1. באתר רפואי מקבוצת שימוש 1 נדרשת רצפה מוליכה חשמל סטטי מסוג עץ. או לשמור על רמת לחות יחסית של האוויר הנמוכה מ-50%.
2. באתר רפואי מקבוצת שימוש 1 נדרשת רצפה מוליכה חשמל סטטי, וגם לשמור על רמת לחות יחסית של האוויר העולה על 50%.
3. באתר רפואי מקבוצת שימוש 1 נדרשת רצפה מוליכה חשמל סטטי. או לשמור על רמת לחות יחסית של האוויר העולה על 50%.
4. באתר רפואי מקבוצת שימוש 1 נדרשת רצפה מוליכה חשמל סטטי מסוג ציפוי אפוקסי. או לשמור על רמת לחות יחסית של האוויר הנמוכה מ-50%.

התקנות מונות שני אמצעים למניעת הצטברות מטען חשמל סטטי באתרים רפואיים מקבוצות 1 ו-2, ומציינות במפורש שדי באחד מהם או יותר: שמירה על לחות יחסית של האוויר העולה על 50%, או התקנת רצפה מוליכה חשמל סטטי. לפיכך הקשר בין שני האמצעים הוא של ברירה ולא של צבירה, והלחות הנדרשת היא מעל 50% ולא מתחת.

• תשובה 1: הלחות הנדרשת היא מעל 50% ולא מתחתיו, והתקנות אינן מגדירות עץ כחומר הרצפה.
• תשובה 2: התקנות מתירות אחד מן האמצעים או יותר; אין חובה מצטברת של שניהם.
• תשובה 4: הלחות הנדרשת היא מעל 50%, והתקנות אינן קובעות ציפוי אפוקסי כחומר מחייב.

1. באתר רפואי מקבוצת שימוש 2 נדרש שהמוליכים בלבד יהיו מנחושת, אלא אם שטח החתך שלהם עולה על 6 ממ"ר, ואז ניתן להתקין את הכבלים הללו.
2. באתר רפואי מקבוצת שימוש 1 או 2 נדרש שהמוליכים והכבלים יהיו מנחושת ולכן לא ניתן להתקין את הכבלים הללו.
3. באתר רפואי מקבוצת שימוש 2 נדרש שהמוליכים והכבלים יהיו מנחושת, אלא אם המעגל מוזן משנאי מבדל. בהתאם, יוכל להתקין את הכבלים הללו.
4. אין כל מניעה להתקין כבלים מסוג זה באתר רפואי מקבוצת שימוש 1 או 2.

התקנות קובעות שמוליך המותקן באתר רפואי מקבוצה 1 או 2 יהיה מנחושת בלבד. כבל מסוג NA2XY הוא כבל בעל מוליכי אלומיניום, ולכן אינו כשיר להתקנה באתר רפואי מקבוצה 1 או 2. הדרישה גורפת ואינה תלויה בשטח החתך או בשאלה אם המעגל מוזן משנאי מבדל.

• תשובה 1: אין בתקנות חריג לפי שטח חתך; הדרישה לנחושת גורפת.
• תשובה 3: הזנה משנאי מבדל אינה פוטרת מדרישת הנחושת.
• תשובה 4: קיימת מניעה מפורשת — התקנות מחייבות נחושת בלבד באתרים מקבוצות 1 ו-2.

1. שיטה מוארקת בשילוב מפסק מגן לזרם דלף A0.03
2. בידוד כפול.
3. TN-S.
4. זינה צפה.

תקנות המיתקנים באתרים רפואיים קובעות רשימה סגורה של שלושה שימושים שבאתר מקבוצה 2 תותקן עבורם זינה צפה בלבד: בתי תקע המיועדים למכשירים חיוניים, מנורת שולחן ניתוח, והפעלת שולחן הניתוח עצמו. מנורה המיועדת לשולחן ניתוחים והמוזנת במתח נמוך נמנית עם רשימה זו, ולכן אמצעי ההגנה שייבחר הוא זינה צפה.

• תשובה 1: שיטה מוארקת עם מפסק מגן מותרת באתר מקבוצה 2 רק למכשירים שאינם ברשימה הסגורה של תקנה 16(ב).
• תשובה 2: בידוד כפול אינו אחד מאמצעי ההגנה שהתקנות מתירות באתר רפואי מקבוצה 2 למנורת ניתוח.
• תשובה 3: TN-S הוא שיטה מוארקת, ואינו מתאים למנורת שולחן ניתוח.

1. שיטה מוארקת בשילוב מפסק מגן לזרם דלף A0.03
2. בידוד כפול.
3. TN-S.
4. זינה צפה.

מערכת רנטגן אינה נמנית עם הרשימה הסגורה שבתקנה 16(ב), שלגביה נדרשת זינה צפה בלבד באתר מקבוצה 2: בתי תקע למכשירים חיוניים, מנורת שולחן ניתוח והפעלת השולחן. יתרה מזו, התקנות מתייחסות במפורש למערכת רנטגן כאל מכשיר המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה: תקנה 17(ב) קובעת שמעגל סופי באתר מקבוצה 2 המוזן בזינה מוארקת יוגן במפסק מגן בעבור מערכת רנטגן, מכשיר שהספקו עולה על 5 קילו-וולט-אמפר ומכשיר לא רפואי. זרם עבודה של 25 אמפר מציב את המערכת גם מעל סף 5 הקילו-וולט-אמפר. זרם ההפעלה הנקוב של מפסק המגן במעגלים אלה לא יעלה על 0.03 אמפר.

• תשובה 2: בידוד כפול אינו אמצעי ההגנה שהתקנות מייעדות למערכת רנטגן באתר רפואי.
• תשובה 3: TN-S לבדו אינו מספיק; נדרשת גם הגנה נוספת במפסק מגן.
• תשובה 4: זינה צפה נדרשת רק לשלושת השימושים שברשימה הסגורה של תקנה 16(ב), ומערכת רנטגן אינה נמנית עמם

1. לא ייעשה שימוש בפתיל מאריך או במתאם באתר רפואי מקבוצה 2.
2. לא ייעשה שימוש בפתיל מאריך או במתאם רק באתר רפואי מקבוצה 0.
3. מותר שיעשה שימוש בפתיל מאריך.
4. מותר שיעשה שימוש בפתיל מאריך ובתנאי שאורכו לא יעלה על שלושה מטרים.

חדר ניתוח הוא אתר רפואי מקבוצה שתיים, שבו מחוברים מכשירים אל גופו של המטופל וכל הפסקת אספקה או תקלת בידוד עלולה לסכן חיים. פתיל מאריך ומתאם הם נקודות כשל: הם מוסיפים מגעים מתרופפים, מגדילים את התנגדות מוליך ההארקה מעבר לגבול של שתי עשיריות האוהם, ניתנים לניתוק בטעות ואינם נכללים בבדיקות התקופתיות של המיתקן. לכן התקנות אוסרות עליהם באתר רפואי מקבוצה שתיים איסור מוחלט, בלא תלות באורך הפתיל. הפתרון הנכון הוא להוסיף בית תקע במקום הנדרש.

• תשובה 2: האיסור נוגע לקבוצה 2 ולא לקבוצה 0.
• תשובה 3: השימוש אסור בחדר ניתוח.
• תשובה 4: אין בתקנות היתר מותנה באורך הפתיל.

1. מוליך נחושת עם בידוד 70°C בעל שטח חתך של 10 ממ"ר.
2. מוליך אלומיניום עם בידוד 70°C בעל שטח חתך של 16 ממ"ר.
3. מוליך נחושת עם בידוד 90°C בעל שטח חתך של 10 ממ"ר.
4. מוליך אלומיניום עם בידוד 90°C בעל שטח חתך של 16 ממ"ר.

ראשית, בכל אתר רפואי מקבוצה 1 או 2 המוליכים יהיו מנחושת בלבד, ולכן שתי התשובות שבהן אלומיניום נשללות מיד. שנית, בודקים העמסה: מא"ז מאופיין C בזרם נקוב של 50 אמפר מחייב שהזרם המתמיד המרבי של הכבל לא יפחת מ-50 אמפר. בטבלאות ההעמסה, שיטת התקנה ו' נכללת בטבלה הרביעית: במעגל תלת מופעי, נחושת בבידוד 70°C בחתך 10 ממ"ר נושאת 43 אמפר בלבד, פחות מ-50; ואילו בבידוד 90°C אותו חתך נושא 58 אמפר, יותר מ-50. לכן הכבל היחיד המותר הוא מוליך נחושת בבידוד 90°C בחתך 10 ממ"ר.

• תשובה 1: נחושת בבידוד 70°C בחתך 10 ממ"ר נושאת 43 אמפר בלבד, פחות מזרם המבטח.
• תשובה 2: אלומיניום אסור באתר רפואי מקבוצה 1 או 2, וגם העמסתו 45 אמפר בלבד.
• תשובה 4: העמסת האלומיניום מספיקה, אך אלומיניום אסור באתר רפואי.

1. בקר מערכת ההחלפה ייתן פקודת החלפה כעבור 0.6 שניות, הזינה תעבור לקו החלופי מיד וללא השהייה.
2. לא יהיה שום שינוי והמערכת תמשיך להיות מוזנת מהקו הפעיל.
3. בקר מערכות ההחלפה ייתן פקודת החלפה מידית להעברת הזינה לקו החלופי ללא השהייה.
4. תבוצע החלפה בהשהיה של 0.2 עד 1 שנייה בין פקודת הניתוק של קו אחד ולבין פקודת החיבור של הקו האחר.

התקנות מגדירות סף ברור להחלפה: המפסק המחלף האוטומטי יעביר את הזינה לקו האחר רק במקרה של חוסר מתח או של נפילת מתח העולה על 30 אחוזים בקו אחד. מתח מופע נקוב הוא 230 וולט, ולכן הסף להחלפה הוא 161 וולט. המתח הנמדד בקו הפעיל הוא 198 וולט, כלומר נפילה של כ-14 אחוזים בלבד, שאינה מגיעה לסף. לפיכך אין דרישה להחלפה, והמערכת ממשיכה להיות מוזנת מן הקו הפעיל. ההשהיה של 0.2 עד 1 שנייה שבתשובה הרביעית היא אמנם דרישת התקנות, אך היא חלה על ההחלפה עצמה כאשר היא נדרשת, ולא במקרה שלפנינו.

• תשובה 1: אין החלפה כלל, וגם הניסוח סותר את עצמו: השהיה של 0.6 שנייה ומיד בלא השהיה.
• תשובה 3: החלפה מיידית בלא השהיה מנוגדת לדרישת ההשהיה של 0.2 עד 1 שנייה.
• תשובה 4: ההשהיה הזאת נכונה כשלעצמה, אך תנאי ההחלפה אינו מתקיים כאן.

1. לפס PA.
2. לפס הארקות.
3. אסור להאריק את הגרעין.
4. אין משמעות לחיבורו להארקה.

