1. ניתן להתקין את גוף התאורה במקום זה ובתנאי שהוא נימצא מעל ראש המקלחת ("דוש.)"
2. ניתן להתקין את גוף התאורה במקום זה ובתנאי שיוזן במתח נמוך מאוד, דרך שנאי מבדל המותקן מחוץ לחדר האמבטיה בדומה לתאורה בבריכות שחיה.)(
3. ניתן להתקין את גוף התאורה במקום זה במידה והוא מוגן בפני מים באמצעות מעטפת בדרגת הגנה של IPX5X.
4. אסור להתקין את גוף התאורה במקום זה בכל מקרה.

אזור 1 בחדר רחצה הוא החלל שמעל אזור 0 עד תקרת החדר, או עיגול ברדיוס 60 ס"מ שמרכזו בראש המקלחת עד לתקרה. גוף תאורה בגובה 2.3 מטר בתוך המקלחת נמצא אפוא באזור 1. התקנות קובעות רשימה סגורה של הציוד המותר בכל אזור, ובאזור 1 מותר להתקין מכשיר לחימום מים בלבד. מנורות מותרות רק החל מאזור 2, ואף שם רק מסוג II. לפיכך אין להתקין את גוף התאורה במקום זה, ודרגת האטימות אינה מרפאת את האיסור.

• תשובה 1: מיקום מעל ראש המקלחת אינו מוציא את הגוף מאזור 1 — אזור 1 משתרע עד לתקרת החדר.
• תשובה 2: הזנה במתח נמוך מאוד אינה מרחיבה את רשימת הציוד המותר באזור 1, שהיא רשימה סגורה.
• תשובה 3: דרגת ההגנה IPX5X היא דרישת מינימום לציוד שמותר להתקינו באזור 1, ואינה הופכת גוף תאורה למותר שם.

1. ניתן להתקין את המכשיר במקום זה ובתנאי שהוא נמצא מעל לתקרת גבס קונסטרוקטיבית המהווה הפרדה מאזור זה.
2. ניתן להתקין את המכשיר במקום זה ובתנאי שיוזן במתח נמוך מאוד, דרך שנאי מבדל המותקן מחוץ לחדר האמבטיה בדומה לתאורה בבריכות שחיה.)(
3. ניתן להתקין את המכשיר במקום זה.
4. אין להתקין כל מכשיר חשמלי במקום זה.

מכשיר בגובה 2.6 מטר בתוך חלל המקלחת, בסמוך לראש המקלחת, נמצא באזור 1 — שכן אזור 1 משתרע עד תקרת החדר. רשימת הציוד המותר באזור 1 כוללת פריט אחד בדיוק: מכשיר לחימום מים. המכשיר שבשאלה הוא בדיוק זה, ולכן התקנתו מותרת. עליו לעמוד בדרגת ההגנה המזערית לאזור 1, IPX5X, ולמפסק שלו מקום מחוץ לחדר.

• תשובה 1: אין בתקנות תנאי של תקרת גבס מפרידה; ההיתר נובע מסוג המכשיר עצמו.
• תשובה 2: מכשיר לחימום מים מותר באזור 1 כמות שהוא ואינו טעון הזנה במתח נמוך מאוד.
• תשובה 4: אין איסור גורף — מכשיר לחימום מים הוא הפריט היחיד שהותר במפורש באזור 1.

1. ניתן להתקין את גוף התאורה במקום זה ובתנאי שהוא נימצא מעל ראש המקלחת (מעל ה"דוש.)"
2. ניתן להתקין את גוף התאורה במקום זה ובתנאי שיוזן במתח נמוך מאוד, דרך שנאי מבדל המותקן מחוץ לחדר האמבטיה בדומה לתאורה בבריכות שחיה.)(
3. ניתן להתקין את גוף התאורה במקום זה במידה והוא מוגן בפני מים באמצעות מעטפת בדרגת הגנה של IPX5X.
4. אסור להתקין את גוף התאורה במקום זה בכל מקרה.

אזור 1 משתרע מעל אזור 0 עד לתקרת החדר, ולכן גם גוף תאורה בגובה 3.5 מטר בתוך המקלחת נמצא באזור 1. הגובה אינו משנה את שיוך האזור. רשימת הציוד המותר באזור 1 סגורה וכוללת מכשיר לחימום מים בלבד; מנורות מותרות רק מאזור 2 ומעלה.

• תשובה 1: המיקום מעל ראש המקלחת אינו מוציא מאזור 1, שמשתרע עד התקרה.
• תשובה 2: מתח נמוך מאוד אינו מוסיף לרשימת הציוד המותר באזור 1.
• תשובה 3: IPX5X היא דרגת המינימום לציוד המותר באזור 1 ואינה הופכת מנורה למותרת שם.

1. לא נדרש מנתק נוסף לדוד מאחר והוא מותקן בתוך שטח הבית הפרטי. נדרשת מנורת סימון במקום הנראה לעין, שתותקן אחרי המגען של הדוד ותעיד על מתח הזינה במעגל.
2. חובה להתקין מנתק דו קוטבי נוסף, שיותקן בטווח ראיה מהדוד, הכולל בתוכו מנורת סימון המספקת חיווי למתח הזינה במעגל.
3. חובה להתקין מפסק שיותקן בטווח ראיה מהדוד, אלא אם המפסק ניתן לנעילה במצב מופסק. מנורת סימון תותקן במקום הנראה לעין, שתספק חיווי למתח הזינה במעגל.
4. חובה להתקין מפסק שיותקן בטווח ראיה מהדוד, אלא אם המפסק ניתן לנעילה במצב מופסק. במקרה זה אין חובה להתקין מנורת סימון.

ככלל, למכשיר קבוע נדרש מפסק בטווח ראייה ממנו, אלא אם כן המפסק ניתן לנעילה במצב מופסק. אבל לדוד לחימום מים במיתקן ביתי יש הוראה מיוחדת: על אף האמור בתקנה 31(ב), מותר שהמפסק לדוד לא יהיה בטווח ראייה ממנו. במקום זאת נדרשת מנורת סימון במקום הנראה לעין, שתעיד על מתח הזינה במעגל הדוד אחרי המפסק. ועדת הפירושים דנה בדוד המבוקר במערכת של בית חכם, וקבעה שמא״ז דו-קוטבי בלוח עונה על דרישת המפסק לדוד, ושבמקרה כזה יש להתקין מנורת סימון שתעיד על קיום או היעדר מתח ביציאה מן המפסק האלקטרוני, כלומר אחרי המגען. לכן לא נדרש מנתק נוסף.

• תשובה 2: אין דרישה למנתק נוסף: תקנה 35 פוטרת את מפסק הדוד מטווח הראייה.
• תשובה 3: דרישת טווח הראייה או הנעילה אינה חלה על מפסק לדוד במיתקן ביתי.
• תשובה 4: מנורת הסימון נדרשת במפורש לדוד במיתקן ביתי, והמפסק פטור מטווח ראייה.

1. אסור בכל מקרה להתקין גוף תאורה באזור זה.
2. מותר ובלבד שגוף התאורה הוא מסוג II.
3. מותר ובלבד שגוף התאורה יהיה בעל דרגת הגנה מזערית של IPX4X.
4. מותר ובלבד שגוף התאורה יהיה מסוג II וגם בעל דרגת הגנה מזערית של IPX4X.

לפי השרטוט ראש המקלחת נמצא בגובה 200 ס"מ על הקיר, וגוף התאורה במרחק 40 ס"מ מקצה תא המקלחת ובגובה 210 ס"מ. המרחק מראש המקלחת גדול מ-60 ס"מ, ולכן הגוף אינו נמצא בעיגול של אזור 1; הוא נמצא בתוך רצועת 60 הסנטימטרים שמעבר לאזור 0 ומתחת לגובה 2.25 מטר — כלומר באזור 2. באזור זה חלות שתי דרישות במקביל: רשימת הציוד המותר כוללת מנורות מסוג II בלבד, ודרגת ההגנה המזערית היא IPX4X. שתיהן יחד הן התשובה.

• תשובה 1: האיסור המוחלט חל על אזור 0 בלבד. באזור 2 מותרות מנורות בתנאים.
• תשובה 2: בידוד כפול נדרש, אך אינו מספיק. נדרשת גם דרגת הגנה IPX4X מפני התזת מים.
• תשובה 3: , והיא חסרה. דרגת ההגנה נכונה, אך רשימת הציוד המותר באזור 2 כוללת מנורות מסוג II בלבד, ולכן הבידוד הכפול הוא תנאי נוסף.

1. מותר ובתנאי שגוף התאורה יוזן במתח נמוך מאוד (דרך שנאי מבדל הנמצא מחוץ למקלחת כנדרש בתקנות החשמל- בריכות שחייה.)
2. מותר ובתנאי שגוף התאורה הוא מסוג II וגם בעל דרגת הגנה מזערית של IPX5X.
3. מותר ובתנאי שגוף התאורה יהיה בעל דרגת הגנה מזערית של IPX5X.
4. אסור בכל מקרה להתקין גוף תאורה באזור זה.

אזור 1 הוא כל החלל שמעל אזור 0 ועד תקרת החדר, ולכן גוף תאורה המותקן בתקרה ישירות מעל תא המקלחת נמצא באזור 1 — גם בגובה שלושה מטרים. התקנות מונות רשימה סגורה של הציוד המותר בכל אזור, ובאזור 1 מופיע פריט אחד בלבד: מכשיר לחימום מים. מנורות מופיעות ברשימה החל מאזור 2 בלבד. לכן אין להתקין גוף תאורה במיקום זה.

• תשובה 1: תקנות הבריכה אינן חלות על חדר רחצה. הכללים לחדר אמבטיה ומקלחת קבועים בתקנות המעגלים הסופיים, ואינם מתירים גוף תאורה באזור 1 גם בזינה במתח נמוך מאוד.
• תשובה 2: דרגת ההגנה IPX5X היא הדרישה לאזור 1, אך היא חלה על הציוד המותר באזור. מנורה אינה ברשימת המותרים באזור 1.
• תשובה 3: IPX5X היא אמנם דרגת ההגנה של אזור 1, אבל דרגת הגנה אינה מכשירה ציוד שאינו נמנה ברשימה הסגורה של האזור.

1. אסור בכל מקרה להתקין גוף תאורה באזור זה.
2. מותר להתקין גוף תאורה זה בכל מקרה.
3. מותר ובתנאי שגוף התאורה הוא מסוג II.
4. מותר ובתנאי שיהיה מוגן בהתאם לתנאים במקום ההתקנה.

אזורים 2 ו-3 נחתמים בגובה 2.25 מטר, וגוף התאורה מותקן ב-2.80 מטר. אזור 1 כולל את החלל שמעל תא המקלחת ואת העיגול ברדיוס 60 ס"מ סביב ראש המקלחת, וגוף התאורה נמצא מחוץ לתא ובמרחק הגדול מ-60 ס"מ מראש המקלחת. מכאן שהמיקום נמצא מחוץ לכל האזורים, ודרישות האזורים אינן חלות עליו. עדיין חלה הדרישה הכללית למנורה בחדר אמבטיה או מקלחת: שתהיה מוגנת בפני חדירת רטיבות בהתאם לתנאים במקום ההתקנה.

• תשובה 1: האיסור המוחלט חל על אזור 0 בלבד, ובענייני מנורות גם על אזור 1. כאן המיקום מחוץ לכל האזורים.
• תשובה 2: "בכל מקרה" רחב מדי. גם מחוץ לאזורים חלה הדרישה שהמנורה תהיה מוגנת בפני רטיבות בהתאם לתנאי המקום.
• תשובה 3: דרישת סוג II חלה על מנורות באזור 2, ואינה נדרשת מחוץ לאזורים.

