והמעגל יוכל לפעול בשני מופעים.
• תשובה 3: המבטח אמנם תלת-מופעי, אך מקור המופעים הוא הבעיה ולא אופן הניתוק.

1. מותר להזין את התאורה מפני שמדובר במבנה המיועד למסחר.
2. אסור להזין את התאורה בתצורה המתוארת.
3. אין מניעה להתקין את התאורה בתצורה המתוארת ובתנאי שיותקן שילוט בר קיימא בצמוד לכל גוף תאורה.
4. אין מניעה להתקין את התאורה בתצורה המתוארת ובתנאי שכל השטח (A ו-B הוא בבעלותו של אותו אדם.)

שטח B הוא מיתקן צריכה נפרד: יש לו חיבור משלו, מונה משלו ולוח ראשי משלו. הזנת מעגלי התאורה שבתוכו מלוח A פירושה ששני סוגי אספקה שונים — לפי הגדרת התקנות, אספקה המאופיינת במניה נפרדת ובמקור אספקה נפרד — מגיעים אל אותם חצרים. התוצאה מסוכנת: מי שינתק את לוח B לצורך עבודה יימצא מול גופי תאורה חיים שאין לו שליטה עליהם, ומפסק ראשי אינו מנתק עוד את המיתקן בשלמותו. לכן אין להזין את התאורה בתצורה זו. ועדת הפירושים קבעה, לגבי שני מיתקנים סמוכים המוזנים משני לוחות ראשיים, שתנאי לתקינותם הוא שלא יימצאו מעגלים סופיים המוזנים מלוח ראשי אחד בשטח הניזון מן הלוח הראשי האחר — וזה בדיוק מה שהתאורה המוזנת מלוח A יוצרת בשטח B.

• תשובה 1: ייעוד המבנה למסחר אינו מכשיר הזנה חוצה בין שני מיתקני צריכה נפרדים.
• תשובה 3: שילוט אינו תחליף. חובת הסימון שבתקנות נוגעת לתיבה ברכוש המשותף של מבנה המשמש צרכנים אחדים, ולא להזנת שטח מושכר מלוח של צרכן אחר.
• תשובה 4: הבעלות אינה הקריטריון. הקריטריון הוא ששטח B הוא מיתקן צריכה נפרד בעל חיבור ומונה משלו.

1. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 50 מ"מ בכל מקרה.
2. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 2.5 מ"מ בכל מקרה.
3. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה 12 מ"מ בכל מקרה.
4. בחדר חשמל המיועד לכניסתו של חשמלאי בלבד, אין חובת הגנה בפני מגע מקרי.

תקנות הלוחות דורשות הגנה בפני מגע מקרי בדרגה IP 2XX לפחות על חלקים חיים חשופים ונגישים בלוח, אך קובעות בסיפה שההוראה אינה חלה על לוח המותקן בחדר או בתא מיוחד שהגישה אליו מיועדת לחשמלאי בלבד. אין מדובר בהפחתת הדרגה אלא בפטור מלא, ולכן בחדר חשמל שגישתו לחשמלאי בלבד אין חובת הגנה בפני מגע מקרי.

• תשובה 1: 50 מילימטרים מתאימים ל-IP 1XX, ואין בתקנה דרגה מופחתת לחדר חשמל
• תשובה 2: 2.5 מילימטרים מתאימים לספרה 3.
• תשובה 3: 12 מילימטרים הם הדרישה בלוח שאינו בחדר שגישתו לחשמלאי בלבד.

1. הלוח מתאים להתקנה הנדרשת.
2. הלוח מתאים להתקנה בתנאי שהמפסק הראשי יהיה בגודל 3X100A ומעלה.
3. הלוח אינו מתאים להתקנה הנדרשת.
4. הלוח מתאים להתקנה רק כאשר הוא בחדר ייעודי או בחדר מכונות.