תקנות המיתקנים באתרים רפואיים קובעות במפורש שאין להאריק את גרעין הברזל של שנאי מסוג I ושיש לדאוג לבידודו מהארקה, ומוסיפות שהשנאי יותקן בלא חיבור גלווני של ליבתו למסגרת או להארקה. הטעם הוא שמירת ההפרדה הגלוונית המלאה של הזינה הצפה: הארקת הגרעין הייתה יוצרת מסלול לזרם דלף אל ההארקה ופוגמת בעיקרון שבו תקלת בידוד ראשונה אינה סוגרת מעגל. מה שכן מוארק בשנאי זה הוא הסיכוך שבין הליפופים, באמצעות מוליך הארקה מבודד, וכן פס המהדקים שעל השנאי.

• תשובה 1: פס השוואת הפוטנציאלים אינו יעד להארקת הגרעין; הגרעין אינו מוארק כלל.
• תשובה 2: פס ההארקות אינו יעד להארקת הגרעין
• תשובה 4: להיפך: לחיבור הגרעין להארקה יש משמעות רבה, ולכן התקנות אוסרות אותו.

1. אסור שיעלה על 24 וולט בזרם ישר.
2. אסור שיעלה על 24 וולט בזרם חילופין.
3. אסור שיעלה על 50 וולט בזרם ישר.
4. אסור שיעלה על 50 וולט בזרם חילופין.

תקנות המיתקנים באתרים רפואיים קובעות שורת דרישות למשגוח הבידוד המותקן בכל זינה צפה, ובהן שמתח המדידה שלו לא יעלה על 24 וולט בזרם ישר. מתח מדידה נמוך ובזרם ישר נדרש כדי שהמשגוח עצמו לא יזרים דרך המטופל זרם מסוכן; באותה רוח נקבע גם שזרם המדידה לא יעלה על מיליאמפר אחד אף בקצר מלא, ושסף ההתראה המזערי יהיה 50 קילו-אוהם.

• תשובה 2: התקנה נוקבת בזרם ישר ולא בזרם חילופין.
• תשובה 3: הערך הוא 24 וולט ולא 50 וולט.
• תשובה 4: הערך הוא 24 וולט בזרם ישר.

1. התאורה תתבסס על גופי תאורה עם מצבר פנימי שיאפשר הפעלה של התאורה למשך 60 דקות לפחות במקרה של הפסקת הזינה מהרשת.
2. התאורה תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לחושך מוחלט במרחב כלשהו.
3. התאורה תוזן ממעגלים סופיים המוזנים ממקור עם זינה צפה.
4. התאורה תבסס על גופים המוגנים בבידוד כפול.

תקנות המיתקנים באתרים רפואיים קובעות שהתאורה הכללית באתרים מקבוצות 1 ו-2, וכן בחדרי סטריליזציה, במסדרונות, במעברים פנימיים וחיצוניים ובאזורים לטיפול בשעת חירום, תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לחושך מוחלט במרחב כלשהו. מסדרון באתר מקבוצה 1 נמנה במפורש עם המקומות הללו.

• תשובה 1: גופי תאורה עם מצבר פנימי הם פתרון לתאורת חירום ואינם הדרישה לתאורה הכללית.
• תשובה 3: זינה צפה נדרשת לבתי תקע למכשירים חיוניים, למנורת שולחן הניתוח ולהפעלתו, ולא לתאורה כללית במסדרון.
• תשובה 4: בידוד כפול אינו הדרישה לתאורה הכללית באתר רפואי.

1. מותר וללא תנאים נוספים, מפני שנורות ה-LED מוזנות במתח נמוך מאוד.
2. מותר, בתנאי שהשנאי מתפקד כמו משנאי מבדל.
3. מותר בתנאי שהשנאי במנורה מוזן ממעגל המוגן במפסק הפועל בזרם דלף העולה על 0.0
4. אסור. יש להשתמש רק במנורות LED עם שנאי 230/24 V נפרד שיותקן מחוץ לחדר הניתוח.

התקנות מקדישות תקנה שלמה למנורת שולחן ניתוח, ובה שתי הוראות שחורצות את הדין במקרה זה. הראשונה: אין להתקין את מקור הזינה בבית המנורה שבה מותקנת נורה. השנייה: מקור הזינה לא יותקן בסביבת המטופל ולא במרחק שיקטן מ-1.5 מטר ממיקום שישמש להימצאות מכשור רפואי — ומנורת שולחן ניתוח תלויה בדיוק מעל המטופל. שנאי אלקטרוני הכלול בתוך גוף המנורה מפר את שתיהן, ולכן אסור להתקין מנורה כזו. הטעם אינו פורמלי: מקור הזינה הוא הרכיב שעלול להעביר את מתח הרשת אל צד המתח הנמוך, ומקומו הרחק מן המטופל, במארז נגיש לתחזוקה ולבדיקה תקופתית.

• תשובה 1: מתח נמוך מאוד בצד המשני אינו מכשיר את מיקומו של מקור הזינה בתוך גוף המנורה.
• תשובה 2: תפקוד השנאי כשנאי מבדל אכן נדרש — הזינה למנורת ניתוח חייבת להיות צפה — אך הוא אינו מתגבר על האיסור המפורש להתקין את מקור הזינה בתוך בית המנורה.
• תשובה 3: הגנת מפסק מגן אינה אחד מתנאי התקנה כאן, ונוסח התשובה במקור קטוע ואינו נוקב בערך.

1. מותר, בתנאי שהמגען פועל במתח פיקוד שאינו עולה על 12 וולט.
2. מותר, נתון לשיקול דעת המתכנן.
3. אסור. יש להשתמש במגענים עם נעילה מגנטית או מכנית או במפסקים ממונעים.
4. תשובות 1 + 2.

התקנות מפרטות כיצד יתוכנן הפיקוד של מערכות ההחלפה האוטומטיות בין קווי הזינה, ומציבות דרישה כפולה: מצד אחד תקלה אחת בפיקוד לא תגרום להפסקת שני קווי הזינה, ולשם כך מותר להשתמש במגענים עם נעילה מגנטית או מכנית או במפסקים ממונעים; ומצד אחר נקבע איסור מפורש — אמצעי המיתוג לא יהיו מסוג מצב מוצק, כלומר מגען אלקטרוני בלא חלקים מכניים נעים. הטעם הנדסי: רכיב אלקטרוני כושל עלול להישאר מוליך, ואז שני הקווים מחוברים במקביל או ששניהם מנותקים — בדיוק שני המצבים שהמערכת אמורה למנוע. מגע מכני עם נעילה נותן מצב חד-משמעי הניתן לזיהוי.

• תשובה 1: מתח הפיקוד אינו הקריטריון. האיסור מכוון לטכנולוגיית המיתוג עצמה.
• תשובה 2: אין כאן שיקול דעת. האיסור מנוסח במפורש.
• תשובה 4: שתי התשובות שהיא מאחדת שגויות.

1. מעגלי התאורה יהיו מוגנים באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף שאינו עולה על 0.03 אמפר.
2. התאורה תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לחושך מוחלט במרחב כלשהו.
3. התאורה תוזן ממעגלים סופיים המוזנים ממקור עם זינה צפה.
4. התאורה תבסס על גופים המוגנים בבידוד כפול.

התקנות קובעות לתאורה הכללית באתרים מקבוצות 1 ו-2, וכן בחדרי סטריליזציה, במסדרונות, במעברים פנימיים וחיצוניים ובאזורים לטיפול בשעת חירום, דרישה אחת ומרכזית: התאורה תוזן משני מעגלים לפחות, כך שהפסקת אחד מהם לא תגרום לחושך מוחלט במרחב כלשהו. הדרישה אינה על עוצמת האור אלא על ההמשכיות — צוות רפואי שנותר בחושך בעת טיפול מסכן את המטופל יותר מכל תקלה חשמלית אחרת. לצד זאת נדרשת תאורת הכוונה לפי כל דין.

• תשובה 1: מפסק מגן ברגישות 0.03 אמפר נדרש למעגלים סופיים באתרים מקבוצות 0 ו-1, אך אין זו הדרישה המיוחדת לתאורה הכללית.
• תשובה 3: זינה צפה נדרשת לבתי תקע למכשירים חיוניים, למנורת שולחן הניתוח ולהפעלתו — ולא לתאורה הכללית.
• תשובה 4: אין דרישה שהתאורה הכללית תהיה מסוג II.

1. מפסקים אוטומטיים זעירים.
2. נתיכים בלבד (בגלל כושר ניתוק גבוה.)
3. סוג המבטח יוגדר על ידי המתכנן בהתחשב במאפיינים של המתקן הספציפי.
4. במעגלים הניזונים משנאי בהספק עד 5 קו"א-מפסקים אוטומטיים זעירים. במעגלים הניזונים משנאי בהספק מעל 5 קו"א- נתיכים.

התקנות נוקבות במפורש בסוג המבטח למעגל המזין בתי תקע בזינה צפה: כל מוליך של מעגל כזה, למעט מוליך ההארקה, יוגן באמצעות מפסק אוטומטי זעיר לפי ת"י 60898 חלק 1, או לפי ת"י 60947 חלק 2. שני התקנים הם של מפסקים אוטומטיים, ואין בתקנה זכר לנתיכים. לכך מצטרפת דרישה נוספת שמסבירה מדוע דווקא מפסק: בעת שימוט של הגנת מוליך כלשהו ינותקו יחדיו מהזינה כל מוליכי אותו מעגל — פעולה שנתיך אינו יכול לבצע, שכן הוא מפסיק את המוליך שבו הוא מותקן בלבד.

• תשובה 2: נתיכים אינם נזכרים בתקנה, ואינם יכולים לקיים את הדרישה לניתוק בו-זמני של כל מוליכי המעגל.
• תשובה 3: אין כאן שיקול דעת. סוג המבטח נקוב בתקנה.
• תשובה 4: אין בתקנות הבחנה לפי הספק השנאי לעניין סוג המבטח. הספק השנאי מוגבל בין 1 ל-10 קו"א, אך אין לכך קשר לסוג ההגנה.

1. הגדרת קבוצת השימוש תיקבע בהתאם לתשתית החשמל שהותקנה על ידי קבלן החשמל.
2. הגדרת קבוצת השימוש תיקבע בהתאם לצרכי הצוות הרפואי המשתמש באתר.
3. הגדרת קבוצת השימוש תיקבע בהתאם להנחיות הבודק של האתר הרפואי.
4. הגדרת קבוצת השימוש תיקבע בהתאם להחלטתו הבלעדית של מתכנן החשמל.