1. מותר להתקין מפסק במיקום זה.
2. מותר להתקין מפסק במיקום זה ובתנאי שהמפסק יהיה בעל דרגת הגנה מזערית של IPX1X.
3. מותר להתקין מפסק במיקום זה ובתנאי שהמפסק יהיה מוגן מים ומסוג II.
4. אסור להתקין מפסק האזור זה.

המרחק של 260 סנטימטרים נמדד בשרטוט מקצה המקלחת. אזור 2 משתרע 60 סנטימטרים מגבול אזור 1, ואזור 3 משתרע 2.40 מטרים נוספים מגבול אזור 2, כלומר עד 3 מטרים מקצה המקלחת, ועד גובה של 2.25 מטרים. מפסק במרחק 2.60 מטרים מקצה המקלחת נמצא אפוא בתוך אזור 3, ובאזורים 1, 2 ו-3 אסור להתקין מפסקים, למעט מפסק המופעל בפתיל משיכה מבודד.

• תשובה 1: המפסק נמצא באזור 3, שבו חל איסור על התקנת מפסקים.
• תשובה 2: דרגת הגנה אינה מתירה מפסק באזור 3; האיסור מוחלט למעט פתיל משיכה.
• תשובה 3: גם מפסק מוגן מים מסוג II אסור באזור 3.

1. מותר להתקין מפסק במיקום זה ובתנאי שיתאים לתנאים הקיימים במקום ההתקנה.
2. מותר להתקין מפסק במיקום זה ובתנאי שהמפסק יהיה בעל דרגת הגנה מזערית של IPX1X.
3. מותר להתקין מפסק במיקום זה ובתנאי שהמפסק יהיה מוגן מים ומסוג II.
4. אסור להתקין מפסק באזור זה.

המפסק מותקן במרחק אופקי של 3.10 מטר מקצה המקלחת, מעבר לגבול אזור 3 שהוא 2.40 מטר. לכן דרישות האזורים אינן חלות עליו, ואין איסור להתקין שם מפסק. מה שכן נותר בעינו הוא הכלל הכללי שהציוד יתאים לתנאים הקיימים במקום ההתקנה — בצימר שבו חדר הרחצה פתוח אל חלל המגורים, הלחות מגיעה גם אל מעבר לאזורים.

• תשובה 2: IPX1X היא דרגת ההגנה של אזור 3, והמפסק נמצא מחוצה לו.
• תשובה 3: הגנה מפני מים וסוג II אינן דרישות החלות מחוץ לאזורים.
• תשובה 4: האיסור על מפסקים חל באזורים 1, 2 ו-3 בלבד.

1. מותר להתקין את גוף התאורה במיקום זה ובתנאי שפתיל המשיכה עשוי מחומר מבודד.
2. מותר להתקין מפסק במיקום זה ובתנאי: שפתיל המשיכה עשוי מחומר מבודד, גוף התאורה יהיה בעל דרגת הגנה מזערית של IPX4X.
3. מותר להתקין מפסק במיקום זה ובתנאי: שפתיל המשיכה עשוי מחומר מבודד, גוף התאורה יהיה בעל דרגת הגנה מזערית של IPX4X, המנורה מסוג II.
4. מותר להתקין מפסק במיקום זה ובתנאי: שפתיל המשיכה עשוי מחומר מבודד, גוף התאורה יהיה בעל דרגת הגנה מזערית של IPX4X, המנורה מסוג II, יותקן מפסק נוסף קבוע מחוץ לגוף (כלומר מפסק נוסף מחוץ לחדר המקלחת במקרה זה)

גוף התאורה נמצא באזור 2: 40 סנטימטרים מקצה המקלחת ובגובה 180 סנטימטרים. ארבע דרישות חלות עליו במצטבר. מפסק באזור 2 מותר רק אם הוא מופעל בפתיל משיכה העשוי חומר מבדד; דרגת ההגנה המזערית באזור 2 היא IPX4X; באזור 2 מותר להתקין מנורות מסוג II; ולכל מנורה קבועה המצוידת במפסק על גופה יותקן מפסק נוסף קבוע מחוצה לה. הדרישה האחרונה חלה על כל מנורה כזו, ולא רק בחדר רחצה, ולכן המפסק הנוסף יותקן מחוץ לחדר הרחצה.

• תשובה 1: חסרות דרישות דרגת ההגנה, סוג המנורה והמפסק הנוסף.
• תשובה 2: חסרות דרישות סוג המנורה והמפסק הנוסף.
• תשובה 3: חסר המפסק הנוסף הקבוע מחוץ למנורה, הנדרש לכל מנורה המצוידת במפסק על גופה.

1. רק המחמם השני יכול להתאים מפני שחובה להתקין מפסק לכל מכשיר חשמלי.
2. רק המחמם הראשון יכול להתאים מפני שאסור להשתמש במכשיר אשר בפתיל הזינה שלו מורכב מפסק.
3. גם הראשון וגם השני אסורים בכל מקרה לשימוש בחדר אמבטיה.
4. גם הראשון וגם השני יכולים להתאים לחדר האמבטיה.

מייבש מגבות מותר להתקנה באזור 3 בחדר אמבטיה, ובית תקע מותר שם בתנאי שהוא מוגן במפסק מגן בזרם הפעלה שאינו עולה על 0.03 אמפר. אלא שהתקנות אוסרות התקנת מפסקים באזורים 1, 2 ו-3, למעט מפסק המופעל בפתיל משיכה מחומר מבדד. מכשיר שעל פתיל הזינה שלו מורכב מפסק מכניס מפסק אסור אל תוך האזור, ולכן רק המכשיר הראשון — זה שאין עליו מפסק — מתאים.

• תשובה 1: חובת המפסק הנפרד חלה על מכשיר קבוע או נייח; מכשיר המחובר בתקע ובית תקע אינו טעון מפסק נוסף, ובאזורי הרחצה מפסק אף אסור.
• תשובה 3: מייבש מגבות מותר במפורש באזור 3.
• תשובה 4: המכשיר שעל פתילו מפסק אינו מתאים, מפני שהמפסק אסור באזורים 1 עד 3.

1. היה על החשמלאי להתקין בית תקע נוסף בכל חדר, בית-תקע במרפסת, ובית תקע בסמוך לברז מים מתחת לכיור במטבח.
2. היה על החשמלאי להתקין בית תקע נוסף בכל חדר, בית-תקע במרפסת ממעגל בלעדי, ובית-תקע אחד נוסף במטבח.
3. היה על החשמלאי להתקין בית תקע ממעגל בלעדי למקרר, בית תקע ממעגל בלעדי למייבש כביסה, ובית-תקע במרפסת.
4. היה על החשמלאי להתקין בית תקע נוסף בכל חדר, ובית-תקע במרפסת.

בודקים כל דרישה בנפרד מול תקנה 11. במטבח הותקנו שלושה בתי תקע — אחד ממעגל בלעדי לתנור ועוד שניים — וזה בדיוק המינימום הנדרש, כך שאין חסר במטבח. לברז מכונת הכביסה הותקן בית תקע ממעגל ייעודי, כנדרש. שתי החריגות היחידות הן: בכל חדר הותקן בית תקע אחד בלבד בעוד שנדרשים שניים לפחות, ובמרפסת הותקן גוף תאורה בלבד בעוד שנדרשים גם גוף תאורה וגם בית תקע. אלה בדיוק שתי ההשלמות שבתשובה 4.

• תשובה 1: אין בתקנות דרישה לבית תקע ליד ברז המים שמתחת לכיור המטבח. הדרישה לבית תקע בקרבת ברז חלה רק על ברז המיועד לפי סוגו ומיקומו למכונת כביסה, והוא כבר הותקן.
• תשובה 2: אין דרישה שבית התקע במרפסת יוזן ממעגל בלעדי, ובמטבח כבר הותקנו שלושה בתי תקע — המינימום הנדרש.
• תשובה 3: התקנות אינן דורשות מעגל בלעדי למקרר או למייבש כביסה. מעגל בלעדי נדרש לתנור בישול או אפיה ולבית התקע שליד ברז מכונת הכביסה, ושניהם בוצעו.

1. לא, משום שלפי תקנות החשמל"מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000V", במתקן לא ימצא חלק של מעגל סופי הניזון מלוח ראשי אחד בשטח הניזון מלוח ראשי אחר.
2. לא, חייב להיות קיר הפרדה בין שני המבנים.
3. כן, ובתנאי שבשטח בית המלאכה מותקן לחצן תאורה שאחראי על תאורת המשרדים.
4. כן, היות וקיימת הפרדה ברורה באמצעות הדלת המקשרת, בין המעגלים השייכים לבית המלאכה לאלו השייכים למשרדים. יש צורך לשלט את המקום בסמיכות לדלת. מצידה הראשון:"זהירות: מתקן החשמל עד לדלת זו ניזון מלוח ראשי הממוקם במבנה המשרדים, מתקן החשמל מעבר לדלת זו מוזן מלוח ראשי הממוקם במבנה בית המלאכה", ולהיפך מצידה השני של הדלת.

ועדת הפירושים דנה במקרה זהה: שני מבנים סמוכים שביניהם פתח מקשר, וכל אחד מהם מוזן מלוח ראשי משלו. הוועדה קבעה שהמיתקן אינו סותר את התקנות, ובלבד שמתקיימים ארבעה תנאים: הפרדה ברורה בין החלקים, מעבר באמצעות דלת ולא בפתח חופשי, היעדר מעגלים סופיים מלוח אחד בשטח הניזון מן הלוח האחר, ושלטים ברורים ובני קיימא משני צידי המעבר. בשאלה מתקיימים שלושת התנאים הראשונים, והתשובה הרביעית מוסיפה את חובת השילוט בנוסח שהוועדה הציעה.

• תשובה 1: אין במיתקן מעגל סופי הניזון מלוח אחד בשטח הניזון מן הלוח האחר, ולכן האיסור אינו מופר.
• תשובה 2: הוועדה דורשת מעבר באמצעות דלת, לא קיר הפרדה.
• תשובה 3: לחצן תאורה של המשרדים בשטח בית המלאכה היה יוצר דווקא חלק של מעגל סופי בשטח הניזון מלוח אחר.

1. לא ניתן ליישם את הצעת האדריכל. גופי התאורה לא מצויים ברשימת המכשירים המותרים להתקנה באזור 1.
2. ניתן ליישם את הצעת האדריכל. מדובר בגופי תאורה המוזנים במתח בטיחות נמוך מאוד (SELV.)
3. ניתן ליישם את הצעת האדריכל, בתנאי שמקור הזינה לגופי התאורה (שנאי למתח נמוך מאוד) ימוקם באזור 3.
4. תשובות 2 ו-3 נכונות.

אזור 1 מוגדר כחלל שמעל אזור 0 — פנים האמבטיה — ועד תקרת החדר. תקרה בגובה 2.2 מטר מעל חלל האמבט נמצאת אפוא בתוך אזור 1 ולא מעליו. לאזור זה קובעות התקנות רשימה סגורה: מותר להתקין באזור ציוד חשמלי כמפורט להלן בלבד, ובאזור 1 נמנה פריט אחד — מכשיר לחימום מים. גופי תאורה, גם כשהם מוזנים במתח בטיחות נמוך מאוד, אינם נמנים ברשימה, ולכן ההצעה אינה ניתנת ליישום. מתח נמוך מאוד הוא אמצעי הגנה מוכר בתקנות ההארקות, אך הוא אינו מרחיב את הרשימה הסגורה שבתקנת האזורים.

