1. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 0.5MΩ
2. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 1.5MΩ
3. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 0.25MΩ
4. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 1MΩ

המתקן הוכן לבדיקה לקראת הגדלת חיבור, כלומר לבדיקת הפעלה. בבדיקת הפעלה נדרשת התנגדות בידוד של 1.5 מגה-אוהם לפחות בין מוליכי המעגל לבין גוף מוארק, ואילו הערך של 0.25 מגה-אוהם חל בבדיקה תקופתית בלבד. התוצאה שהתקבלה, 0.9 מגה-אוהם, נמוכה מן הנדרש בבדיקת הפעלה ואינה עומדת בדרישה.

• תשובה 1: 0.5 מגה-אוהם אינו ערך שנקבע בתקנות.
• תשובה 3: 0.25 מגה-אוהם הוא הסף לבדיקה תקופתית ולא לבדיקת הפעלה.
• תשובה 4: הסף לבדיקת הפעלה הוא 1.5 מגה-אוהם ולא 1 מגה-אוהם.

1. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 1MΩ
2. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 1.5MΩ
3. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 0.25MΩ
4. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 2MΩ

המתקן הוכן לבדיקה לקראת הגדלת חיבור, כלומר לבדיקת הפעלה, ובה נדרשת התנגדות בידוד של 1.5 מגה-אוהם לפחות. התוצאה שהתקבלה, 1.6 מגה-אוהם, גבוהה מן הסף ולכן עומדת בדרישה.

• תשובה 1: 1 מגה-אוהם אינו ערך הסף שנקבע בתקנות.
• תשובה 3: 0.25 מגה-אוהם הוא הסף לבדיקה תקופתית, לא לבדיקת הפעלה.
• תשובה 4: אין דרישה של 2 מגה-אוהם, והתוצאה אכן עומדת בדרישה.

1. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 1MΩ
2. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 1.5MΩ
3. כן, המינימום הנדרש הוא ערך של 0.25MΩ
4. לא, המינימום הנדרש הוא ערך של 2.5MΩ

בית האריזה הוא מבנה חדש שהחשמלאי הכין לבדיקה לפני הפעלתו, ולכן הבדיקה הנדרשת היא בדיקת הפעלה ולא בדיקה תקופתית. תקנה 57 קובעת שני ערכי סף שונים: 1.5 מגה-אוהם בבדיקת הפעלה ו-0.25 מגה-אוהם בבדיקה תקופתית. התוצאה שהתקבלה, 1.1 מגה-אוהם, נמוכה מ-1.5 ולכן אינה עומדת בדרישה.

• תשובה 1: 1 מגה-אוהם אינו ערך המופיע בתקנה. סף בדיקת ההפעלה הוא 1.5 מגה-אוהם.
• תשובה 3: 0.25 מגה-אוהם הוא הסף לבדיקה תקופתית בלבד, ואילו כאן מדובר במבנה חדש לפני הפעלה.
• תשובה 4: 2.5 מגה-אוהם אינו ערך המופיע בתקנה לעניין התנגדות בידוד של מוליכים.

1. ההתקנה אסורה כי היא נוגדת את הדרישות בתקנות החשמל.
2. ההתקנה מותרת בתנאי שהטיפול באביזרים (החלפה או תחזוקה) נעשה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים.
3. ההתקנה מותרת בתנאי שכל אחד מהאביזרים שיותקנו בתיבה ניתן לפירוק (לצורכי טיפול או החלפה) מבלי שהאביזרים הסמוכים יתפרקו גם הם.
4. התקנת אביזרים המוזנים ממעגלים שונים מאותו לוח חשמל-מותרת. התקנת אביזרים המוזנים במתחים שונים-אסורה.

התקנות מסדירות במפורש תיבה המשמשת להתקנת כמה אבזרים, ומבחינות בין שני מצבים: אם האבזרים ניזונים ממעגלים שונים או ממתחים שונים — יופרדו ביניהם במחיצות מחומר מבדד, שיכולות להיות קבועות או ניתנות להוצאה בכלי עבודה בלבד; ואם כולם ניזונים מאותו מעגל סופי — התיבה יכולה להיות בלא מחיצות. התיבות שבשאלה כוללות מחיצות קבועות מחומר מבודד, ולכן ההתקנה מותרת. התנאי הנלווה נובע מדרישת התיבה עצמה: ממדיה יאפשרו טיפול נוח בכל אבזר שבה, כלומר שאפשר יהיה לפרק ולהחליף כל אבזר בלי לפרק את שכניו.

• תשובה 1: התקנות מתירות זאת במפורש, בתנאי המחיצות המבדדות — וזה בדיוק מה שקיים בתיבות שבשאלה.
• תשובה 2: רישיון המטפל אינו התנאי שבתקנות. התנאי הוא הפרדה במחיצות מבדדות ואפשרות טיפול נוח בכל אבזר.
• תשובה 4: התקנה מתייחסת בנשימה אחת למעגלים שונים ולמתחים שונים ומתירה את שניהם באותו תנאי.

1. נוגד, יש לדאוג למחברים מתאימים כדי לשמור על רציפות המובל.
2. לא נוגד, אם במובל מושחל כבל ואין סכנה לפגיעה מכנית בכבל.
3. לא נוגד, אם המובל הוא צינור העשוי ממתכת.
4. לא נוגד, אם המובל הוא צינור העשוי מפלסטיק.

התקנות פותחות בכלל: מובל המורכב מקטעים יותקן כך שיהיה רציף לכל אורכו בין שתי נקודות המוצא שלו. מיד לאחריו מופיע סייג המנוסח למצב שבו מושחל במובל כבל: יכול שהמובל לא יהיה רציף לכל אורכו, בתנאי שאין סכנה של פגיעה מכנית בכבל בקטע שאין בו מובל. ההיגיון פשוט — תפקידו של המובל הוא להגן על התיול שבתוכו, וכבל, בשונה ממוליכים מבודדים, נושא מעטפת הגנה משלו; במקום שאין בו סכנת פגיעה מכנית, אין למובל תפקיד שהוא ממלא.

• תשובה 1: הכלל אכן קיים, אך התקנה קובעת לו סייג מפורש למובל שמושחל בו כבל.
• תשובה 3: חומר המובל אינו הקריטריון. הקריטריון הוא היות התיול כבל והיעדר סכנת פגיעה מכנית.
• תשובה 4: אף כאן חומר המובל אינו הקריטריון.

1. התקנת תיבה מסוג זה מותרת בתנאי שהיא מאפשרת התקנה והחלפה נוחה של מוליך או כבל.
2. התקנת תיבה מסוג זה אסורה.
3. התקנת תיבה מסוג זה מותרת רק כאשר המובל מותקן בהתקנה סמויה.
4. התקנת תיבה מסוג זה מותרת רק כאשר האביזר הוא בית תקע.

התקנות מתייחסות במפורש לתיבה בצנרת פלסטיק ומכירות בכך שהיא יכולה למלא שני תפקידים בעת ובעונה אחת — תיבת חיבור ותיבה להתקנת אבזר. התנאי היחיד שהן מציבות למצב הכפול הוא תנאי תפעולי: מבנה התיבה יאפשר התקנה והחלפה נוחה של מוליך או כבל. הטעם ברור — כשאבזר תופס את נפח התיבה, עלול לא להישאר מקום להשחלה ולהחלפת התיול, וזו בדיוק התקלה שהתנאי בא למנוע.

• תשובה 2: התקנה מסדירה את המצב הזה במפורש ואינה אוסרת אותו.
• תשובה 3: אופן ההתקנה — סמויה או גלויה — אינו הקריטריון.
• תשובה 4: סוג האבזר אינו הקריטריון. התנאי הוא אפשרות התקנה והחלפה נוחה של התיול.

1. אסור להתקין תיבה ללא מחיצות במקרה הנ"ל.
2. השימוש בתיבה הנ"ל אפשרי רק אם האבזרים מוזנים ממעגלים סופיים, המוגנים מפני חשמול באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 0.03 אמפר.
3. השימוש בתיבה הנ"ל אפשרי למספר מעגלים סופיים ובתנאי שהם מוזנים במתח נמוך מאוד.
4. השימוש בתיבה הנתונה אפשרי בתנאי שכל האבזרים בתיבה הם במתח נמוך והם ניזונים ממעגל סופי אחד.

התקנות מציבות שני מצבים לתיבה המשמשת להתקנת כמה אבזרים. אם האבזרים ניזונים ממעגלים שונים או ממתחים שונים — חובה להפריד ביניהם במחיצות מחומר מבדד. ורק אם כל האבזרים משתייכים למיתקן במתח נמוך וניזונים מאותו מעגל סופי — יכולה התיבה להיות בלא מחיצות. שני התנאים מצטברים, וזה בדיוק ניסוחה של תשובה 4. הטעם בטיחותי: חשמלאי המנתק מעגל אחד ופותח את התיבה חייב לדעת שכל מה שבתוכה מת, ומחיצה או מעגל משותף הם שתי הדרכים להבטיח זאת.

• תשובה 1: התקנה מתירה תיבה בלא מחיצות, בתנאי שכל האבזרים ניזונים מאותו מעגל סופי.
• תשובה 2: מפסק מגן אינו התנאי שבתקנה, ורגישות ”העולה על 0.03 אמפר“ אף היא ההפך מן הנדרש.
• תשובה 3: התקנה אינה מתירה כמה מעגלים סופיים בלא מחיצות, גם לא במתח נמוך מאוד.

1. אסור להתקין תיבה מתחת לגובה של 0.15 מטר.
2. אסור. יש להתקין ברצפה תיבה רק בתנאי שהיא עמידה בפני פגיעות מכניות ואטימותה לחדירת מים בדרגת הגנה של IPX5 לפחות.
3. מותר להתקין ברצפה במתקן ביתי תיבה מסוג זה רק בתנאי שהיא בעלת דרגת הגנה IPX5.
4. מותר להתקין במתקן ביתי תיבה ברצפה שאינה אטומה לחדירת מים אם תנאי מקום ההתקנה מתאימים לכך.

התקנות קובעות תחילה כלל מחמיר לתיבה ברצפה: מותר להתקין ברצפה תיבה מיוחדת המתוכננת לכך, בתנאי שהיא ואבזריה עמידים בפני פגיעות מכניות הצפויות במקום, ואטימותה לחדירת מים בדרגת IP X5 לפחות. מיד לאחריו נקבע חריג המצומצם למיתקן ביתי: מותר להתקין בו תיבה ברצפה שאינה אטימה לחדירת מים, אם תנאי מקום ההתקנה מתאימים לכך. הטעם מעשי — ברצפת סלון או משרד ביתי שאינה נשטפת במים אין את הסיכון שדרגת האטימות באה למנוע.

• תשובה 1: מגבלת הגובה של 15 ס"מ נוגעת לתיבה על קיר, והתקנה מתירה במפורש תיבה מיוחדת ברצפה.
• תשובה 2: הכלל של IP X5 נכון, אך התקנה מוסיפה לו מיד חריג למיתקן ביתי.
• תשובה 3: תיבה בדרגת IP X5 היא הכלל, ואילו השאלה נוגעת דווקא לתיבה שאינה אטומה — שאותה מתיר החריג.

1. התקנת צינור מכל סוג שהוא בתוך קיר גבס נחשבת כהתקנה סמויה ולכן התקנת הצינור הנ"ל מותרת.
2. התקנה של צינור שאינו"כבה מאליו"בקיר גבס איננה מוזכרת בין המקרים המותרים בתקנות החשמל, לכן התקנה זו אסורה.
3. ניתן להתקין את הצינור מהסוג האמור ובתנאי שקיר הגבס עשוי מחומר עמיד באש למשך 90 דקות.
4. תשובות 1 ו-3 הן נכונות.

התקנות דורשות שצינור פלסטיק המשמש כמובל יתאים לת"י 728, ובכלל זה יהיה עמיד בבעירה. לצד הדרישה נקבע חריג ובו רשימה סגורה של ארבעה מצבים שבהם מותר צינור שאינו עמיד בבעירה: בהתקנה סמויה בתוך חומר בנייה שאינו דליק כשהוא טמון בבטון, בטיח בעובי 20 מ"מ לפחות, בחול, או בהתקנה תת-קרקעית. המשותף לארבעתם הוא שהצינור עטוף בחומר מלא שאינו דליק. צינור העובר בחלל שבתוך קיר גבס אינו טמון בדבר — הוא מונח באוויר שבין שני לוחות — ולכן אינו נכנס לאף אחד מן המצבים, וההתקנה אסורה.

• תשובה 1: עצם היות ההתקנה סמויה אינו מספיק. החריג מותנה בכך שהצינור טמון בבטון, בטיח, בחול או באדמה.
• תשובה 3: עמידות אש של הקיר אינה אחד מן התנאים שבחריג, והתקנה אינה מזכירה 90 דקות בהקשר זה.
• תשובה 4: שתי התשובות שהיא מאחדת שגויות.