התקנות קובעות שלוש קבוצות שימוש לפי מה שנעשה באתר בפועל: קבוצה 0 כשאין שימוש במכשיר רפואי חשמלי או שהמטופל אינו בא איתו במגע, קבוצה 1 כשמופעלים מכשירים רפואיים חשמליים שהפסקתם אינה מסכנת, וקבוצה 2 כשמופעל מכשיר חיוני לחיי המטופל. בסוף התקנה נקבע במפורש שסיווג השימוש בכל אתר רפואי ייקבע באחריות המשתמש באתר — כלומר הצוות הרפואי, ולא המתכנן, הקבלן או הבודק. במקרה שבשאלה, חדרי טיפול בלי ציוד רפואי חשמלי המוזן מן הרשת והמשרדים נכנסים לקבוצה 0.

• תשובה 1: התשתית נגזרת מן הסיווג ולא להפך. קבלן החשמל מבצע את מה שתוכנן לפי קבוצת השימוש שנקבעה.
• תשובה 3: הבודק בודק התאמה לסיווג שנקבע, ואינו קובע אותו.
• תשובה 4: המתכנן מתכנן לפי הסיווג. האחריות לסיווג מוטלת על המשתמש באתר.

1. שיטת (TN-S) ושיטת (IT.)
2. שיטת (TN-C-S)ושיטת (TT.)
3. שיטת (TN-S) ושיטת (TT.)
4. לא ייתכן מצב שבו תהיה יותר משיטת הגנה אחת בלוח חשמל זה.

באתר מקבוצה 2 קיימים במקביל שני סוגי מעגלים: מעגלים המחייבים זינה צפה (IT) דרך שנאי מבדל — שתי זינות צפות לפחות לכל חדר — ולצדם מעגלים המוזנים בזינה בעלת הארקת שיטה, כגון מערכת רנטגן, מכשיר מעל 5 קו"א ומכשיר לא רפואי. הארקת השיטה במבנה כזה היא TN-S, ולכן הצירוף האפשרי בלוח הוא TN-S עם IT. שני הצירופים האחרים נופלים על איסור מפורש: אין להשתמש באותו מבנה גם באיפוס וגם בהארקת הגנה.

• תשובה 2: TN-C-S הוא איפוס ו-TT הוא הארקת הגנה. שילוב שני אלה באותו מבנה אסור במפורש.
• תשובה 3: TN-S הוא איפוס ו-TT הוא הארקת הגנה. אותו איסור חל.
• תשובה 4: באתר מקבוצה 2 שילוב של זינה צפה עם זינה בעלת הארקת שיטה הוא מצב רגיל ומתוכנן.

1. אסור להתקין מפסק מחלף ידני הכולל מצב ביניים"מופסק"במקרה זה.
2. במקרה המתואר קיימים שני גנרטורים לגיבוי ולכן נדרש שבמידה ויותקן מפסק מחלף ידני הכולל מצב ביניים"מופסק" הוא יהיה מסוג ארבעה קטבים.
3. מותר להתקין מפסק מחלף ידני הכולל מצב ביניים"מופסק"כאשר שני הקווים המזינים יהיו זהים וללא העדפה לקו מסוים.
4. אסור להשתמש בו זמנית במערכת ההחלפה ידנית ובמערכת החלפה אוטומטית להזנת לוח חשמל באתר רפואי מקבוצת שימוש 2.

התקנות מחייבות בכניסה ללוח של אתר רפואי מקבוצה 2 מפסק מחלף אוטומטי, אך קובעות במפורש חריג המתיר במקומו מפסק מחלף ידני עם מצב ביניים מופסק, בהתקיים שלושה תנאים במצטבר: הלוח מוזן מלוח ראשי שקיימות בו מערכות החלפה אוטומטיות, שני הקווים המזינים זהים באמצעי הגיבוי שלהם ואין ביניהם קו מועדף, וכל קו מזין מערכת נפרדת של פסי צבירה עם שנאי מבדל אחד לפחות. בתרשים מתקיימים כל השלושה: הלוח הראשי שבמסגרת העליונה כולל את מערכות ההחלפה האוטומטיות, שני הגנרטורים זהים בהספקם ולכן שני הקווים שווי גיבוי, ובמסגרת התחתונה כל קו מזין פס צבירה נפרד עם שנאי מבדל 230/230 וולט משלו.

• תשובה 1: התקנה מתירה זאת במפורש כחריג לחובת המחלף האוטומטי.
• תשובה 2: מספר הקטבים של המחלף אינו נזכר בחריג. התנאים נוגעים ללוח המזין, לשוויון הקווים ולהפרדת פסי הצבירה עם שנאי מבדל.
• תשובה 4: החריג עצמו מותנה בכך שהלוח הראשי כולל מערכות החלפה אוטומטיות — כלומר שילוב שתי השיטות הוא בדיוק המצב שהתקנה מסדירה.

1. אסור להתקין את השנאי המופיע בתרשים להזנת בתי תקע בזינה צפה.
2. מותר להתקין את השנאי עבור זינה צפה, ובתנאי שבתי התקע יוזנו ממופעים שונים של השנאי.
3. מותר להתקין את השנאי המופיע בתרשים עבור זינה צפה, ובתנאי שיזין 6 בתי תקע לכל היותר.
4. במקרה המתואר ניתן להשתמש בזינה צפה אחת, עבור כל בתי-התקע שבסביבת המטופל

בתרשים מופיע שנאי מבדל תלת-מופעי: שלושה מופעים נכנסים ושלושה יוצאים אל הזינה הצפה. התקנות קובעות שכל זינה צפה בחדר של אתר מקבוצה 2 תהיה חד-מופעית ותוזן משנאי מבדל חד-מופעי משלה, וחוזרות על כך בהוראה נפרדת לפיה בית תקע חד-מופעי הניזון בזינה צפה יוזן משנאי מבדל חד-מופעי. שנאי תלת-מופעי פסול אפוא להזנת בתי תקע בזינה צפה, ואין זה משנה כמה בתי תקע הוא מזין. הטעם נעוץ בעצם רעיון הזינה הצפה: משגוח הבידוד מנטר מערכת חד-מופעית מבודדת מן האדמה, ושלושה מופעים באותה מערכת מגדילים את הקיבול לאדמה ואת זרם התקלה הראשונה, ומאיינים את היתרון שבזינה הצפה.

• תשובה 2: פיזור בתי התקע על מופעים שונים הוא בדיוק מה שהתקנות אוסרות. הזינה הצפה חייבת להיות חד-מופעית.
• תשובה 3: מגבלת ששת בתי התקע למעגל אכן קיימת, אך היא אינה מכשירה שנאי תלת-מופעי. הפסול כאן הוא בשנאי עצמו.
• תשובה 4: לכל מיטה או שולחן טיפולים נדרשים בתי תקע המוזנים משתי זינות צפות לפחות, ולא מזינה אחת.

1. אסור להתקין מפסק מגן לזרם דלף במקרה זה.
2. מותר להתקין מפסק מגן ובתנאי שמספר בתי התקע לא יעלה על 6.
3. מותר להתקין מפסק מגן ובתנאי שכל מעגל זינה לבית תקע יהיה בלעדי עבור בית התקע.
4. במקרה זה מותר להתקין מפסק מגן בפועל בזרם דלף שאינו עולה על 0.03 אמפר.

בתרשים מפסק המגן מותקן במהלך הזינה אל השנאי המבדל — בין פס הצבירה שבלוח לבין הראשוני של השנאי — והתקנות אוסרות זאת במפורש. הטעם מובן מתפקיד הזינה הצפה: היא נועדה להבטיח שתקלת בידוד ראשונה לא תגרום להפסקת החשמל בחדר הניתוח, וניתוק בלתי צפוי של מפסק מגן במעלה הזינה היה מבטל את ההגנה הזו בדיוק ברגע הקריטי. הגילוי בצד המשני נעשה על ידי משגוח הבידוד, המתריע בלא להפסיק את המעגל.

• תשובה 2: מגבלת ששת בתי התקע נוגעת למספר בתי התקע שמעגל בזינה צפה רשאי להזין, ואינה מתירה מפסק מגן בזינה לשנאי.
• תשובה 3: אין בתקנות תנאי של מעגל בלעדי לכל בית תקע, ובוודאי שאין בו כדי להתיר את המפסק.
• תשובה 4: רגישות של 0.03 אמפר היא הדרישה במיתקן דירתי. כאן האיסור מוחלט ואינו תלוי ברגישות.

1. ביחידת התצוגה תידלק נורית המלווה בהתראה קולית, ללא הפסקת המעגל.
2. ביחידת התצוגה תידלק נורית המלווה בהתראה קולית, ובהפסקה מידית של המעגל באופן אוטומטי.
3. ביחידת התצוגה תידלק נורית המלווה בהתראה קולית. אם התקלה לא חולפת תוך 5 שניות המעגל יופסק באופן אוטומטי.
4. ביחידת התצוגה תידלק נורית, התראה קולית תתרחש רק בתקלה נוספת ללא הפסקת המעגל.

בתרשים מסומנת תקלת בידוד ראשונה: מגע בין מוליך המופע L2 לבין ההארקה. זהו בדיוק המצב שבשבילו נבנתה הזינה הצפה — מכיוון שאין חיבור גלווני בין המשני לאדמה, תקלה ראשונה כזו אינה סוגרת לולאת זרם ואינה מסוכנת, והמערכת ממשיכה לפעול. משגוח הבידוד מזהה את הירידה בהתנגדות הבידוד מתחת לסף המכוונן ומדליק ביחידת התצוגה נורית צהובה, ובמקביל מופעלת התראה קולית. הנורית אינה ניתנת לכיבוי כל עוד התקלה לא תוקנה, ואת ההתראה הקולית מותר להשתיק בלבד. אין ניתוק אוטומטי של המעגל, שכן הפסקת חשמל בחדר רנטגן או בחדר ניתוח מסוכנת יותר מן התקלה עצמה.

• תשובה 2: אין ניתוק אוטומטי בתקלה ראשונה. זו כל תכליתה של הזינה הצפה — המשך פעולה עד לתיקון.
• תשובה 3: אין בתקנות השהיה של חמש שניות שבסופה ניתוק. המעגל ממשיך לפעול.
• תשובה 4: ההתראה הקולית מופעלת כבר בתקלה הראשונה, במקביל לנורית הצהובה, ולא רק בתקלה נוספת.

1. ניתן לכבות את הנורה ולהשתיק את ההתראה באמצעות לחיץ, עד לתיקון התקלה ע"י חשמלאי שיוזעק לאתר באופן מידי.
2. ניתן להשתיק את ההתראה באמצעות לחיץ למשך שעה אחת, אם התקלה לא תוקנה תחזור ההתראה להתריע מידי שעה.
3. ניתן להשתיק את ההתראה ולכבות את הנורה באמצעות לחיץ למשך חמש דקות לכל היותר, אם התקלה לא תוקנה תתחדש התראה מידי חמש דקות.
4. הלחצן משמש לבדיקת תקינות יחידת ההתראה, ואין אפשרות לנטרל את ההתראה החזותית והקולית עד לתיקון התקלה ע"י חשמלאי.