• תשובה 2: מתח בטיחות נמוך מאוד אינו מופיע כחריג ברשימת האזורים. הרשימה שבתקנה 19(ה) סגורה ואינה מונה גופי תאורה באזור 1.
• תשובה 3: מיקום מקור הזינה באזור 3 אינו מכשיר את גוף התאורה עצמו, שנותר באזור 1 שבו הוא אסור.
• תשובה 4: שתי התשובות שהיא מאחדת שגויות מאותו טעם — הן מתעלמות מן הרשימה הסגורה שבתקנה 19(ה).

1. במקרה זה אין צורך במפסק נוסף על הגג ליד הדוד.
2. במקרה זה המפסק הנוסף נדרש רק אם הדוד מוזן ממעגל סופי המשמש להזנת מכשירי חשמל נוספים.
3. גם במקרה זה חייבים להתקין מפסק נוסף על הגג ליד הדוד.
4. במקרה זה ההחלטה היא בידי מתכנן המתקן החשמלי.

התקנות מנסחות את חובת המפסק הנוסף לפי מבחן אחד: היכן נמצא הדוד. לכל דוד שמש שאינו נמצא בתוך המבנה שהוא משרת יותקן מפסק צמוד לקונסטרוקציה שעליה הוא מונח, נוסף על המפסק שבתוך המבנה. דוד על גג של בית בודד אינו בתוך המבנה, ולכן המפסק הנוסף נדרש. הטעם בטיחותי: מי שעולה לגג לטפל בדוד חייב לנתק אותו במקום ולוודא בעיניו שהמעגל מנותק, בלי להסתמך על מפסק שנמצא בקומה אחרת. החריג היחיד שהתקנות מעניקות לבית בודד נוגע לחובת הסימון בלבד ולא לחובת המפסק.

• תשובה 1: החריג לבית בודד עם דוד יחיד קיים בתקנות, אך הוא פוטר מחובת הסימון בלבד ולא מחובת המפסק.
• תשובה 2: דוד שמש מוזן ממעגל סופי מיוחד משלו. שיתוף המעגל עם מכשירים אחרים אינו הקריטריון, ואף אינו מותר.
• תשובה 4: אין כאן שיקול דעת של המתכנן. לשון התקנה מחייבת: ”יותקן לכל דוד שמש שלא נמצא בתוך המבנה“.

1. כאל מכשיר חשמלי רגיל שיש לחברו כנדרש ממכשירי חשמלי קבוע בתקנות מעגלים סופיים.
2. כאל בריכת שחיה. כאשר הג'קוזי ואופן הזנתו מתאימים לנדרש בתקנות החשמל-מתקני חשמל בבריכה.
3. כאל מקום עם סכנת חשמול מוגברת, המחייב הזנה בשיטת הפרד מגן.
4. כאל אמבטיה בתוך חדר אמבטיה.

בתוך בית מגורים האמבט עצמו הוא שקובע את הסיווג. התקנות מגדירות ”אזור“ כחלל בתוך או בקרבת אמבטיה או תא מקלחת במיתקן ביתי, ואמבט עיסוי הוא אמבטיה לכל דבר — אדם שוכב בתוכו במים. מכאן שסביבו נקבעים אזורים 0 עד 3, ועליהם חלות כל הוראות תקנה 19: איסור ציוד באזור 0, רשימת הציוד המותר בכל אזור, דרגות ההגנה, איסור מפסקים ובתי תקע, וחובת מפסק מגן ברגישות 0.03 אמפר. התקנות אף מזכירות ”מיתקן ג׳אקוזי“ במפורש ברשימת הציוד המותר באזור 3, וזו ראיה ישירה לכך שהן רואות בו חלק מעולם חדר האמבטיה.

• תשובה 1: התייחסות כאל מכשיר קבוע רגיל מתעלמת מן האזורים שנוצרים סביב האמבט בתוך המבנה ומן ההגבלות החלות בהם.
• תשובה 2: תקנות הבריכה חלות על בריכת שחיה, נוי, מזרקה או מרפא — לא על אמבט בתוך דירה.
• תשובה 3: הפרד מגן אינו נדרש בתקנות במקרה זה. הנדרש הוא הגנת מפסק מגן ברגישות 0.03 אמפר.

1. היחידה איננה יכולה לשמש כאמצעי ניתוק. במקומה או בשילוב עמה יש להתקין אמצעי אחר המספק ניתוק גלווני.
2. היחידה יכולה לשמש כאמצעי לניתוק מהזינה כנדרש בתקנות.
3. היחידה יכולה לשמש כאמצעי לניתוק מהזינה כנדרש בתנאי שהיא נמצאת בטווח ראיה מההתקן עם המנוע.
4. היחידה יכולה לשמש כאמצעי לניתוק מהזינה, בתנאי שהיא נמצאת בטווח ראיה מההתקן עם המנוע ומתאימה לזרם הנקוב של המנוע.

לחצן אלקטרוני המפעיל מגען שולט במעגל הפיקוד ולא במעגל הכוח. כשהוא לחוץ למצב הפסקה, המגען אמנם נופל אך מגעיו עלולים להידבק, וקלקול ברכיב אלקטרוני או מתח זר במעגל הפיקוד עלולים להחזיר את הזינה בלא התראה. אין כאן נתק ודאי וגלוי. התקנות דורשות שלמכשיר חשמלי קבוע או נייח יותקן מפסק קבוע המתאים לזרם הנקוב של המכשיר, נפרד ממנו ובטווח ראייה ממנו או ניתן לנעילה במצב מופסק, ושיהיה דו-קטבי במכשיר חד-מופעי ובעל שלושה או ארבעה קטבים במכשיר תלת-מופעי. יחידת הפיקוד אינה עונה על כך, ולכן במקומה או בשילוב עמה נדרש אמצעי המנתק את מוליכי הזינה עצמם.

• תשובה 2: יחידת פיקוד אינה מנתקת את מוליכי הזינה של המנוע ואינה יוצרת נתק ודאי.
• תשובה 3: טווח ראייה הוא תנאי למפסק המנתק את הזינה, ואינו הופך התקן פיקוד למפסק.
• תשובה 4: התאמה לזרם הנקוב אף היא תנאי למפסק הזינה. אין בה כדי להקנות ליחידת הפיקוד יכולת ניתוק גלווני.

1. אסור בכל מקרה.
2. מותר רק אם בית התקע הדו-שפופרתי הוא חלק ממערכת או מהרכב הכולל גם בית תקע תלת-שפופרתי אחד לפחות.
3. מותר בתנאי שבית התקע ישמש לחיבור של מכשירים בעלי בידוד כפול בלבד.
4. מותר, בתנאי שהנקודה כוללת גם מוליך ההארקה כנדרש בתקנות.

התקנות מחייבות שנקודה של בית תקע תצויד במוליך הארקה, ואינן דנות בבית תקע דו-שפופרתי. ועדת הפירושים נשאלה על כך במפורש וקבעה שמותר להתקין בהתקנה קבועה בית תקע דו-שפופרתי שמהווה חלק מהרכב או ממערכת הכוללים בית תקע תלת-שפופרתי אחד לפחות. כלומר בית תקע דו-שפופרתי אינו עומד לבדו.

• תשובה 1: הוועדה התירה בית תקע דו-שפופרתי במסגרת הרכב הכולל בית תקע תלת-שפופרתי.
• תשובה 3: התנאי שקבעה הוועדה אינו סוג המכשירים אלא קיומו של בית תקע תלת-שפופרתי באותו הרכב.
• תשובה 4: בית תקע דו-שפופרתי אינו מאפשר חיבור מוליך הארקה אל המכשיר; התנאי שקבעה הוועדה שונה.

1. רצוי ששטח חתך המוליכים יהיה 1.5 ממ"ר מהיבט החוזק המכני של הכבל בתוף, אך זו לא חובה.
2. תוף הכבלים מהווה המשך של פתיל הזינה של מכשיר חשמלי ולכן הדרישות של תקנות החשמל בדבר מעגלים סופיים לא חלות עליו.
3. חתך מוליכי הכבל בתוף צריך להתאים לזרם העבודה של המכשירים שיחוברו. אם זרם העבודה הצפוי קטן ניתן להקטין את החתך בהתאמה.
4. יש לראות בתוף האמור חלק ממעגל סופי להזנת מכשירים שיחוברו אליו ולכן עליו להיות בחתך מינימלי של 1.5 ממ"ר.

המפתח הוא הגדרת המעגל הסופי: מעגל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר למכשיר או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית התקע. תוף כבלים מסתיים בבית תקע ולא במכשיר, והמבטח הקרוב ביותר אליו הוא זה שבלוח. משמע התוף הוא חלק מן המעגל הסופי, וחלה עליו דרישת החתך המזערי — 1.5 ממ"ר נחושת. החריג שבתקנה, המתיר חתך קטן מ-1.5 ממ"ר במוליכי פיקוד ואיתות ובמוליכים בפתילים, מכוון לפתיל הזינה של מכשיר המסתיים במכשיר עצמו, ולא לכבל המסתיים בבית תקע שאליו יחובר מכשיר לא ידוע מראש.

• תשובה 1: החתך המזערי הוא דרישה שבתקנות ולא המלצה, והנימוק לה אינו חוזק מכני בלבד.
• תשובה 2: התוף מסתיים בבית תקע ולא במכשיר, ולכן אינו המשך של פתיל זינה של מכשיר מסוים.
• תשובה 3: הזרם הצפוי אינו ידוע מראש בבית תקע, ולכן אי אפשר להקטין את החתך לפיו. החתך המזערי חל בכל מקרה.

1. אזור 1 מוגדר עד גובה התקרה, במקרה זה-עד לתקרה הקונסטרוקטיבית מבטון ולכן אסור על פי תקנות החשמל להתקין כמתוכנן את המאייד, שהוא מכשיר חשמלי.
2. במקרה שלפנינו תקרת החדר המוזכרת בתקנות החשמל היא התקרה המונמכת. מכאן שהמאייד נמצא מחוץ לאזורים 1 ו-2 ולכן ההתקנה המתוכננת עשויה לעמוד בדרישות התקנות.
3. המאייד איננו מכשיר חשמלי ולכן אין מניעה להתקינו כמתוכנן.
4. התקנת המאייד כמתוכנן מותרת רק באישורו בכתב של מתכנן בעל רישיון"חשמלאי-מהנדס".

גבולם העליון של אזורי חדר האמבטיה נקבע בלשון התקנה: אזור 1 הוא החלל שמעל אזור 0 ועד תקרת החדר, ואזורים 2 ו-3 מסתיימים ממילא בגובה 2.25 מטרים. תקרת החדר היא המשטח התוחם את החלל שבו שוהים בני אדם — כאן התקרה המונמכת מגבס בגובה 2.3 מטר, ולא תקרת הבטון הקונסטרוקטיבית שמעליה. המאייד מותקן בחלל שמעל התקרה המונמכת, כלומר מחוץ לאזורים 1 ו-2, ולכן ההגבלות החלות באזורים אלה אינן חלות עליו וההתקנה המתוכננת עשויה לעמוד בדרישות. עצם היות היחידה החיצונית מצוידת במפסק צמוד אליה משלים את דרישת אמצעי הניתוק.