לוח של מיתקן דירתי, לרבות המעטה שלו, יהיה מסוג II — בידוד כפול או בידוד מוגבר. הקובע הוא סיווג הלוח ולא החומר שממנו עשוי גופו. הלוח שבשאלה נושא לצד תו התקן את סמל הריבוע בתוך ריבוע, שהוא סימון ציוד מסוג II. לוח מתכתי המצופה חומר מבודד ומסווג כך בידי היצרן הוא לוח מסוג II, ולכן הוא מתאים להתקנה בדירה בלא תנאים נוספים. התנאים שבתקנה, ובהם מפסק ראשי מתכוונן של 3×100 אמפר ומעלה, חלים רק על לוח מתכתי מסוג I.

• תשובה 2: תנאי המפסק הראשי המתכוונן חל על לוח מתכתי מסוג I, ולא על לוח המסומן כמסוג II.
• תשובה 3: סימון הריבוע בתוך ריבוע מעיד שהלוח מסוג II, כנדרש בדירה.
• תשובה 4: אין דרישה לחדר ייעודי; זה חריג לגובה אמצעי ההפעלה ולא לסוג הלוח.

1. שניהם צודקים.
2. מהנדס א' צודק.
3. מהנדס ב' צודק.
4. שניהם טועים-מותר להתקין לוח מתכת, אבל רצוי להתקין לוח פלסטי.

תקנות הלוחות מגדירות מיתקן דירתי כמיתקן במבנה או בחלק ממנו המיועד לשמש למגורי אדם או שתנאי השימוש בו דומים לאלה של דירת מגורים. חדר מגורים במעונות סטודנטים עונה על ההגדרה במלואה: אנשים מתגוררים בו, מבשלים בו ומשתמשים בו כבדירה. מיקומו בתוך מתחם האוניברסיטה אינו משנה זאת. לכן חלה עליו הדרישה שהלוח, לרבות המעטה שלו, יהיה מסוג II, והוא יכול להיות מתכתי רק בהתקיים שלושת התנאים שבתקנה 27(ב), ובראשם מפסק ראשי הניתן לכוונון ל-3 כפול 100 אמפר או יותר.

• תשובה 1: טענתו של מהנדס ב' שגויה, ולכן אין שניהם צודקים.
• תשובה 3: מיקום המעונות בתוך מתחם האוניברסיטה אינו מוציא אותם מגדר מיתקן דירתי.
• תשובה 4: לוח מתכתי מותר במיתקן דירתי רק בהתקיים התנאים המצטברים שבתקנה 27(ב).

1. לא. ידיות ההפעלה של מפסקים המותקנים באותו לוח חייבום להיות בעלות כיווני הפעלה זהים.
2. לא. ידיות ההפעלה של מפסקים המותקנים באותו תא בלוח יהיו בעלות כיוון הפעלה זהה.
3. התקנה זו מותרת בלוחות שאינם דירתיים (לוחות שאינם משמשים למגורים.)
4. כן. כל עוד לכל קבוצת מפסקים בלוח המותקנים באותו כיוון יהיה כיוון זהה לבצוע פעולה זהה.

תקנות הלוחות קובעות שלידיות ההפעלה של מפסקים המותקנים באותו כיוון יהיה כיוון זהה לביצוע פעולה זהה. הדרישה מנוסחת לפי כיוון ההתקנה של המפסק ולא לפי התא שבו הוא נמצא: מפסקים המותקנים אנכית חייבים לפעול כולם באותו כיוון, ומפסקים המותקנים אופקית חייבים לפעול כולם באותו כיוון, אך אין דרישה שהקבוצות יתאימו זו לזו. בתמונה נראים מפסקים המותקנים בכיוונים שונים, ולכן ההתקנה תקנית כל עוד בתוך כל קבוצה נשמרת אחידות.

• תשובה 1: אין דרישה שכל המפסקים בלוח יותקנו באותו כיוון.
• תשובה 2: התקנה אינה מזכירה תא בלוח כלל; הקריטריון הוא כיוון ההתקנה
• תשובה 3: התקנה חלה על כל הלוחות ואינה מבחינה בין לוח דירתי לאחר.