התקנות מפרידות בין שני מרכיבי ההתראה. הנורית הצהובה אינה ניתנת לכיבוי כל עוד התקלה לא תוקנה, והיא נכבית מאליה בלבד עם חזרת רמת הבידוד למצב תקין. ההתראה הקולית, לעומתה, ניתנת להשתקה בלחיץ — אך ההשתקה זמנית: אם התקלה לא תוקנה, ההתראה הקולית תחזור להתריע מדי שעה לכל היותר. ההיגיון שבהפרדה ברור: הצוות הרפואי אינו יכול לעבוד בחדר ניתוח כשצפצוף פועל ברציפות, אך אסור שיישכח שהמערכת פגומה.

• תשובה 1: אסור שתהיה אפשרות לכבות את הנורית כל עוד התקלה לא תוקנה. הזעקת חשמלאי אינה משנה זאת.
• תשובה 3: בשני פרטים: אין אפשרות לכבות את הנורית, ומחזור ההתראה החוזרת הוא שעה ולא חמש דקות.
• תשובה 4: לחיץ הבדיקה אכן קיים ותפקידו לדמות תקלה, אך זו הוראה נפרדת. השתקת ההתראה הקולית מותרת במפורש.

1. חובה להזין את גופי התאורה ממעגל המוגן באמצעות מפסק מגן.
2. אין חובה להזין את גופי התאורה ממעגל המוגן באמצעות מפסק מגן, כי הגופים יותקנו מעל לגובה 2 מטר.
3. אין חובה להזין את גופי התאורה ממעגל המוגן באמצעות מפסק מגן, כי הם מסוג בידוד כפול.
4. מפסק מגן במקרה זה יהיה עם זרם הפעלה שאינו עולה על 0.3 אמפר.

הכלל באתר מקבוצה 1 הוא הגנה נוספת במפסק מגן לכל מעגל סופי המוזן בזינה בעלת הארקת שיטה. לצדו קבועים שני פטורים חלופיים: מכשירים ומנורות קבועים מסוג II, או מכשירים ומנורות קבועים המותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים. גופי התאורה שבשאלה הם בעלי בידוד כפול, ולכן חל עליהם הפטור הראשון. הגובה, 2.2 מטר, נמוך מן הסף של 2.5 מטר ואינו יכול לשמש נימוק.

• תשובה 1: קיים פטור מפורש לגופי תאורה קבועים מסוג II, וגופי התאורה שבשאלה הם בעלי בידוד כפול.
• תשובה 2: הפטור לפי גובה מתחיל מעל 2.5 מטר. גובה 2.2 מטר אינו עומד בו.
• תשובה 4: 0.3 אמפר הוא זרם ההפעלה למעגלים מעל 32 אמפר. עשרה גופים של 30 וואט הם עומס זעיר, ובכל מקרה חל כאן הפטור.

1. אסור להזין בתי תקע ותאורה משדה אחד משותף.
2. אסור להשתמש בפחת מסוג זה להגנה על שדה.
3. סך בתי התקע המוזנים משדה זה עולה על המותר.
4. סך המעגלים הסופיים שהותקנו בשדה זה עולה על המותר.

בשדה שבתרשים מפסק מגן אחד — 40 אמפר, 30 מיליאמפר — מגן על ארבעה מעגלים סופיים חד-מופעיים: מעגל תאורה בהגנת C10 ושלושה מעגלי בתי תקע בהגנת C16. התקנות מגבילות במפורש את מספר המעגלים שמפסק מגן באתר רפואי מקבוצות 1 או 2 רשאי להגן עליהם: מעגל תלת-מופעי אחד בלבד, או שלושה מעגלים סופיים חד-מופעיים לכל היותר. ארבעה מעגלים חורגים אפוא מן המותר. הטעם ברור: ככל שיותר מעגלים תלויים במפסק מגן אחד, כך גדל היקף האתר הרפואי שיוחשך בשל תקלה בודדת.

• תשובה 1: אין בתקנות איסור על הזנת תאורה ובתי תקע מאותו שדה. הפסול הוא במספר המעגלים תחת מפסק המגן.
• תשובה 2: מפסק מגן ברגישות 30 מיליאמפר הוא בדיוק הנדרש באתר מקבוצה 1.
• תשובה 3: מגבלת ששת בתי התקע חלה על מעגל בזינה צפה ועל קופסת בתי תקע, ואינה מגבילה את סך בתי התקע שבשדה.

1. זוג שקעים אלו מוזנים מזינה צפה.
2. חובה להתקין לשקעים מסוג זה שילוט ונורת LED המעידים על קיום מתח במעגל המזין.
3. השקעים יכולים לשמש גם עבור מכשירי חשמל לא חיוניים, בתנאי שיותקנו בהתאם לתקנות החשמל.
4. לא יופיעו יותר מ-6 שקעים כמתואר, המוזנים ממעגל אחד.

בתמונה זוג בתי תקע אדומים, כל אחד נושא שלט המזהה את המעגל ואת הלוח, ובפינתו נורית דיודה ירוקה. שלושה מן המשפטים נתמכים ישירות בתקנות: נורית הסימון היא הסימן לכך שבתי התקע ניזונים מזינה צפה, השילוט והנורית שניהם חובה, ומעגל בזינה צפה מזין שישה בתי תקע לכל היותר. המשפט שאינו נכון הוא זה המתיר לחבר אליהם מכשירים לא חיוניים: התקנות קובעות שבאתר מקבוצה 2 תותקן זינה צפה לבתי התקע המיועדים למכשירים חיוניים, לשולחן הניתוח ולמנורת הניתוח — ואלה בלבד. בתי תקע אלה מיועדים אפוא למכשירים החיוניים, ולא לציוד שאינו חיוני שיעמיס את השנאי המבדל ויוריד את רמת הבידוד ללא צורך.

• תשובה 1: משפט נכון. נורית הסימון המעידה על קיום מתח נדרשת דווקא בבתי תקע הניזונים בזינה צפה.
• תשובה 2: משפט נכון. השילוט נדרש לכל בית תקע באתר רפואי, ונורית הסימון נדרשת לבתי תקע בזינה צפה.
• תשובה 4: : זהו משפט נכון. התקנות קובעות במפורש שמעגל בזינה צפה יזין שישה בתי תקע לכל היותר.

1. החשמלאי פעל בהתאם לתקנות, בתנאי שבתי-התקע שבצבע לבן הותקנו באזור שהוגדר כאתר רפואי מקבוצת שימוש 0.
2. אין דרישה מפורשת בתקנות החשמל לסימון בתי תקע שהותקנו מחוץ לסביבת המטופל. מומלץ לשלט את בתי התקע האמורים בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.
3. בהתאם לתקנות החשמל, חובה לסמן את כל בתי התקע באתר רפואי מכל קבוצות השימוש, ולכן החשמלאי לא פעל נכון.
4. בהתאם לתקנות החשמל, נדרש במפורש לשלט רק בתי תקע הכוללים נורת LED שמעידה על קיום מתח במעגל המזין, ולכן החשמלאי פעל נכון.

התקנות קובעות חובת סימון גורפת: כל בית תקע באתר רפואי יסומן בסימון אחיד, ברור ובר-קיימא המאפשר לזהות את מספר המעגל ואת מקור זינתו. החובה אינה מותנית בקבוצת השימוש, בצבע בית התקע או במיקומו ביחס לסביבת המטופל, ואינה מוגבלת לבתי תקע הנושאים נורית סימון. בתמונה בתי התקע האדומים משולטים כנדרש ואילו הלבנים חשופים מכל סימון, ולכן החשמלאי לא פעל בהתאם לתקנות. הטעם מעשי: בעת תקלה או טיפול חייב הצוות לדעת מיד מאיזה מעגל ניזון כל בית תקע.

• תשובה 1: החובה חלה על כל בית תקע באתר רפואי, לרבות אתר מקבוצה 0.
• תשובה 2: קיימת דרישה מפורשת, והיא אינה תלויה במיקום ביחס לסביבת המטופל.
• תשובה 4: נורית הסימון היא דרישה נפרדת החלה על בתי תקע בזינה צפה. חובת השילוט רחבה ממנה וחלה על כולם.

1. בית תקע זה יוזן רק ממעגל המוזן בזינה צפה ויסומן באופן המבדיל אותו משקעים רגילים.
2. מותר להזין בית תקע זה ממעגל המוגן באמצעות מפסק מגן עם זרם דלף שאינו עולה על 0.03 אמפר.
3. שקע זה יכול לשמש לציוד רפואי חיוני וגם בלתי חיוני ובתנאי שיוזן ממעגל בזינה צפה.
4. מותר להזין שקע זה ממעגל שאינו ניזון מזינה צפה, ובתנאי שיותקן שילוט וסימון המבדיל בינו לבין שקעים אחרים שכן מוזנים בזינה צפה.

סביבת המטופל היא המרחב הסובב את מקום הימצאו של המטופל לפי המידות שבאיור שבתוספת — מטר וחצי לצדדים. בית תקע במרחק מטר אחד מן המיטה נמצא אפוא בתוך סביבת המטופל. התקנות קובעות שבאתר מקבוצה 2 בתי תקע שאינם ניזונים מזינה צפה ימוקמו מחוץ לסביבת המטופל, ובאופן שניתן יהיה להבדיל ביניהם לבין בתי התקע הניזונים בזינה צפה. מכאן שבית תקע בתוך סביבת המטופל חייב להיות מוזן מזינה צפה, ולשאת סימון המבדיל אותו מבתי תקע רגילים.

• תשובה 2: מפסק מגן הוא אמצעי הגנה מותר במעגל סופי באתר רפואי, אך הוא אינו מתיר בית תקע שאינו בזינה צפה בתוך סביבת המטופל באתר מקבוצה 2.
• תשובה 3: הזינה הצפה מותקנת לבתי תקע המיועדים למכשירים חיוניים, ולא לציוד שאינו חיוני.
• תשובה 4: זו בדיוק ההפך מלשון התקנה: בית תקע שאינו בזינה צפה חייב להימצא מחוץ לסביבת המטופל, ושילוט אינו מכשיר את מיקומו בתוכה.

1. מוליכי הארקה יכולים להיות חשופים כאשר הם עשויים מנחושת ובחתך העולה על 16 ממ"ר.
2. מוליכי הארקה יהיו בחתך מזערי של 2.5 ממ"ר, אלא אם הם חלק ממעגל המזין גוף תאורה שהותקן בגובה העולה על 1.8 מטר.
3. מוליכי הארקה יהיו בחתך מזערי של 2.5 ממ"ר, אלא אם הם חלק ממעגל המזין גוף תאורה שהותקן בגובה העולה על 2.5 מטר.
4. מוליכי הארקה יכולים להיות מאלומיניום, ובתנאי שיחוברו באמצעות נעל מתאימה למניעת שיתוך (קורוזיה.)

