1. הבודק צודק לגבי הארקת הסולם אך לא נדרש להאריק את המעקה והחלונות מאחר ואינם כוללים שום הזנה חשמלית.
2. הבודק צודק לגבי הארקת הסולם והמעקה אך לא נדרש להאריק את חלונות הבית.
3. הבודק צודק לגבי הארקת כל הגופים המתכתיים שציין.
4. הבודק לא צודק, אין צורך להאריק גופים מתכתיים שאינם קשורים כלל לחשמל.

התקנות מחייבות לחבר למערכת השוואת הפוטנציאלים כל חלק מתכתי נגיש הנמצא באזור 0, באזור 1 או באזור 2 — בלי קשר לשאלה אם הוא קשור לחשמל. אזור 1 משתרע על רצועה ברוחב 2 מטרים מסביב לשפת הבריכה, ואזור 2 מוסיף עליה רצועה ברוחב 1.5 מטרים, כלומר עד 3.5 מטרים משפת הבריכה. הסולם נמצא באזור 0, המעקה במרחק 2.8 מטרים נמצא באזור 2, והחלונות במרחק 3.2 מטרים נמצאים אף הם באזור 2. שלושתם חייבים בחיבור, והבודק צודק בכל שלוש הדרישות.

• תשובה 1: הזיקה לחשמל אינה תנאי; הקריטריון היחיד הוא הימצאות באזור 0, 1 או 2.
• תשובה 2: החלונות במרחק 3.2 מטרים נמצאים בתוך אזור 2, שגבולו 3.5 מטרים, ולכן גם הם חייבים בחיבור.
• תשובה 4: ההפך הוא הנכון: החובה חלה במפורש על כל חלק מתכתי נגיש באזורים, גם בלא הזנה חשמלית.

1. הבודק צודק לגבי הארקת הסולם אך לא נדרש להאריק את המעקה והחלונות מאחר ואינם כוללים שום הזנה חשמלית.
2. הבודק צודק לגבי הארקת הסולם והמעקה אך לא נדרש להאריק את חלונות הבית.
3. הבודק צודק לגבי הארקת כל הגופים המתכתיים שציין.
4. הבודק לא צודק, אין צורך להאריק גופים מתכתיים שלא קשורים כלל לחשמל.

חובת החיבור למערכת השוואת הפוטנציאלים חלה על כל חלק מתכתי נגיש באזורים 0, 1 ו-2, וגבול אזור 2 הוא 3.5 מטרים משפת הבריכה. הסולם נמצא באזור 0, המעקה במרחק 2.0 מטרים נמצא בגבול אזור 1, והחלונות במרחק 3.0 מטרים נמצאים באזור 2. שלושתם חייבים בחיבור.

• תשובה 1: אין תנאי של זיקה לחשמל; הקריטריון הוא המיקום באזורים.
• תשובה 2: החלונות במרחק 3.0 מטרים נמצאים בתוך אזור 2 ולכן חייבים בחיבור.
• תשובה 4: החובה חלה במפורש גם על גופים מתכתיים שאינם קשורים לחשמל.

1. עליו להיות שנאי מבדל מסוג"מתח בטיחות נמוך"(SLV).
2. עליו להיות שנאי מבדל מסוג"מתח נמוך מאוד"(ELV).
3. עליו להיות שנאי מבדל מסוג"מתח ישר נמוך מאוד"(DELV).
4. עליו להיות שנאי מבדל מסוג"מתח בטיחות נמוך מאוד"(SELV).

התקנות מגדירות את אמצעי ההגנה המותרים באזורי הבריכה ונוקבות במפורש במתח בטיחות נמוך מאוד — SELV, ובלבד שמקור הזינה ממוקם מחוץ לאזורים 0, 1 ו-2. זהו סוג השנאי המבדל הנדרש להזנת גופי תאורה על שפת הבריכה.

• תשובה 1: SLV אינו מונח מוגדר בתקנות.
• תשובה 2: ELV הוא מתח נמוך מאוד ללא תכונת ההפרדה הבטיחותית הנדרשת; התקנות נוקבות ב-SELV.
• תשובה 3: DELV אינו מונח המופיע בתקנות.

1. במרחק הגדול מ-2.5 מטרים.
2. במרחק הגדול מ-3.5 מטרים.
3. אין להתקין עמודי תאורה בבריכה.
4. כל מרחק אפשרי ובלבד שהעמודים יוגנו על ידי מפסק מגן לזרם דלף.

תקנות המיתקנים בבריכה אוסרות למקם עמודי תאורה באזור 0, באזור 1 ובאזור 2. אזור 1 משתרע על רצועת שטח ברוחב שני מטרים מסביב לשפת הבריכה, ואזור 2 מוסיף עליו רצועה ברוחב מטר וחצי. סכום שתי הרצועות הוא שלושה מטרים וחצי, ולכן מותר להתקין עמודי תאורה רק במרחק הגדול מ-3.5 מטרים משפת הבריכה.