• תשובה 1: תקרת החדר לעניין האזורים היא התקרה התוחמת את חלל החדר — התקרה המונמכת — ולא הרצפה הקונסטרוקטיבית שמעליה.
• תשובה 3: מאייד של מערכת מיזוג הוא ציוד חשמלי לכל דבר, ומנועי המפוח שבו מוזנים בחשמל.
• תשובה 4: אין בתקנות הסדר של אישור בכתב ממתכנן כתנאי להתקנה כזו.

1. ניתן להתקין מפסק המתאים לזרם נקוב של 32 אמפר, הניתן לנעילה, על גבי אחד מקירות המבנה.
2. חובה להתקין מפסק המתאים לזרם נקוב של 32 אמפר לפחות, אך ורק על גוף המכונה.
3. ניתן להתקין תקע ובית תקע ליד המכונה המתאים לזרם נקוב של 32 אמפר.
4. חובה להתקין מפסק הניתן לנעילה, אך ורק בתוך לוח החשמל המזין את המכונה.

התקנות מציבות למכשיר קבוע או נייח מפסק קבוע המתאים לזרם הנקוב של המכשיר, ומוסיפות שתי חלופות לגבי מיקומו: בטווח ראייה מן המכשיר, או — אם אין טווח ראייה — מפסק הניתן לנעילה במצב מופסק. במקרה שלפנינו החלופה הראשונה בלתי אפשרית, ולכן נותרת השנייה: מפסק הניתן לנעילה, שאותו מותר להתקין על קיר המבנה. הנעילה היא שמחליפה את טווח הראייה — היא מבטיחה שאיש לא יחזיר את הזינה בזמן שהעובד נמצא ליד המכונה. הזרם הנקוב 32 אמפר מתאים לזרם העבודה 30 אמפר.

• תשובה 2: התקנה על גוף המכונה סותרת את הדרישה שהמפסק יהיה נפרד מן המכשיר, והמילה ”אך ורק“ אינה נכונה בכל מקרה.
• תשובה 3: החלופה של תקע ובית תקע מוגבלת לזרם נקוב שאינו עולה על 25 אמפר, וכאן נדרשים 32 אמפר.
• תשובה 4: אין הוראה המחייבת דווקא את פנים הלוח. הדרישה היא מפסק הניתן לנעילה, ומיקומו יכול שיהיה על קיר המבנה.

1. מפסק זרם המותקן במקום נוח לגישה באחד החדרים + שלט בולט ובר קיימא ליד יחידת הפיקוד והבקרה של המערכת התת-רצפתית.
2. יחידת הפיקוד והבקרה הנתונה יכולה לשמש כאמצעי הניתוק.
3. מא"ז שמותקן בלוח החשמל הדירתי, המזין את המעגל הסופי של מערכת החימום וניתן לנעילה במצב מופסק.
4. כל התשובות נכונות.

מערכת חימום תת-רצפתית מוסתרת מתחת לרצפה, ולכן אין שום נקודה שממנה היא נראית לעין ואי אפשר לקיים את חלופת טווח הראייה. נותרת החלופה השנייה שבתקנה: מפסק קבוע הניתן לנעילה במצב מופסק. מפסק אוטומטי זעיר תלת-מופעי בלוח הדירתי, המזין את המעגל הסופי הייעודי של המערכת וניתן לנעילה במצב מופסק, עונה על כל הדרישות — הוא מפסק קבוע, הוא מתאים לזרם הנקוב, הוא מנתק את שלושת המופעים יחד, והוא נעיל. יחידת הפיקוד עם וסת החום שולטת במגען בלבד ואינה מנתקת את מוליכי הזינה.

• תשובה 1: התקנה מונה שתי חלופות בלבד — טווח ראייה או נעילה במצב מופסק. שלט ליד יחידת הפיקוד אינו אחת מהן.
• תשובה 2: יחידת פיקוד ובקרה שולטת במגען ואינה מנתקת את מוליכי הזינה; מגע מודבק או תקלה בפיקוד ישאירו את המערכת חיה.
• תשובה 4: שתיים מן התשובות אינן עומדות בדרישות התקנה, ולכן אי אפשר שכולן נכונות.

1. 5 מעגלים.
2. 7 מעגלים.
3. 6 מעגלים.
4. 8 מעגלים.

המספר המזערי נקבע בשני שלבים. תחילה המעגלים הכלליים: מעגל אחד לפחות לכל שני חדרים או לכל 40 מ"ר של רצפה או חלק מהם, לפי המחייב את המספר הרב יותר. שטח הדירה 158 מ"ר, ולכן לפי השטח נדרשים ארבעה מעגלים; מספר החדרים בתכנית אינו מחייב יותר מכך. אחר כך מצטרפים המעגלים הייעודיים, שהתקנות מוציאות במפורש מן המניין המזערי ולכן הם באים בנוסף עליו: מעגל מיוחד לתנור האפייה, מעגל בלעדי לבית התקע של מכונת הכביסה שליד ברז המים, ומעגל סופי מיוחד לדוד השמש. סך הכול שבעה מעגלים. המזגנים, המדיח והמייבש אינם מחייבים מעגל ייעודי בתקנות — הם רק אינם נמנים במניין אם ניתן להם מעגל כזה.

• תשובה 1: חמישה מעגלים אינם מספיקים: ארבעה כלליים בלבד ועוד מעגל אחד ייעודי, בעוד שלושה מעגלים ייעודיים מחויבים בתקנות.
• תשובה 3: שישה מעגלים משמיטים אחד משלושת המעגלים הייעודיים המחויבים.
• תשובה 4: שמונה מעגלים מוסיפים מעגל ייעודי שאינו מחויב בתקנות, כגון למדיח או למייבש.

1. אסור. גוף התאורה אינו בעל בידוד כפול כנדרש בתקנות לגבי מנורות באזור 2.
2. העניין נתון לשיקולו של מתכנן מתקן החשמל.
3. מותר להתקין את גוף התאורה הנתון באזור 2, מפני שנורות LED מוזנות במתח נמוך מאוד (השווה ערך לבידוד כפול מהיבט הגנה בפני חשמול) וזאת בתנאי שהגוף יהיה בעל דרגת הגנה IP מתאימה, והדרייבר יותקן מחוץ לאזורים 0, 1, 2, 3.
4. מותר להתקין את גוף התאורה הנתון באזור 2, רק אם מעגל הזינה לדרייבר של גוף התאורה מוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 30 מיליאמפר.

רשימת הציוד המותר באזור 2 מונה מנורות מסוג II. ועדת הפירושים נשאלה על גוף תאורת לד המוזן במתח בטיחות נמוך מאוד, וקבעה שהגנה באמצעות מתח בטיחות נמוך מאוד שוות ערך להגנה באמצעות ציוד מסוג II. לפיכך מותר להתקין באזור 2 גוף תאורה המוגן במתח בטיחות נמוך מאוד, ובלבד שמקור הזינה — הדרייבר — יותקן מחוץ לאזורים 0, 1, 2 ו-3, ושגוף התאורה יהיה בעל דרגת הגנה מתאימה.

• תשובה 1: הוועדה קבעה שמתח בטיחות נמוך מאוד שווה ערך לבידוד כפול לעניין זה.
• תשובה 2: הדבר אינו נתון לשיקול דעת; הוועדה קבעה תנאים מפורשים.
• תשובה 4: התנאי אינו מפסק מגן אלא מיקום הדרייבר מחוץ לאזורים ודרגת ההגנה של הגוף.

1. בהתאם לדרישות המופיעות בתקנות החשמל-מעגלים סופיים.
2. בהתאם לדרישות המופיעות בתקנות החשמל-העמסת מוליכים.
3. בהתאם לדרישות המופיעות בתקנות החשמל-הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול.
4. אין הצדקה לדרישה זו על פי תקנות החשמל.

גוף התאורה שעל העמוד הוא מכשיר חשמלי קבוע, ולכן חלות עליו הוראות תקנות המעגלים הסופיים בדבר אמצעי ניתוק: לכל מכשיר יותקן אמצעי לניתוקו מן הזינה, ולמכשיר קבוע או נייח יותקן מפסק קבוע המתאים לזרמו הנקוב. אותה תקנה ממשיכה וקובעת את מספר הקטבים: המפסק יהיה דו-קטבי למכשיר חד-מופעי. מכאן שהמא"ז שבמגש האבזרים, המשמש כאמצעי הניתוק של גוף התאורה, חייב להיות דו-קוטבי — כלומר לנתק גם את מוליך האפס. הטעם בטיחותי: החשמלאי המטפל בגוף התאורה שעל העמוד נמצא בשטח פתוח, ובמעגל חד-מופעי ארוך עלול להופיע על מוליך האפס מתח מסוכן אם רק המופע נותק.

• תשובה 2: תקנות ההעמסה עוסקות בהתאמת המבטח לחתך המוליך ולזרם, ואינן קובעות את מספר הקטבים של אמצעי הניתוק.
• תשובה 3: בתקנות ההארקות אין הוראה הקובעת מפסק דו-קוטבי לגוף תאורה; ההוראה היחידה בעניין מספר הקטבים נמצאת בתקנות המעגלים הסופיים.
• תשובה 4: ההצדקה קיימת ומעוגנת בלשון התקנה.

1. תמונה מספר 1.
2. תמונה מספר 2.
3. תמונה מספר 3.
4. תמונה מספר 4.

כוונון ההגנה בפני העמסת יתר חייב להיות גדול מן העומס המרבי הצפוי, 140 אמפר, ולא לעלות על כושר ההעמסה של החוליה החלשה — כאן המנתק הראשי שבלוח המשנה, 200 אמפר. כבל 150 ממ"ר באדמה נושא יותר מכך ואינו המגביל. הכוונון האפקטיבי הוא מכפלת Io במקדם שעל חוגת Ir. בתמונה 1 מכוונן Io ל-180 אמפר, ומכפלתו במקדם נותנת כ-176 אמפר — בין 140 ל-200, כנדרש.

• תשובה 2: בתמונה 2 מכוונן Io ל-230 אמפר, כלומר כ-225 אמפר — מעל המנתק של 200 אמפר שבלוח המשנה.
• תשובה 3: בתמונה 3 מכוונן Io ל-360 אמפר, כלומר כ-353 אמפר — הרבה מעל 200 אמפר.
• תשובה 4: בתמונה 4 מכוונן Io ל-280 אמפר, כלומר כ-274 אמפר — גם הוא מעל 200 אמפר.

1. לא ניתן. ההדלקה חייבת להיות באמצעות מפסק/לחצן בחדר המדרגות.
2. האיסור האמור לא חל על לחיץ המותקן בתוך הדירה שבאמצעותו ניתן להפעיל את גוף התאורה הנתון.
3. ניתן לקיים את דרישת התקנות בתנאי שבין המפסק המפעיל את המנורה האמורה מתוך הדירה לבין המנורה לא תמצא אף קופסת חיבורים.
4. ניתן להפעיל את המנורה באמצעות מפסק רגיל למאור מתוך הדירה מפני שלוח תאורת מדרגות הוא לא לוח ראשי לעניין זה.

התקנות אכן אוסרות שחלק כלשהו של מעגל סופי הניזון מלוח ראשי אחד יימצא בשטח הניזון מלוח ראשי אחר, למעט מעגל שבמוביל בהתקנה סמויה בלא תיבות. אך מיד לאחר האיסור מופיע חריג המנוסח כמעט למקרה שבשאלה: מותר שמיתקן הניזון מלוח המיועד לשטח משותף של מבנה יימצא בשטח הניזון מלוח אחר, והדוגמה שהתקנה עצמה נותנת היא לחיץ בדירה המפעיל תאורה בחדר מדרגות. יתרה מזו, במקום אחר מחייבות התקנות להתקין לחיץ כזה בכל דירה שחדר המדרגות משרת אותה.