1. ההתנגדות החשמלית השקולה בין האלקטרודות להארקת שיטה במתח נמוך לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 20 אוהם. ההתנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה של מרכזיית תאורה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 20 אוהם; עכבת לולאת התקלה תהיה בקירוב 2.17 אוהם.
2. ההתנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה של מרכזיית התאורה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם; עכבת לולאת התקלה לא תעלה על 2.17 אוהם.
3. ההתנגדות החשמלית השקולה בין האלקטרודות להארקת שיטה במתח נמוך לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם. ההתנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה של מרכזיית תאורה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם; עכבת לולאת התקלה תהיה בקירוב 0.63 אוהם.
4. ההתנגדות החשמלית בין האלקטרודה המקומית המיועדת להארקת הגנה של מרכזיית תאורה לבין המסה הכללית של האדמה לא תעלה על 5 אוהם; עכבת לולאת התקלה לא תעלה על 0.63 אוהם.

בהארקת הגנה נבחנים שני תנאים: התנגדות האלקטרודה המקומית של מרכזיית התאורה לא תעלה על 5 אוהם, ועכבת לולאת התקלה תאפשר ניתוק תוך 5 שניות לכל היותר. לוח המרכזייה בעל בידוד כפול, כלומר לוח מסוג II, ולגביו קובעות תקנות הלוחות שהעכבה המרבית נקבעת לפי המבטח הגדול ביותר בלוח ”המגן על יציאה מהלוח“. המא״ז של 63 אמפר הוא המפסק הראשי שבכניסה ואינו מגן על יציאה; היציאות מוגנות במא״זים של 16 אמפר מאופיין C. מא״ז מאופיין C מנתק תוך 5 שניות בזרם של כפי 6.6 מן הזרם הנקוב, ולכן העכבה לא תעלה על 230 חלקי 106 אמפר, כלומר כ-2.17 אוהם. טבלת העכבות שבתקנה חלה על נתיכים gI ועל מא״זים מאופיין L בלבד, ולכן אין להשתמש בה כאן.

• תשובה 1: התנגדות האלקטרודה המקומית בהארקת הגנה לא תעלה על 5 אוהם, ולא על 20.
• תשובה 3: הערך 0.63 אוהם נגזר ממבטח של 63 אמפר, שאינו מגן על יציאה מהלוח.
• תשובה 4: המא״ז הראשי של 63 אמפר אינו ”המבטח המגן על יציאה מהלוח“; ובלוח מסוג II קובע מבטח היציאה.

1. כן, מדובר על מקום המיועד לתפעול בלבד והמרחק המתואר מתאים.
2. לא, נדרש מרחק של 0.6 מטר לאחר פתיחת הדלת.
3. כן, מדובר על מקום המיועד לתפעול בלבד ואין משמעות למרחק במקרה זה.
4. לא, נדרש מרחק של 1.0 מטר מחזית הארון בכל מקרה.

הארון משמש לתפעול בלבד. כשהדלת סגורה נדרש מרווח חופשי של 0.8 מטר, ו-87 הסנטימטרים עומדים בכך. אבל התקנות דורשות גם מרווח חופשי של 0.6 מטר כשהדלת פתוחה. הדלת ברוחב 70 סנטימטרים, והיא נפתחת אל המרווח שבין שני הארונות. לאחר פתיחתה נותרים 17 סנטימטרים בלבד בינה לבין ארון הבזק, הרבה פחות מהנדרש.

• תשובה 1: המרחק מספיק רק כשהדלת סגורה; כשהיא פתוחה נותרים 17 סנטימטרים.
• תשובה 3: גם במקום המיועד לתפעול בלבד התקנות קובעות מרווח מזערי.
• תשובה 4: מטר אחד נדרש רק כשהמרווח משמש גם כמעבר, ולא בכל מקרה.

1. כן, מדובר על מקום המיועד לתפעול בלבד והמרחק המתואר מתאים.
2. לא, נדרש מרחק של 0.6 מטר לאחר פתיחת הדלת.
3. כן, מדובר על מקום המיועד לתפעול בלבד ואין משמעות למרחק במקרה זה.
4. לא, נדרש מרחק של 1.0 מטר מחזית הארון מקרה זה.