• תשובה 1: 2.5 מטרים הוא גובה האזורים ולא רוחבם.
• תשובה 3: האיסור חל על שלושת האזורים בלבד ולא על כל שטח הבריכה.
• תשובה 4: מפסק מגן אינו מתיר התקנת עמוד תאורה בתוך האזורים.

1. חשמלאי ב'.
2. חשמלאי א'.
3. שניהם טועים משום שלא ניתן להתקין משאבה טבולה באזור 0 היות והיא מחוברת קבוע ולא ניתן לשלוט בזמני הפעלתה.
4. שתי האפשרויות שהציעו החשמלאים עונות על הדרישה בחוק החשמל.

בריכת נוי היא ”בריכה“ לפי ההגדרה שבתקנות, ובאזור 0 הכלל הוא זינה במתח בטיחות נמוך מאוד שמקורו מחוץ לאזורים 0 ו-1. התקנות מתירות חריג: ציוד ייעודי המוזן במתח נמוך באזור 0, דרך בית תקע ממעגל המוגן במפסק מגן של 30 מילי-אמפר — ובלבד שאין בני אדם באזור 0 או באזור 1. החריג בנוי על הפעלה בידי אדם: המפעילים מקבלים הוראות בטיחות, וליד בית התקע נדרש שלט ”אין להפעיל את הציוד בבריכה כאשר בני אדם נמצאים בה או בקרבתה“. המשאבה שבשאלה פועלת אוטומטית, ללא מפעיל, בכל עת שיש מים עודפים, ולכן אי אפשר להבטיח שלא יימצאו אז בני אדם באזור 1. החריג אינו חל, ונותר הכלל: זינה במתח בטיחות נמוך מאוד. חשמלאי א׳ צודק.

• תשובה 1: החריג לציוד ייעודי מותנה בכך שאין בני אדם באזורים 0 ו-1 בזמן ההפעלה, ומשאבה אוטומטית אינה יכולה לקיים זאת.
• תשובה 3: מותר להתקין ציוד באזור 0, ובלבד שיוזן במתח בטיחות נמוך מאוד.
• תשובה 4: הצעת חשמלאי ב׳ נשענת על חריג שאינו חל על ציוד המופעל אוטומטית.

1. רק חשמלאי א.
2. רק חשמלאי ב.
3. אין צורך להאריק את הגדר משום שלא קיימת סכנת חדירת מתח זר דרך המעקה.
4. שניהם צודקים, ניתן לבצע בשתי הדרכים.

התקנות מחייבות לחבר גלוונית למערכת השוואת הפוטנציאלים כל חלק מתכתי נגיש של הבריכה או שנמצא באזורים 0, 1 או 2, והמעקה הוא חלק כזה. פס השוואת הפוטנציאלים וטבעת הגישור של הארקת היסוד הם שני חלקים של אותה מערכת, והם מחוברים זה לזה במוליך הארקה. לכן חיבור המעקה לכל אחד מהם משיג את המטרה.

• תשובה 1: גם חיבור לטבעת הגישור מחבר את המעקה לאותה מערכת.
• תשובה 2: גם חיבור ישיר לפס השוואת הפוטנציאלים מקיים את הדרישה.
• תשובה 3: החובה חלה על כל חלק מתכתי נגיש באזורים, בלי קשר להערכת סכנת מתח זר.

1. כאל מכשיר חשמלי רגיל, כאשר הג'קוזי ואבזרי חשמל המזינים אותו צריכים להתאים לכל הנדרש בתקנות החשמל- מעגלים סופיים.
2. כאל בריכת שחיה, כאשר הג'קוזי ואופן הזנתו מתאימים לנדרש בתקנות החשמל-מתקני חשמל בבריכה.
3. כאל מקום עם סכנת חשמול מוגברת, המחייב הזנה בשיטת הפרד מגן.
4. כל התשובות נכונות

ועדת הפירושים נשאלה במפורש כיצד יש להתייחס לג׳קוזי המסופק כיחידה אחת, וקבעה: ג׳קוזי כזה המותקן בחצר דינו כבריכה, ועליו להתאים לתקנות מיתקני החשמל בבריכה; ג׳קוזי המותקן בחדר אמבטיה דינו כאמבטיה, ועליו להתאים לתקנות המעגלים הסופיים. הג׳קוזי שבשאלה מותקן בחצר, ולכן חלות עליו תקנות הבריכות.

• תשובה 1: הוועדה קבעה שג׳קוזי בחצר דינו כבריכה, ולא כמכשיר רגיל.
• תשובה 3: אין חובה בהפרד מגן; חלות דרישות תקנות הבריכות.
• תשובה 4: רק ההתייחסות כבריכה נכונה.