התקנות קובעות שלושה דברים על מוליך ההארקה באתר רפואי, וכולם מופיעים במשפט אחד: המוליך יהיה מנחושת, יהיה מבודד, וחתכו באתרים מקבוצות 1 ו-2 לא יפחת מ-2.5 ממ"ר. לצד זאת נקבע חריג יחיד: מוליך הארקה לגופי תאורה המותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים יכול שיהיה בחתך 1.5 ממ"ר. הטעם לחריג הוא שגוף תאורה בגובה כזה מצוי מחוץ להישג ידם של המטופל ושל הצוות.

• תשובה 1: מוליך הארקה באתר רפואי חייב להיות מבודד, ואין חריג לחתך גדול.
• תשובה 2: גובה ההתקנה בחריג הוא 2.5 מטרים ולא 1.80 מטרים.
• תשובה 4: מוליך ההארקה חייב להיות מנחושת. הוראת מניעת השיתוך נוגעת לחיבור מוליך השוואת הפוטנציאלים אל פריטים מאלומיניום, ולא לחומר מוליך ההארקה.

1. אמצעי המיתוג המתואר בשאלה אסור להתקנה באתר רפואי מקבוצת שימוש 2.
2. מותר להתקין את אמצעי המיתוג המתואר בשאלה ובתנאי שיותקן שילוט "זהירות-סכנה לחיי אדם-הפסקת הזינה מותרת רק לאחר קבלת אישור מגורם רפואי מוסמך."
3. מותר להתקין אמצעי מיתוג אוטומטי ולא אמצעי מיתוג ידני כמתואר בשאלה.
4. אמצעי המיתוג המתואר בשאלה או כל אמצעי מיתוג המהווה חלק מבקרת מבנה, הכוללת תוכנית הפסקות חשמל (שבה מופיעות גם המלצות על אופן הפעולה בזמן שריפה), הן באחריות כיבוי אש בלבד.

התקנות אוסרות התקנת התקן מיתוג המאפשר ניתוק מרכזי של זינת אתרים רפואיים מקבוצות 1 או 2, ומיד לאחר האיסור מציבות חריג אחד: מותר להתקין אמצעי להפסקה ידנית של הזינה לאתר במקרה של שריפה. החריג מותנה בתנאי אחד — שלט בר-קיימא בקרבת אמצעי הניתוק ובו האזהרה המדויקת: זהירות – סכנה לחיי אדם – הפסקת הזינה מותרת רק לאחר קבלת אישור מגורם רפואי מוסמך. לחצן החירום שבתמונה הוא בדיוק אמצעי כזה, ולכן מותר להתקינו בכפוף לשילוט.

• תשובה 1: האיסור מכוון להתקן מיתוג לניתוק מרכזי, ולצדו נקבע חריג מפורש המתיר אמצעי להפסקה ידנית למקרה שריפה.
• תשובה 3: התקנה מתירה דווקא אמצעי ידני. מיתוג אוטומטי לניתוק האתר הוא בדיוק הניתוק המרכזי האסור.
• תשובה 4: האחריות אינה עוברת לרשות הכבאות. התקנות מטילות את דרישת השילוט על מתכנן המיתקן ועל המתקין.

1. מוליך זה יחובר לפס PE ויהיה בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
2. מוליך זה יחובר לפס PA ויהיה בעל שטח חתך מזערי של 16ממ"ר.
3. מוליך זה יחובר לפס PA ויהיה בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
4. מוליך זה יחובר לפס PE ויהיה בעל שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.

המוליך המסומן באות C יוצא מבית מחבר שמחוץ לתחום החדר ומגיע אל שולחן הטיפולים — חלק מתכתי נגיש בסביבת המטופל. חיבור כזה אינו הארקת הגנה של מכשיר אלא השוואת פוטנציאלים מקומית נוספת, ולכן מקומו בפס PA ולא בפס PE. התקנות קובעות שבאתרים מקבוצות 1 ו-2 יותקנו בקרבת מיטת המטופל בתי מחבר PA לחיבור מכשירים מיטלטלים ולחלקי מתכת מיטלטלים, לרבות המיטה עצמה, ושמוליך PA יהיה שזור וגמיש בחתך 4 ממ"ר לפחות. תכלית ההשוואה היא לאיין הפרשי פוטנציאל בין כל מה שהמטופל נוגע בו בעת ובעונה אחת.

• תשובה 1: פס PE משמש להארקת הגנה של מעגלים ומכשירים. חלק מתכתי נגיש בסביבת המטופל מחובר לפס PA.
• תשובה 2: חתך 16 ממ"ר הוא חתך מוליך ההארקה המקשר בין פס PE שבלוח לבין פס PE/PA שבתעלת אספקה או בתיבת ביניים, ולא חתך מוליך PA בודד.
• תשובה 4: שני חלקי התשובה שגויים: הפס אינו PE והחתך אינו 16 ממ"ר.

1. סך המעגלים המוזנים בזינה צפה עולה על המותר.
2. סך כל בתי-התקע המוזנים בזינה צפה עולה על המותר.
3. סך בתי-התקע שהותקנו במעגל אחד בזינה צפה עולה על המותר.
4. כל בתי-התקע שיותקנו בסמוך למיטת טיפולים יוזנו משנאי מבדל אחד בלבד.

בתרשים יוצאים מן השנאי המבדל שלושה מעגלים: אחד למשגוח הבידוד, אחד המזין שני בתי תקע ואחד המזין שמונה. התקנות מגבילות מעגל המוזן בזינה צפה לשישה בתי תקע לכל היותר, ולכן המעגל השני חורג מן המותר. אין בתקנות מגבלה על סך בתי התקע שכל השנאי מזין — המגבלה היא לכל מעגל בנפרד, ותכליתה שתקלה במעגל אחד לא תשבית מספר גדול מדי של נקודות זינה בחדר הניתוח.

• תשובה 1: אין בתקנות מגבלה על מספר המעגלים היוצאים משנאי מבדל אחד. המגבלה על השנאי היא בהספקו — בין 1 ל-10 קו"א.
• תשובה 2: אין מגבלה על סך בתי התקע שהשנאי מזין. המגבלה נקובה לכל מעגל בנפרד.
• תשובה 4: ההפך הוא הנכון: לכל מיטה או שולחן טיפולים באתר מקבוצה 2 יותקנו בתי תקע המוזנים משתי זינות צפות לפחות.

1. שרטוט A.
2. שרטוט B.
3. שרטוט C.
4. שרטוט D.

המדידה הנדרשת היא בין הפריט המחובר לפס PA לבין הפס עצמו, וערכה לא יעלה על 0.2 אוהם. שני תנאים מבדילים בין ארבעת התרשימים: אל איזה פס מחובר מוליך המדידה, והאם הגישור בין פס PE לפס PA מנותק. התקנות דורשות שהמדידה תבוצע לאחר ניתוק הגישור בין שני הפסים, שאם לא כן הזרם יזרום גם דרך פס ה-PE והמדידה תשקר. בתרשים A המוליך האדום מחובר לפס PA והגישור בין הפסים מנותק — וזהו התרשים היחיד שבו מתקיימים שני התנאים.

• תשובה 2: בתרשים B הגישור בין פס PE לפס PA נותר מחובר, ולכן המדידה אינה מבודדת את נתיב ה-PA.
• תשובה 3: בתרשים C מוליך המדידה אינו מחובר לפס PA עצמו אלא לנקודה שבהמשך המוליך, ולכן התנגדות החיבור אל הפס אינה נכללת במדידה.
• תשובה 4: בתרשים D מוליך המדידה מחובר לפס PE. המדידה הנדרשת היא אל פס PA.

1. מוליך נחושת שזור, גמיש ומבודד בעל שטח חתך של 4 ממ"ר לפחות.
2. מוליך נחושת חד גידי מבודד בעל שטח חתך של 4 ממ"ר לפחות.
3. מוליך נחושת רב גידי חשוף או מבודד בעל שטח חתך של 16 ממ"ר לפחות.
4. מוליך נחושת שזור, גמיש ומבודד בעל שטח חתך של 16 ממ"ר לפחות.

האבזר שבתמונה הוא בית מחבר PA — המחבר המותקן בקרבת מיטת המטופל לחיבור מכשירים מיטלטלים וחלקי מתכת נגישים. התקנות קובעות למוליך PA שלוש תכונות במשפט אחד: שזור וגמיש, בחתך 4 ממ"ר לפחות, ובעל בידוד בצבע זהה למוליך ההארקה. הגמישות אינה מקרית: המוליך מחובר לפריטים ניידים ונדרש לעמוד בכיפופים חוזרים בלא שיישבר.

• תשובה 2: מוליך חד-גידי אינו גמיש. התקנה דורשת מוליך שזור וגמיש.
• תשובה 3: המוליך חייב להיות מבודד, וחתך 16 ממ"ר שייך לגישור בין פס PE לפס PA ולחיבור פס התיבה אל הלוח.
• תשובה 4: החתך הנדרש למוליך PA הוא 4 ממ"ר ולא 16 ממ"ר.

1. המדידה תבוצע באמצעות מד-התנגדות, הערך שיתקבל לא יעלה על 0.2 אוהם.
2. המדידה תבוצע באמצעות מד-התנגדות, הערך שיתקבל לא יעלה על 1 אוהם.
3. המדידה תבוצע באמצעות מכשיר בעל זרם בדיקה של 25A, הערך שיתקבל לא יעלה על 0.2 אוהם.
4. המדידה תבוצע באמצעות מכשיר בעל זרם בדיקה של 10A, הערך שיתקבל לא יעלה על 1 אוהם.

חדר ניתוח הוא אתר מקבוצה 2. באתר כזה נמדדת התנגדות ההארקה בשיטת מדידת מפל מתח, עם זרם בדיקה בתחום של 10 עד 25 אמפר, מתח ריקם עד 12 וולט ומשך בדיקה של חמש שניות לפחות. הערך המרבי המותר בין כל פריט המחובר לפס PA לבין הפס הוא 0.2 אוהם. מד-התנגדות רגיל מותר לשימוש רק באתרים מקבוצה 1.

• תשובה 1: הערך 0.2 אוהם נכון, אך מד-התנגדות מותר באתרים מקבוצה 1 בלבד ולא בחדר ניתוח.
• תשובה 2: גם שיטת המדידה שגויה וגם הערך: הסף הוא 0.2 אוהם ולא 1 אוהם.
• תשובה 4: זרם של 10 אמפר אמנם בתחום המותר, אך הערך המרבי הוא 0.2 אוהם ולא 1 אוהם.

1. באתר מקבוצת שימוש 1, מדידה של מחברי PA יכולה להתבצע באמצעות מד התנגדות, לעומת מדידת חיבור ל-PE שתבוצע באמצעות מכשיר מדידה עם זרם בדיקה של 10A עד 25A.
2. באתר מקבוצת שימוש 1 וגם מקבוצת שימוש 2, המדידה תבוצע רק באמצעות מכשיר מדידה עם זרם בדיקה של 10A עד 25A.
3. באתר מקבוצת שימוש 2, מדידה של מחברי PA תבוצע באמצעות מכשיר מדידה עם זרם בדיקה של 10A עד 25A, לעומת מדידת חיבור ל-PE שיכולה להתבצע באמצעות מד התנגדות.
4. באתר מקבוצת שימוש 2, המדידה תבוצע באמצעות מכשיר מדידה עם זרם בדיקה של 10A עד 25A, לעומת אתר מקבוצת שימוש 1 שבו מותר להשתמש גם במד התנגדות.