• תשובה 1: התקנה מתירה זאת במפורש, ואף מחייבת לחיץ בכל דירה כשתאורת חדר המדרגות מופעלת בלחיצים.
• תשובה 3: היעדר קופסת חיבורים הוא תנאי לחריג האחר — מעגל במוביל בהתקנה סמויה — ולא לחריג של השטח המשותף.
• תשובה 4: לוח השטח המשותף הוא לוח ראשי לכל דבר. ההיתר נובע מן החריג ולא מסיווג הלוח.

1. 0.75 ממ"ר.
2. 2 ממ"ר.
3. 1.5 ממ"ר.
4. 2.5 ממ"ר.

התקנות קובעות חתך מזערי אחד לכל מעגל סופי: 1.5 ממ״ר נחושת. מעגל המזין בית תקע אינו פטור מכך ואינו נדרש ליותר מכך, ובלבד שהמבטח המגן עליו מתאים לחתך — מוליך של 1.5 ממ״ר בבידוד 70 מעלות יוגן במבטח שאינו עולה על 10 אמפר. חתך של 2.5 ממ״ר נדרש בתקנות רק במעגלים מסוימים, כגון בית התקע לתנור או למכונת הכביסה, ואינו החתך המזערי הכללי.

• תשובה 1: 0.75 ממ״ר קטן מן החתך המזערי במעגל סופי.
• תשובה 2: 2 ממ״ר אינו חתך תקני ואינו הדרישה המזערית.
• תשובה 4: 2.5 ממ״ר נדרש במעגלים מסוימים בלבד ואינו החתך המזערי הכללי.

1. אסור להתקין את גוף התאורה שבו חתך המוליכים קטן מהנדרש בתקנות החשמל.
2. מותר, בתנאי שיותקן מבטח המתאים לחתך המוליכים של גוף התאורה.
3. מותר, בתנאי שיוחלפו המוליכים של גוף התאורה למוליכים בחתך הזהה לזה של מוליכי המעגל המזין.
4. מותר, הכבל הוא חלק מהמנורה וחלים עליו הוראות התקן של המנורה.

החתך המזערי של 1.5 ממ"ר נחושת חל על מוליכי המעגל הסופי. הכבל הקבוע המחובר מראש לגוף התאורה הוא חלק מן המנורה עצמה, והוא כפוף לתקן החל על המנורה ולא לדרישת החתך המזערי של מוליכי המעגל. התקנות אף מכירות במפורש בכך שמוליכים בפתילים יכולים להיות בחתך קטן מ-1.5 ממ"ר.

• תשובה 1: החתך המזערי חל על מוליכי המעגל ולא על הכבל הפנימי של המנורה.
• תשובה 2: אין צורך להתאים את המבטח לכבל המנורה; המבטח מגן על מוליכי המעגל.
• תשובה 3: אין להחליף את כבל היצרן; הוא חלק מן המנורה המאושרת לפי התקן.

1. נדרש שילוט במקרה זה בהתאם לתקנות החשמל.
2. שילוט במקרה זה מומלץ אך אינו נדרש בתקנות החשמל.
3. שילוט במקרה זה אינו נדרש, ובתנאי שהכניסה לשטח הציבורי היא דרך דלת נעולה.
4. דרישת המתכנן לשילוט היא חובה בהתאם לתקנות החשמל רק בהתקנה של מזגן.

התקנות עוסקות בדיוק במצב הזה: תיבה של מיתקן חשמל הנמצאת ברכוש המשותף ואינה ניזונה מלוח הרכוש המשותף — והדוגמה שנקובה בתקנה היא תיבה של המעגל לדוד שמש של אחת הדירות. במקרה כזה יש לציין בתיבה מאיזה לוח היא ניזונה, כדי שמי שיפתח אותה יידע שהיא חיה גם כשלוח הרכוש המשותף מנותק.

• תשובה 2: אין זו המלצה אלא חובה מפורשת בתקנות.
• תשובה 3: דלת נעולה אינה פוטרת מן הסימון. הסכנה היא לחשמלאי שייגש לתיבה, לא לדיירים.
• תשובה 4: הדרישה קבועה בתקנות ואינה תלויה בהנחיית מתכנן, ואינה מוגבלת למזגן.

1. הגובה המזערי ממפלס הרצפה להתקנת בית תקע הוא 15 ס"מ.
2. הגובה המזערי ממפלס הרצפה להתקנת בית תקע הוא 20 ס"מ.
3. הגובה המזערי ממפלס הרצפה להתקנת בית תקע הוא 25 ס"מ.
4. הגובה המזערי ממפלס הרצפה להתקנת בית תקע הוא 30 ס"מ.

התקנות קובעות גובה מזערי אחיד למפסק ולבית תקע במיתקן: 25 סנטימטרים מעל פני הרצפה. הטעם הוא הרחקת האבזר מהצפה, משטיפת רצפה ומפגיעות. קיים חריג במיתקן ביתי לאבזר הבנוי במיוחד להתקנה נמוכה או ברצפה, אך הוא מותנה בעמידות בפני פגיעות מכניות ובפני חדירת מים.

• תשובה 1: 15 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה לעניין גובה בית תקע.
• תשובה 2: 20 ס"מ הוא הגובה המזערי של הדקי ציוד בלוח חשמל, ולא של בית תקע במיתקן.
• תשובה 4: 30 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה.

1. הגובה המזערי ממפלס הרצפה להתקנת בית תקע במקרה זה הוא 1.0 מטר.
2. הגובה המזערי ממפלס הרצפה להתקנת בית תקע במקרה זה הוא 1.4 מטר.
3. הגובה המזערי ממפלס הרצפה להתקנת בית תקע במקרה זה הוא 1.8 מטר.
4. הגובה המזערי ממפלס הרצפה להתקנת בית תקע במקרה זה הוא 2.0 מטר.

בחדרים המיועדים לילדים עד גיל חינוך חובה קובעות התקנות שני גבהים, לפי סוג בית התקע. בית תקע מוגן — כלומר בעל תריסי מגן פנימיים או מכסה — מותקן בגובה של מטר אחד לפחות. בית תקע לא מוגן, כמו זה שבשאלה, מותקן בגובה של 1.8 מטרים לפחות — מעבר להישג ידו של פעוט.

• תשובה 1: מטר אחד הוא הגובה המזערי לבית תקע מוגן, בעל תריסי מגן או מכסה.
• תשובה 2: 1.4 מטר הוא הגובה המזערי של אמצעי הפעלה בלוח של מיתקן דירתי, ואינו נוגע לבתי תקע במוסדות לילדים.
• תשובה 4: 2.0 מטרים אינו ערך המופיע בתקנה לעניין זה.

1. כיווני הפעלה מנוגדים כמתואר, מותרים רק במתקנים תעשייתיים.
2. בתקנות החשמל אין התייחסות לנושא וההתקנה תבוצע בהתאם לכללי המקצוע הנהוגים.
3. נדרש שהמפסקים יותקנו בצורה אחידה מבחינת כיוון ההפעלה שלהם.
4. הדרישה לכיווני הפעלה אחידים קיימת רק במתקנים ביתיים.

התקנות קובעות שמפסקים שאופן הפעלתם דומה, המותקנים באותו מיתקן ובאותו מבנה, יותקנו בצורה אחידה מבחינת פעולת ידית ההפעלה. הכלל חל על כל סוגי המיתקנים, ולא רק על מיתקן ביתי או תעשייתי, ומוצא ממנו מפסקים בלוחות חשמל ומפסקי חילוף לתאורה. במצב שבשרטוט אותו מצב ידית משמעו הדלקה במפסק אחד וכיבוי בשני, וזה בדיוק מה שהתקנה מונעת.

• תשובה 1: הכלל אינו מבחין בין מיתקן תעשייתי לאחר. הוא חל על כל מיתקן ומבנה.
• תשובה 2: קיימת התייחסות מפורשת בתקנות, ואין הדבר נתון לכללי המקצוע בלבד.
• תשובה 4: הכלל אינו מוגבל למיתקנים ביתיים.

1. גוף התאורה אינו חלק ממתקן החשמל ולכן הדרישות בתקנות החשמל אינן רלוונטיות לאופן חיבורו.
2. מותר להעביר את הפתיל דרך חור בקיר במקרה זה מפני שקיים מפסק מובנה בגוף התאורה.
3. במקרה המתואר מותר להעביר את הפתיל דרך קיר גבס. האיסור להתקנה המתוארת רלוונטי רק לחורים בקירות בטון או בלוקים.
4. אסור להעביר את הפתיל של גוף התאורה דרך חור שנקדח בקיר.

לפתיל הזינה של מכשיר קובעות התקנות ארבע דרישות מצטברות: שיהיה שלם לכל אורכו, בלי חיבורי ביניים, נראה לעין לכל אורכו, ושלא יעבור דרך חורים בקירות או במחיצות. האיסור מנוסח על קירות ומחיצות כאחד, ואינו מבחין בחומר — קיר גבס הוא מחיצה לכל דבר. גם קיומו של מפסק מובנה בגוף התאורה אינו רלוונטי לאיסור זה.

• תשובה 1: גוף תאורה מיטלטל המחובר לבית תקע הוא חלק מן המיתקן לעניין דרישות הפתיל, והתקנות מתייחסות אליו במפורש.
• תשובה 2: מפסק מובנה אינו מכשיר את מעבר הפתיל דרך הקיר.
• תשובה 3: האיסור מנוסח על קירות ועל מחיצות, ואינו מבחין בין בטון לגבס.

1. גוף התאורה אינו חלק ממתקן החשמל ולכן דרישות תקנות החשמל לא רלוונטיות לאופן חיבורו.
2. אסור להזין ישירות את גוף התאורה כמתואר ונדרש להתקין מפסק קבוע מחוצה לו.
3. מותר להזין ישירות את גוף התאורה כמתואר ובתנאי שהמפסק המובנה בגוף יוחלף לדו-קוטבי (מפסק המנתק את מוליך המופע ואת מוליך האפס.)
4. מותר להזין ישירות את גוף התאורה כמתואר מפני שקיים מפסק מובנה בגוף התאורה.

גוף תאורה המותקן על קיר ומחובר ישירות למעגל הוא מכשיר חשמלי קבוע, ולכן חלה עליו הדרישה למפסק קבוע. התקנה ממשיכה וקובעת במפורש שהמפסק יהיה נפרד מן המכשיר ויותקן בטווח ראייה ממנו, אלא אם כן הוא ניתן לנעילה במצב מופסק. מפסק המובנה בתוך גוף התאורה אינו נפרד ממנו, ולכן אינו ממלא את הדרישה, ויש להתקין מפסק קבוע נוסף מחוצה לו.

• תשובה 1: גוף תאורה קבוע המחובר ישירות למעגל הוא חלק ממיתקן החשמל לכל דבר.
• תשובה 3: הפגם אינו במספר הקטבים של המפסק המובנה אלא בכך שהוא אינו נפרד מן המכשיר.
• תשובה 4: מפסק מובנה אינו עונה על דרישת ההפרדה מן המכשיר.

1. מותר להזין ישירות את תנור החימום כמתואר.
2. אסור להזין ישירות את תנור החימום כמתואר. נדרש להתקין מפסק קבוע מחוץ לחדר המקלחת בסמוך ככל הניתן לדלת הכניסה.
3. מותר להזין ישירות את תנור החימום כמתואר ובתנאי שהמפסק שמופעל באמצעות פתיל משיכה יהיה דו-קוטבי (מפסק המנתק את מוליך המופע ואת מוליך האפס.)
4. מכשיר חימום אינו חלק ממתקן החשמל ולכן הדרישות בתקנות החשמל לא רלוונטיות לאופן חיבורו.