1. לא, בבריכת שחייה המותקנת בבית פרטי, נדרשת בדיקה רק לאחר שינוי יסודי בבריכה עצמה.
2. אין חובה לבדוק את הבריכה באופן תקופתי, נתון לשיקולם של בעלי הבית.
3. כן, בריכת השחייה צריכה להיבדק כחלק מבדיקת המתקן הביתי אחת ל-3 שנים.
4. כן, מפני שבהתאם לתקנות נדרש לבדוק את הבריכה אחת ל-6 שנים לאחר הפעלתה.

התקנות קובעות שני מועדי בדיקה למיתקן בבריכה: לפני ההפעלה הראשונה, ואחת לשש שנים לאחר ההפעלה. הדרישה אינה מבחינה בין בריכה ציבורית לבריכה בבית פרטי, ואינה תלויה בשינוי במיתקן. בריכה שהופעלה לפני כשמונה שנים חייבת אפוא בבדיקה תקופתית.

• תשובה 1: אין פטור לבריכה בבית פרטי, והבדיקה אינה מותנית בשינוי יסודי.
• תשובה 2: הבדיקה התקופתית היא חובה שבתקנות ואינה נתונה לשיקול דעת הבעלים.
• תשובה 3: מחזור של שלוש שנים אינו המחזור שנקבע, והבדיקה אינה נבלעת בבדיקת המיתקן הביתי.

1. במרחק של לפחות 1.5 מטרים משפת הבריכה.
2. במרחק של לפחות 2.5 מטרים משפת הבריכה.
3. במרחק של לפחות 3.5 מטרים משפת הבריכה.
4. במרחק של לפחות 4.5 מטרים משפת הבריכה.

מכשיר אוטומטי להנפקת מאכלים או משקאות אסור באזורים 0, 1 ו-2, ולכן המרחק המזערי הוא הגבול החיצוני של אזור 2. אזור 1 משתרע על רצועה ברוחב שני מטרים מסביב לשפת הבריכה, ואזור 2 מוסיף עליו רצועה ברוחב מטר וחצי. סך הכול שלושה מטרים וחצי משפת הבריכה.

• תשובה 1: 1.5 מטרים הם רוחב רצועת אזור 2 בלבד, ונופלים בתוך אזור 1.
• תשובה 2: 2.5 מטרים נופלים בתוך אזור 2, שבו המכשיר אסור.
• תשובה 4: 4.5 מטרים אמנם מחוץ לאזור 2, אבל אינם המרחק המזערי. הגבול הוא 3.5 מטרים.

1. באזור 0.
2. באזור 1.
3. באזור 2.
4. מחוץ לאזור 2.

התקנות אוסרות מכשירים חשמליים אוטומטיים להנפקת מאכלים או משקאות בשלושת האזורים שסביב הבריכה — 0, 1 ו-2. מכאן שהאזור המותר הוא כל שטח שמחוץ לאזור 2.

• תשובה 1: אזור 0 הוא חלל הבריכה עצמו, ובו האיסור מוחלט.
• תשובה 2: אזור 1 כלול במפורש באיסור.
• תשובה 3: אזור 2 כלול במפורש באיסור. יש להבחין בינו לבין דוכן משקאות מאויש, שמותר באזור 2 בתנאי מרחק.

1. גוף התאורה יוזן בשיטת SELV במתח שאינו עולה על 9 וולט בזרם חילופין.
2. גוף התאורה יוזן בשיטת SELV במתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין.
3. גוף התאורה יוזן ממעגל המוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף שלא עולה על 0.03 אמפר.
4. גוף התאורה יוזן בשיטת SELV במתח שאינו עולה על 12 וולט בזרם חילופין.

גוף תאורה הטבול במים מוזן בשיטת מתח בטיחות נמוך מאוד, ומקור הזינה ממוקם מחוץ לאזורים. התקנות מגדירות מתח זה כמתח שאינו עולה על 12 וולט בזרם חילופין או 30 וולט בזרם ישר, ולכן בזרם חילופין התקרה היא 12 וולט.

• תשובה 1: 9 וולט אינו ערך המופיע בהגדרת מתח הבטיחות הנמוך מאוד.
• תשובה 2: 24 וולט חורג מן התקרה של 12 וולט בזרם חילופין שנקבעה בתקנות הבריכה.
• תשובה 3: מפסק מגן של 0.03 אמפר הוא ההגנה הנדרשת באזור 2 ובמקרים מיוחדים, ולא באזור 0 שבו נמצא גוף תאורה טבול.

1. גוף התאורה יוזן במתח נמוך בלבד.
2. גוף התאורה יתאים לדרישות ת"י 20 חלק 2.18.
3. גוף התאורה יוזן במתח נמוך ממעגל המוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף שלא עולה על 0.03 אמפר.
4. גוף התאורה יוזן במתח שלא עולה על 24 וולט בזרם חילופין.

התקנות מפנות לגוף תאורה טבול לתקן ייעודי — ת"י 20 חלק 2.18, מנורות לבריכות שחייה ולשימושים דומים — ובנוסף לזינה בשיטת מתח בטיחות נמוך מאוד. מבין ארבע האפשרויות רק ההתאמה לתקן מנוסחת נכון; שלוש האחרות מציעות שיטות זינה שאינן הנדרשות באזור 0.