ההבחנה בתקנות אינה בין מדידת PA למדידת PE אלא בין קבוצות השימוש. באתר מקבוצה 2 המדידה נעשית בשיטת מפל מתח עם זרם בדיקה של 10 עד 25 אמפר, ואילו באתרים אחרים — ובכללם קבוצה 1 — יכול שההתנגדות תימדד באמצעות מד-התנגדות. זרם בדיקה גבוה חושף התנגדות מגע ירודה שמד-התנגדות רגיל אינו מגלה, ולכן הוא נדרש דווקא באתרים שבהם המטופל מחובר למכשיר חיוני.

• תשובה 1: באתר מקבוצה 1 מותר מד-התנגדות גם למדידת PA וגם למדידת PE. אין הבחנה בין השניים.
• תשובה 2: באתר מקבוצה 1 מותר במפורש מד-התנגדות.
• תשובה 3: באתר מקבוצה 2 שיטת מפל המתח חלה על מדידות ההארקה כולן, ולא רק על מחברי PA.

1. המוליכים בכבל העובר דרך תיבת הביניים ייחתכו בתיבה ויחוברו בהמשכם באמצעות מהדק.
2. המוליכים בכבל העובר דרך תיבת הביניים יהיו שלמים לכל אורכם.
3. המוליכים בכבל העובר דרך תיבת ביניים יהיו בחתך מזערי של 4 ממ"ר ויחוברו לפס PE.
4. המוליכים בכבל העובר דרך תיבת ביניים יהיו בחתך מזערי של 2.5 ממ"ר ויחוברו לפס PE או פס PA.

התקנות מפרטות כיצד עוברים מוליכי הזינה דרך תיבת ביניים, ומבחינות בין שני מצבים. מוליכים בכבל ייחתכו בתיבה ויחוברו להמשכם באמצעות מהדקים; ואילו מוליכים מבודדים שאינם בכבל יכולים לעבור דרך התיבה בלא חיתוך. הכבל שבתרשים מסומן בצבע ירוק ומוגדר ככבל, ולכן חלה עליו החלופה הראשונה. הטעם מעשי: תיבת הביניים היא נקודת המדידה והבדיקה של האתר, וחיתוך הכבל אל מהדקים מאפשר לנתק כל מעגל, למדוד אותו בנפרד ולזהות את שיוכו.

• תשובה 2: מעבר בלא חיתוך מותר למוליכים מבודדים שאינם בכבל, ולא לכבל.
• תשובה 3: התקנה אינה קובעת חתך מזערי למוליכי הכבל, ורק מוליכי ההארקה שבתיבה מחוברים לפס PE.
• תשובה 4: מוליכי הזינה אינם מתחברים לפס PE או PA. רק מוליכי ההארקה מתחברים לפס PE.

1. שרטוט A.
2. שרטוט B.
3. שרטוט C.
4. שרטוט D.

התקנות מגדירות במדויק את שתי נקודות המדידה: פס PE שבלוח הזינה מצד אחד, ושפופרת ההארקה של בית התקע מצד שני, וההתנגדות ביניהן באתר מקבוצה 2 לא תעלה על 0.2 אוהם. לצד זאת נדרש שהמדידה תבוצע לאחר ניתוק הגישור בין פס PE לפס PA. בתרשים C המוליך האדום יוצא מפס PE שבלוח המזין — ולא מפס PE שבתיבת הביניים — והגישור בתיבת הביניים מנותק. זהו התרשים היחיד שבו מתקיימים שני התנאים גם יחד.

• תשובה 1: בתרשים A המדידה נעשית מפס PE שבתיבת הביניים, ואילו התקנה מציבה את נקודת המדידה בפס PE שבלוח הזינה.
• תשובה 2: בתרשים B נקודת המדידה נכונה, אך הגישור בין פס PE לפס PA בתיבת הביניים נותר מחובר.
• תשובה 4: בתרשים D המדידה נעשית מפס PE שבתיבת הביניים ולא מלוח הזינה.

1. שרטוט A.
2. שרטוט B.
3. שרטוט C.
4. שרטוט D.

חיבור הארקות תקין בתיבת ביניים מורכב משלושה חיבורים, וכולם מתקיימים רק בתרשים D. ראשית, פס PE ופס PA שבתיבה מגושרים ביניהם בגישור הניתן לפירוק בכלים בלבד. שנית, מוליך ההארקה של בית התקע מגיע אל פס PE — שכן זו הארקת הגנה של מעגל. שלישית, בית מחבר ה-PA שבאתר מגיע אל פס PA — שכן זו השוואת פוטנציאלים ולא הארקת מעגל. ההפרדה בין שני הפסים היא שמאפשרת לנתק את הגישור ולמדוד כל נתיב בנפרד.

• תשובה 1: בתרשים A אין גישור בין פס PE לפס PA, וחיבורי ההארקה אינם מגיעים לפסים הנכונים.
• תשובה 2: בתרשים B מוליך ההארקה של בית התקע מחובר לפס PA במקום לפס PE.
• תשובה 3: בתרשים C מוליך בית מחבר ה-PA מחובר לפס PE במקום לפס PA.

1. נדרש לסמן את כל המוליכים בתיבה ללא יוצא מן הכלל.
2. נדרש לסמן רק את מוליכי הארקה PE.
3. נדרש לסמן רק את המוליכים המתחברים לפס PE ולפס PA.
4. נדרש לסמן רק מוליכי מעגלים המותקנים בצינור, לא נדרש סימון של מוליכים בכבל ובתנאי שהכבל מסומן בשני קצותיו.

התקנות קובעות דרישת סימון גורפת בתיבת הביניים: כל קצה מוליך בתיבה, לרבות מוליך הארקה ומוליך PA, יסומן לפי שיוכו. הנוסח מפורש בשתי דרכים — במילה כל, ובתוספת המילה לרבות, המרחיבה את החובה גם אל המוליכים שלכאורה היו נחשבים לחריגים. הטעם מעשי: תיבת הביניים היא הצומת שבו מתרכזים מעגלים מכמה אתרים, וזיהוי מיידי של כל מוליך הוא תנאי לבדיקה ולתחזוקה בטוחה.

• תשובה 2: מוליכי ההארקה נזכרים בתקנה כתוספת לחובה הכללית, ולא כמיצויה.
• תשובה 3: החובה חלה על כל קצה מוליך בתיבה, ולא רק על המתחברים לפסי ההארקה.
• תשובה 4: אין בתקנות הבחנה בין מוליך בצינור לבין מוליך בכבל לעניין הסימון.

1. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
2. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 10 ממ"ר.
3. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.
4. מוליך חשוף בעל שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.

המוליך הצהוב שבתרשים מחבר את פס PE שבלוח המזין אל פס PE שבתיבת הביניים. זהו החיבור הראשי שדרכו עוברת כל תקלת הארקה של האתר אל הלוח, ולכן התקנות מייחדות לו הוראה משלו: מוליך הארקה מבודד בחתך 16 ממ"ר לפחות. החתך הגדול נחוץ כדי שההתנגדות הכוללת עד לשפופרת ההארקה של כל בית תקע לא תעלה על 0.2 אוהם.

• תשובה 1: 4 ממ"ר הוא חתכו של מוליך PA המחבר פריט בודד אל פס PA.
• תשובה 2: 10 ממ"ר אינו ערך המופיע בתקנה.
• תשובה 4: המוליך חייב להיות מבודד. אין באתר רפואי היתר למוליך הארקה חשוף.

1. מוליך בעל שטח חתך מזערי של 25 ממ ר."
2. מוליך בעל שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.
3. מוליך בעל שטח חתך מזערי של 10 ממ"ר.
4. מוליך בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.

המוליך הצהוב שבתרשים הוא הגישור שבין פס PE לפס PA בתוך תיבת הביניים. התקנות קובעות לגישור זה חתך של 16 ממ"ר לפחות, ומוסיפות תנאי ייחודי: הגישור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד. שני הדברים קשורים זה בזה — הגישור מפורק לצורך מדידות ההתנגדות הנדרשות באתר, ולכן הוא חייב להיות נגיש; ובעת פעולה רגילה הוא נושא זרם תקלה ולכן חתכו גדול.

• תשובה 1: 25 ממ"ר אינו ערך המופיע בתקנה.
• תשובה 3: 10 ממ"ר אינו ערך המופיע בתקנה.
• תשובה 4: 4 ממ"ר הוא חתכו של מוליך PA המחבר פריט בודד אל פס PA, ולא של הגישור בין שני הפסים.

1. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 2.5 ממ"ר.
2. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
3. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.
4. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 10 ממ"ר.

המוליכים הצהובים שבתרשים יוצאים מפס PA שבתיבת הביניים אל בתי המחבר להשוואת פוטנציאלים שבחדר. אלה מוליכי PA, ולהם קובעות התקנות שלוש תכונות: שזורים וגמישים, בחתך 4 ממ"ר לפחות, ובעלי בידוד בצבע זהה למוליך ההארקה. בנוסף נדרש שיהיו קצרים ככל האפשר ונפרדים לכל פריט, כדי שניתוק פריט אחד לא ינתק את האחרים.

• תשובה 1: 2.5 ממ"ר הוא החתך המזערי של מוליך הארקה למעגל באתר רפואי, ולא של מוליך PA.
• תשובה 3: 16 ממ"ר הוא חתך הגישור בין פס PE לפס PA וחתך החיבור אל הלוח.
• תשובה 4: 10 ממ"ר אינו ערך המופיע בתקנה.

1. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 2.5 ממ"ר.
2. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
3. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.
4. מוליך מבודד בעל שטח חתך מזערי של 10 ממ"ר.

המוליך הצהוב הוא מוליך ההארקה של המעגל המזין את בית התקע — יוצא מפס PE שבתיבת הביניים ומגיע אל בית התקע. לכל מעגל יש מוליך הארקה משלו, וחתכו באתרים מקבוצות 1 ו-2 לא יפחת מ-2.5 ממ"ר. החריג היחיד לחתך זה הוא מוליך הארקה לגופי תאורה המותקנים בגובה העולה על 2.5 מטרים, שם מותר 1.5 ממ"ר; בית תקע אינו נכנס לחריג.

• תשובה 2: 4 ממ"ר הוא חתכו של מוליך PA, ולא של מוליך הארקה של מעגל.
• תשובה 3: 16 ממ"ר הוא חתך הגישור בין הפסים וחתך החיבור אל הלוח.
• תשובה 4: 10 ממ"ר אינו ערך המופיע בתקנה.