התקנות קובעות הוראה מיוחדת למכשיר חימום בחדר אמבטיה או מקלחת, והיא גוברת על הכלל הרגיל של מפסק בטווח ראייה: יותקן לו מפסק מחוץ לחדר וקרוב ככל האפשר אל הכניסה אליו, ועל המפסק סימון ברור ובר-קיימא של מצב החיבור וההפסקה. בנוסף אוסרות התקנות שימוש בחיבור באמצעות תקע מיטלטל בכל ארבעת האזורים שבחדר הרחצה, כך שגם עצם החיבור בתקע לבית תקע פסול.

• תשובה 1: התקנות דורשות מפסק מחוץ לחדר, ואף אוסרות חיבור בתקע מיטלטל בתוך האזורים.
• תשובה 3: מספר הקטבים של מפסק פתיל המשיכה אינו העניין. הדרישה היא מפסק נפרד מחוץ לחדר.
• תשובה 4: מכשיר חימום קבוע הוא חלק ממיתקן החשמל, והתקנות מקדישות לו תקנה נפרדת.

1. 50 A.
2. 25 A.
3. 32 A.
4. 40 A.

מן השלט שעל הקבל עולה שבמתח 400 וולט ובתדר 50 הרץ ההספק הריאקטיבי הוא 16.5 קילו-וואר. הזרם הנקוב של הקבל הוא ההספק חלקי שורש שלוש כפול המתח, כלומר כ-24 אמפר. התקנות דורשות שהמגען יהיה בעל זרם נקוב השווה לפחות ל-1.43 מן הזרם הנקוב של הקבל — כ-34 אמפר. מבין הערכים שבתשובות, הקטן ביותר שעומד בדרישה הוא 40 אמפר.

• תשובה 1: 50 אמפר אמנם עומד בדרישה, אך השאלה מבקשת את הזרם המזערי הנדרש, ו-40 אמפר כבר מספיק.
• תשובה 2: 25 אמפר קטן מ-34 אמפר ואינו עומד בדרישה.
• תשובה 3: 32 אמפר עדיין קטן מ-34.1 אמפר, ולכן אינו מספיק.

1. 6 A.
2. 10 A.
3. 16 A.
4. 20 A.

ההספק הריאקטיבי של הקבל הוא 7.5 קילו-וואר במתח 400 וולט, ולכן הזרם הנקוב שלו הוא ההספק חלקי שורש שלוש כפול המתח — כ-10.8 אמפר. התקנות דורשות שהמגען יהיה בעל זרם נקוב של 1.43 מן הזרם הזה לפחות, כלומר כ-15.5 אמפר. הערך התקני הקרוב מלמעלה הוא 16 אמפר.

• תשובה 1: 6 אמפר קטן אף מן הזרם הנקוב של הקבל עצמו.
• תשובה 2: 10 אמפר קטן מן הזרם הנקוב של הקבל, ובוודאי מן המכפלה ב-1.43.
• תשובה 4: 20 אמפר עומד בדרישה אך אינו המזערי. 16 אמפר כבר מספיק.

1. נדרש שהקבל יצויד באמצעי פריקה שיבטיחו שאחרי דקה לכל היותר לא יופיע בין הדקי הקבל מתח העולה על 50 וולט.
2. נדרש שהקבל יצויד באמצעי פריקה שיבטיחו שאחרי דקה לכל היותר לא יופיע בין הדקי הקבל מתח העולה על 24 וולט.
3. נדרש שהקבל יצויד באמצעי פריקה שיבטיחו שאחרי 5 שניות לכל היותר לא יופיע בין הדקי הקבל מתח העולה על 50 וולט.
4. נדרש שהקבל יצויד באמצעי פריקה שיבטיחו שאחרי 5 שניות לכל היותר לא יופיע בין הדקי הקבל מתח העולה על 24 וולט.

קבל שנותק מן הזינה נשאר טעון ומסוכן למגע, ולכן חייב באמצעי פריקה. התקנות קובעות ערך זמן ומתח מפורשים: דקה אחת לכל היותר לאחר הניתוק לא יישאר בין הדקי הקבל מתח העולה על 50 וולט. אמצעי הפריקה יהיו מחוברים בקביעות להדקים או יתחברו אליהם אוטומטית בעת הניתוק.

• תשובה 2: מגבלת המתח שנקבעה היא 50 וולט ולא 24.
• תשובה 3: משך הזמן שנקבע הוא דקה אחת ולא חמש שניות.
• תשובה 4: גם משך הזמן וגם המתח שגויים.

1. תקנות החשמל מתירות להתקין לחצן בשטח המשותף רק כאשר מדובר במבנה המיועד למסחר.
2. אסור להתקין את הלחצן בתוך הדירה מפני שהוא מוזן מהלוח הציבורי של הבניין.
3. אין מניעה להתקין את התאורה בתצורה המתוארת.
4. תקנות החשמל מתירות להזין מהדירה תאורה הנמצאת בשטח המשותף, אך לא כפי שמתואר.

התקנות אינן רק מתירות את ההתקנה המתוארת אלא מחייבות אותה: קיים במבנה מיתקן לתאורת חדר המדרגות המופעל על ידי לחיצים, יותקן לחיץ כזה בכל דירה שחדר המדרגות משרת אותה. הלחיץ מוזן מן הלוח הציבורי מפני שהתאורה עצמה שייכת לרכוש המשותף, והוא ממוקם בתוך הדירה כדי שהדייר יוכל להאיר את חדר המדרגות לפני שהוא יוצא אליו.

• תשובה 1: ההוראה נוגעת לחדר מדרגות במבנה מגורים, ואינה מוגבלת למבנה מסחרי.
• תשובה 2: הזנת הלחיץ מן הלוח הציבורי היא הנכונה, שכן התאורה שייכת לרכוש המשותף.
• תשובה 4: אין כאן הזנת תאורה מן הדירה. התאורה מוזנת מן הלוח הציבורי, והלחיץ בלבד ממוקם בדירה — בדיוק כנדרש.

1. הדרישה בתקנות החשמל למספר מזערי של מעגלי מאור רלוונטית רק למתקן ביתי ולא במקרה זה.
2. נדרש להבטיח עוצמת ההארה מתאימה ללא תלות במספר המעגלים.
3. התקנה של מעגל אחד מתאימה לדרישות בתקנות החשמל במקרה זה.
4. חובה להתקין לפחות שני מעגלי מאור בשטח רצפה העולה על 40 מ"ר.

נגרייה היא בית מלאכה, והתקנות קובעות לחדר עבודה של בית חרושת, בית מלאכה או מחסן כלל מפורש: מעגל סופי אחד לפחות לנקודות מאור בשטח רצפה שאינו עולה על 40 מ"ר, ושני מעגלים סופיים לפחות בשטח העולה על 40 מ"ר. שטח החדר, 52 מ"ר, חורג מן הסף, ולכן מעגל אחד אינו מספיק.

• תשובה 1: הדרישה מנוסחת דווקא לבית חרושת, בית מלאכה ומחסן, ולא למיתקן ביתי.
• תשובה 2: עוצמת ההארה נקבעת בתקנים אחרים. התקנה כאן קובעת מספר מעגלים מזערי, כדי שתקלה במעגל אחד לא תחשיך את החדר כולו.
• תשובה 3: מעגל אחד מתאים רק לשטח שאינו עולה על 40 מ"ר.

1. מותר להזין מכשירים חד-מופעיים במתקנים שבמבני ציבור, במשרדים ובתעשייה כפי שמתואר בשרטוט.
2. אסור בכל מקרה להזין מכשירים חד-מופעיים בכבל תלת מופעי.
3. מותר להזין כבל תלת מופעי באמצעות מבטחים חד-מופעיים רק במתקנים ציבוריים.
4. אסור להזין כבל תלת מופעי באמצעות מבטחים חד-מופעיים אשר לא מנתקים את הכבל בשלמותו.

התקנות מתירות באולמות תעשייה, במבני ציבור ובבנייני משרדים להזין מכשירים חד-מופעיים ומנורות ממעגל סופי תלת-מופעי — אבל מתנות זאת בתנאי אחד: שבמעגל כזה יותקן מפסק תלת-מופעי בלוח הזן. עוד נקבע שאין להתקין מפסק חד-מופעי לניתוק מופע בודד של המעגל התלת-מופעי אלא בלוח שבו מותקן גם מפסק תלת-מופעי למעגל. שני מבטחים חד-מופעיים בלבד, שאינם מנתקים את הכבל בשלמותו, אינם עומדים בכך: מי שינתק מבטח אחד יעבוד על כבל שנותרו בו מוליכים חיים.

• תשובה 1: ההיתר קיים, אך הוא מותנה במפסק תלת-מופעי בלוח הזן. בשרטוט אין מפסק כזה.
• תשובה 2: האיסור אינו גורף. באולם תעשייה ההזנה מותרת בתנאי המפסק התלת-מופעי.
• תשובה 3: ההיתר אינו מוגבל למיתקנים ציבוריים; הוא חל גם על אולמות תעשייה ובנייני משרדים.

1. מותר להזין מכשירים חד-מופעיים בכבל תלת מופעי, רק כאשר ניתן לנתק כל מופע באמצעות מבטח נפרד.
2. אסור בכל מקרה להזין מכשירים חד מופעיים ממעגל תלת מופעי.
3. מותר להזין מכשירים חד מופעיים ממעגל תלת מופעי כמתואר בשרטוט במקרה זה.
4. אסור במקרה זה להזין מכשירים חד מופעיים בכבל תלת-מופעי.

התקנות מתירות באולם תעשייה להזין מכשירים חד-מופעיים ומנורות ממעגל סופי תלת-מופעי, בתנאי אחד: שבמעגל כזה יותקן מפסק תלת-מופעי בלוח הזן. בשרטוט המבטח הוא תלת-מופעי, כך שהתנאי מתקיים — ניתוק המבטח מנתק את הכבל בשלמותו ואינו מותיר בו מוליך חי.

• תשובה 1: זהו בדיוק ההפך מן הנדרש. אין להתקין מפסק חד-מופעי לניתוק מופע בודד אלא בלוח שבו מותקן גם מפסק תלת-מופעי למעגל.
• תשובה 2: האיסור אינו גורף. באולם תעשייה ההזנה מותרת בתנאי המפסק התלת-מופעי.
• תשובה 4: התנאי שבתקנה מתקיים בשרטוט, ולכן אין איסור.

1. התצורה מותרת.
2. התצורה אסורה.
3. התצורה אסורה אלא אם יותקנו רק שני בתי תקע.
4. התצורה אסורה מפני שבמקרה זה הזרם הכולל הנצרך מבתי התקע עולה על הזרם של המבטח המשותף.

התקנות מתירות למעגל סופי תלת-מופעי להזין מספר כלשהו של בתי תקע תלת-מופעיים, בשני תנאים: שהם מיועדים למכשיר יחיד מיטלטל, ושהזרם הנקוב של כל בית תקע אינו קטן מן הזרם הנקוב של המבטח המגן על המעגל. בשרטוט בתי התקע הם 3X16A והמבטח הוא C16 — הזרמים שווים, ולכן התנאי מתקיים ושלושת בתי התקע מותרים.

• תשובה 2: התצורה עומדת בשני התנאים שבתקנה.
• תשובה 3: אין הגבלה על מספר בתי התקע. התקנה מתירה מספר כלשהו מהם.
• תשובה 4: בתי התקע מיועדים למכשיר יחיד מיטלטל, ולכן אין צריכה בו-זמנית משלושתם.