• תשובה 1: מתח נמוך אסור באזור 0. הזינה היא במתח בטיחות נמוך מאוד.
• תשובה 3: מפסק מגן של 0.03 אמפר הוא ההגנה באזור 2, ואינו מתיר מתח נמוך בתוך המים.
• תשובה 4: 24 וולט חורג מן התקרה של 12 וולט בזרם חילופין.

1. אסור בכל מקרה להתקין מובל מתכתי באזור זה.
2. אין צורך להאריק את המובל המתכתי במקרה זה מפני שהכבל הוא מסוג בידוד כפול.
3. במקרה זה הארקת המובל המתכתי תלויה בהחלטת המתכנן.
4. חובה להאריק את המובל המתכתי לפה"פ במקרה זה.

התקנות קובעות כלל אחד ופשוט למובל מתכתי בסביבת בריכה: מובל מתכתי המותקן באזור 0, 1 או 2 יחובר באופן גלווני למוליך השוואת הפוטנציאלים, אלא אם כן מעליו שכבת בטון בעובי 5 ס"מ לפחות. מרחק של מטר משפת הבריכה נמצא בתוך אזור 1, ואין מעל המובל שכבת בטון. סוג הכבל ורמת הבידוד שלו אינם משנים — החובה נובעת מהיות המובל עצמו גוף מתכתי נגיש בסביבת הבריכה.

• תשובה 1: אין איסור על מובל מתכתי באזור זה. יש חובת חיבור גלווני.
• תשובה 2: בידוד הכבל מגן על הכבל. המובל המתכתי עצמו הוא גוף נגיש שעלול להתחשמל, ולכן חייב בחיבור.
• תשובה 3: מדובר בחובה שבתקנות ולא בשיקול דעת של המתכנן.

1. ביצוע השוואת פוטנציאלים יקבע ע"י המתכנן, כנדרש בתקנות החשמל-הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול.
2. אין חובה לבצע השוואת פוטנציאלים במבנה, אשר נבנה טרם מועד פרסום תקנות החשמל-הארקות יסוד.
3. ביצוע השוואת פוטנציאלים תלוי באמצעי ההגנה שייושם במבנה, אם יידרש איפוס, תבוצע השוואת פוטנציאלים.
4. חובה לבצע השוואת פוטנציאלים במבנה, כפי נדרש בתקנה 39-הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול.

בבריכה העשויה בטון מזוין או מתכת חלות הוראות תקנות הארקות היסוד, והבריכה תצויד בפס השוואת פוטנציאלים. זו חובה מוחלטת, שאינה נתונה לשיקול המתכנן, אינה תלויה בשיטת ההגנה שנבחרה, ואינה מותנית בקיומה של הארקת יסוד במבנה הישן. כל חלק מתכתי נגיש באזורים 0, 1 ו-2 יחובר גלוונית למערכת השוואת הפוטנציאלים.

• תשובה 1: ההשוואה אינה נתונה לשיקול דעת המתכנן. היא חובה מפורשת בתקנות הבריכה.
• תשובה 2: מועד בניית המבנה אינו פוטר. התקנות חלות על המיתקן בבריכה, והעדר הארקת יסוד במבנה אינו עילה לוותר על השוואת הפוטנציאלים.
• תשובה 3: החובה אינה נגזרת מאמצעי ההגנה שנבחר. היא חלה על הבריכה בשל היותה עשויה בטון מזוין או מתכת.

1. גוף התאורה יכלול שנאי אינטגרלי למתח נמוך מאוד ויהיה בעל דרגת הגנה מתאימה.
2. גוף התאורה יוזן ממעגל המוגן באמצעות מפסק מגן לזרם דלף שאינו עולה על 0.03 אמפר.
3. אסור בשום מקרה להתקין גוף תאורה במקום המסומן.
4. גוף התאורה יוזן במתח בטיחות נמוך מאוד (SELV) ומקור הזינה יהיה במרחק העולה על 3.5 מטר מהבריכה.

הסימון בשרטוט נמצא בחלל שמעל המים, בתוך גובה 2.5 המטרים — כלומר באזור 1. באזור זה קובעות התקנות מסלול אחד בלבד: זינה במתח בטיחות נמוך מאוד, ובתנאי מפורש שמקור הזינה ימוקם מחוץ לאזורים. גבולו החיצוני של אזור 2 הוא שני מטרים ועוד מטר וחצי, כלומר שלושה מטרים וחצי משפת הבריכה, ולכן מקור הזינה חייב להימצא מעבר למרחק זה.