הדלת בתרשים נפתחת אל המרווח שבין הארונות, ולכן אחרי פתיחתה נותרים 17 סנטימטרים בלבד. התקנות דורשות מרווח חופשי של 0.6 מטר כשהדלת פתוחה. עמידה בדרישת 0.8 המטר כשהדלת סגורה אינה מספיקה.

• תשובה 1: המרחק מספיק רק כשהדלת סגורה.
• תשובה 3: גם במקום המיועד לתפעול בלבד התקנות קובעות מרווח מזערי.
• תשובה 4: מטר אחד נדרש רק כשהמרווח משמש גם כמעבר.

1. 0.2 מטרים.
2. בין 0.5 מטרים ל-2.0 מטרים.
3. 1.4 מטרים.
4. אמצעי ההפעלה הוא ידני ולא חשמלי. לכן תקנות החשמל אינו חלות עליו וניתן להתקינו בכל גובה כל עוד הוא נגיש.

הכלל הכללי שבתקנות הלוחות קובע שגובה אמצעי הפעלה ידניים יהיה בין 0.5 מטר ל-2.0 מטרים מעל הרצפה, אך לגבי לוח של מיתקן דירתי נקבעה הוראה מיוחדת הגוברת עליו: הגובה המזערי של אמצעי הפעלה ידניים של ציוד בלוח כזה הוא 1.4 מטרים. השאלה עוסקת באמצעי הפעלה ידני בלוח של מיתקן דירתי, ולכן הגובה המזערי הוא 1.4 מטרים. ההוראה המיוחדת אינה חלה על לוח בחדר ייעודי ללוח חשמל או בחדר מכונות, ועל לוח בארון או בגומחה עם דלת בעלת מנגנון סגירה המותקן בגובה שבין 1.4 ל-2 מטרים.

• תשובה 1: 0.2 מטר הוא הגובה המזערי של הדקי ציוד מעל הרצפה, לא של אמצעי הפעלה.
• תשובה 2: תחום 0.5 עד 2.0 מטרים הוא הכלל הכללי שבתקנה 16(ב), והוא נדחה מפני ההוראה המיוחדת ללוח דירתי.
• תשובה 4: אמצעי הפעלה ידני של ציוד בלוח חשמל כפוף לתקנות הלוחות ככל ציוד אחר.

1. 1 מטר כאשר הוא משמש גם כמעבר.
2. 80 ס"מ כאשר הוא משמש לתפעול בלבד.
3. 70 ס"מ.
4. 60 ס"מ.

הכלל הכללי בתקנות הלוחות קובע מרווח מזערי של מטר אחד בין לוח לבין קיר שממולו כאשר המרווח משמש גם כמעבר, ו-0.8 מטר כאשר הוא משמש לתפעול בלבד. ללוח של מיתקן דירתי נקבעה הוראה מיוחדת הגוברת על שני אלה: המרווח המזערי החופשי בינו לבין קיר שממולו יכול להיות 0.7 מטר בלבד. השאלה עוסקת במפורש בלוח במיתקן דירתי, ולכן התשובה היא 70 סנטימטרים.

• תשובה 1: מטר אחד הוא הכלל הכללי, שההוראה המיוחדת ללוח דירתי גוברת עליו.
• תשובה 2: 80 ס"מ הוא הכלל הכללי למרווח המשמש לתפעול בלבד.
• תשובה 4: 60 ס"מ הוא הערך למרווח כשקיים ציוד שלוף או דלת פתוחה, ולא ללוח דירתי.

1. כן. בתנאי וגובה אמצעי הפעלה ידניים בלוח יותקנו בגובה שלא יעלה על 2 מטר.
2. כן. בתנאי והמפסק הראשי יותקן בגובה שלא יעלה על 2 מטר לכל היותר.
3. לא. לוח החשמל יותקן בגובה מרבי של 2.1 מטר לכל היותר.
4. לא. לוח החשמל יותקן בגובה מרבי של 2 מטר לכל היותר.