1. התצורה מותרת, בתנאי ששטח החתך של מוליכי מעגל הזינה, זהה לשטח חתך המוליכים בהסתעפות.
2. התצורה אסורה, מפני שאסור להזין מספר מכשירים תלת מופעיים באמצעות מבטח אחד משותף.
3. התצורה מותרת, מפני שבמקרה זה, הזרם הנקוב של כל מנוע, מתאים לזרם הנקוב של המבטח המגן על מוליכי המעגל.
4. התצורה אסורה, מפני שבמקרה זה זרם העבודה הנקוב הכולל של המנועים, עולה על הזרם של המבטח המגן על מוליכי המעגל.

הכלל למעגל סופי תלת-מופעי הוא שהוא לא יזין יותר ממכשיר תלת-מופעי אחד. החריג היחיד מותנה בכך שלכל מכשיר יותקן מבטח המיועד לו בלבד, להגנה בפני עומס יתר. בשרטוט שלושה מנועים מסתעפים ממעגל משותף בלי שום מבטח פרטני, ולכן החריג אינו מתקיים והתצורה אסורה. הטעם מעשי: מבטח משותף מכוונן לסך העומס אינו מגן על מנוע בודד שנתקע או שנשרפה בו כריכה.

• תשובה 1: שוויון חתכים אינו התנאי שבתקנה. התנאי הוא מבטח נפרד לכל מכשיר.
• תשובה 3: התאמת זרם המנוע למבטח אינה מכשירה הזנת שלושה מכשירים ממבטח משותף.
• תשובה 4: זרם העבודה הכולל של שלושת המנועים הוא כ-18 אמפר, נמוך מ-20 אמפר, ולכן הנימוק אינו מתקיים. האיסור נובע מהיעדר מבטח פרטני לכל מנוע.

1. מכונת הייצור הינה מכשיר חשמלי אחד ולכן אסור להזינה משני מעגלים סופיים שונים.
2. מותר להזין את המכונה משני מעגלים סופיים שונים בתנאי שאמצעי הניתוק שלהם ירוכזו בלוח משותף.
3. ההזנה למכונה אסורה מפני שהיא מוזנת ממעגלים במתחים שונים: 230V לבקרה ו- 400V בחיבור כוכב למנוע.
4. מכונת הייצור אינה חלק מתשתית החשמל הקבועה ולכן לא חלות עליה הדרישות בתקנות החשמל.

התקנות מכירות במצב שבו מכשיר אחד ניזון מכמה מעגלים סופיים, ומציבות לו תנאי: אמצעי הניתוק של אותם מעגלים ירוכזו בלוח משותף. בנוסף ייקבעו שלטי אזהרה ברורים בקרבת המכשיר ובקרבת אמצעי הניתוק, אלא אם הותקן מפסק משותף המנתק את כולם בו-זמנית. הטעם ברור: מי שניתק מעגל אחד וניגש למכונה עלול להיפגע מן המעגל השני שנותר חי.

• תשובה 1: אין איסור. התקנה מסדירה במפורש את המצב של מכשיר הניזון מכמה מעגלים סופיים.
• תשובה 3: הבדלי המתח בין מעגל הפיקוד למעגל הכוח אינם המכשול. התנאי הוא ריכוז אמצעי הניתוק בלוח משותף.
• תשובה 4: מכונת ייצור המחוברת דרך קבע היא מכשיר חשמלי לכל דבר, והתקנות חלות עליה.

1. מותר להזין את המכונה משני לוחות שונים כמתואר בתרשים.
2. אסור להזין את המכונה משני לוחות שונים כמתואר בתרשים.
3. מותר להזין את המכונה משני לוחות שונים בתנאי שהם מותקנים באותו חדר.
4. אסור להזין את המכונה במתחים שונים ללא קשר ללוח המזין.

זהו המצב שבו התנאי שבתקנה אינו מתקיים. מכשיר הניזון מכמה מעגלים סופיים חייב שאמצעי הניתוק שלהם ירוכזו בלוח משותף, ואילו כאן מעגל המנוע יוצא מן הלוח הראשי ומעגל הפיקוד מלוח משנה — שני לוחות נפרדים. חשמלאי שינתק את המעגל התלת-מופעי בלוח הראשי ויגש למכונה ימצא בה מעגל פיקוד חי שאמצעי הניתוק שלו נמצא בלוח אחר.

• תשובה 1: התקנה דורשת ריכוז אמצעי הניתוק בלוח משותף, ושני לוחות נפרדים אינם עונים על כך.
• תשובה 3: קרבה פיזית בין הלוחות אינה תחליף לריכוז אמצעי הניתוק בלוח משותף.
• תשובה 4: הבדלי המתח אינם המכשול. גם מעגלים באותו מתח משני לוחות שונים היו פסולים.

1. מעגל סופי אחד.
2. שני מעגלים סופיים.
3. שלושה מעגלים סופיים.
4. ארבעה מעגלים סופיים.

התקנות קובעות למחסן, לבית מלאכה ולבית חרושת כלל פשוט בעל שני מדרגים בלבד: שטח רצפה שאינו עולה על 40 מטרים רבועים טעון מעגל סופי אחד לפחות לנקודות המאור, ושטח העולה על 40 מטרים רבועים טעון שני מעגלים סופיים לפחות. שטח המחסן כאן הוא 4 כפול 8, כלומר 32 מטרים רבועים, קטן מ-40, ולכן די במעגל סופי אחד. שים לב שהכלל של מעגל לכל 40 מטרים רבועים חל על מיתקן ביתי ולא על מחסן.

• תשובה 2: שני מעגלים נדרשים רק בשטח העולה על 40 מ"ר.
• תשובה 3: התקנה אינה מדרגת שלושה מעגלים.
• תשובה 4: התקנה אינה מדרגת ארבעה מעגלים.

1. מעגל סופי אחד.
2. שני מעגלים סופיים.
3. שלושה מעגלים סופיים.
4. ארבעה מעגלים סופיים.

במחסן, שטח רצפה העולה על 40 מטרים רבועים טעון שני מעגלים סופיים לפחות לנקודות המאור. שטח המחסן הוא 10 כפול 10, כלומר 100 מטרים רבועים, העולה על 40, ולכן נדרשים שני מעגלים סופיים. אין בתקנה מדרג נוסף מעבר לשניים: גם שטח של 100 מטרים רבועים וגם שטח של 1000 מטרים רבועים טעונים שני מעגלים לפחות, ומכאן ואילך הכמות נקבעת בשיקולי תכנון ובזרם המעגל.

• תשובה 1: מעגל אחד מספיק רק בשטח שאינו עולה על 40 מ"ר.
• תשובה 3: אין בתקנה מדרג של שלושה מעגלים.
• תשובה 4: אין בתקנה מדרג של ארבעה מעגלים.

1. מעגל סופי אחד.
2. שני מעגלים סופיים.
3. שלושה מעגלים סופיים.
4. ארבעה מעגלים סופיים.

שטח הרצפה של המחסן הוא 4.5 כפול 8, כלומר 36 מטרים רבועים. תקנות המעגלים הסופיים דורשות במחסן מעגל סופי אחד לפחות לנקודות מאור לשטח רצפה שאינו עולה על 40 מטרים רבועים, ושני מעגלים לפחות לשטח העולה על 40. השטח כאן קטן מן הסף, ולכן די במעגל סופי אחד.

• תשובה 2: שני מעגלים נדרשים רק כאשר השטח עולה על 40 מטרים רבועים.
• תשובה 3: התקנות אינן מחייבות שלושה מעגלים בשום שטח מחסן.
• תשובה 4: התקנות אינן מחייבות ארבעה מעגלים בשום שטח מחסן.

1. כיווני הפעלה מנוגדים מותרים במקרה זה, מאחר ואחד המפסקים הוא מפסק חילוף.
2. בתקנות החשמל אין התייחסות לנושא וההתקנה תבוצע בהתאם לכללי המקצוע הנהוגים.
3. במקרה זה נדרש שהמפסקים יותקנו בצורה אחידה מבחינת כיוון ההפעלה שלהם.
4. הדרישה לכיווני הפעלה אחידים קיימת רק במתקנים ביתיים.

תקנות המעגלים הסופיים מחייבות אחידות בתנוחת ידית ההפעלה של מפסקים בעלי אופן הפעלה דומה באותו מיתקן ובאותו מבנה, אך קובעות במפורש שהדרישה אינה חלה על מפסקי חילוף לתאורה. אצל מפסק חילוף אין מצב הפעלה קבוע, שכן כל אחד משני מפסקי החילוף משנה את מצב המנורה ללא תלות בתנוחת ידית השני, ולכן אין כל דרך לשמור על אחידות. מאחר שאחד משני המפסקים שבתמונה הוא מפסק חילוף, כיווני הפעלה מנוגדים מותרים.

• תשובה 2: התקנות מתייחסות לנושא במפורש בתקנה 21, ולכן אין מדובר בהסדר מקצועי בלבד.
• תשובה 3: דרישת האחידות היא הכלל, אך היא מסויגת במפורש ואינה חלה על מפסקי חילוף לתאורה.
• תשובה 4: התקנה מנוסחת לכל מיתקן ומבנה ואינה מוגבלת למיתקנים ביתיים.

1. 0.75 ממ"ר.
2. 6 ממ"ר.
3. 1.5 ממ"ר.
4. 2.5 ממ"ר.

תקנות המעגלים הסופיים קובעות שהחתך המזערי של מוליכים במעגל סופי הוא 1.5 ממ"ר נחושת או 6 ממ"ר אלומיניום. השאלה מבקשת את החתך המזערי של מוליך אלומיניום, ולכן התשובה היא 6 ממ"ר. החתכים 1.5 ו-2.5 ממ"ר שייכים לנחושת, והחתך 0.75 ממ"ר מותר רק בפתילים או במעגלי פיקוד ואיתות מנחושת.

• תשובה 1: 0.75 ממ"ר מותר רק בפתילים או במוליכי פיקוד ואיתות מנחושת, לפי תקנה 9(ג).
• תשובה 3: 1.5 ממ"ר הוא החתך המזערי לנחושת ולא לאלומיניום.
• תשובה 4: 2.5 ממ"ר הוא חתך נחושת מקובל לבית תקע, ואינו החתך המזערי לאלומיניום.

1. 39.3 kΩ
2. 24.7 Ω
3. 24.7 mΩ
4. 24.7 kΩ

בחיבור משולש שורר על כל קבל מתח הקו, 400 וולט. אמצעי הפריקה חייבים להוריד את המתח אל מתחת ל-50 וולט בתוך דקה אחת. הצבה בנוסחה הנתונה, עם זמן של 60 שניות וקיבול של 1000 מיקרופאראד, נותנת ערך מרבי של כ-28.9 קילו-אוהם, ולכן נגד הפריקה חייב להיות קטן מכך. נגד של 24.7 קילו-אוהם פורק בכ-51 שניות ועומד בדרישה, ואילו נגד של 39.3 קילו-אוהם דורש כ-82 שניות.

• תשובה 1: 39.3 קילו-אוהם פורק בכ-82 שניות, יותר מן הדקה המותרת.
• תשובה 2: 24.7 אוהם נמוך בסדרי גודל ומייצר זרם פריקה הרסני.
• תשובה 3: 24.7 מילי-אוהם הוא כמעט קצר על הדקי הקבל.