1. מותר, פרט למקרה שבו החומר המכסה את המוליך עלול לפגוע בבידוד.
2. אסור, אלא אם מדובר במוליך הארקה או אלקטרודה המותקנים בהתאם לתקנות החשמל-הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול.
3. מותר, רק בהתקנה זמנית.
4. מותר, רק במתקנים בהם קיימת אחזקה נאותה ואין סכנה של פגיעה מכנית במוליך.

התקנות פותחות בכלל חד: לא יותקן מוליך בהתקנה סמויה או חשיפה אלא במוביל, ובהתאם להוראות תקנות המובלים. הטעם כפול — המובל מגן על המוליך מפני פגיעה מכנית ומאפשר להחליף אותו בלי לפרוץ את הקיר. לצד הכלל נקבע חריג יחיד: מוליך הארקה או אלקטרודת הארקה מותר להתקין בהתקנה סמויה בלא מוביל, ובלבד שנתמלאו הוראות תקנות ההארקות. החריג מובן מאליו — אלקטרודת הארקת יסוד ומוליך ההארקה שבין הטבעת לפס מוטמנים מעצם טבעם בבטון ובאדמה, ואי אפשר להשחילם במובל.

• תשובה 1: פגיעה אפשרית בבידוד אינה הקריטריון. הכלל הוא חובת מוביל, והחריג מוגבל למוליך הארקה ולאלקטרודה.
• תשובה 3: אין בתקנה חריג להתקנה זמנית.
• תשובה 4: אחזקה נאותה והיעדר סכנת פגיעה מכנית הם קריטריונים בהקשרים אחרים, ולא כאן.

1. חל איסור מוחלט על התקנה בצינור אחד של מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים.
2. ניתן לבצע התקנה מסוג זה, בתנאי שקוטרו הפנימי של הצינור מאפשר התקנה והחלפה של המוליכים מבלי שיגרם נזק לבידודו של המוליך.
3. ניתן לבצע התקנה מסוג זה, בתנאי שהקווים או המעגלים השונים משולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם.
4. ניתן לבצע התקנה מסוג זה, רק במתקנים בהם קיימת אחזקה נאותה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים.

הכלל בתקנות הוא איסור: לא יותקנו בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים. הטעם בטיחותי — חשמלאי המנתק מעגל אחד ופותח את הצינור עלול לפגוש בו מוליכים חיים של מעגל אחר. לצד האיסור נקבע חריג בעל שני תנאים מצטברים: המעגלים משולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם, והם מיועדים למערכות מיוחדות, לתאורה במקומות ציבוריים או למנועים ולציודם החשמלי. השילוב בפעולה ובפיקוד הוא לב החריג, שכן מעגלים כאלה מנותקים ומופעלים יחד.

• תשובה 1: האיסור אינו מוחלט. התקנה קובעת לו חריג מפורש.
• תשובה 2: דרישת הקוטר הפנימי היא דרישה נפרדת החלה על כל צינור, ואינה מתירה שילוב מעגלים שונים.
• תשובה 4: רמת האחזקה או רישיון המטפל אינם הקריטריון.

1. מותר רק אם במתקן זה קיימת אחזקה נאותה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים.
2. מותר אך ורק במתקן חשמלי קיים כאשר לא קיימת אפשרות סבירה להוספת צינור נוסף.
3. בכל מקרה חל איסור מוחלט על התקנה בצינור אחד של מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים.
4. מותר בתנאי שבידוד המוליכים במעגל הפיקוד מותאם למתח נמוך.

התקנות אוסרות ככלל להתקין בצינור אחד מוליכים המשמשים קווים או מעגלים שונים, אך מתירות זאת כשהמעגלים משולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם ומיועדים למערכות מיוחדות, לתאורה במקומות ציבוריים או למנועים ולציודם החשמלי. מעגל הזינה של מנוע ומעגל הפיקוד שלו הם המקרה המובהק של החריג. לצד ההיתר נקבע תנאי משלים: הותקנו מוליכים בצינור אחד לפי אותו חריג, יהיה בידוד המוליכים מותאם למתח הגבוה ביותר שבצינור המשותף. כאן המתח הגבוה הוא מתח נמוך, ולכן גם מוליכי מעגל הפיקוד — שמתחו נמוך מאוד — חייבים בידוד המתאים למתח נמוך.

• תשובה 1: רמת האחזקה אינה הקריטריון. הקריטריונים הם שילוב בפעולה ובפיקוד, ייעוד למנוע וציודו, והתאמת הבידוד למתח הגבוה.
• תשובה 2: ההיתר להוספת מוליכים בצינור קיים כשאין אפשרות סבירה להוסיף צינור הוא חריג נפרד, ואינו התנאי כאן.
• תשובה 3: האיסור אינו מוחלט. התקנה קובעת לו חריג מפורש הכולל מנועים וציודם החשמלי.

1. [Ω 1.5[M כאשר הבדיקה היא בדיקת הפעלה. [Ω 0.25[M, כאשר הבדיקה היא תקופתית.
2. [Ω 10[M במתקן ביתי, [Ω 5[M במתקנים אחרים.
3. התנגדות הבידוד התקין של המוליך היא מאות מגה-אוהם, אך בכול מקרה הערך הנדרש הוא [Ω 100[M לפחות.
4. בבדיקת הפעלה ראשונה של המתקן-[Ω 10[M. בדיקה במתקן קיים-[Ω 5[M.

התקנות קובעות שני ערכים להתנגדות הבידוד במיתקן מתח נמוך שמתחו לאדמה אינו עולה על 250 וולט, והם נבדלים לפי סוג הבדיקה: 1.5 מגה-אוהם בבדיקת הפעלה, ו-0.25 מגה-אוהם בבדיקה תקופתית. ההבחנה הגיונית — במיתקן חדש אפשר לדרוש בידוד כמעט מושלם, ואילו במיתקן ותיק שהבידוד בו נבלה בהשפעת חום, לחות ואבק מסתפקים בערך נמוך יותר שעדיין מבטיח בטיחות. הבדיקה עצמה נעשית במכשיר שמתחו הנומינלי אינו עולה על 500 וולט בזרם ישר.

• תשובה 2: 10 ו-5 מגה-אוהם אינם ערכים המופיעים בתקנה, ואין בה הבחנה בין מיתקן ביתי לאחר.
• תשובה 3: 100 מגה-אוהם אינו ערך שבתקנה. ההתנגדות בפועל אכן גבוהה בהרבה מן המזערי, אך הדרישה נקובה במפורש.
• תשובה 4: הערכים הם 1.5 ו-0.25 מגה-אוהם ולא 10 ו-5.

1. גובה התקנת התעלה יהיה עד 2 מטר והיא תצויד במכסה שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי, כך תימנע גישה ישירה למוליכים.
2. גובה התקנת התעלה יהיה מעל 2 מטר והיא תצויד במכסה שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי, כך תימנע גישה ישירה למוליכים.
3. אין כל דרישה מיוחדת בהתקנת תעלה עם מוליכים מבודדים.
4. תעלה המותקנת על פני מבנה בצדו החיצוני, תשמש להתקנת כבלים בלבד.

תקנות המובלים מבחינות בין תעלה המותקנת בצדו הפנימי של מבנה לבין תעלה המותקנת בצדו החיצוני. תעלה המכילה מוליכים מבודדים והמותקנת בצד הפנימי או בתוך המבנה חייבת מכסה שאינו ניתן להסרה אלא בכלי, בגובה של עד שני מטרים מעל הרצפה. לעומת זאת תעלה המותקנת על פני מבנה בצדו החיצוני תשמש להתקנת כבלים בלבד, ולכן אי אפשר להתקין בה מוליכים מבודדים כלל, בשום גובה. בתעלה כזאת מותר בנוסף מוליך הארקה גם בלא בידוד וסיבים אופטיים שבאותה בעלות.

• תשובה 1: דרישת המכסה בגובה שעד שני מטרים חלה על תעלה בצד הפנימי, ואינה מכשירה מוליכים מבודדים בצד החיצוני.
• תשובה 2: זו דרישת התעלה שבצד הפנימי, והיא הועתקה כאן לצד החיצוני
• תשובה 3: קיימות דרישות מפורשות בתקנה 47.

1. כל תיבה העמידה בפני פגיעות מכניות.
2. תיבה שאביזריה יהיו עמידים בפני פגיעות מכניות ואטימותה לחדירת מים תהיה בדרגת הגנה IP55.
3. תיבה שאביזריה יהיו עמידים בפני פגיעות מכניות ואטימותה לחדירת מים תהיה בדרגת הגנה IP44.
4. תיבה שאביזריה יהיו עמידים בפני פגיעות מכניות ואטימותה לחדירת מים תהיה בדרגת הגנה IPX4.

תקנות המובלים מתירות להתקין ברצפה תיבה מיוחדת המתוכננת לכך, בתנאי שהתיבה ואבזריה עמידים בפני פגיעות מכניות הצפויות במקום ההתקנה ושאטימותה לחדירת מים תהיה בדרגת הגנה IP X5 לפחות. הפטור מדרישת האטימות ניתן למיתקן ביתי בלבד, ובית מלאכה אינו מיתקן ביתי. מבין האפשרויות שברשימה רק IP55 מקיים את הדרישה, שכן הספרה השנייה בו היא 5.

• תשובה 1: עמידות מכנית לבדה אינה מספיקה; נדרשת גם אטימות לחדירת מים.
• תשובה 3: IP44 נמוך מן הנדרש: הספרה השנייה בו היא 4 ולא 5.
• תשובה 4: IPX4 נמוך מן הנדרש באותה מידה.

1. 30 מטר.
2. אין חשיבות לאורך הצינור אלה לשיטת ההתקנה.
3. 10 מטר.
4. אורך הצינור תלוי בסוג הצינור.

תקנות המובלים קובעות שבצינור פלסטיק בהתקנה סמויה במיתקן דירתי לא ייעשו יותר משלושה כיפופים, ושאורכו הרץ בין שתי נקודות המוצא שלו לא יעלה על 30 מטר בצינור בלא כיפופים, ועל 10 מטרים כאשר יש בו כיפוף אחד עד שלושה. בתיאור שבשאלה יש כיפוף אחד לפחות, ביציאה מן הלוח כלפי מטה לכיוון הרצפה, ולכן האורך המרבי המותר הוא 10 מטרים.

• תשובה 1: 30 מטר מותרים רק בצינור בלא כיפופים כלל.
• תשובה 2: לאורך יש חשיבות מפורשת בתקנה 21.
• תשובה 4: האורך המרבי נקבע לפי מספר הכיפופים ולא לפי סוג הצינור.

1. אין להשתמש בצינור גמיש (שרשורי) בהתקנה מתחת לרצפת בטון או מתחת לריצוף.
2. 10 מטר ובלבד שהצינור יהיה רציף לכל אורכו ויכוסה בשכבת בטון או טיט בעובי 20 מ"מ לפחות.
3. אין חשיבות לאורך הצינור בהתקנה זו.
4. 30 מטר ובלבד שהצינור יהיה רציף לכל אורכו ויכוסה בשכבת בטון או טיט בעובי 20 מ"מ לפחות.

תקנות המובלים אוסרות במפורש להשתמש בצינור גמיש בהתקנה סמויה של צנרת פלסטיק מתחת לרצפת בטון או מתחת לריצוף. הצינור באותה התקנה יהיה רציף ושלם בלא חיבורים ויכוסה לכל אורכו בשכבת בטון או טיט בעובי 20 מילימטרים לפחות. שאלת האורך המרבי אינה מגיעה לדיון, שכן סוג הצינור עצמו פסול להתקנה זו.

• תשובה 2: התנאים שבסיפה נכונים, אך הם חלים על צינור שאינו גמיש; צינור שרשורי אסור כאן לחלוטין.
• תשובה 3: לא רק שיש חשיבות לאורך, אלא שסוג הצינור עצמו פסול.
• תשובה 4: התנאים שבסיפה נכונים לצינור שאינו גמיש, אך השאלה עוסקת בצינור שרשורי

1. תיבה העשויה מתכת או חומר פלסטי עמיד בפני נגיעות מכניות ובעלת מכסה הניתן להסרה באמצעות כלים בלבד.
2. אסור להתקין בגובה זה תיבת חיבורים כאשר מדובר במתקן ביתי.
3. מותר להתקין בגובה זה כל תיבת חיבורים כאשר מדובר במתקן ביתי.
4. תיבה שאביזריה יהיו עמידים בפני פגיעות מכניות ואטימותה לחדירת מים תהיה בדרגת הגנה IPX5.

תקנות המובלים קובעות שתיבה תותקן בגובה העולה על שני מטרים מעל הרצפה, ומתירות חריג: תיבה העשויה מתכת או חומר פלסטי עמיד בפני פגיעות מכניות ובעלת מכסה הניתן להסרה באמצעות כלים בלבד מותר להתקין בגובה נמוך משני מטרים, ובלבד שלא יפחת מ-15 סנטימטרים. גובה של 1.10 מטרים נמצא בתחום זה, ולכן מותר להתקין בו תיבה מן הסוג המתואר בחריג.

• תשובה 2: התקנה בגובה זה מותרת בתנאי החריג שבתקנה.
• תשובה 3: לא כל תיבה מותרת; נדרשת עמידות מכנית ומכסה הניתן להסרה בכלים בלבד.
• תשובה 4: דרגת IPX5 נדרשת לתיבה ברצפה ולא לתיבה בקיר בגובה זה.