תקנות הלוחות אינן קובעות גובה מרבי ללוח עצמו; הן קובעות גובה לאמצעי ההפעלה הידניים שבו, שיהיה בין 0.5 מטר ל-2.0 מטרים מעל הרצפה, וגובה מזערי של 0.2 מטר להדקי ציוד. בשרטוט הלוח משתרע בין 1.5 מטר ל-2.5 מטרים, כלומר חלקו העליון גבוה מ-2.0 מטרים. אין בכך פסול כשלעצמו, ובלבד שכל אמצעי ההפעלה הידניים ימוקמו בתחום שעד 2.0 מטרים; החלק שמעל גובה זה ישמש לציוד שאין בו אמצעי הפעלה ידני, כגון פסי צבירה או מהדקים. הגבהת הלוח היא אף פתרון סביר במפעל שיש בו תנועת מלגזות, מפני שהיא מרחיקה אותו מפגיעה מכנית.

• תשובה 2: הדרישה חלה על כל אמצעי ההפעלה הידניים ולא על המפסק הראשי בלבד.
• תשובה 3: אין בתקנות גובה מרבי של 2.1 מטרים ללוח.
• תשובה 4: אין בתקנות גובה מרבי של 2.0 מטרים ללוח; המגבלה חלה על אמצעי ההפעלה הידניים

1. 1 מ'.
2. 0.8 מ'.
3. 0.6 מ'.
4. מאחר והלוחות מותקנים בחדר חשמל והכניסה היא לחשמלאים מורשים בלבד, ניתן להתקין לוחות אלו בכל מרחק, ובלבד שיאפשר טיפול נוח בלוחות.

תקנות הלוחות קובעות שני ערכים למרווח בין שני לוחות סמוכים מקבילים: מטר אחד כאשר כל הדלתות סגורות והציוד הנשלף במצב מוכנס, ו-0.6 מטר כאשר דלתות נגדיות פתוחות והציוד הנשלף במצב שלוף. בשרטוט הדלתות פתוחות זו מול זו, והמרווח D נמדד ביניהן במצב זה, ולכן המרווח המזערי הנדרש הוא 0.6 מטר.

• תשובה 1: מטר אחד נדרש כאשר הדלתות סגורות והציוד הנשלף מוכנס.
• תשובה 2: 0.8 מטר הוא הערך למרווח בין לוח לבין קיר שממולו המשמש לתפעול בלבד, ולא בין שני לוחות.
• תשובה 4: התקנות קובעות מרווחים מזעריים מפורשים גם בחדר חשמל.

1. לא. נדרש לשמור על מרווח של 1 מ' לפחות בין שני החלקים הבולטים ביותר של הלוחות.
2. לא ניתן לדעת. נדרש להבין האם בלוחות אלו הותקן ציוד קבוע או כזה הניתן לשליפה.
3. לא. ניתן להבין מהתרשים שהמרווח בין הדלתות במצב פתוח ובזווית של 90 מעלות הוא פחות מ- 60 ס"מ, לכן צורת ההתקנה אינה תקנית.
4. כן. המרווח נמדד כאשר הדלתות במצב פתיחה מרבי ולכן התקנה זו עונה על הדרישה בתקנות החשמל.

התקנות קובעות שני ערכים למרווח בין שני לוחות סמוכים מקבילים, וכל ערך נמדד במצב אחר: מטר אחד כאשר כל הדלתות סגורות והציוד הנשלף מוכנס, ו-0.6 מטר כאשר דלתות נגדיות פתוחות והציוד הנשלף במצב שלוף. השאלה נותנת את הדלתות במצב פתיחה מרבי, ובתרשים מסומן במפורש מרווח של 0.6 מטר בין הדלתות במצב זה. זהו בדיוק הערך המזערי שהתקנה דורשת במצב הפתוח, ולכן ההתקנה עונה על הדרישה.

• תשובה 1: מטר אחד נדרש כשכל הדלתות סגורות; השאלה והתרשים עוסקים במצב הפתוח, שבו הדרישה היא 0.6 מטר.
• תשובה 2: אין צורך בנתון נוסף: התקנה קובעת את שני מצבי המדידה, ובתרשים נתון המרווח במצב הפתיחה המרבית.
• תשובה 3: המרווח המסומן בתרשים במצב הפתיחה המרבית הוא 0.6 מטר, לא פחות ממנו.