1. כל נגד שערכו עולה על 50 kΩ.
2. 40 mΩ
3. 40 kΩ
4. 24.7 Ω

תקנות המעגלים הסופיים דורשות שאמצעי הפריקה יבטיחו כי דקה אחת לכל היותר לאחר ניתוק הקבל מן הזינה לא יישאר בין הדקיו מתח העולה על 50 וולט. בחיבור כוכב המתח על כל קבל הוא מתח המופע, 230 וולט. הצבה בנוסחה הנתונה, עם זמן של 60 שניות, קיבול של 800 מיקרופאראד ומתח סופי של 50 וולט, נותנת ערך מרבי של כ-49 קילו-אוהם. נגד הפריקה חייב אפוא להיות קטן מערך זה, ומבין האפשרויות רק 40 קילו-אוהם עומד בכך.

• תשובה 1: נגד הגדול מ-50 קילו-אוהם פורק לאט מדי ואינו מוריד את המתח אל מתחת ל-50 וולט בתוך דקה.
• תשובה 2: 40 מילי-אוהם הוא כמעט קצר על הדקי הקבל וגורם לזרם פריקה הרסני.
• תשובה 4: 24.7 אוהם נמוך בסדרי גודל מן הנדרש ומייצר בפריקה זרם ובזבוז הספק בלתי סבירים.

1. 63A.
2. 40A.
3. 80A.
4. 160A.

תקנות המעגלים הסופיים קובעות שמוליכי מעגל הזינה לקבל יוגנו בפני זרם קצר במבטח שזרמו הנקוב שווה לזרם הנקוב של הקבל כפול 1.43, ואם הערך אינו תקני נבחר הזרם הנקוב הגבוה יותר הקרוב ביותר מן הסדרה התקנית. הזרם הנקוב של סוללת קבלים של 38 קילו-וואר ברשת של 400 וולט הוא כ-54.9 אמפר, ומכפלתו ב-1.43 נותנת כ-78.4 אמפר. הערך התקני הקרוב הגבוה יותר הוא 80 אמפר.

• תשובה 1: 63 אמפר קטן מן המכפלה 78.4 אמפר ואינו נושא את זרם הקבל בתוספת הנדרשת.
• תשובה 2: 40 אמפר קטן אף מזרם הקבל עצמו.
• תשובה 4: 160 אמפר רחוק מן הערך המחושב; התקנה מחייבת את הערך התקני הקרוב ביותר שמעליו.

1. 63A.
2. 40A.
3. 80A.
4. 125A.

לפי תקנה 46(א), המבטח של סוללת קבלים יתאים לפי 1.43 לפחות מזרמה הנקוב. הזרם הנקוב של סוללת קבלים של 60 קילו-וואר ברשת של 400 וולט הוא כ-86.6 אמפר, ומכפלתו ב-1.43 נותנת כ-123.8 אמפר. הערך התקני הקרוב הגבוה יותר הוא 125 אמפר.

• תשובה 1: 63 אמפר קטן מזרם הקבל עצמו.
• תשובה 2: 40 אמפר קטן בהרבה מזרם הקבל.
• תשובה 3: 80 אמפר קטן מן המכפלה 123.8 אמפר.

1. כן. מפל המתח המרבי המוגדר למקטע זה הוא 3%.
2. לא. מפל המתח המרבי המוגדר למקטע זה לא יעלה על 2%.
3. אין כל הנחיה המכתיבה את מפל המתח המרבי במקטע זה.
4. כן. מפל המתח במקטע זה נמדד כאשר זורם זרם השווה למחצית הזרם הנקוב של סוללת המצברים. משמע, מפל המתח בזרם נומינלי במקרה זה הוא 1.35%.

מפל המתח המרבי של 3% בתקנות המעגלים הסופיים מוגדר בין הדקי הצרכן לבין נקודת צריכה במיתקן, ונמדד ביחס למתח הנומינלי של הרשת. הקטע שבין המצברים לממיר הוא קטע בזרם ישר שבתוך מערכת האגירה, ואינו קטע כזה. בהנחיות מנהל החשמל להתקנת מערכות אגירת אנרגיה במצברים אין הוראה הקובעת מפל מתח מרבי לקטע זה, וגם לא בהנחיות למיתקנים פוטו-וולטאיים. אין אפוא הנחיה המכתיבה את מפל המתח במקטע זה.

• תשובה 1: ה-3% חלים בין הדקי הצרכן לנקודת צריכה, ולא על הקטע בזרם ישר שבין המצברים לממיר.
• תשובה 2: אין הוראה שקובעת 2% לקטע זה.
• תשובה 4: אין הוראה שקובעת מדידה במחצית הזרם הנקוב.

1. לא ניתן. יש לבצע את ההסתעפות בקופסת חיבורים נפרדת.
2. ניתן, כל עוד קיים קשר עין בין תקע אחד לתקע המזין אותו.
3. ניתן, ובלבד שהמרחק בין מרכז בית תקע אחד למרכז בית התקע ממנו הוא מסתעף לא יעלה על 30 ס"מ.
4. לא ניתן. התקנות מאפשרות הסתעפות שכזו רק בבתי תקע שקועים בקיר.

תקנות המעגלים הסופיים אוסרות להסתעף ממפסק או מבית תקע אל מפסק או בית תקע אחר, אלא אם המרחק בין מרכזיהם אינו עולה על שלושים סנטימטרים. התנאי הוא מרחק ואינו תלוי בשיטת ההתקנה, ולכן הוא חל גם על בתי תקע המותקנים על גבי תעלה וגם על בתי תקע שקועים בקיר.

• תשובה 1: התקנות מתירות הסתעפות ישירה בכפוף למרחק של עד שלושים סנטימטרים.
• תשובה 2: קשר עין אינו קריטריון שבתקנות; הקריטריון הוא מרחק.
• תשובה 4: אין בתקנות הבחנה בין בית תקע שקוע לבין בית תקע על תעלה לעניין זה.

1. לא ניתן. יש לבצע את ההסתעפות בקופסת חיבורים נפרדת בלבד.
2. ניתן, כל עוד שטח חתך המוליך הנכנס זהה לשטח חתך המוליך היוצא ונוצר הידוק שווה בהדק המשותף.
3. ניתן, ובלבד שבית התקע בו מבוצעת ההסתעפות יצויד בשני הדקים (אחד לכניסה ואחד ליציאה).
4. לא ניתן. הסתעפות שכזו תבוצע רק במוליכים בעלי שטח חתך שלא עולה על 1.5 ממ"ר.

התקנות אוסרות לחבר יותר משני מוליכים בהדק אחד של מפסק או של בית תקע, ומגבילות את חתכם של שני מוליכים המחוברים יחד להדק אחד ל-1.5 ממ״ר. במוליכים של 2.5 ממ״ר אסור אפוא להכניס את המוליך הנכנס ואת המוליך היוצא לאותו הדק. אין בכך איסור על ההסתעפות עצמה: אם בית התקע מצויד בשני הדקים נפרדים, אחד לכניסה ואחד ליציאה, כל הדק נושא מוליך אחד בלבד וההסתעפות מותרת.

• תשובה 1: אין חובה בקופסת חיבורים; ההסתעפות מותרת בבית תקע בעל הדקים נפרדים.
• תשובה 2: שני מוליכים של 2.5 ממ״ר בהדק משותף אסורים, גם אם חתכם שווה.
• תשובה 4: המגבלה של 1.5 ממ״ר חלה על שני מוליכים בהדק אחד, ולא על ההסתעפות כשלעצמה.

1. מנהל הפרויקט צודק-מפסק המגן מספק הגנה מספקת ולכן ניתן להשאיר את גופי התאורה והונטה במיקומם הנוכחי, גם אם דרגת האטימות היא IP20.
2. מהנדס המתקן צודק-גופי התאורה מעל המקלחת ממוקמים באזור 1 והונטה באזור 2 שניהם נחשבים אזורים רטובים;, יש למקם את הגופים מחוץ לטווח ההתזה (לפחות 60 ס"מ ממקור מים ובגובה מעל 2.25 מ'), ולבחור גופי תאורה וונטה בדרגת אטימות IPX4 ומעלה (או לחלופין להשתמש בגופי תאורה במתח SELV במתח עד VAC12.
3. שניהם צודקים-ניתן להשאיר את התאורה מעל המקלחת כל עוד היא מחוברת במתח נמוך מאוד (SELV,) ואת הונטה יש להצמיד לתקרת המקלחת לשיפור יניקת האדים, ללא צורך בדרגת אטימות מיוחדת.
4. מהנדס המתקן טועה-אין חובה לעמוד בתקני אזורי רטיבות כאשר כל הציוד חשמלי מוגן בתוך התקרה, מאחר שהתקרה מהווה שכבת בידוד בין האדים למוליכים.

התקנות מחלקות את חדר האמבטיה לאזורים לפי הקרבה למקור המים, וקובעות לכל אזור גם דרגת אטימות מזערית וגם רשימה סגורה של ציוד מותר. באזור 1 דרגת ההגנה המזערית היא IPX5X, ובאזור 2 היא IPX4X; דרגה IP20 אינה עומדת באף אחת מהן. יתרה מזו, רשימת הציוד המותר מחמירה עוד: באזור 1 מותר להתקין מכשיר לחימום מים בלבד, ובאזור 2 מותרות נוסף עליו מנורות מסוג II בלבד, ואילו מפוחי אוורור מותרים רק באזור 3. מכאן שגופי התאורה שמעל המקלחת והוונטה הסמוכה לה אינם עומדים בדרישות, ומהנדס המיתקן צודק. מפסק המגן הוא אמצעי הגנה נוסף שהתקנות דורשות ממילא באזורים 1, 2 ו-3, והוא אינו מחליף את דרגת האטימות ואת הגבלת סוגי הציוד.

• תשובה 1: מפסק מגן נדרש ממילא באזורים 1, 2 ו-3, ואינו פוטר מדרגת האטימות ומהגבלת סוגי הציוד.
• תשובה 3: הזנה במתח בטיחות נמוך מאוד אינה מכשירה גוף תאורה באזור 1, שבו מותר מכשיר לחימום מים בלבד; והצמדת הוונטה לתקרת המקלחת מכניסה אותה עמוק יותר לאזור האסור.
• תשובה 4: התקרה אינה מבטלת את חלוקת האזורים; הציוד המותקן בה נמצא באזור שבו הוא מותקן בפועל.

1. אם והתקן הישראלי זהה לתקן הבינלאומי-אין צורך באישור מכון התקנים.
2. גם אם תקן הישראלי זהה לתקן הבינלאומי-עדיין נדרש אישור של מכון התקנים.
3. ניתן לאשר את ההתקנה רק אם הציוד נושא תקן אמריקאי (IEEE) בנוסף לתקן ה-IEC..
4. באופן כללי אין צורך באישור מכון תקנים לציוד חשמל.

ועדת הפירושים נשאלה את השאלה הזאת כמעט במילותיה. כאשר התקן הישראלי מאמץ תקן בין-לאומי, מבחינת תקנות החשמל: אם התקן הישראלי זהה לתקן הבין-לאומי, אין צורך באישור מכון התקנים, ותעודות בדיקה לפי התקן הבין-לאומי מספיקות. אם התקן הישראלי כולל שינויים ותוספות, נדרש אישור מכון התקנים רק לגבי השינויים והתוספות.

• תשובה 2: הוועדה קבעה שכאשר התקנים זהים אין צורך באישור מכון התקנים.
• תשובה 3: אין דרישה לתקן אמריקאי.
• תשובה 4: ככלל נדרשת התאמה לתקן; הפטור מאישור חל רק כשהתקן הישראלי זהה לבין-לאומי.