1. פי 8 מקוטרו החיצוני.
2. פי 4 מקוטרו החיצוני.
3. אין חשיבות לרדיוס הכיפוף.
4. פי 6 מקוטרו החיצוני.

תקנות המובלים קובעות שתי מדרגות לרדיוס הכיפוף המזערי של צינור פלסטיק כפיף או גמיש: בצינור שקוטרו הנומינלי עד 23 מ"מ, שקוטרו החיצוני עד 30 מ"מ, פי שישה מן הקוטר החיצוני; ובצינור שקוטרו הנומינלי מעל 23 מ"מ, שקוטרו החיצוני מעל 30 מ"מ, פי שמונה מן הקוטר החיצוני. הצינור שבשאלה בעל קוטר חיצוני של 50 מ"מ, גדול מ-30 מ"מ, ולכן חלה עליו המדרגה השנייה ורדיוס הכיפוף הוא פי שמונה מן הקוטר החיצוני. המקדם פי ארבעה אינו מופיע בתקנות כלל.

• תשובה 2: המקדם פי ארבעה אינו מופיע בתקנות
• תשובה 3: התקנות קובעות רדיוס כיפוף מזערי מפורש.
• תשובה 4: פי שישה חל על צינור שקוטרו החיצוני אינו עולה על 30 מ"מ.

1. פי 8 מקוטרו החיצוני.
2. פי 4 מקוטרו החיצוני.
3. אין חשיבות לרדיוס הכיפוף.
4. פי 6 מקוטרו החיצוני.

הקוטר הנומינלי של צינור פלסטיק בתקנות הוא קוטרו הפנימי, כפי שעולה מן הסוגריים שבתקנה, המצמידות לקוטר נומינלי של 23 מ"מ קוטר חיצוני של 30 מ"מ. הצינור שבשאלה בעל קוטר פנימי של 23 מ"מ בדיוק, כלומר בגבול העליון של המדרגה הראשונה, שלגביה נקבע רדיוס כיפוף מזערי של פי שישה מן הקוטר החיצוני.

• תשובה 1: פי שמונה חל על צינור שקוטרו הנומינלי עולה על 23 מ"מ.
• תשובה 2: המקדם פי ארבעה אינו מופיע בתקנות.
• תשובה 3: התקנות קובעות רדיוס כיפוף מזערי מפורש.

1. כאשר הוא מותקן מעל תקרה מונמכת עמידה באש.
2. כאשר הוא מותקן בתוך קיר גבס עמיד באש.
3. כשהוא טמון בתוך בטון, בטיח בעובי 20 מ"מ, בחול או בהטמנה תת קרקעית.
4. בכל מקרה מותר להתקין כל סוג של צינור פלסטי.

ככלל, צינור פלסטיק למיתקן חשמל חייב להיות עמיד בבעירה. התקנות קובעות חריג אחד: מותר להתקין צינור פלסטיק שאינו עמיד בבעירה בהתקנה סמויה בתוך חומר בניה שאינו דליק, כשהוא טמון בתוך בטון, בטיח בעובי 20 מילימטרים לפחות, בחול או בהתקנה תת-קרקעית. בכל אחד מן המצבים האלה הצינור עטוף בחומר שאינו דליק, ואש בתוכו אינה יכולה להתפשט אל סביבתו.

• תשובה 1: מעל תקרה מונמכת הצינור אינו טמון בחומר בניה, והחלל שמעל התקרה הוא נתיב התפשטות אש.
• תשובה 2: קיר גבס אינו אחד מארבעת המצבים שבחריג.
• תשובה 4: הכלל הוא שצינור פלסטיק יהיה עמיד בבעירה.

1. גובה התקנת התעלה יהיה עד 2 מטר והיא תצויד במכסה שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי, כך תימנע גישה ישירה למוליכים.
2. גובה התקנת התעלה יהיה מעל 2 מטר והיא תצויד במכסה שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי, כך תימנע גישה ישירה למוליכים.
3. אין כל דרישה מיוחדת להתקנה של תעלה באופן זה.
4. תעלה המותקנת על פני מבנה בצדו הפנימי, תשמש להתקנת כבלים בלבד.

תעלה המכילה מוליכים מבודדים והמותקנת על פני מבנה בצדו הפנימי או בתוכו חייבת, בגובה של עד שני מטרים מעל הרצפה, מכסה שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי, כדי שתימנע גישה ישירה למוליכים או לאבזרים. הדרישה חלה על החלק שבהישג יד; מעל שני מטרים אין הגישה ישירה ואין דרישה זו. השוו לתעלה המותקנת בצדו החיצוני של המבנה, שבה מותרים כבלים בלבד.

• תשובה 2: אין דרישה שהתעלה תותקן דווקא מעל שני מטרים; הדרישה היא מכסה בחלק שעד שני מטרים.
• תשובה 3: קיימת דרישה מפורשת בתקנה 47(ג).
• תשובה 4: ההגבלה לכבלים בלבד חלה על תעלה בצדו החיצוני של המבנה.

1. ההתקנה אסורה, המרחק המזערי בין הצינור הטמון באדמה לבין שירות אחר בבעלות שונה נדרש להיות 20 ס"מ לפחות.
2. ההתקנה אסורה. המרחק המזערי בין הצינור הטמון באדמה לבין שירות אחר בבעלות שונה נדרש להיות 50 ס"מ לפחות.
3. ההתקנה מותרת ובתנאי שתתואם עם בעל השירות האחר.
4. ההתקנה מותרת בכל מקרה.

המרחק האופקי המזערי בין צינור הטמון באדמה בעבור כבל חשמל לבין שירות אחר בבעלות שונה הוא 25 סנטימטרים. אלא שהתקנה עצמה צופה את המקרה שבו תנאי המקום אינם מאפשרים לשמור על המרחק, וקובעת שאז מותר לסטות ממנו בתיאום עם בעל השירות האחר. השאלה אומרת במפורש שהצינור הותקן במרחק של 15 סנטימטרים עקב אילוצים, וזה בדיוק המצב שהתקנה מסדירה; לכן ההתקנה מותרת בתנאי שתתואם. שימו לב שהמרחק הנקוב בתשובה הראשונה, 20 סנטימטרים, אינו המרחק שבתקנות.

• תשובה 1: המסקנה שההתקנה אסורה אינה נכונה כאשר תנאי המקום מצדיקים סטייה, והמספר עצמו שגוי: התקנה נוקבת ב-25 סנטימטרים ולא ב-20.
• תשובה 2: חמישים סנטימטרים אינם המרחק שבתקנות; המרחק המזערי הוא 25 סנטימטרים.
• תשובה 4: אין היתר גורף: הסטייה מותנית בכך שתנאי המקום אינם מאפשרים את המרחק המזערי, ובתיאום עם בעל השירות האחר.

1. כאשר הוא חשוף, ושטח החתך שלו 6 ממ"ר או יותר.
2. כאשר הוא מבודד, מושחל בצינור, ושטח החתך שלו 2.5 ממ"ר או יותר.
3. כאשר הוא חשוף, ושטח החתך שלו 16 ממ"ר או יותר.
4. כאשר הוא מבודד, מושחל בצינור, ושטח החתך שלו 10 ממ"ר או יותר.

התקנה מונה שני מקרים שבהם התיל חייב להיות שזור, וכל אחד מהם עם סף חתך משלו: מוליך חשוף מ-25 ממ"ר ומעלה, ומוליך מבודד המושחל בצינור מ-10 ממ"ר ומעלה. הסף הנמוך יותר נקבע למוליך שבצינור מפני שהשחלה מחייבת גמישות.

• תשובה 1: הסף למוליך חשוף הוא 25 ממ"ר ולא 6 ממ"ר.
• תשובה 2: הסף למוליך מבודד המושחל בצינור הוא 10 ממ"ר ולא 2.5 ממ"ר.
• תשובה 3: 16 ממ"ר אינו סף המופיע בתקנה לעניין זה.

1. כאשר הוא מבודד ומושחל בצינור, וחתכו 2.5 ממ"ר או יותר.
2. כאשר הוא חשוף, וחתכו 10 ממ"ר או יותר.
3. כאשר הוא מבודד ומושחל בצינור, וחתכו 6 ממ"ר או יותר.
4. כאשר הוא חשוף, וחתכו 25 ממ"ר או יותר.

התקנה קובעת שני ספים: הסף למוליך חשוף הוא 25 ממ"ר ומעלה, והסף למוליך מבודד המושחל בצינור הוא 10 ממ"ר ומעלה. מבין ארבע האפשרויות רק "חשוף וחתכו 25 ממ"ר או יותר" תואם את לשון התקנה.

• תשובה 1: הסף למוליך מבודד בצינור הוא 10 ממ"ר ולא 2.5 ממ"ר.
• תשובה 2: 10 ממ"ר הוא הסף למוליך מבודד בצינור, ולא למוליך חשוף.
• תשובה 3: 6 ממ"ר אינו סף המופיע בתקנה לעניין זה.

1. צהוב/ירוק לכל אורכו.
2. כחול לכל אורכו.
3. צהוב/ירוק לכל אורכו, עם סימון באמצעות שרוול בצבע כחול בכל קצה.
4. כחול לכל אורכו, עם סימון באמצעות שרוול בצבע צהוב/ירוק בכל קצה.

המוליך המשולב, הנושא יחד את תפקיד האפס ואת תפקיד ההגנה, מסומן לפי תפקידו העיקרי כמוליך זרם: בידוד כחול לכל אורכו. תפקיד ההגנה מסומן בקצוות בלבד, בשרוול בצבע צהוב/ירוק, כדי שהחשמלאי יזהה בנקודות החיבור שאין לנתק את המוליך הזה.

• תשובה 1: צהוב/ירוק לכל האורך שמור למוליך הארקה (PE) בלבד.
• תשובה 2: כחול לכל האורך בלי סימון הוא מוליך האפס (N).
• תשובה 3: הצבעים הפוכים: הבידוד כחול והשרוול צהוב/ירוק, ולא להפך.

1. צבע כלשהו.
2. חום בלבד.
3. צבע כלשהו למעט כחול.
4. צבע כלשהו למעט צהוב/ירוק.

בזרם ישר אין מוליך אפס ואין חלוקה למופעים, ולכן התקנות אינן קובעות צבע מסוים למוליכי הקטבים אלא רק שוללות את הצבעים השמורים למוליך ההגנה: צהוב, ירוק והשילוב צהוב/ירוק. השלילה נועדה למנוע בלבול בין מוליך קוטב לבין מוליך הארקה.

• תשובה 1: צבע כלשהו בלי סייג אינו נכון, שכן הצבעים השמורים למוליך ההגנה אסורים.
• תשובה 2: חום הוא צבע מוליך המופע בזרם חילופין, ואינו מחייב בזרם ישר.
• תשובה 3: הצבע הכחול אינו אסור בזרם ישר. הצבעים האסורים הם צהוב, ירוק והשילוב שלהם.

1. על החשמלאי להתקין מוליכים עם בידוד בצבע תיקני למעגל החדש ואינו נדרש לבצע שום שינוי במתקן הקיים.
2. אם המתקן הקיים הותקן לפני מועד פרסום התקנות אין צורך לבצע שום שינוי במתקן הקיים.
3. על החשמלאי להעיר את תשומת ליבו של בעל הדירה ולדרוש ממנו להחליף את כל המוליכים בדירה למוליכים חדשים עם בידוד בצבע תיקני.
4. על החשמלאי להתקין שרוול בצבע תקני על קצוות בידוד המוליכים ובנוסף יתקין שלטי אזהרה בהם כתוב שבידוד בצבע כחול יכול להיות של מוליך אפס או של מוליך מופע.

התקנות אינן דורשות החלפה גורפת של מוליכים במיתקן קיים, אבל גם אינן מתירות להתעלם. כשצבע הבידוד אינו מאפשר זיהוי חד משמעי, מותקן בקצה המוליך שרוול המסומן לפי ייעודו; ובמיתקן קיים שבו הוחלפו מוליכים מותקנים בנוסף שלטי אזהרה המודיעים שהצבע הכחול עלול לסמן מוליך אפס או מוליך מופע. שתי הפעולות יחד הן התשובה.

• תשובה 1: התקנת המוליכים החדשים בצבע תקני אינה מספיקה. המוליכים הישנים שנותרו במיתקן מחייבים סימון ושילוט.
• תשובה 2: מועד ההתקנה אינו פוטר. התקנה מטפלת בדיוק במצב הזה של מיתקן קיים שהוחלפו בו מוליכים.
• תשובה 3: אין דרישה להחליף את כל מוליכי הדירה. הפתרון שנקבע הוא סימון בשרוול ושילוט אזהרה.

1. החשמלאי רשאי להתקין בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים שונים ובלבד שהצינור הוא בעל קוטר שאינו קטן מזה הנדרש בהתאם למשוואה D = 1.6·√Σd_i²
2. החשמלאי רשאי להתקין בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים שונים ובלבד שכל המוליכים המותקנים בצינור אחד יהיו עם בידוד המותאם למתח 400 וולט.
3. החשמלאי רשאי להתקין בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים שונים ובלבד שהקווים השונים המשולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם.
4. החשמלאי אינו רשאי להתקין בשום מיקרה, מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים בצינור אחד.