• תשובה 1: שנאי אינטגרלי בתוך גוף התאורה מציב את מקור הזינה בתוך אזור 1, בניגוד לתנאי המפורש שהמקור יימצא מחוץ לאזורים.
• תשובה 2: הגנה במפסק מגן של 0.03 אמפר היא מסלול המותר באזור 2, ולא באזור 1.
• תשובה 3: האיסור המוחלט חל על ציוד שאינו מוזן במתח בטיחות נמוך מאוד. במתח כזה ההתקנה מותרת.

1. הגובה המזערי הנדרש במקרה זה הוא 2.5 מטר.
2. הגובה המזערי הנדרש במקרה זה הוא 3.0 מטר.
3. הגובה המזערי הנדרש במקרה זה הוא 3.5 מטר.
4. הגובה המזערי הנדרש במקרה זה הוא 4.0 מטר.

אזור 0 מסתיים בשפת הבריכה, כאן בגובה מטר אחד מן הקרקע. אזור 1 הוא החלל שמעליו בגובה 2.5 מטרים, ולכן ראשו נמצא ב-3.5 מטרים מן הקרקע (1 ועוד 2.5). גוף תאורה המוזן במתח נמוך אינו מותר באזור 1, שבו מותרת זינה במתח בטיחות נמוך מאוד בלבד, ולכן התקרה חייבת להיות מעל 3.5 מטרים.

• תשובה 1: 2.5 מטר הוא גובה אזור 1 מעל שפת הבריכה, ולא הגובה מן הקרקע. הוא מתעלם ממטר ההגבהה של הבריכה.
• תשובה 2: 3.0 מטר עדיין נמצא בתוך אזור 1, שראשו ב-3.5 מטר מן הקרקע.
• תשובה 4: 4.0 מטר אמנם מחוץ לאזור 1, אך אינו הגובה המזערי הנדרש.

1. היות וגוף התאורה ממוקם מחוץ לאזורים המוגדרים בתקנות החשמל, מותר להתקינו.
2. מותר להתקין את גוף התאורה ובלבד שיהיה מוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 0.03 A.
3. מותר להתקין את גוף התאורה ובלבד שיהיה בעל דרגת הגנה IP55 לפחות.
4. אסור להתקין את גוף תאורה הנ"ל במיקום המתואר בשרטוט.

אזור 1 משתרע שני מטרים וחצי מעל שפת הבריכה. תקרה בגובה שני מטרים מעל שפת הבריכה נמצאת אפוא בתוך אזור 1, ובאזור זה מותרת זינה במתח בטיחות נמוך מאוד בלבד. גוף תאורה המוזן במתח נמוך אסור שם, ואין תנאי — לא דרגת הגנה ולא מפסק מגן — שמכשיר אותו.

• תשובה 1: גובה שני מטרים נמצא בתוך אזור 1 ולא מחוצה לו.
• תשובה 2: מפסק מגן הוא מסלול המותר באזור 2 בלבד, ובנוסף זרם ההפעלה הנדרש אינו עולה על 0.03 אמפר ולא עולה עליו.
• תשובה 3: דרגת הגנה IP55 אינה מכשירה זינה במתח נמוך באזור 1.

1. במרחק העולה על 60 ס"מ.
2. במרחק העולה על 1.5 מטרים.
3. במרחק העולה על 1.8 מטרים.
4. במרחק העולה על 2 מטרים.

התקנות אוסרות למקם מובל לתיול חשמלי באזור 0 או באזור 1, אלא אם הוא מזין ציוד הנמצא באותו אזור או שמעליו שכבת בטון בעובי 5 ס"מ לפחות. המובל שבשאלה מזין עמוד תאורה שמחוץ לאזורים, ולכן אינו נכנס לחריג ואינו יכול להימצא באזור 1. אזור 1 משתרע על רצועה ברוחב שני מטרים מסביב לשפת הבריכה, ולכן המרחק המזערי הוא מעבר לשני מטרים.

• תשובה 1: 60 ס"מ הוא ממדי האזורים בחדר אמבטיה ולא בבריכה.
• תשובה 2: 1.5 מטר הוא רוחב רצועת אזור 2, ואינו גבול אזור 1.
• תשובה 3: 1.8 מטר אינו ערך המופיע בתקנות הבריכה.

1. אסור בכל מקרה להתקין קופסת הסתעפות באזור זה.
2. מותר, ובתנאי שיחובר בה מעגל המוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף מתאים.
3. מותר, ובתנאי שתהיה מוגנת מים בדרגת הגנה מזערית של IP55.
4. מותר, ובתנאי שהיא תשמש רק עבור מעגלים מסוג מתח נמוך מאוד (SELV.)

האיסור המוחלט על קופסת הסתעפות חל באזור 0 בלבד. באזור 1 — והמרחק של מטר משפת הבריכה נמצא בתוכו — מתירות התקנות קופסת הסתעפות בתנאי אחד: שהיא משמשת מעגל במתח בטיחות נמוך מאוד הממוקם באזור 0 או באזור 1. זה מתיישב עם הכלל הכללי לאזור 1, שלפיו הזינה כולה במתח בטיחות נמוך מאוד.