1. מוליך נחושת שזור ומבודד בעל שטח חתך מזערי של 2.5 ממ"ר.
2. מוליך נחושת שזור ומבודד בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
3. מוליך נחושת רב-גידי ומבודד בעל שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.
4. מוליך נחושת חד-גידי ומבודד בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.

בתעלת אספקה מותקן פס משותף PE/PA, והתקנות מונות בפירוט את הפריטים המתחברים אליו ואת החתך הנדרש לכל אחד. המוליכים הצהובים שבתרשים מגיעים אל בתי המחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית — המשולשים שמעל התעלה — ולהם נקבע חתך 4 ממ"ר לפחות. מוליך PA הוא לפי הגדרתו שזור וגמיש ובעל בידוד בצבע זהה למוליך ההארקה, שכן הוא מחובר לפריטים ניידים בסביבת המטופל.

• תשובה 1: 2.5 ממ"ר הוא החתך למהדקי ההארקה של בתי התקע שבתעלה, ולא לבתי המחבר להשוואת פוטנציאלים.
• תשובה 3: 16 ממ"ר הוא חתך מוליך ה-PE המחבר את פס הלוח אל פס PE/PA שבתעלה.
• תשובה 4: מוליך PA חייב להיות שזור וגמיש, ולא חד-גידי.

1. מוליך נחושת חד גידי ומבודד בעל שטח חתך מזערי של 2.5 ממ"ר.
2. מוליך נחושת שזור ומבודד בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
3. מוליך נחושת שזור ומבודד בעל שטח חתך מזערי של 1.5 ממ"ר.
4. מוליך נחושת חד גידי ומבודד בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.

המוליכים הצהובים שבתרשים מחברים את פס PE/PA שבתעלה אל מהדקי ההארקה של בתי התקע המותקנים בה. התקנות קובעות לחיבור זה חתך של 2.5 ממ"ר לפחות — נמוך מן החתך הנדרש לבתי המחבר להשוואת פוטנציאלים ולמעטפת התעלה, שהוא 4 ממ"ר. ההבחנה עקבית עם החתך המזערי הכללי למוליך הארקה של מעגל באתר רפואי, שאף הוא 2.5 ממ"ר.

• תשובה 2: 4 ממ"ר הוא החתך לבתי המחבר להשוואת פוטנציאלים ולמעטפת התעלה, ולא למהדקי ההארקה של בתי התקע.
• תשובה 3: 1.5 ממ"ר מותר רק למוליך הארקה של גוף תאורה המותקן בגובה העולה על 2.5 מטרים.
• תשובה 4: החתך הנדרש הוא 2.5 ממ"ר ולא 4 ממ"ר.

1. מוליך נחושת מבודד בעל שטח חתך מזערי של 2.5 ממ"ר.
2. מוליך נחושת מבודד בעל שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
3. מוליך נחושת מבודד בעל שטח חתך מזערי של 10 ממ"ר.
4. מוליך נחושת מבודד בעל שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.

המוליך הצהוב שבתרשים מחבר את פס PE/PA שבתעלה אל מעטפת התעלה המתכתית עצמה. התקנות מונות את המעטפת, לרבות כל קטע של הכיסוי החזיתי, כאחד הפריטים המתחברים אל הפס, וקובעות לה חתך של 4 ממ"ר לפחות. הדגש על כל קטע של הכיסוי אינו מקרי: הכיסוי החזיתי מפורק בעת תחזוקה, וכל קטע שלו חייב הארקה עצמאית כדי שלא יישאר חלק מתכתי נגיש בלא הארקה.

• תשובה 1: 2.5 ממ"ר הוא החתך למהדקי ההארקה של בתי התקע שבתעלה.
• תשובה 3: 10 ממ"ר אינו ערך המופיע בתקנה.
• תשובה 4: 16 ממ"ר הוא חתך מוליך ה-PE המחבר את פס PE שבלוח אל פס PE/PA שבתעלה.

1. תרשים A.
2. תרשים B.
3. תרשים C.
4. תרשים D.

לתעלת אספקה קובעות התקנות נקודת מדידה משלה, שונה מזו שבתיבת ביניים: ההתנגדות נמדדת בין מהדק הכניסה לתעלה של מוליך ה-PE — הנקודה שבה מגיע מוליך ההארקה מן הלוח אל פס PE/PA — לבין מגעת ההארקה של בית תקע כלשהו או של חלק מתכתי נגיש כלשהו, וערכה לא יעלה על 0.2 אוהם. בתרשים C מוליך המדידה האדום מחובר בדיוק לנקודת הכניסה שבקצה השמאלי של הפס, שממנה יוצא החץ אל פס PE שבלוח, והמוליך השני מגיע אל מחבר ה-PA הנמדד. זהו התרשים היחיד המקיים את שתי נקודות המדידה שבתקנה.

• תשובה 1: בתרשים A מוליך המדידה מחובר לנקודה שרירותית על הפס, סמוך למחבר הנמדד, ולא למהדק הכניסה של מוליך ה-PE. מדידה כזו מדלגת על רוב אורך הפס.
• תשובה 2: בתרשים B נמדדת ההתנגדות בין שני מחברי PA זה לזה, ואין בכך כדי לקיים את הדרישה שבתקנה.
• תשובה 4: בתרשים D מוליך המדידה מחובר לנקודת חיבור אחרת שעל הפס ולא למהדק הכניסה.

1. תרשים A.
2. תרשים B.
3. תרשים C.
4. תרשים D.

חיבור תקין של תעלת אספקה ללוח מורכב משלושה מרכיבים. ראשית, לכל מעגל יוצא מן הלוח מוליך הארקה משלו, המחובר בלוח לפס PE ובתעלה לפס PE/PA. שנית, נוסף על כך מותקן מוליך PE מבודד בחתך 16 ממ"ר לפחות בין פס PE שבלוח לבין פס PE/PA שבתעלה. שלישית, מהדק ההארקה של בית התקע מתחבר אל פס PE/PA שבתעלה, ולא ישירות אל מוליך הזינה. תרשים D הוא היחיד שבו שני מוליכי הארקה נפרדים מגיעים מן הלוח אל הפס, והארקת בית התקע יוצאת מן הפס.

• תשובה 1: בתרשים A מוליך ההארקה של המעגל עובר ישירות אל בית התקע ואינו מתחבר לפס PE/PA.
• תשובה 2: בתרשים B מוליך ההארקה עובר דרך המהדקים אל בית התקע ומדלג על פס PE/PA.
• תשובה 3: בתרשים C הארקת בית התקע אינה יוצאת מפס PE/PA אלא ממוליך העובר לצדו.

1. 6 ממ"ר.
2. 10 ממ"ר.
3. 2.5 ממ"ר.
4. 16 ממ"ר.

המוליך המסומן בשרטוט בצהוב-ירוק הוא הגישור בין פס PA לבין פס PE שבלוח החלוקה. תקנות המיתקנים באתרים רפואיים קובעות שהפס יהיה עשוי נחושת בחתך 6 על 4 מילימטרים לפחות, יותקן בקרבת פס PE ויגושר אליו באמצעות מוליך יחיד מבודד בחתך 16 ממ"ר לפחות, וכן שהגישור יהיה נוח לגישה וניתן לפירוק באמצעות כלים בלבד. הפירוק נדרש כדי לאפשר את הבדיקה התקופתית של השוואת הפוטנציאלים לאחר ניתוק הגישור.

• תשובה 1: 6 ממ"ר הוא החתך המזערי למוליך שבין פס PE הקרוב לבין פס PE/PA שבקופסת בתי תקע
• תשובה 2: 10 ממ"ר אינו מופיע בהקשר זה בתקנות.
• תשובה 3: 2.5 ממ"ר הוא החתך המזערי למוליך הארקה באתרים מקבוצות 1 ו-2.

1. שטח חתך מזערי של 2.5 ממ"ר.
2. שטח חתך מזערי של 4 ממ"ר.
3. שטח חתך מזערי של 6 ממ"ר.
4. שטח חתך מזערי של 16 ממ"ר.

המוליך המחבר פריט ציוד אל פס PA הוא מוליך PA, ותקנות המיתקנים באתרים רפואיים קובעות לו דרישות מפורשות: הוא יהיה שזור וגמיש, בחתך 4 ממ"ר לפחות, ובעל בידוד בצבע זהה למוליך הארקה. עוד נדרש שמוליכי PA יהיו קצרים ככל האפשר ונפרדים לכל פריט, ושההתנגדות בין כל פריט לבין הפס לא תעלה על 0.2 אוהם. שולחן הניתוח נמנה עם הפריטים המחוברים אל פס PA.

• תשובה 1: 2.5 ממ"ר הוא החתך המזערי למוליך הארקה (PE) באתרים מקבוצות 1 ו-2, לא למוליך PA.
• תשובה 3: 6 ממ"ר אינו החתך שנקבע למוליך PA.
• תשובה 4: 16 ממ"ר הוא חתך הגישור שבין פס PA לפס PE, לא מוליך PA לפריט.

1. א.'
2. ב.'
3. ג.'
4. ד.'

תקנה 24(א) קובעת שני קצוות לסדר המדורים בתעלת אספקה: התיול למתח נמוך ימוקם בחלק העליון של התעלה, והצנרת לגזים ולנוזלים תמוקם בחלק התחתון. מדור המתח הנמוך מאוד, המשמש תקשורת והעברת נתונים, אינו כבול לקצה מסוים ונותר באמצע. בחלופה א׳ מדור החשמל למעלה ומדור הגזים הרפואיים למטה, ושני התנאים מתקיימים. הטעם להרחקה הוא שדליפת גז או נוזל תזרום כלפי מטה ולא אל התיול, ושתקלה חשמלית לא תתרחש מתחת לצנרת הגזים.

• תשובה 2: בחלופה ב׳ מדור החשמל נמצא באמצע ולא בחלק העליון, בניגוד לתקנה 24(א).
• תשובה 3: בחלופה ג׳ מדור הגזים הרפואיים נמצא בחלק העליון ומדור החשמל באמצע — היפוך גמור של שתי הדרישות.
• תשובה 4: בחלופה ד׳ מדור הגזים נמצא באמצע ולא בחלק התחתון, ומדור המתח הנמוך מאוד דחוק מתחתיו.

1. 2.5 ממ"ר.
2. 1.5 ממ"ר.
3. 4 ממ"ר.
4. 1 ממ"ר.

תקנות המיתקנים באתרים רפואיים מפרטות שלושה חתכים שונים למוליכי ההארקה שבתעלת אספקה: 2.5 ממ"ר למהדקי ההארקה של בתי התקע שבתעלה, 4 ממ"ר למהדקי בית המחבר להשוואת פוטנציאלים מקומית, ו-4 ממ"ר למעטפת התעלה לרבות כל קטע של הכיסוי החזיתי. השאלה עוסקת במעטפת התעלה, ולכן החתך הנדרש הוא 4 ממ"ר.