הכלל הוא איסור: אין מתקינים בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים. החריג היחיד הרלוונטי למיתקן חדש הוא קווים או מעגלים המשולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם, המיועדים למערכות מיוחדות, לתאורה במקומות ציבוריים או למנועים ולציודם החשמלי — וזה בדיוק המקרה של מכונה מיוחדת בקו ייצור.

• תשובה 1: המשוואה עם המקדם 1.6 היא היתר למיתקן חשמלי קיים שבו אין אפשרות סבירה להוסיף צינור. כאן מדובר במיתקן חדש.
• תשובה 2: התקנה קובעת שהבידוד יותאם למתח הגבוה ביותר של הקו או המעגל שבצינור המשותף, ולא ערך קבוע של 400 וולט.
• תשובה 4: האיסור אינו מוחלט. התקנה מונה חריג מפורש לקווים המשולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם.

1. לא קיימת בעיה עם ההתקנה המתוארת, מפני שחתך המוליכים מתאים להספק גוף התאורה.
2. לא קיימת בעיה עם ההתקנה המתוארת, מפני שהצינור המותקן באדמה שלם לכל אורכו.
3. קיימת בעיה בהתקנה המתוארת, מפני ששטח החתך המזערי של מוליך המותר להתקנה באדמה הוא 2.5 ממ"ר.
4. קיימת בעיה בהתקנה המתוארת, מפני שאסור להתקין מוליכים בצינור באדמה.

התקנות קובעות כלל חד לצינור המותקן באדמה: מושחלים בו כבלים בלבד. ההיתר היחיד לתוספת הוא סיב אופטי או מוליך הארקה. מוליכים מבודדים אינם מותרים בצינור באדמה, ולכן הפגם בהתקנה אינו בחתך המוליך ואינו בשלמות הצינור אלא בכך שהושחלו בו מוליכים במקום כבל.

• תשובה 1: התאמת החתך להספק אינה מרפאת את הפגם. הפגם הוא בסוג התיול שהושחל בצינור הטמון.
• תשובה 2: שלמות הצינור לכל אורכו היא דרישה נוספת ואינה מתירה השחלת מוליכים במקום כבל.
• תשובה 3: אין בתקנות חתך מזערי של 2.5 ממ"ר להתקנה באדמה; האיסור הוא על מוליכים בצינור באדמה, בכל חתך.

1. אין בעיה עם ההתקנה המתוארת, מפני שחתך המוליכים מתאים להספק גוף התאורה.
2. אין בעיה עם ההתקנה המתוארת, מפני שהצינור המותקן באדמה שלם לכל אורכו.
3. קיימת בעיה בהתקנה המתוארת, מפני שצינור אינו מתאים להתקנת מוליכים באדמה.
4. קיימת בעיה בהתקנה המתוארת, מפני שאסור להתקין מוליכים באדמה בשום מקרה.

בצינור המותקן באדמה מושחלים כבלים בלבד. לכן צינור טמון, גם כשהוא שלם לכל אורכו, אינו פתרון מתאים להתקנת מוליכים באדמה — נדרש כבל. מכאן שהפגם בהתקנה הוא באי-התאמת הצינור לתיול שהושחל בו.

• תשובה 1: התאמת החתך להספק אינה נוגעת לפגם. הפגם הוא בסוג התיול שהושחל בצינור הטמון.
• תשובה 2: שלמות הצינור אינה מתירה השחלת מוליכים במקום כבל.
• תשובה 4: הניסוח "בשום מקרה" רחב מדי. התקנה מתירה במפורש להשחיל בצינור שבאדמה גם מוליך הארקה, ולכן האיסור אינו גורף על כל מוליך.

1. נדרש לאטום את כל המעברים דרך הקירות וגם בין הקומות בחומר עמיד באש למשך הזמן שנדרש מחלקי המבנה שאותם חוצה המובל.
2. נדרש לאטום רק את המעברים בין הקומות בחומר עמיד באש למשך זמן כנדרש מחלקי המבנה שאותם חוצה המובל.
3. נדרש לאטום רק את המעברים בין הקירות בחומר עמיד באש למשך זמן כנדרש מחלקי המבנה שאותם חוצה המובל.
4. אין חובה לאטום את המעברים, בתנאי שהותקנה מערכת כיבוי אש עצמאית לכל אזור אש.

התקנות קובעות שמובל העלול להוות נתיב להתפשטות אש בין אזורי אש נפרדים יצויד במחסומי אש בתוכו ומסביבו, והן מפרטות במפורש היכן: בכל מעבר של המובל דרך קיר, רצפה או תקרה, וכן בין מעברים לפי הצורך. עמידות האש של המחסום נגזרת מן העמידות הנדרשת מחלקי המבנה שאותם המובל חוצה. הקומות מוגדרות כאזורי אש נפרדים, ולכן נדרשת אטימה גם בין הקומות וגם בכל מעבר דרך קיר.

• תשובה 2: התקנה מונה קיר, רצפה ותקרה כאחד. אין להסתפק במעברים בין הקומות.
• תשובה 3: אותה סיבה, מן הצד ההפוך: אין להסתפק במעברים דרך הקירות.
• תשובה 4: מערכת כיבוי אינה תחליף למחסומי אש במעברי המובל.

1. אין מניעה בהתאם לתקנות החשמל להתקין את הכבל יחד עם המובל.
2. חובה להתקין את הכבל רק לאחר השלמת התקנתו של המובל.
3. ניתן להתקין את המובל יחד עם הצינור רק כאשר אורכו של הצינור קטן מ-30 מטר.
4. ניתן להתקין את המובל ביחד עם הצינור רק כאשר יש עד שלושה כיפופים בהתקנת הצינור.

התקנה קובעת סדר פעולות מחייב: מוליך או כבל יותקן במובל רק לאחר שהתקנת המובל הושלמה, לרבות חיבוריו ואבזריו. הטעם כפול — התקנת המובל כשהכבל כבר בתוכו עלולה לפגוע במעטה הכבל בעת הכיפופים והחיבורים, ובנוסף המובל נבדק בידי חשמלאי לאחר השלמתו ולפני התקנת התיול בתוכו.

• תשובה 1: קיימת מניעה מפורשת. התקנה מחייבת השלמת המובל לפני התקנת הכבל.
• תשובה 3: אורך הצינור אינו קריטריון בתקנה.
• תשובה 4: מספר הכיפופים אינו קריטריון לעניין סדר הפעולות.

1. L=120 ס"מ.
2. L=100 ס"מ.
3. L=150 ס"מ.
4. L=110 ס"מ.

התקנות קובעות שני מרחקים שונים בין חבקים סמוכים בהתקנה גלויה של צינור פלסטיק, לפי קשיחות הצינור: 100 ס"מ לצינור קשיח, ו-40 ס"מ לצינור כפיף או גמיש. צינור קשיח נושא את עצמו לאורך מרחק גדול יותר בלי להישבר. בנוסף נקבע שהמרחק בין חבק לבין מקום צימוד או נקודת מוצא לא יעלה על 20 ס"מ.

• תשובה 1: 120 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה.
• תשובה 3: 150 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה.
• תשובה 4: 110 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה.

1. L = 120 ס"מ.
2. L= 100 ס"מ.
3. L= 60 ס"מ.
4. L= 40 ס"מ.

צינור כפיף אינו נושא את עצמו כמו צינור קשיח, ולכן התקנות מקצרות עבורו את המרחק בין חבקים סמוכים בהתקנה גלויה ל-40 ס"מ בלבד — לעומת 100 ס"מ לצינור קשיח. אותו ערך חל גם על צינור גמיש.

• תשובה 1: 120 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה, ובוודאי לא לצינור כפיף.
• תשובה 2: 100 ס"מ הוא המרחק המרבי לצינור קשיח.
• תשובה 3: 60 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה.

1. בזווית של 0 מעלות במקביל לקרקע, כמתואר בתמונה 1.
2. בזווית של 30 מעלות כלפי מטה, כמתואר בתמונה 2.
3. בזווית של 30 מעלות כלפי מעלה, כמתואר בתמונה 3.
4. בזווית של 90 מעלות כלפי מטה, כמתואר בתמונה 4.

צינור המשמש למעבר בין החלק החיצוני לחלק הפנימי של מבנה יותקן מחוץ למבנה בזווית של 30 מעלות לפחות כלפי מטה, כדי שמי גשם וכדומה לא יחדרו דרכו אל תוך המבנה. חלופה מותרת היא אטימה בצינור במקום ההטיה.

• תשובה 1: צינור אופקי אינו מנקז מים החוצה, ומאפשר חדירה אל תוך המבנה.
• תשובה 3: הטיה כלפי מעלה מכניסה את המים אל תוך המבנה — ההפך הגמור מן התכלית.
• תשובה 4: התקנה מציבה זווית של 30 מעלות לפחות כלפי מטה, ולא 90 מעלות.

1. צינור 16 מ"מ.
2. צינור 20 מ"מ.
3. צינור 25 מ"מ.
4. צינור 32 מ"מ.

מדובר בהתקנה חדשה, ולכן חלה המשוואה עם המקדם 2.0 ולא זו של המיתקנים הקיימים. מעגל תלת-מופעי מורכב מחמישה מוליכים: שלושה מופעים, אפס והארקה. סכום ריבועי הקטרים הוא חמש כפול 4.8 בריבוע, השורש שלו כ-10.73, וההכפלה ב-2.0 נותנת קוטר פנימי נדרש של כ-21.5 מ"מ. צינור 25 מ"מ מספק קוטר פנימי של 21 מ"מ בלבד — פחות מן הנדרש — ולכן יש לעבור לצינור 32 מ"מ שקוטרו הפנימי 27 מ"מ.

• תשובה 1: צינור 16 מ"מ נותן קוטר פנימי של 12 מ"מ בלבד, רחוק מן הנדרש.
• תשובה 2: צינור 20 מ"מ נותן קוטר פנימי של 15 מ"מ, פחות ממחצית הנדרש.
• תשובה 3: צינור 25 מ"מ נותן 21 מ"מ פנימי, מעט פחות מן הנדרש — 21.5 מ"מ.

1. החלפת המוליכים כמתואר בשאלה אפשרית אף בקוטר קטן יותר, צינור 16 מ"מ.
2. כן, גודל הצינור הנדרש הוא, צינור 20 מ"מ.
3. לא, גודל הצינור הנדרש הוא, צינור 25 מ"מ.
4. לא, גודל הצינור הנדרש הוא, צינור 32 מ"מ.

מדובר במיתקן קיים שבו מחליפים מוליכים בצינור קיים, ולכן חלה המשוואה המקלה עם המקדם 1.6. מעגל תלת-מופעי מורכב מחמישה מוליכים בקוטר 3.8 מ"מ כל אחד. סכום ריבועי הקטרים הוא חמש כפול 3.8 בריבוע, השורש כ-8.5, וההכפלה ב-1.6 נותנת קוטר פנימי נדרש של כ-13.6 מ"מ. הצינור הקיים, 20 מ"מ, מספק 15 מ"מ פנימי — די והותר. צינור 16 מ"מ, לעומת זאת, מספק 12 מ"מ בלבד ואינו מספיק.

• תשובה 1: צינור 16 מ"מ נותן קוטר פנימי של 12 מ"מ, פחות מן הנדרש 13.6 מ"מ.
• תשובה 3: אין צורך לעבור לצינור 25 מ"מ. הצינור הקיים מספיק.
• תשובה 4: אין צורך לעבור לצינור 32 מ"מ.

1. בהתקנה בצינור זה מותר להשתמש במוליכים בשטח חתך שאינו עולה על 1.5 ממ"ר.
2. בהתקנה בצינור זה מותר להשתמש במוליכים בשטח חתך שאינו עולה על 2.5 ממ"ר.
3. בהתקנה בצינור זה מותר להשתמש במוליכים בשטח חתך שאינו עולה על 4 ממ"ר.
4. בהתקנה בצינור זה מותר להשתמש במוליכים בשטח חתך שאינו עולה על 6 ממ"ר.

מדובר במעגלים חדשים, ולכן חלה המשוואה עם המקדם 2.0. הצינור שברשות החשמלאי, 25 מ"מ, מספק קוטר פנימי של 21 מ"מ. מעגל תלת-מופעי מורכב מחמישה מוליכים. בחתך 4 ממ"ר קוטר המוליך 4.3 מ"מ, והחישוב נותן קוטר פנימי נדרש של כ-19.2 מ"מ — נכנס. בחתך 6 ממ"ר קוטר המוליך 4.9 מ"מ, והחישוב נותן כ-21.9 מ"מ — חורג. לכן החתך המרבי המותר הוא 4 ממ"ר.

• תשובה 1: 1.5 ממ"ר נכנס בקלות אך אינו החתך המרבי.
• תשובה 2: 2.5 ממ"ר נכנס אך אינו החתך המרבי.
• תשובה 4: בחתך 6 ממ"ר הקוטר הפנימי הנדרש הוא 21.9 מ"מ, מעט מעל 21 מ"מ שמספק הצינור.