• תשובה 1: האיסור המוחלט חל על אזור 0, ואילו כאן מדובר באזור 1 שבו קיים היתר מותנה.
• תשובה 2: מפסק מגן הוא מסלול המותר באזור 2, ואינו התנאי שנקבע לקופסת הסתעפות באזור 1.
• תשובה 3: דרגת הגנה IP55 אינה התנאי שבתקנה. התנאי הוא ייעוד הקופסה למעגל במתח בטיחות נמוך מאוד.

1. אסור בכל מקרה להתקין בית תקע באזור זה.
2. בית תקע באזור זה יוזן רק במתח נמוך מאוד (SELV)
3. בית התקע המתואר ממוקם מחוץ לאזורים 0, 1, 2 ולכן אין מניעה להתקנתו באזור האמור.
4. מותר להתקין את בית התקע באזור האמור ובלבד שיוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 0.03 אמפר.

אזור 1 משתרע על רצועה ברוחב 2 מטרים משפת הבריכה, ואזור 2 מוסיף עליו רצועה ברוחב 1.5 מטרים, כלומר עד 3.5 מטרים. בית תקע במרחק 3 מטרים נמצא אפוא בתוך אזור 2. שם מתירות התקנות התקנת בית תקע במעגלים המוגנים כאמור בתקנה 2(2), ובכללם מעגל המוגן במפסק מגן בפני זרם דלף העולה על 0.030 אמפר.

• תשובה 1: האיסור המוחלט על בתי תקע חל באזורים 0 ו-1 בלבד.
• תשובה 2: מתח בטיחות נמוך מאוד הוא הכלל של אזורים 0 ו-1. באזור 2 מותרים גם מסלולים אחרים.
• תשובה 3: שלושה מטרים נמצאים בתוך אזור 2, שגבולו החיצוני הוא 3.5 מטר.

1. מותר להתקין את עמוד התאורה ובתנאי שיוזן במתח נמוך שלא עולה על 24 וולט בזרם חילופין.
2. מותר להתקין את עמוד התאורה ובתנאי שגוף התאורה יהיה מחוץ לאזור האמור (בגובה העולה על 5 מטר.)
3. מותר להתקין את עמוד התאורה ובתנאי שיוזן ממעגל המוגן באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף שלא עולה על 0.03 אמפר.
4. אסור להתקין את עמוד התאורה הנ"ל באזור זה.

התקנות קובעות לעמודי תאורה איסור מיקום מוחלט ובלתי מותנה בשלושת האזורים: לא ימוקמו עמודי תאורה באזור 0, באזור 1 או באזור 2. מרחק של שלושה מטרים משפת הבריכה נמצא בתוך אזור 2, שגבולו החיצוני 3.5 מטר, ולכן ההתקנה אסורה. אין תנאי — לא מתח, לא גובה ולא מפסק מגן — שמכשיר אותה.

• תשובה 1: 24 וולט אינו מתח בטיחות נמוך מאוד לפי תקנות הבריכה, ובכל מקרה האיסור על עמודי תאורה אינו תלוי במתח.
• תשובה 2: האיסור חל על מיקום העמוד ולא על גובה גוף התאורה שעליו.
• תשובה 3: מפסק מגן מכשיר ציוד מסוים באזור 2, אך עמוד תאורה אסור שם ללא קשר להגנה.

1. אסור בכל מקרה להשתמש במכשיר"באזור 0"כאשר הוא המוזן במתח נמוך (230 וולט.)
2. מותר להשתמש במכשיר רק אם יוזן דרך שנאי מבדל שיותקן מחוץ לאזורים 0, 1, 2.
3. מותר להשתמש במכשיר רק כאשר אין בני אדם באזור 0.
4. מותר להשתמש במכשיר רק כאשר אין בני אדם באזור 0 או באזור 1.

התקנות מתירות במפורש שימוש בציוד ייעודי המוזן במתח נמוך בתוך אזור 0, בשלושה תנאים: זינה מבית תקע שמעגלו מוגן במפסק מגן של 0.03 אמפר, שילוט אזהרה בקרבת בית התקע, ואיסור הפעלה כאשר נמצאים בני אדם באזור 0 או באזור 1. שני התנאים הראשונים מתקיימים בנתוני השאלה, ולכן התנאי שנותר הוא היעדר בני אדם בשני האזורים.

• תשובה 1: האיסור אינו מוחלט. התקנה קובעת חריג מפורש לציוד ייעודי המוזן במתח נמוך באזור 0.
• תשובה 2: שנאי מבדל שייך לשיטת הפרד מגן, שהיא מסלול אחר המותר באזור 2. עבור ציוד ייעודי באזור 0 נקבע מסלול המתח הנמוך עם מפסק מגן.
• תשובה 3: התנאי אינו מסתפק באזור 0. התקנה דורשת שלא יימצאו בני אדם גם באזור 1.