• תשובה 1: 2.5 ממ"ר הוא החתך למהדקי ההארקה של בתי התקע שבתעלה ולא למעטפת
• תשובה 2: 1.5 ממ"ר מותר רק למוליך הארקה של גופי תאורה בגובה העולה על 2.5 מטרים.
• תשובה 4: מוליך בחתך מילימטר רבוע אחד אינו מופיע בתקנות אלה.

1. בקר מערכות ההחלפה ייתן פקודת החלפה כעבור 0.6 שניות. הזינה תעבור לקו החלופי מיד וללא השהייה.
2. לא נדרש שום שינוי. המערכת תמשיך להיות מוזנת מהקו הפעיל.
3. בקר מערכות ההחלפה ייתן פקודת החלפה מידית להעברת הזינה לקו החלופי ללא השהייה.
4. תבוצע החלפה בהשהיה של 0.2 עד 1 שנייה בין פקודת הניתוק של קו אחד ולבין פקודת החיבור של הקו האחר.

המתח הנמדד בקו הפעיל הוא 178 וולט. הסף שבתקנות הוא נפילה העולה על 30 אחוזים ממתח המופע הנקוב, כלומר ירידה אל מתחת ל-161 וולט. 178 וולט הם נפילה של כ-22.6 אחוזים בלבד, שאינה מגיעה לסף. לכן המפסק המחלף אינו נדרש לפעול, והמערכת ממשיכה להיות מוזנת מן הקו הפעיל, אף שהמתח בקו הגיבוי טוב יותר. מטרת הסף הרחב היא למנוע החלפות מיותרות, שכל אחת מהן מפסיקה את הזינה לזמן קצר ומסכנת את המכשור הרפואי.

• תשובה 1: 0.6 שנייה הן זמן המינימום שמתחתיו נפילה אינה גורמת להחלפה, ולא זמן המתנה לפני מתן פקודה.
• תשובה 3: כל החלפה מבוצעת בהשהיה ולא באופן מיידי.
• תשובה 4: ההשהיה נכונה כשלעצמה, אך תנאי ההחלפה אינו מתקיים כאן.

1. בכל מקרה, נדרש להזין כל אחד משני החדרים באמצעות שני שנאים (כלומר ארבעה שנאים בסה"כ.)
2. בכל מקרה, נדרש להזין את שני החדרים באמצעות שני שנאים (כלומר שני שנאים בסה"כ.)
3. מותר להזין את שני החדרים באמצעות שני שנאים בתנאי ששטחם אינו עולה על 40 ממ"ר.
4. מותר להזין את שני החדרים באמצעות שני שנאים בהתאם לקביעת המזמין ובתנאי שהחדרים קשורים ביניהם מבחינת תפקודם הרפואי.

תקנות המיתקנים באתרים רפואיים מגדירות אתר רפואי כחדר או כמערך חדרים, ומגדירות מערך חדרים ככמה חדרים סמוכים המשמשים למטרה רפואית משותפת או המשתמשים במכשור רפואי משותף. שני חדרי טיפול נמרץ צמודים יכולים להיחשב מערך חדרים אחד אם הם קשורים ביניהם מבחינת תפקודם הרפואי, ואז די בשני קווי זינה, כלומר בשני שנאים, לשניהם יחד. ההכרעה בשאלה אם מדובר במערך אחד נעשית בתכנון ובהתאם לצורכי המזמין ולתפקוד הרפואי של החדרים.

• תשובה 1: אם שני החדרים מהווים מערך חדרים אחד, די בשני קווי זינה לשניהם.
• תשובה 2: אם אין קשר תפקודי בין החדרים, כל אחד מהם הוא אתר רפואי נפרד וטעון שני קווי זינה משלו.
• תשובה 3: אין בתקנות תנאי שטח לעניין זה, ו-40 ממ"ר אינו יחידת שטח של חדר.

1. במקרה זה חובה לחבר את מתח הפיקוד לפני המפסקים הראשיים.
2. נדרש לחבר את מתח הפיקוד אחרי המגענים.
3. מתח הפיקוד חייב להיות מוזן ממקור אספקה אחר כגון מערכת אל-פסק.
4. מתח הפיקוד חובר בצורה נכונה.

בתרשים זה ההחלפה בפועל נעשית בשני מגענים, KE ו-KG, ואילו המפסקים הראשיים QE ו-QG הם מפסקי ניתוק ידניים שבמעלה הזינה. מתח הפיקוד של הבקר נלקח בכל צד מן הנקודה שבין המפסק הראשי לבין המגען, כלומר בצד הקו של אמצעי ההחלפה. זו החיבור הנכון: הבקר חש בכל אחד ממקורות הזינה במורד מפסק הניתוק שלו, ולכן פתיחת מפסק ראשי לצורך תחזוקה מתגלה מיד וגורמת להחלפה אל המקור האחר. אילו היה מתח הפיקוד נלקח במעלה המפסק הראשי, פתיחת אותו מפסק לא הייתה מתגלה, הבקר היה ממשיך להחזיק את המגען סגור והלוח היה נשאר בלא מתח. התקנות מכריעות זאת: מותר לחבר את התקן הבקרה על קיום המתח לפני המפסק הראשי רק כאשר המפסק המחלף משמש גם מפסק ראשי. כאן ההחלפה נעשית במגענים נפרדים, והחריג אינו חל; ככלל אין להזין דבר לפני המפסק הראשי. לכן החיבור שבתרשים, אחרי המפסק הראשי ולפני המגען, נכון.

• תשובה 1: חיבור במעלה המפסקים הראשיים היה מונע מן הבקר לזהות פתיחה של מפסק ראשי
• תשובה 2: חיבור אחרי המגענים היה מנתק את מתח הפיקוד ברגע שהבקר מנתק, והבקר לא היה יכול לחזור ולחבר.
• תשובה 3: אין דרישה להזין את מתח הפיקוד ממקור שלישי; שני מקורות הזינה משמשים גם לחישה.

1. אסור להתקין את השנאי המופיע בשרטוט להזנת בתי תקע בזינה צפה.
2. מותר להתקין את השנאי עבור זינה צפה, ובתנאי שבתי התקע יוזנו ממופעים שונים של השנאי.
3. מותר להתקין את השנאי המתואר עבור זינה צפה.
4. במקרה המתואר ניתן להשתמש בזינה צפה אחת, עבור כל בתי-התקע שבסביבת המטופל

בתרשים מופיע שנאי מבדל תלת-מופעי: שלושה מופעים נכנסים ושלושה יוצאים אל הזינה הצפה, ומשגוח הבידוד מחובר לשניים מהם. התקנות קובעות שכל זינה צפה בחדר של אתר מקבוצה 2 תהיה חד-מופעית ותוזן משנאי מבדל חד-מופעי משלה, וחוזרות על כך בהוראה נפרדת: בית תקע חד-מופעי הניזון בזינה צפה יוזן משנאי מבדל חד-מופעי. מספר בתי התקע כאן — חמישה — עומד אמנם במגבלת השישה, אך אין בכך כדי להכשיר את השנאי. הפסול הוא בשנאי עצמו ולא במניין בתי התקע.

• תשובה 2: פיזור בתי התקע על מופעים שונים הוא בדיוק מה שהתקנות אוסרות. הזינה הצפה חייבת להיות חד-מופעית.
• תשובה 3: חמישה בתי תקע אכן אינם חורגים מן המותר, אך השנאי התלת-מופעי פסול להזנת בתי תקע בזינה צפה.
• תשובה 4: לכל מיטה או שולחן טיפולים נדרשים בתי תקע המוזנים משתי זינות צפות לפחות, ולא מזינה אחת.

1. על בקר מערכת ההחלפה לבצע החלפה כאשר המתח ירד מתחת ל- 164V למשך זמן העולה על 0.6 שניות, ובלבד שהמתח בקו הגיבוי תקין.
2. במקרה זה הבקר לא יבצע שום שינוי והמערכת תמשיך להיות מוזנת מהקו הפעיל. קו הגיבוי נועד להפסקת חשמל מוחלטת במתקן.
3. בקר מערכות ההחלפה ייתן התרעה קולית וחזותית במקום המאויש בדרך קבע, אך לא יבצע החלפה בין הקווים.
4. 234V מהווה מתח לא תקין במתקן רפואי מסוג 2 ועל הבקר לבצע החלפה מידית וללא תנאי.

תקנות המיתקנים באתרים רפואיים מחייבות בכניסה ללוח מפסק מחלף אוטומטי שיחליף את הזינה לקו האחר כאשר בקו הפעיל יש חוסר מתח או נפילת מתח העולה על 30 אחוזים, ובלבד שהמתח בקו האחר תקין. 30 אחוזים מתוך 234 וולט הם 70.2 וולט, ולכן סף ההחלפה הוא 163.8 וולט, כלומר כ-164 וולט. עוד נקבע שנפילה קצרה מ-0.6 שניות לא תגרום להחלפה, ומכאן שההחלפה מתבצעת רק כאשר הירידה נמשכת מעל 0.6 שניות.

• תשובה 2: קו הגיבוי נועד גם לנפילת מתח בקו הפעיל ולא רק להפסקה מוחלטת.
• תשובה 3: ההתרעה הקולית והחזותית נדרשת בנוסף להחלפה ואינה באה במקומה.
• תשובה 4: 234 וולט הוא מתח תקין; אי-התקינות מתחילה רק מתחת ל-164 וולט.

1. חובה להתקין במוצא השנאי מבטח עם הגנה בפני זרם קצר בלבד.
2. חובה להתקין במוצא השנאי מבטח עם הגנה בפני העמסת יתר בלבד.
3. חובה להתקין במוצא השנאי אמצעי להגבלת זרם הפעלה של השנאי.
4. במוצא השנאי מותרת הגנה על המעגלים הסופיים בלבד.

תקנות המיתקנים באתרים רפואיים קובעות במפורש שבמוצא שנאי הזינה הצפה מותרת הגנה על המעגלים הסופיים בלבד, ובאמצעות מפסקים אוטומטיים זעירים בלבד. הטעם הוא שמבטח כללי במוצא השנאי היה מנתק בבת אחת את כל המעגלים שהוא מזין, ובאתר רפואי מקבוצה 2 אסור שתקלה במעגל אחד תפיל את כל הזינה הצפה. ההגנה בפני קצר נדרשת דווקא בזינה אל השנאי, ואילו העמסת יתר של השנאי מטופלת בהתראה חזותית וקולית ולא בניתוק.

• תשובה 1: ההגנה בפני קצר בלבד נדרשת בזינה אל השנאי ולא במוצאו.
• תשובה 2: העמסת יתר של השנאי מטופלת בהתראה חזותית וקולית, לא במבטח במוצא
• תשובה 3: התקנות אינן דורשות אמצעי להגבלת זרם ההפעלה של השנאי במוצאו.