1. גובה מזערי של 1.50 מטרים.
2. גובה מזערי של 1.80 מטרים.
3. גובה מזערי של 2.00 מטרים.
4. גובה מזערי של 2.20 מטרים.

צינור פלסטיק בהתקנה סמויה יותקן בקווים אופקיים או אנכיים, ולתוואי האופקי נקבעה מגבלת גובה: התקנה אופקית בגובה נמוך מ-1.80 מטרים מעל הרצפה מותרת רק בין אבזרים סמוכים שהמרחק בין מרכזיהם עד 30 ס"מ. כאן המרחק בין הלוח לבית התקע הוא שני מטרים, הרבה מעבר ל-30 ס"מ, ולכן התוואי האופקי חייב לעבור בגובה 1.80 מטרים לפחות. הטעם מעשי: לצמצם את הסיכוי שקדח או מסמר יפגעו בצינור.

• תשובה 1: 1.50 מטר אינו ערך המופיע בתקנה.
• תשובה 3: 2.00 מטרים גבוה מן הנדרש. הסף הוא 1.80 מטרים.
• תשובה 4: 2.20 מטרים אינו ערך המופיע בתקנה.

1. אסור, מפני ששטח חתך המוליך לא מופיע בין חתכי המוליכים המוזכרים בתקנות.
2. מותר, בתנאי שזרם ההעמסה המתמיד המרבי של המוליך מתאים לזרם העבודה במעגל החדש.
3. אסור, על פי התקנות בכל במקרה אסור להתקין 2 מעגלים שונים בצינור אחד.
4. מותר, בתנאי שאורך הצינור לא עולה על 25 מטר.

התקנות מתירות, כשאין אפשרות סבירה להוסיף צינור במיתקן קיים, להשחיל מוליכי מעגל נוסף בצינור קיים אם קוטרו מתאים. נותרת שאלת החתך. רשימת החתכים שבתקנות אינה רשימה סגורה: התיל יהיה ”ככל האפשר” בעל אחד החתכים המנויים. חתך של 8 ממ״ר אינו אסור אפוא, והתנאי המכריע הוא התנאי הכללי — שחתך המוליך יתאים לעוצמת הזרם המיועד לעבור בו. לכן השימוש מותר בתנאי שזרם ההעמסה המתמיד המרבי של המוליך מתאים לזרם העבודה במעגל החדש.

• תשובה 1: רשימת החתכים נקבעה ”ככל האפשר” בלבד, ולכן חתך שאינו מנוי בה אינו אסור.
• תשובה 3: התקנות מתירות מעגלים שונים בצינור אחד כשאין אפשרות סבירה להוסיף צינור.
• תשובה 4: אורך הצינור אינו התנאי לעניין זה.

1. התיל הנתון יכול להיות ממוליך יחיד וחייב להיות שזור רק כאשר החתך הוא סקטורלי.
2. התיל הנתון חייב להיות שזור הן כאשר החתך עגול והן כאשר החתך סקטורלי.
3. התיל הנתון יכול להיות ממוליך יחיד מפני שהוא מושחל בתוך צינור וחייב להיות שזור רק כאשר הוא חשוף ללא בידוד.
4. התיל יכול להיות ממוליך יחיד וחייב להיות שזור רק כאשר חתכו הוא מעל 25 ממ"ר.

התקנות קובעות שני מצבים שבהם תיל חייב להיות שזור, והם נבדלים זה מזה בחתך ובאופן ההתקנה: תיל חשוף — מ-25 ממ"ר ומעלה; תיל מבודד המושחל בצינור — מ-10 ממ"ר ומעלה. התיל שבשאלה מבודד ומושחל בצינור וחתכו 16 ממ"ר, כלומר מעל הסף, ולכן חובה שיהיה שזור. צורת החתך — עגול או גזרתי — אינה מופיעה בתקנה כקריטריון כלל, ולכן החובה חלה בשתי הצורות. הטעם מעשי: תיל מלא בחתך גדול קשיח מכדי להשחיל אותו בצינור ולכופפו בתיבות בלא לפגוע בבידוד.

• תשובה 1: צורת החתך אינה קריטריון בתקנה, והחובה חלה בשתי הצורות.
• תשובה 3: ההשחלה בצינור היא בדיוק המצב שבו הסף נמוך יותר — 10 ממ"ר — ולא סיבה לפטור.
• תשובה 4: הסף של 25 ממ"ר חל על תיל חשוף. לתיל מבודד בצינור הסף הוא 10 ממ"ר.

1. מותר. התנגדות הבידוד המינימלית הנדרשת בתקנות החשמל במקרה זה היא 0.25 MΩ.
2. אסור כי הבידוד פגום. התנגדות הבידוד צריכה להיות קרובה לאין סופית (סימון ∞ במכשיר מדידה.)
3. מותר. מדובר במעגל זינה למנוע ותקנות החשמל מתירות במקרה זה התנגדות הבידוד בשיעור 0.1 MΩ.
4. אסור. התנגדות הבידוד המינימלית הנדרשת במקרה זה היא 1.5 MΩ.

התקנות קובעות שני ערכים להתנגדות הבידוד, לפי סוג הבדיקה: 1.5 מגה-אוהם בבדיקת הפעלה, ו-0.25 מגה-אוהם בבדיקה תקופתית. הבדיקה שבשאלה נערכת במיתקן קיים לקראת חידוש רישיון עסק — כלומר בדיקה תקופתית ולא בדיקת הפעלה ראשונה — ולכן הערך הקובע הוא 0.25 מגה-אוהם. התוצאה שנמדדה, 0.3 מגה-אוהם, גבוהה ממנו, והמעגל עומד בדרישה. חשוב שהמדידה נעשתה לאחר ניתוק המנוע, שאם לא כן היה הבידוד הפנימי של הליפופים מעוות את התוצאה.

• תשובה 2: התקנות נוקבות בערך מזערי מספרי ואינן דורשות התנגדות אינסופית.
• תשובה 3: אין בתקנות ערך מיוחד של 0.1 מגה-אוהם למעגלי מנועים.
• תשובה 4: 1.5 מגה-אוהם הוא הערך לבדיקת הפעלה, ואילו כאן מדובר בבדיקה תקופתית של מיתקן קיים.

1. עד 1000 וולט בזרם ישר.
2. עד 1000 וולט בזרם חילופין.
3. עד 500 וולט בזרם ישר.
4. בדיקה זו מותרת אך ורק לחשמלאי בעל רישיון בודק.

התקנות קובעות במפורש את המתח שבו נעשית בדיקת התנגדות הבידוד: מכשיר מדידה שמתחו הנומינלי אינו עולה על 500 וולט בזרם ישר. הגבול אינו שרירותי — מתח מדידה גבוה יותר עלול לפגוע בבידוד שנבדק ובציוד אלקטרוני המחובר למעגל, ואילו זרם ישר נדרש מפני שבזרם חילופין הייתה הקיבוליות של המוליכים מוסיפה זרם ומעוותת את התוצאה. הבדיקה עצמה מבוצעת על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים לסוג העבודה, ואינה מיוחדת לבעל רישיון בודק.

• תשובה 1: 1000 וולט הוא מתח בדיקה למיתקנים במתח גבוה יותר, ואינו הערך שבתקנה.
• תשובה 2: הבדיקה נעשית בזרם ישר ולא בזרם חילופין.
• תשובה 4: התקנה מסמיכה חשמלאי בעל רישיון מתאים לסוג העבודה, ואינה מייחדת את הבדיקה לבעל רישיון בודק.

1. במקרה זה אין חובה להחליף את המוליכים הקיימים במוליכים חדשים עם צבעי בידוד הנדרשים בתקנות.
2. במקרה זה חובה להחליף את המוליכים הקיימים במוליכים חדשים עם צבעי בידוד הנדרשים בתקנות.
3. במקרה זה חובה להחליף רק את מוליך הארקה הקיים שבצבע לבן, במוליך חדש עם צבע בידוד צהוב-ירוק.
4. במקרה זה חובה להחליף רק את מוליך הכחול הקיים במוליך בצבע בידוד אחר, כדי למנוע טעות בזיהוי מוליך האפס (כחול הוא צבע מוליך האפס לפי הנדרש כיום בתקנות.)

תחולתן של תקנות התקנת המוליכים מוגדרת בהן במפורש: הן חלות על מוליך שהותקן לאחר תחילתן, על מוליך קיים שהתוואי שלו שונה או שהוכנסו בו שינויים מהותיים, על מוליך שהוחלף בו חלק ניכר, ועל כל הוספה של מוליך. החלפת בתי תקע ומפסקים אינה נכנסת לאף אחת מן הקטגוריות — המוליכים עצמם נשארים במקומם, באורכם ובתוואיהם, ורק האבזרים שבקצותיהם מוחלפים. לכן אין חובה להחליף את המוליכים הישנים. מה שכן ראוי ונדרש לפי התקנות הוא סימון: אם צבע הבידוד בקצה החופשי אינו מאפשר זיהוי חד-משמעי, יותקן בקצה שרוול מסומן לפי ייעודו.

• תשובה 2: החלפת אבזרים אינה אחד המצבים שבהם התקנות חלות על מוליכים קיימים.
• תשובה 3: צבע לבן להארקה היה מותר בהוראת מעבר, ואין חובה להחליף מוליך קיים בשל צבעו.
• תשובה 4: הסכנה שהצבע הכחול יזוהה בטעות כאפס אכן קיימת, אך הפתרון שהתקנות קובעות לה הוא שרוול סימון ושלט אזהרה ולא החלפת המוליך.

1. במקרה זה חובה להחליף את המוליכים הקיימים במוליכים חדשים עם צבעי בידוד הנדרשים בתקנות כי מדובר במעגל תלת-מופעי
2. במקרה זה חובה להחליף רק את מוליך הארקה הקיים שבצבע לבן, במוליך חדש עם צבע בידוד צהוב-ירוק.
3. במקרה זה אין חובה להחליף את המוליכים הקיימים במוליכים חדשים עם צבעי בידוד הנדרשים בתקנות.
4. במקרה זה חובה להחליף רק את מוליך האפס הקיים במוליך בצבע בידוד כחול, כדי למנוע טעות בזיהוי מוליך האפס.

קיצור התוואי מכניס את המוליכים לתחולת התקנות, שכן הן חלות על מוליך קיים ששונה בו התוואי. אלא שהתחולה אינה מולידה חובת החלפה: התקנות עצמן קובעות את דרך ההתאמה כשצבע הבידוד אינו מאפשר זיהוי חד-משמעי — יותקן בקצה החופשי שרוול המסומן לפי ייעוד המוליך. במקביל נקבע שבמיתקן קיים שבו הוחלפו מוליכים יותקנו שלטי אזהרה בדבר משמעותו הכפולה האפשרית של הצבע הכחול, בלוח הראשי ובכל לוח משנה שבוצע בו השינוי. אותו עיקרון עצמו חוזר בתקנות הכבלים, המתירות במפורש להמשיך להשתמש בכבל קיים שצבעיו אינם תקניים ובלבד שיסומן בשרוולים. מכאן שאין חובה להחליף את המוליכים.

• תשובה 1: מספר המופעים אינו הקריטריון, וגם כשהתקנות חלות על המוליך דרך ההתאמה היא סימון בשרוולים ולא החלפה.
• תשובה 2: אין חובה להחליף דווקא את מוליך ההארקה. גם הוא ניתן לסימון בשרוול צהוב/ירוק בקצותיו.
• תשובה 4: אף כאן אין חובת החלפה. הסכנה שבצבע הכחול מטופלת בשלט האזהרה שהתקנות מנסחות.

1. 80 ס"מ לפחות.
2. 100 ס"מ לפחות.
3. 120 ס"מ לפחות.
4. 20 ס"מ לפחות.

תקנות הכבלים עוסקות במפורש בהצטלבות עם כביש: יישמר מרווח אנכי של 80 סנטימטרים לפחות בין המפלס העליון של מובל הכבל לבין מפלס הכביש או החלק התחתון של תעלת ניקוז הצמודה לכביש — הנמוך מבין השניים. קרקעית התעלה נמוכה ב-40 סנטימטרים מפני הכביש, ולכן נדרש עומק של 40 + 80 = 120 סנטימטרים ביחס לפני הכביש.

• תשובה 1: 80 ס"מ הם העומק הנמדד מפני הקרקע במקום הנמוך ביותר — קרקעית התעלה — ולא מפני הכביש.
• תשובה 2: 100 ס"מ הוא העומק מתחת לכביש לכבל במתח גבוה, ואין לו קשר לתעלת הניקוז.
• תשובה 4: 20 ס"מ הוא עומק הנחת סרט האזהרה ביחס לצינור, ולא עומק ההטמנה.