1. המשאבה מותקנת באזור 1 ולכן בכל מקרה אסור להזין אותה במתח של 230 וולט.
2. המשאבה מותקנת בגומחה הכוללת דלת עם אמצעי נעילה ולכן אין מניעה להתקינה במקום האמור.
3. באזור בו ממוקמת המשאבה מותר להזין אך ורק מעגלים המוגנים במתח נמוך מאוד (SELV.)
4. אין מניעה להתקנת המשאבה במקום האמור ובתנאי שפתיחת דלת המשאבה תגרום להפסקת הזינה של המשאבה המתוארת.

התקנות מתירות ציוד ייעודי כמו משאבת סחרור לג'קוזי באזור 1, בזינה במתח נמוך, אך רק בהתקיים חמישה תנאים מצטברים: גומחה בעלת חוזק מכני מתאים, דלת בעלת אמצעי נעילה שפתיחתה גורמת להפסקת הזינה, מערך אספקה במבנה סוג II, דרגת הגנה IP 55X לפחות, וזינה ממעגל המוגן במפסק מגן. ארבעה מן התנאים כבר מתקיימים בתיאור שבשאלה, והתנאי החסר הוא בדיוק זה שפתיחת הדלת תנתק את הזינה.

• תשובה 1: קיים חריג מפורש המתיר ציוד ייעודי במתח נמוך באזור 1, ולכן האיסור אינו מוחלט.
• תשובה 2: דלת עם אמצעי נעילה אינה מספיקה. נדרש שפתיחתה תגרום גם להפסקת הזינה.
• תשובה 3: לציוד ייעודי נקבע חריג המתיר מתח נמוך, ולכן הקביעה שמותר אך ורק מתח בטיחות נמוך מאוד אינה נכונה.

1. החשמלאי רשאי לפעול בהתאם לתקנות החשמל-מיתקני חשמל בבריכה אך לא חובה.
2. החשמלאי יפעל בהתאם לתקנות בכפוף להחלטת בעל הבריכה.
3. החשמלאי נדרש להתאים את הבריכה רק לדרישות הקשורות בהארקת הבריכה.
4. החשמלאי חייב להתאים את הבריכה לכל הדרישות בתקנות החשמל-מיתקני חשמל בבריכה.

התקנות כללו הוראת מעבר שנתנה למיתקנים קיימים חמש שנים מיום תחילתן להתאים את עצמם לכל הדרישות. תקופה זו חלפה מזמן, ולכן בריכה משנות השמונים חייבת כיום לעמוד בכל דרישות התקנות, ולא רק בחלקן.

• תשובה 1: ההתאמה אינה רשות אלא חובה, מכוח הוראת המעבר שתקופתה חלפה.
• תשובה 2: החובה אינה נתונה להחלטת בעל הבריכה.
• תשובה 3: הוראת המעבר מחייבת התאמה לכל דרישות התקנות, ואינה מוגבלת לנושא ההארקה.

1. המתכנן רשאי לפעול בהתאם לדרישות בתקנות החשמל-מיתקני חשמל בבריכה אך לא חובה מאחר ולא מדובר בבריכת שחייה.
2. המתכנן יגדיר את המתקן בהתאם לתקנות בכפוף להחלטת בעל המתקן.
3. המתכנן נדרש לפעול כנדרש בתקנות החשמל-ציוד חשמלי בחדר אמבטיה.
4. המתכנן חייב לפעול בהתאם לדרישות בתקנות החשמל-מיתקני חשמל בבריכה.

התקנות אינן מגדירות בריכה לפי ייעודה אלא לפי טיבה: בריכת שחייה, בריכת נוי, מזרקה, בריכת מרפא וכיוצא באלה. מקווה טהרה הוא בריכת מים שבני אדם טובלים בה, ולכן הוא נכנס לגדר "וכיוצא באלה" ותקנות מיתקני חשמל בבריכה חלות עליו במלואן. אין כאן שיקול דעת של המתכנן או של בעל המתקן.

• תשובה 1: ההגדרה אינה מוגבלת לבריכת שחייה. די בכך שהמתקן הוא בריכת מים מסוגם של אלה שנמנו כדי שהתקנות יחולו.
• תשובה 2: תחולת התקנות אינה נתונה להחלטת בעל המתקן.
• תשובה 3: תקנות הציוד בחדר אמבטיה עוסקות באזורים סביב אמבט או מקלחת בדירה, ואינן חלות על בריכת טבילה.

1. צודק הבודק לגבי הארקת האנדרטה אך לא נדרש להאריק את המעקה והספסל אשר אינם קרובים לתשתית החשמל.
2. צודק הבודק לגבי האנדרטה והמעקה אך לא נדרש להאריק את הספסל.
3. צודק הבודק לגבי הארקת כל הגופים המתכתיים שציין.
4. אינו צודק, אין צורך להאריק גופים מתכתיים כאשר לא מותקנים עליהם כל תשתית חשמלית.