1. 0.2 מטר מטרים.
2. בין 0.5 מטרים ל 2.0 מטרים.
3. 1.4 מטרים.
4. אמצעי ההפעלה הוא ידני ולא חשמלי. לכן תקנות החשמל אינו חלות עליו וניתן להתקינו בכל גובה כל עוד הוא נגיש.

ההוראה המיוחדת הקובעת גובה מזערי של 1.4 מטרים חלה על לוח של מיתקן דירתי בלבד. מיתקן ביתי הוא מונח רחב יותר, הכולל גם מבנה המיועד למסחר או למשרדים או דומה להם, ולכן ההוראה המיוחדת אינה חלה עליו וחל עליו הכלל הכללי: גובה אמצעי הפעלה ידניים יהיה בין 0.5 מטר ל-2.0 מטרים מעל הרצפה.

• תשובה 1: 0.2 מטר הוא הגובה המזערי של הדקי ציוד מעל הרצפה.
• תשובה 3: 1.4 מטרים חלים על לוח של מיתקן דירתי בלבד, ולא על כלל המיתקנים הביתיים.
• תשובה 4: אמצעי הפעלה ידני של ציוד בלוח כפוף לתקנות הלוחות ככל ציוד אחר.

1. תקן ישראלי 20 חלק 2.22.
2. תקן ישראלי 12464 חלק 1.
3. תקן ישראלי 61439-2.
4. תקנות החשמל, מעגלים סופיים.

רמות ההארה ודרישות מערכת התאורה למקומות עבודה בתוך מבנה נקבעות בתקן הישראלי 12464 חלק 1, שהוא אימוץ של התקן האירופי לתאורת מקומות עבודה במבנים. שטחים משותפים בבניין משרדים הם מקום עבודה בתוך מבנה, ולכן הם נכללים בחלק זה.

• תשובה 1: ת"י 20 חלק 2.22 עוסק במנורות לתאורת חירום ולא ברמות הארה.
• תשובה 3: ת"י 61439-2 עוסק בלוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך.
• תשובה 4: תקנות המעגלים הסופיים קובעות מספר מעגלים ונקודות מאור, ולא רמות הארה.

1. תקן ישראלי 20 חלק 2.22.
2. תקן ישראלי 12464 חלק 2.
3. תקן ישראלי 61439-2.
4. תקנות החשמל, מעגלים סופיים.

חלק 2 של התקן הישראלי 12464 עוסק בתאורת מקומות עבודה בחוץ. חניון ציבורי שאינו מקורה הוא שטח חוץ, ולכן רמות ההארה ודרישות המערכת נקבעות לפיו ולא לפי חלק 1 המיועד למבנים.

• תשובה 1: ת"י 20 חלק 2.22 עוסק במנורות לתאורת חירום.
• תשובה 3: ת"י 61439-2 עוסק בלוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך.
• תשובה 4: תקנות המעגלים הסופיים אינן קובעות רמות הארה.

1. שרטוט 1.
2. שרטוט 2.
3. שרטוט 3.
4. שרטוט 4.

רמת מידור FORM 2 היא הפרדה של פסי הצבירה מן היחידות הפונקציונליות בלבד, בלא הפרדה בין היחידות עצמן ובלא הפרדת המהדקים. בארבעת השרטוטים: בשרטוט 4 אין כל מסגרת מפרידה, וזהו FORM 1; בשרטוט 3 מסגרת אחת מקיפה את שתי היחידות ומפרידה אותן מפס הצבירה, בלא חציצה ביניהן, וזהו FORM 2; בשרטוט 2 נוספה מחיצה אנכית בין שתי היחידות, וזהו FORM 3; בשרטוט 1 המחיצה יורדת עד למטה ומפרידה גם את ההדקים, וזהו FORM 4.

• תשובה 1: בשרטוט 1 מופרדים גם ההדקים, וזהו FORM 4
• תשובה 2: בשרטוט 2 מופרדות היחידות זו מזו, וזהו FORM 3.
• תשובה 4: בשרטוט 4 אין כל הפרדה, וזהו FORM 1.

1. שרטוט 1.
2. שרטוט 2.
3. שרטוט 3.
4. שרטוט 4.