1. לפי התקנות, אסור להתקין מוליכים מבודדים למעגלים סופיים שונים בתעלה משותפת.
2. לפי התקנות, מותר להתקין בתעלה משותפת מוליכים מבודדים למעגלים שונים רק אם הם משולבים בפעולתם.
3. לפי התקנות, מותר להתקין בתעלה משותפת מוליכים מבודדים למעגלים שונים אם הם מאוגדים ביחד ומצוידים בסימון המאפשר זיהוי המעגל בנקל.
4. לפי התקנות, חל איסור מוחלט על התקנת מוליכים מבודדים למעגלים סופיים או קווים שונים בתעלה ללא מחיצות להפרדת המעגלים או הקווים.

התקנות אינן אוסרות על מוליכים של מעגלים שונים באותה תעלה, אלא מתנות זאת בשלוש חלופות: איגוד המוליכים לפי השתייכותם למעגל או לקו, התקנה במרחק מתאים זה מזה, או הפרדה במחיצות קבועות. לצד החלופות נקבעת חובה נלווית: כל אגד של מוליכים השייכים למעגל אחד יצויד בסימן בר-קיימא ונראה לעין המאפשר לזהות את המעגל בנקל. מכאן שבתעלה קיימת בלא מחיצות מותר להוסיף את מעגל המכונה החדשה, ובלבד שמוליכיו יאוגדו יחד ויסומנו. בנוסף נדרש שההתקנה תבטיח שקשת באחד המוליכים לא תפגע במוליכי המעגלים האחרים.

• תשובה 1: אין איסור. התקנה מונה שלוש חלופות שבהן ההתקנה מותרת.
• תשובה 2: שילוב בפעולה הוא התנאי להתקנה בצינור אחד, ולא בתעלה. בתעלה התנאי הוא איגוד, מרחק או מחיצות.
• תשובה 4: מחיצות הן אחת מן החלופות ולא תנאי בלעדי.

1. מותר. התנגדות הבידוד המינימלית הנדרשת בתקנות החשמל במקרה זה היא 0.25 MΩ.
2. אסור. מדובר במתקן חדש ולכן התנגדות הבידוד צריכה להיות קרובה לאין סופית (סימון ∞ במכשיר מדידה).
3. מותר. מדובר במעגל זינה למנוע ותקנות החשמל מתירות במקרה זה התנגדות הבידוד בשיעור של 1.0 MΩ.
4. אסור. התנגדות הבידוד המינימלית הנדרשת במקרה זה היא 1.5 MΩ.

מדובר בבדיקה של מיתקן חדש לפני הפעלתו הראשונה — כלומר בדיקת הפעלה ולא בדיקה תקופתית — ולכן הערך הקובע הוא 1.5 מגה-אוהם. התוצאה שנמדדה, 1.3 מגה-אוהם, נמוכה ממנו, ולכן אין להפעיל את המעגל עד שיאותר הליקוי ויתוקן. ההבחנה בין שני הערכים אינה טכנית בלבד: מיתקן חדש חייב לצאת לדרך במצב בידוד מיטבי, שכן ממנו והלאה הבידוד רק נשחק. הערך 0.25 מגה-אוהם שמור לבדיקה תקופתית של מיתקן ותיק.

• תשובה 1: 0.25 מגה-אוהם הוא הערך לבדיקה תקופתית, ואילו כאן מדובר בבדיקת הפעלה ראשונה.
• תשובה 2: התקנות נוקבות בערך מזערי מספרי ואינן דורשות התנגדות אינסופית.
• תשובה 3: אין בתקנות ערך מיוחד של 1.0 מגה-אוהם למעגלי מנועים.

1. תעלה תשמש להתקנת כבלים בלבד.
2. תעלה תהיה בנויה מחומר עמיד בפני פגיעות מכניות.
3. תעלה תהיה בנויה מחומר עמיד בפני איכול.
4. החומרים שמהם בנויה תעלה יהיו עמידים באש.

התקנה המונה את תכונות התעלה דורשת שלושה דברים מן החומר שממנו היא בנויה: עמידות באש, עמידות בפני פגיעות מכניות הצפויות במקום, ועמידות בפני איכול או הגנה מפניו. אין בה קביעה גורפת שתעלה משמשת לכבלים בלבד — הגבלה כזו קיימת רק לתעלה בצדו החיצוני של מבנה, לתעלה סגורה הטמונה באדמה ולתעלה סגורה ברצפה. תעלה פנימית יכולה להכיל גם מוליכים מבודדים.

• תשובה 2: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש.
• תשובה 3: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש.
• תשובה 4: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש, בהפניה לת"י 1381 חלק 1.

1. מכסה התעלה ימנע הצטברות לכלוך בתוך התעלה.
2. מכסה התעלה ימנע הצטברות גופים זרים בתוך התעלה.
3. מכסה התעלה יהיה עשוי מחומר מבודד בלבד.
4. מכסה התעלה יהיה רצוף כך שיכסה את כל פתח התעלה.

התקנה קובעת שלוש דרישות למכסה התעלה: שיהיה רצוף לכל אורך התעלה או עשוי חלקים, שיכסה את הפתח, ושיותקן באופן המונע הצטברות לכלוך או גופים זרים בתוך התעלה. חומר המכסה אינו מוסדר בתקנה זו, ולכן דרישה שהמכסה יהיה מחומר מבודד בלבד אינה קיימת.

• תשובה 1: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש.
• תשובה 2: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש.
• תשובה 4: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש.

1. מותר להשתמש בצינור כמוליך הארקה, ובתנאי שהוא יתאים לזרם הקצר הצפוי לעבור בו.
2. מותר להשתמש בצינור כמוליך הארקה רק כאשר הוא שלם לכל אורכו ומתאים לזרם הקצר הצפוי לעבור בו.
3. אסור להשתמש בצינור כמוליך הארקה.
4. אסור להשתמש בצינור כמוליך הארקה במבנה מאופס, כן ניתן להשתמש כאשר שיטת ההגנה היא TT.

התקנות קובעות איסור חד וללא סייגים: מערכת צינורות מתכת המשמשת כמובל לא תשמש כמוליך הארקה. הטעם הוא שרציפות חשמלית של צינור מורכבת מקטעים ואבזרים אינה מובטחת לאורך זמן — התרופפות הברגה או קורוזיה מנתקות את מסלול ההארקה בלי שהדבר יורגש. במקביל, הצינור המתכתי עצמו חייב הגנה בפני חשמול.

• תשובה 1: האיסור מוחלט ואינו מותנה בהתאמה לזרם הקצר.
• תשובה 2: שלמות הצינור והתאמתו לזרם הקצר אינן מכשירות אותו כמוליך הארקה.
• תשובה 4: האיסור אינו תלוי בשיטת ההגנה. הוא חל בכל מקרה.

1. מותר, בתנאי שההתקנה תבוצע במתקן שאינו דירתי.
2. מותר, בתנאי שהצינור יכוסה בשכבת בטון בעובי 20 מ"מ לפחות.
3. אסור בהתאם לתקנות החשמל.
4. מותר ללא תנאים.

התקנות מקדישות תקנה נפרדת להתקנה סמויה מתחת לרצפת בטון או מתחת לריצוף, ובה איסור מפורש על צינור גמיש שרשורי. הטעם מכני: הצינור השרשורי נמעך תחת משקל הריצוף והעומס שמעליו, וההשחלה מחדש בו בלתי אפשרית. הצינור המותר שם יהיה רציף ושלם בלא חיבורים, ומכוסה לכל אורכו בשכבת בטון או טיט בעובי 20 מ"מ לפחות.

• תשובה 1: האיסור אינו תלוי בסוג המיתקן. הוא חל על כל התקנה מתחת לריצוף.
• תשובה 2: דרישת הכיסוי ב-20 מ"מ חלה על הצינור המותר, ואינה מכשירה צינור שרשורי שהשימוש בו אסור שם מלכתחילה.
• תשובה 4: קיים איסור מפורש.

1. מותר ללא תנאים.
2. מותר, בתנאי שהצינור יכוסה לכל אורכו בשכבת בטון או בטיט בעובי 20 מ"מ לפחות.
3. אסור בכל מקרה.
4. מותר, בתנאי שההתקנה תבוצע במתקן שאינו דירתי.

התקנות מונות את הצינור הגמיש, הוא הצינור השרשורי, בין שלושת סוגי צינורות הפלסטיק המותרים כמובל, ובלבד שיתאים לת״י 728 — וצינור לפי תקן זה הוא צינור עמיד בבעירה. הצינור הירוק שבתמונה הוא הצינור השרשורי הרגיל, שאינו עמיד בבעירה, ועליו חלה תקנה 14(ג): צינור פלסטיק שאינו עמיד בבעירה מותר בהתקנה סמויה בתוך חומר בנייה שאינו דליק, אך רק כשהוא טמון בתוך בטון, בטיח בעובי של 20 מ״מ לפחות, בחול או בהתקנה תת-קרקעית. קיר בלוקים הוא חומר בנייה שאינו דליק, ולכן ההתקנה מותרת — בתנאי שהצינור יכוסה לכל אורכו בשכבת טיח או בטון בעובי 20 מ״מ לפחות. האיסורים המוחלטים על צינור שרשורי הם אחרים: ביציקת בטון בקוטר עד 50 מ״מ, ומתחת לרצפת בטון או לריצוף.

• תשובה 1: צינור שאינו עמיד בבעירה מותר בהתקנה סמויה רק בתנאי הכיסוי שבתקנה 14(ג); ”ללא תנאים“ אינו נוסח התקנה.
• תשובה 3: האיסורים המוחלטים חלים ביציקת בטון (עד 50 מ״מ) ומתחת לרצפה; בקיר בלוקים ההתקנה מותרת בתנאי כיסוי.
• תשובה 4: התקנות אינן מבחינות בין מיתקן דירתי לאחר לעניין זה.

1. L=180 ס"מ לכל היותר
2. L=50 ס"מ לכל היותר.
3. L=150 ס"מ לכל היותר.
4. L=80 ס"מ לכל היותר.

לצינור מתכת בהתקנה גלויה קובעות התקנות שני מרחקים: המרחק המרבי בין שני חיזוקים סמוכים הוא מטר וחצי, והמרחק המרבי בין חיזוק לבין מקום צימוד של שני צינורות או כניסה לתיבה הוא חצי מטר. הצינור המתכתי קשיח ונושא את עצמו, ולכן המרחק המותר גדול מזה שבצינור פלסטיק קשיח, שהוא מטר אחד.

• תשובה 1: 180 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה.
• תשובה 2: 50 ס"מ הוא המרחק המרבי בין חיזוק לבין מקום צימוד או כניסה לתיבה, ולא בין שני חיזוקים.
• תשובה 4: 80 ס"מ אינו ערך המופיע בתקנה.

1. תמונה מספר 1.
2. תמונה מספר 2.
3. תמונה מספר 3.
4. תמונה מספר 4.

התקנות דורשות שני דברים מצינור פלסטיק בהתקנה סמויה: שהתוואי יהיה בקווים אופקיים או אנכיים או במקביל לתקרה, ושתוואי אופקי בגובה נמוך מ-1.80 מטרים יותר רק בין אבזרים סמוכים שהמרחק בין מרכזיהם עד 30 ס"מ. המרחק כאן 1.6 מטר, ולכן התוואי האופקי חייב לעבור מעל 1.80 מטרים. תמונה 2 היא היחידה שעונה על שני התנאים: קטעים אנכיים משני האבזרים וקטע אופקי גבוה מ-1.80 מטרים.

• תשובה 1: התוואי האופקי עובר בגובה האבזרים, מתחת ל-1.80 מטרים, והמרחק ביניהם גדול מ-30 ס"מ.
• תשובה 3: הקטע האלכסוני אינו אופקי ואינו אנכי, ולכן פסול.
• תשובה 4: התוואי האופקי עובר סמוך לרצפה, הרבה מתחת ל-1.80 מטרים.

1. הזווית כלפי מטה נועדה ליצירת אוורור טבעי של הצינור.
2. הזווית כלפי מטה נועדה למניעת חדירת מי גשם וכדומה.
3. הזווית כלפי מטה נועדה לאפשר השחלה נוחה של כבל.
4. הזווית כלפי מטה נועדה לשמור על שלמות הצינור.

התקנה מנמקת את ההטיה בעצמה: צינור המשמש למעבר בין החלק החיצוני לחלק הפנימי של מבנה יותקן מחוץ למבנה בזווית של 30 מעלות לפחות כלפי מטה, כך שלא יחדרו למבנה מי גשם וכדומה. חלופה מותרת היא אטימה בצינור במקום ההטיה — ועובדה זו מחזקת שהתכלית היא מניעת חדירת מים.

• תשובה 1: אוורור טבעי אינו התכלית. אדרבה, החלופה המותרת היא אטימה מלאה של הצינור.
• תשובה 3: הטיה אינה מקלה על ההשחלה אלא מקשה עליה.
• תשובה 4: שלמות הצינור מובטחת באמצעים אחרים, ואינה התכלית של ההטיה כלפי מטה.

1. העומק המזערי יהיה 80 ס"מ.
2. העומק המזערי יהיה 70 ס"מ.
3. העומק המזערי יהיה 40 ס"מ.
4. העומק המזערי יהיה 100 ס"מ.

עומק ההטמנה נקבע לפי שני נתונים: סוג פני הקרקע ורמת המתח של הכבל. אדמת חול שאינה מכוסה באריחים, מרצפות או אספלט מחייבת עומק גדול יותר מקרקע סלעית או מכוסה, מפני שהיא רכה ונחפרת בקלות. לכבל במתח שאינו עולה על מתח נמוך העומק המזערי בקרקע כזו הוא 80 ס"מ, נמדד עד הנקודה העליונה של הצינור.

• תשובה 2: 70 ס"מ הוא העומק לכבל במתח גבוה בקרקע סלעית או מכוסה.
• תשובה 3: 40 ס"מ הוא העומק לכבל במתח נמוך בקרקע סלעית או מכוסה באריחים ואספלט.
• תשובה 4: 100 ס"מ הוא העומק לכבל במתח גבוה מתחת לכביש או בהצטלבות עם מסילת ברזל.

1. תמונה 1.
2. תמונה 2.
3. תמונה 3.
4. תמונה 4.

לצינור בטון קובעות התקנות שני כללים שיחד מכריעים. הראשון: הצינור יוטמן בתוואי ישר בין שתי נקודות המוצא שלו, וכל הטיית תוואי תיעשה באמצעות שוחה או שוחת מעבר. השני: שוחת מעבר תותקן כל 100 מטר לפחות לאורך הצינור. תמונה 1 היא היחידה שעומדת בשניהם: קטע ישר באורך 100 מטר עד שוחת מעבר, וההטיה אל שוחה B נעשית דרך אותה שוחה.

• תשובה 2: התוואי אמנם ישר, אך אורכו האלכסוני עולה על 100 מטר ואין בו שוחת מעבר.
• תשובה 3: ההטיה נעשית בצינור עצמו ולא דרך שוחה, בניגוד לתקנה.
• תשובה 4: הצינור מעוגל לכל אורכו, ואינו תוואי ישר בין שתי נקודות המוצא.

1. חיבור זה מותר לשימוש אך ורק בהתקנה גלויה או חשיפה.
2. חיבור זה מותר לשימוש אך ורק בהתקנה של צינור מתכת.
3. חיבור זה מותר לשימוש אך ורק בהתקנה סמויה.
4. חיבור זה אסור לשימוש בכל מקרה.

התקנות מתייחסות במפורש לאבזרי מעבר כמו זווית, חיבור T וחיבור צלב, ומתירות את התקנתם רק בהתקנה גלויה או חשיפה. הטעם מעשי: אבזרים אלה אינם מאפשרים השחלה והחלפה של מוליכים לאחר סגירת הקיר, ובהתקנה סמויה לא תהיה גישה אליהם לתיקון. בהתקנה סמויה מבצעים הטיית תוואי באמצעות תיבה או אבזר קשת.

• תשובה 2: ההיתר אינו תלוי בחומר הצינור אלא באופן ההתקנה — גלויה או חשיפה.
• תשובה 3: זהו ההפך מלשון התקנה. בהתקנה סמויה השימוש באבזרים אלה אסור.
• תשובה 4: האיסור אינו מוחלט. בהתקנה גלויה או חשיפה השימוש מותר.

1. נדרש לאטום את המעברים שבהם עובר הצינור, בחומר העמיד באש.
2. נדרש להשאיר את הפתחים כדי להבטיח אוורור טבעי לכבל שבמוביל.
3. בהתאם לתקנות החשמל, אסור להעביר מובל מסוג צינור בין אזורי אש נפרדים.
4. נדרש להתקין מערכת לסינון אוויר בפיר האנכי שבו עובר הצינור בין הקומות.

מובל העובר בין אזורי אש נפרדים עלול לשמש נתיב להתפשטות אש מקומה לקומה, ולכן התקנות מחייבות מחסומי אש בתוך המובל ומסביבו בכל מעבר דרך קיר, רצפה או תקרה. עמידות המחסום באש נקבעת לפי הנדרש מחלקי המבנה שאותם המובל חוצה. הפתחים שדרכם עובר הצינור הם בדיוק המקומות שיש לאטום.

• תשובה 2: פתח פתוח הוא בדיוק נתיב התפשטות האש שהתקנה באה למנוע. אוורור אינו שיקול כאן.
• תשובה 3: המעבר מותר, בכפוף להתקנת מחסומי אש.
• תשובה 4: אין בתקנות דרישה למערכת סינון אוויר בפיר.

1. התעלה תותקן באופן המאפשר גישה לצורך טיפול.
2. על התעלה יותקנו שלטי אזהרה.
3. חיבורים של התעלה ייעשו באמצעות אבזרים ייעודיים שהותאמו לציוד זה.
4. תעלה הכוללת פסי צבירה תכלול אך ורק פסי צבירה מבודדים.

התקנה עוסקת דווקא בתעלה הכוללת פסי צבירה בלא בידוד, ומחילה עליה את ת"י 1419 בצד שלוש דרישות: חיבורים והסתעפויות באמצעות אבזרים ייעודיים, שילוט אזהרה הנראה לעין מכל מקום לאורך התעלה, והתקנה המאפשרת גישה לצורך טיפול. מכאן שפסי צבירה חשופים מותרים, ודרישה שכל פסי הצבירה יהיו מבודדים אינה קיימת.

• תשובה 1: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש.
• תשובה 2: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש.
• תשובה 3: דרישה זו מופיעה בתקנה במפורש.

1. אסור להשתמש בתעלה עבור מוליכי הארקה.
2. אסור להשתמש בתעלה עבור סיבים אופטיים.
3. התעלה יכולה לשמש למעבר כבלים או מוליכים מבודדים.
4. התעלה יכולה לשמש למעבר כבלים.

לתעלה סגורה הטמונה באדמה קובעות התקנות ייעוד מצומצם: מעבר כבלים ומוליכי הארקה בלבד, ובנוסף מותר להתקין בה סיבים אופטיים הנמצאים באותה בעלות. מוליכים מבודדים אינם נכללים. מכאן שהתיאור הנכון הוא שהתעלה משמשת למעבר כבלים.

• תשובה 1: מוליכי הארקה מותרים במפורש, ואף רשאים להיות בלא בידוד אם הם מנחושת.
• תשובה 2: סיבים אופטיים מותרים, בתנאי שהם באותה בעלות.
• תשובה 3: מוליכים מבודדים אינם מותרים בתעלה סגורה הטמונה באדמה.

1. התעלה תהיה עשויה אך ורק מפלסטיק או מחומר מבודד אחר אשר יוגן בפני חדירת מים.
2. התעלה תשמש עבור כבלים בלבד, התקנת מחיצה אינה מאפשרת העברת אמצעי תקשורת בתעלה.
3. התעלה תותקן אך ורק במבנה תעשייה ולא במבנה משרדי אשר עונה על ההגדרה של מתקן ביתי.
4. התעלה תהיה מתועשת ותתאים למאמצים המכניים הצפויים במקום.

התקנות מתירות בתעלה סגורה ברצפה להעביר אמצעי תקשורת אם היא מצוידת במחיצות מתאימות — וזה המצב בשאלה. לצד זאת הן קובעות שתעלה הכוללת סידורים להסתעפויות או חיבורים תהיה מתועשת ותוטמן ברצפה שאינה מיועדת לשטיפה במים, ושהמכסים והפתחים יתאימו למאמצים המכניים הצפויים במקום ההתקנה. רצפת המשרד אינה מיועדת לשטיפה, ולכן התיאור הנכון הוא תעלה מתועשת המתאימה למאמצים שבמקום.

• תשובה 1: אין בתקנות דרישה שהתעלה תהיה מפלסטיק או מחומר מבודד. תעלה מתכתית מותרת, בכפוף להגנה בפני חשמול.
• תשובה 2: המחיצה היא בדיוק מה שמתיר העברת אמצעי תקשורת באותה תעלה.
• תשובה 3: אין בתקנות הגבלה למבני תעשייה. הדרישות נוגעות למבנה התעלה ולתנאי הרצפה.

1. המובל יהיה עשוי אך ורק מחומר מבודד.
2. המובל יהיה אטום לכל אורכו באופן המונע חדירת גזים.
3. המובל יהיה בנוי מחומר עמיד בפני איכול.
4. המובל יכלול אמצעים המונעים התפשטות של שריפה בין מקטעיו.

התקנה מונה שלושה תנאים למובל בסביבה נפיצה: חומר עמיד בפני איכול או מוגן בפניו, אטימות לכל האורך המונעת חדירת גזים או חומרים נפיצים, וסידורים המונעים התפשטות התפוצצות או שריפה בין קטעי המובל. חומר המובל אינו מוגבל למבדד — מובל מתכתי אטום הוא פתרון מקובל בסביבה נפיצה.

• תשובה 2: תנאי זה מופיע בתקנה במפורש.
• תשובה 3: תנאי זה מופיע בתקנה במפורש.
• תשובה 4: תנאי זה מופיע בתקנה במפורש.

1. בצינור המתואר מותר להתקין כבלים להזנת המכונה.
2. בצינור המתואר מותר להתקין מוליכים מבודדים או כבלים.
3. בצינור המתואר מותר להתקין כבלים או מוליכים מבודדים בחתך העולה על 25 ממ"ר.
4. בצינור המתואר מותר להתקין כבלים או מוליכים מבודדים בחתך העולה על 6 ממ"ר.

הכלל לצינור המותקן באדמה חד: מושחלים בו כבלים בלבד, ומותר להוסיף עליהם סיב אופטי או מוליך הארקה בלבד. מוליכים מבודדים אינם מותרים בשום חתך. הדרישה מתחזקת בחצר חקלאית, שבה התקנות קובעות שבמיתקן הקבוע ישתמשו בכבלים בלבד.

• תשובה 2: מוליכים מבודדים אסורים בצינור באדמה.
• תשובה 3: אין בתקנה סף חתך המתיר מוליכים בצינור באדמה.
• תשובה 4: אין בתקנה סף חתך המתיר מוליכים בצינור באדמה.

1. על העומק המזערי להיות 80 ס"מ.
2. על העומק המזערי להיות 70 ס"מ.
3. על העומק המזערי להיות 40 ס"מ.
4. על העומק המזערי להיות 100 ס"מ.

העומק המזערי לצינור באדמה נקבע לפי שני נתונים: מיקום ורמת מתח. מתחת לכביש או בהצטלבות עם מסילת ברזל נקבעו 80 ס"מ לכבל במתח שאינו עולה על מתח נמוך ו-100 ס"מ לכבל במתח גבוה. הכבל שבשאלה הוא במתח נמוך, ולכן העומק הנדרש הוא 80 ס"מ, הנמדד עד הנקודה העליונה של הצינור.

• תשובה 2: 70 ס"מ הוא העומק לכבל במתח גבוה בקרקע סלעית או מכוסה.
• תשובה 3: 40 ס"מ הוא העומק לכבל במתח נמוך בקרקע סלעית או מכוסה באריחים ובאספלט — לא מתחת לכביש.
• תשובה 4: 100 ס"מ הוא העומק מתחת לכביש לכבל במתח גבוה, ואילו כאן הכבל במתח נמוך.

1. על העומק המזערי להיות 80 ס"מ.
2. על העומק המזערי להיות 70 ס"מ.
3. על העומק המזערי להיות 40 ס"מ.
4. על העומק המזערי להיות 100 ס"מ.

מדרכה מרוצפת היא פני קרקע מכוסים באריחים או מרצפות, ולכן חלה עליה הקטגוריה הראשונה שבתקנה — קרקע סלעית או מכוסה — שבה העומק לכבל במתח נמוך הוא 40 ס"מ. הריצוף עצמו מספק הגנה מכנית ומונע חפירה מקרית, ולכן העומק הנדרש קטן מזה שבאדמה או בחול חשופים.

• תשובה 1: 80 ס"מ הוא העומק באדמה או בחול בלתי מכוסים, וכן מתחת לכביש. מדרכה מרוצפת נכנסת לקטגוריית פני הקרקע המכוסים.
• תשובה 2: 70 ס"מ הוא העומק לכבל במתח גבוה בקרקע מכוסה.
• תשובה 4: 100 ס"מ הוא העומק מתחת לכביש לכבל במתח גבוה.

1. המרחק בין שני סרטי האזהרה צריך להיות 50 ס"מ, כרוחב התעלה שנחפרה.
2. המרחק בין שני סרטי האזהרה צריך להיות 40 ס"מ, מרחק הנדרש לכל 40 ס"מ של רוחב תעלה או חלק ממנה.
3. המרחק בין שני סרטי האזהרה צריך להיות 25 ס"מ, כעומק הטמנת הסרט אזהרה.
4. לא נדרש מרחק בין שני סרטי האזהרה, במקרה זה היה יכול להספיק סרט אזהרה אחד.

התקנות קובעות סרט אזהרה אחד לכל אורך הצינור, בעומק של 25 ס"מ לפחות מתחת לפני הקרקע, ומוסיפות: תעלה שרוחבה עולה על 40 ס"מ יונח בה סרט נוסף לכל 40 ס"מ של רוחב או חלק מהם. התעלה כאן ברוחב 50 ס"מ, ולכן נדרשים שני סרטים. ההיגיון שבבסיס הכלל הוא שכל סרט מכסה רצועה ברוחב 40 ס"מ, ומכאן שהמרחק בין הסרטים הוא 40 ס"מ.