רמות המידור שבתקן 61439 נבדלות זו מזו בשלוש הפרדות: הפרדת פסי הצבירה מן היחידות הפונקציונליות, הפרדת היחידות זו מזו, והפרדת ההדקים של כל יחידה. בארבעת השרטוטים מופיעים פס צבירה בראש, שתי יחידות פונקציונליות ושני הדקי יציאה למטה. בשרטוט 4 אין כל מסגרת מפרידה, ולכן הוא מייצג את FORM 1. בשרטוט 3 יש מסגרת אחת המקיפה את שתי היחידות ומפרידה אותן מפס הצבירה, בלי חציצה ביניהן, ולכן הוא מייצג את FORM 2. בשרטוט 2 המסגרת מקיפה את שתי היחידות ומחיצה אנכית מפרידה ביניהן, אך ההדקים נותרים מחוץ למסגרת ואינם מופרדים זה מזה; זהו FORM 3. בשרטוט 1 המחיצה האנכית יורדת עד למטה ומפרידה גם את ההדקים של כל יחידה, וזהו FORM 4.

• תשובה 1: בשרטוט 1 המחיצה מפרידה גם את ההדקים, וזהו FORM 4.
• תשובה 3: בשרטוט 3 אין חציצה בין שתי היחידות, וזהו FORM 2.
• תשובה 4: בשרטוט 4 אין כל הפרדה, וזהו FORM 1.

1. הפרדה של פסי הצבירה מהיחידות הפונקציונליות.
2. הפרדה של פסי הצבירה מהיחידות הפונקציונליות, הפרדה בין היחידות הפונקציונליות עצמן והפרדה של המהדקים מפסי הצבירה והיחידות הפונקציונליות.
3. הפרדה בין ציודי מיתוג בעלי כושר ניתוק שונה.
4. הפרדה של ציוד מיתוג ראשי כדוגמת מפסקים יצוקים לבין ציוד מיתוג משני (מאזי"ם לדוגמא.)

באיור מופיעה מסגרת אחת המקיפה את שתי היחידות הפונקציונליות ומפרידה אותן מפס הצבירה שמעליהן. אין מחיצה בין שתי היחידות, וההדקים שבתחתית מצויים מחוץ למסגרת ואינם מופרדים זה מזה. זוהי בדיוק ההגדרה של FORM 2: הפרדה של פסי הצבירה מן היחידות הפונקציונליות בלבד.

• תשובה 2: התיאור שבתשובה זו הוא של FORM 4, ובאיור אין מחיצה בין היחידות ואין הפרדת מהדקים
• תשובה 3: רמות המידור אינן מוגדרות לפי כושר הניתוק של ציוד המיתוג.
• תשובה 4: רמות המידור אינן מוגדרות לפי ההבחנה בין ציוד מיתוג ראשי למשני.

1. כן, ההתקנה מותרת בכל מקרה.
2. לא, ההתקנה אסורה בכל מקרה.
3. לא, שיטה זו מותרת לשימוש במעגלי זרם ישר (DC) בלבד.
4. כן, ההתקנה מותרת, למעט באתרים רפואיים.

התקנות אוסרות להתקין במוליך האפס מבטח או מפסק המאפשר את ניתוקו בלי לנתק את מוליכי המופע. ועדת הפירושים נשאלה בדיוק אם מותר להשתמש בשני מא״זים חד-קוטביים מגושרים במקום מא״ז דו-קוטבי, וקבעה שאסור: בהרכב של שני מא״זים המגושרים חיצונית אין ביטחון שפעולת הגנה באחד מהם תפסיק גם את השני. מספיק שרק המא״ז של האפס ינתק בשל תקלה, והמופע יישאר מחובר.

• תשובה 1: הוועדה אסרה מבטח דו-קוטבי המורכב משני מא״זים מגושרים חיצונית.
• תשובה 3: האיסור אינו מוגבל לזרם חילופין; הוא נובע מהיעדר ביטחון בניתוק משותף.
• תשובה 4: האיסור חל בכל מיתקן, לא רק באתרים רפואיים.