• תשובה 1: 50 ס"מ הוא רוחב התעלה כולה. שני סרטים במרחק כזה היו יושבים על דפנות התעלה.
• תשובה 3: 25 ס"מ הוא עומק הטמנת הסרט מתחת לפני הקרקע, ולא המרחק האופקי בין הסרטים.
• תשובה 4: סרט אחד אינו מספיק. רוחב התעלה עולה על 40 ס"מ ולכן נדרש סרט נוסף.

1. אסור לבצע הטיה של הצינור כמתואר בשאלה.
2. האורך הרץ המרבי של הצינור במקרה זה לא יעלה על 25 מטרים.
3. האורך הרץ המרבי של הצינור במקרה זה לא יעלה על 100 מטרים.
4. מותר לבצע עד שלוש הטיות של הצינור ובתנאי שהאורך הרץ שלו קטן מ-10 מטרים.

התקנות מגבילות את האורך הרץ של מערכת צינורות באדמה לפי מספר ההטיות: בלא כל הטיה מותרים 100 מטרים, ועם הטיה אחת או יותר — 25 מטרים בלבד. הטעם מעשי: כל הטיה מגדילה את חיכוך הכבל בעת ההשחלה, ומקצרת את המרחק שניתן להשחיל בו בבטחה. בתרשים קיימת הטיה אחת, ולכן האורך הרץ המרבי הוא 25 מטרים.

• תשובה 1: הטיה אחת במישור האופקי מותרת בצינור פלסטיק כפיף או גמיש.
• תשובה 3: 100 מטרים הוא האורך המרבי לצינור בלא כל הטיה.
• תשובה 4: המגבלה של שלוש הטיות ואורך 10 מטרים שייכת להתקנה סמויה במיתקן דירתי, ולא להטמנה באדמה.

1. אסור להתקין את הצינור בתצורה המתוארת בשאלה
2. האורך הרץ המרבי של הצינור במקרה זה לא יעלה על 25 מטרים.
3. האורך הרץ המרבי של הצינור במקרה זה לא יעלה על 100 מטרים.
4. מותר לבצע עד שלוש הטיות של הצינור ובתנאי שהאורך הרץ שלו קטן מ-10 מטרים.

בתרשים, שהוא מבט על, הצינור עוקף את הבית בשתי הטיות במישור האופקי. התקנות מתירות לצינור פלסטיק כפיף או גמיש הטיה אחת בלבד במישור האופקי בין נקודות המוצא שלו — ולצינור קשיח אף לא הטיה אחת. שתי הטיות אופקיות חורגות אפוא מן המותר, ואין הסדר של אורך שמכשיר אותן. הפתרון הנכון הוא שוחת מעבר בנקודת ההטיה השנייה.

• תשובה 2: מגבלת 25 המטרים חלה על תוואי עם הטיה אחת או יותר שהוא מותר מלכתחילה, ואילו כאן מספר ההטיות האופקיות עצמו חורג מן המותר.
• תשובה 3: 100 מטרים הוא האורך המרבי לצינור בלא כל הטיה.
• תשובה 4: המגבלה של שלוש הטיות ואורך 10 מטרים שייכת להתקנה סמויה במיתקן דירתי, ולא להטמנה באדמה.

1. הנחת הצינור בתעלה, השחלת הכבל בצינור, כיסוי הצינור שבתעלה.
2. השחלת הכבל בצינור, הנחת הצינור בתעלה, כיסוי הצינור שבתעלה.
3. הנחת הצינור בתעלה, כיסוי הצינור שבתעלה, השחלת הכבל בצינור.
4. אין חשיבות לסדר הפעולות בהתאם לתקנות החשמל.

התקנה קובעת במפורש שהשחלת הכבל נעשית לאחר שהתקנת הצינור בין שתי נקודות המוצא שלו הושלמה **והצינור כוסה**. הסדר אפוא: הנחת הצינור בתעלה, כיסויו, ורק אז השחלת הכבל. הטעם מעשי — אם הכבל כבר בצינור, כיסוי התעלה והידוק האדמה עלולים למעוך את הצינור ולפגוע בכבל, והנזק יתגלה רק אחר כך.

• תשובה 1: השחלה לפני הכיסוי מנוגדת ללשון התקנה, שדורשת שהצינור יכוסה תחילה.
• תשובה 2: השחלה לפני הנחת הצינור בתעלה חמורה עוד יותר, ומנוגדת גם לכלל שהתיול מותקן רק לאחר השלמת המובל.
• תשובה 4: התקנה קובעת סדר פעולות מחייב.

1. בהתקנה בצינור זה מותר להשתמש במוליכים בחתך שאינו עולה על 1.5 ממ"ר.
2. בהתקנה בצינור זה מותר להשתמש במוליכים בחתך שאינו עולה על 2.5 ממ"ר.
3. בהתקנה בצינור זה מותר להשתמש במוליכים בחתך שאינו עולה על 4 ממ"ר.
4. בהתקנה בצינור זה מותר להשתמש במוליכים בחתך שאינו עולה על 6 ממ"ר.

מדובר במיתקן קיים שבו מחליפים מוליכים בחתך גדול יותר, ולכן חלה המשוואה המקלה שבתקנה, עם המקדם 1.6 במקום 2.0. צינור מס' 2 הוא בעל קוטר פנימי 15 מ"מ. מעגל תלת-מופעי כולל שלושה מוליכי מופע, מוליך אפס ומוליך הארקה — חמישה מוליכים. בחתך 2.5 ממ"ר הקוטר הנדרש הוא 13.2 מ"מ ונכנס; בחתך 4 ממ"ר הוא כבר 15.4 מ"מ וחורג. לכן החתך המרבי הוא 2.5 ממ"ר.

• תשובה 1: 1.5 ממ"ר אמנם נכנס, אך אינו החתך המרבי. השאלה מבקשת את הגדול ביותר האפשרי.
• תשובה 3: בחמישה מוליכים בחתך 4 ממ"ר הקוטר הנדרש הוא 15.4 מ"מ, גדול מן הקוטר הפנימי 15 מ"מ.
• תשובה 4: בחתך 6 ממ"ר הקוטר הנדרש הוא 17.5 מ"מ, רחוק מן הקוטר הפנימי הקיים.

1. העומק המזערי יהיה 80 ס"מ.
2. העומק המזערי יהיה 70 ס"מ.
3. העומק המזערי יהיה 40 ס"מ.
4. העומק המזערי יהיה 100 ס"מ.

עומק ההטמנה של צינור באדמה נקבע לפי שני נתונים: סוג פני הקרקע ורמת המתח של הכבל המושחל. אדמת חול שאינה מכוסה באריחים, מרצפות או אספלט היא הקטגוריה הדורשת את העומק הגדול מבין השתיים שאינן מתחת לכביש, מפני שקרקע כזו רכה ונחפרת בקלות ואין מעליה שכבה קשה המגנה על הצינור. לכבל במתח שאינו עולה על מתח נמוך העומק המזערי בקרקע כזו הוא 80 ס"מ, והוא נמדד עד הנקודה העליונה של הצינור.

• תשובה 2: 70 ס"מ הוא העומק לכבל במתח גבוה בקרקע סלעית או מכוסה.
• תשובה 3: 40 ס"מ הוא העומק לכבל במתח נמוך כשהקרקע סלעית או מכוסה באריחים, מרצפות או אספלט — ולא באדמת חול חשופה.
• תשובה 4: 100 ס"מ הוא העומק לכבל במתח גבוה מתחת לכביש או בהצטלבות עם מסילת ברזל.

1. גובה התקנת התעלה יהיה עד 2 מטר והיא תצויד במכסה שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי, כך תימנע גישה ישירה למוליכים.
2. גובה התקנת התעלה יהיה מעל 2 מטר והיא תצויד במכסה שאינו ניתן להסרה אלא באמצעות כלי, כך תימנע גישה ישירה למוליכים.
3. בכל מקרה אין בעיה להתקין את התעלה עם המוליכים המבודדים.
4. תעלה המותקנת על פני מבנה בצדו החיצוני, תשמש להתקנת כבלים בלבד.

תקנות המובלים קובעות שתעלה המותקנת על פני מבנה בצדו החיצוני תשמש להתקנת כבלים בלבד. גב המבנה מבחוץ הוא צדו החיצוני, ולכן אי אפשר להתקין שם תעלה עם מוליכים מבודדים בשום גובה; יש להשתמש בכבלים. דרישת המכסה שאינו ניתן להסרה אלא בכלי, בגובה שעד שני מטרים, חלה על תעלה עם מוליכים מבודדים בצדו הפנימי של המבנה או בתוכו.

• תשובה 1: זו דרישת התעלה שבצד הפנימי, ואינה מכשירה מוליכים מבודדים בצד החיצוני.
• תשובה 2: אין דרישת גובה מעל שני מטרים, ובצד החיצוני מוליכים מבודדים אסורים בכל גובה
• תשובה 3: קיימת הגבלה מפורשת בתקנה 47(ד).

1. פי 6 מקוטרו החיצוני.
2. פי 4 מקוטרו החיצוני.
3. אין חשיבות לרדיוס הכיפוף.
4. פי 8 מקוטרו החיצוני.

תקנות התקנת המובלים מתירות לכופף צינור פלסטיק כפיף או גמיש, וקובעות שתי מדרגות לפי הקוטר הנומינלי של הצינור, שהוא קוטרו הפנימי: עד 23 מ"מ נומינלי, שלו מתאים קוטר חיצוני עד 30 מ"מ, רדיוס הכיפוף המזערי הוא פי שישה מן הקוטר החיצוני; מעל 23 מ"מ נומינלי, שלו מתאים קוטר חיצוני מעל 30 מ"מ, רדיוס הכיפוף המזערי הוא פי שמונה מן הקוטר החיצוני. הצינור שבשאלה בעל קוטר פנימי של 25 מ"מ, גדול מ-23 מ"מ, וקוטרו החיצוני עולה על 30 מ"מ, ולכן נדרש רדיוס כיפוף של פי שמונה מן הקוטר החיצוני.

• תשובה 1: פי שישה חל רק על צינור שקוטרו הנומינלי אינו עולה על 23 מ"מ.
• תשובה 2: פי ארבעה אינו מופיע בתקנות כלל.
• תשובה 3: התקנות קובעות רדיוס כיפוף מזערי מפורש, ולכן יש לו חשיבות.

1. אין לכופף צינור פלסטיק קשיח, הטיית התוואי תעשה ע"י תיבה או אבזר חיבור תקני.
2. פי 4 מקוטרו החיצוני.
3. אין חשיבות לרדיוס הכיפוף, כל עוד הצינור אינו מעוות את צורתו.
4. פי 8 מקוטרו החיצוני.

תקנות התקנת המובלים אוסרות במפורש לכופף צינור פלסטיק קשיח, וקובעות שחיבור בין קטעיו או הטיית תוואי שלו ייעשו באמצעות תיבה או אבזר חיבור המיוצר לפי התקן הישראלי. כללי רדיוס הכיפוף פי שישה או פי שמונה חלים על צינור פלסטיק כפיף או גמיש בלבד, ולא על צינור קשיח.

• תשובה 2: פי ארבעה אינו מופיע בתקנות כלל.
• תשובה 3: התקנות אוסרות כיפוף של צינור קשיח ואינן מסתפקות בשמירה על צורתו.
• תשובה 4: פי שמונה חל על צינור כפיף או גמיש שקוטרו הנומינלי עולה על 23 מ"מ, ולא על צינור קשיח.

1. התקנה זו מותרת ובלבד שהכבלים או הצינורות יחוזקו ע"י חבקים נאותים המתאימים לקוטרם.
2. צינורות פלסטיק או מתכת המיועדים להעברת כבלי חשמל, תיבות חיבור ותיבות מעבר יחוברו לחלקי מבנה קבועים בלבד. התקנה זו אסורה.
3. התקנה זו מותרת אך נדרשת ביקורת של חשמלאי בעל דרגת רישיון המתאימה לגודל החיבור של המתקן פעם בשנה לפחות.
4. גזע עץ יציב דיו ויכול להיחשב כחלק קבוע של מבנה. אי לכך, התקנה זו מותרת.

תקנות התקנת המובלים קובעות שבהתקנה גלויה יחוזק צינור לחלקי מבנה קבועים בלבד, באמצעות חבקים המתאימים לקוטרו החיצוני. גזע עץ אינו חלק מבנה קבוע: הוא גדל ומתעבה, נע ברוח, ענפיו נשברים והוא עלול להיעקר, ולכן חיזוק צנרת, תיבות חיבור וגופי תאורה אליו אינו עומד בדרישה. לכן ההתקנה המתוארת אסורה.

• תשובה 1: התאמת החבקים לקוטר אינה מרפאת את הפגם, שכן הבסיס עצמו אינו חלק מבנה קבוע.
• תשובה 3: ביקורת תקופתית אינה מכשירה התקנה שאינה עומדת בדרישות ההתקנה.
• תשובה 4: גזע עץ אינו חלק מבנה קבוע; הוא משנה את ממדיו ואת מיקומו לאורך זמן.