1. ההתקנה אסורה. מאחר שהלוח כולל מפסק זרם, הוא מוגדר כלוח חשמל, וחייב לעמוד במגבלת הגובה בהתאם לתקנות החשמל.
2. ההתקנה אסורה. מותר להתקין לוח בגובה זה רק אם הוא מותקן בתוך גוף יחידת המיזוג (אינטגרלי) ולא בנפרד ממנה.
3. ההתקנה מותרת. הלוח נחשב כחלק בלתי נפרד מהמכשיר (יחידת המיזוג) אותו הוא משמש, ולכן הוראות תקנות החשמל כגון מגבלת הגובה)(, אינן חלות עליו.
4. ההתקנה מותרת. לוחות המשמשים לפיקוד ובקרה במתח נמוך לא חייבים לעמוד בדרישות הגובה שבתקנות החשמל.

התקנות מגדירות לוח כמסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמל, לפיקוד ולפיקוח, וממעטות מכלל זה רק בית תקע ומפסק שבמהלך של מעגל סופי. הלוח שלפנינו כולל ציוד הגנה, פיקוד ומפסק, הוא מותקן על הקיר בנפרד מיחידת המיזוג ומוזן בכבל אליה, ולכן הוא לוח לכל דבר. העובדה שהיחידה נמצאת בטווח ראייה אינה משנה זאת. התקנות אף מזכירות במפורש לוחות חשמל המיועדים להזנה ולפיקוד של מכונה או מכשיר, ומחילות עליהם את הוראותיהן פרט לפטור צר בעניין צבעי החיווט הפנימי; מכאן שייעודו של הלוח למכשיר אינו מוציא אותו מתחולת התקנות. לפיכך חלה עליו הדרישה שגובה אמצעי ההפעלה הידניים יהיה בין חצי מטר לשני מטרים מעל הרצפה, והתקנה בגובה שלושה מטרים אסורה. ועדת הפירושים קבעה באותה רוח שכל לוח חשמל חייב לעמוד בתקנות הלוחות, ושפטור ללוח המהווה חלק ממכונה קיים רק היכן שהתקנות קובעות אותו במפורש.

• תשובה 2: אין בתקנות היתר להתקין לוח בגובה שלושה מטרים גם כשהוא אינטגרלי ליחידה; ההבחנה שבתשובה אינה קיימת בתקנות.
• תשובה 3: הלוח מותקן בנפרד מן היחידה ומוזן אליה בכבל, ולכן הוא לוח והתקנות חלות עליו.
• תשובה 4: אין בתקנות פטור מגובה בשל היות הלוח לוח פיקוד ובקרה.

1. התקנת גלאי עשן ומערכת כיבוי בגז HALON 1301 ללא ניתוק אוטומטי של מקור ההזנה.
2. התקנת גלאי עשן, מערכת כיבוי אוטומטי בגז מסוג FM200 ומערכת ניתוק אוטומטי של מקור ההזנה.
3. הצבת מטפה אבקה ידני בסמוך ללוח והקפדה על סימון ברור.
4. התקנת 2 גלאים מסוגים שונים וחייגן למוקד חיצוני.

הוראת נציב הכבאות קובעת שתי מדרגות: מעל 63 אמפר נדרשת מערכת גלאים, ומעל 100 אמפר נדרשת בנוסף מערכת כיבוי אש אוטומטית בגז לפי ת״י 5210 או לפי תקן NFPA-2001. מבין ארבע החלופות רק אחת כוללת כיבוי אוטומטי בגז מן המשפחה הזאת: FM200 הוא סוכן נקי לפי NFPA-2001, ואילו HALON 1301 הוא הלון שהוצא משימוש ואינו נכלל בתקן. מטפה ידני וגלאים עם חייגן אינם מכבים כלל, ולכן אינם עונים על הדרישה.

• תשובה 1: גז HALON 1301 אסור לשימוש בשל פגיעתו בשכבת האוזון, וחסר ניתוק אוטומטי של ההזנה.
• תשובה 3: מטפה ידני אינו מערכת כיבוי אוטומטית.
• תשובה 4: גלאים וחייגן בלבד אינם מכבים את השריפה.