מזרקה נכנסת להגדרת "בריכה" שבתקנות, ואיתה מערכת האזורים: אזור 0 הוא חלל המזרקה עצמו, ואזור 1 כולל רצועת שטח ברוחב שני מטרים מסביב לשפתה. התקנות קובעות שכל חלק מתכתי נגיש של הבריכה ושל המיתקן הנמצא באזור 0, 1 או 2 יחובר באופן גלווני למערכת השוואת הפוטנציאלים — בלי תנאי שתותקן עליו תשתית חשמלית. האנדרטה נמצאת באזור 0, והמעקה והספסל שבמרחק מטר נמצאים בתוך אזור 1. שלושתם חייבים בחיבור.

• תשובה 1: המעקה והספסל נמצאים בתוך אזור 1, והקרבה לתשתית החשמל אינה הקריטריון.
• תשובה 2: גם הספסל, במרחק מטר משפת המזרקה, נמצא בתוך רצועת שני המטרים של אזור 1.
• תשובה 4: התקנה מדברת על כל חלק מתכתי נגיש באזורים, ולא רק על חלקים שמותקנת עליהם תשתית חשמלית.

1. 200 לוקס לפחות בגוף המים.
2. 100 לוקס לפחות בגוף המים ו-200 לוקס לפחות בסביבתה הקרובה של הבריכה.
3. 50 לוקס לפחות בגוף המים ובסביבתה הקרובה של הבריכה.
4. 300 לוקס לפחות בגוף המים ובסביבתה הקרובה של הבריכה.

התקנות אינן מפצלות בין גוף המים לבין סביבת הבריכה ואינן קובעות שתי רמות שונות. הן דורשות הארה אחידה אחת של 300 לוקס על בריכת השחייה ועל סביבתה הקרובה גם יחד, כתנאי לרחצה בשעות הלילה או במבנה סגור, ומחייבות שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל או מהנדס חשמל יאשר זאת.

• תשובה 1: התקנה נוקבת ב-300 לוקס ואינה מסתפקת ב-200, וגם אינה מוגבלת לגוף המים בלבד.
• תשובה 2: אין בתקנות כל פיצול בין גוף המים לסביבה ואין בהן הערכים 100 ו-200; הדרישה אחידה.
• תשובה 3: 50 לוקס נמוך בהרבה מן הנדרש.

1. הציוד המתואר עונה להגדרה"ציוד ייעודי". על כן, ניתן להתקינו במיקום זה אך עליו לעמוד בכל התנאים המופיעים בתקנה 14 בפרק"מתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך."
2. הציוד המתואר אינו עונה להגדרה"ציוד ייעודי"כמופיע בתקנות, ולכן ניתן להתקינו עפ"י שיקול דעת של חשמלאי בדרגת חשמלאי מהנדס.""
3. הציוד המתואר אינו עונה להגדרה"ציוד ייעודי"כמופיע בתקנות, ולכן אין להתקינו במקום זה. ניתן להשתמש במנוע בעל מנגנון ידני בלבד.
4. באזור 1 לא ניתן להתקין כל אביזר חשמלי. ניתן להתקין מנוע זה באזור 2.

תקנות המיתקנים בבריכה מגדירות ציוד ייעודי כציוד השייך למיתקנים בבריכות, והדוגמאות שבהגדרה פתוחות ואינן רשימה סגורה. מנגנון הפעלה של כיסוי בריכה הוא ציוד שנועד לבריכה ומשמש אותה בלבד, ולכן הוא נכנס להגדרה. תקנה 14 מתירה להתקין באזור 1 ציוד ייעודי הניזון במתח נמוך, בתנאים מצטברים: התקנה בתוך גומחה או מבנה בעל חוזק מכני מזערי לפי התקן, גישה דרך דלת בעלת אמצעי נעילה שפתיחתה מפסיקה את הזינה, מערך אספקה במבנה סוג II, דרגת הגנה IP 55X לפחות, וזינה ממעגל כנדרש בתקנה 2. ההתקנה בגומחה שקועה מתיישבת עם התנאי הראשון, ולכן ההתקנה מותרת ובלבד שיתקיימו כל התנאים.

• תשובה 2: אין בתקנות שיקול דעת של חשמלאי מהנדס להתיר ציוד באזור 1 מחוץ למסלול של תקנה 14.
• תשובה 3: ההגדרה של ציוד ייעודי פתוחה, ומנגנון כיסוי הבריכה נכלל בה.
• תשובה 4: תקנה 14 מתירה במפורש התקנת ציוד ייעודי באזור 1, ולכן אין איסור גורף.

1. המפרט קביל, נדרש IP20.
2. המפרט אינו קביל, נדרש IP55.
3. המפרט קביל, בתנאי שזרם הקצר במקום ההתקנה אינו עולה על 41kA.
4. המפרט קביל, בתנאי שהרכיב מוגן גם בכיסוי המונע התזת מים.

הכלל הוא שחלקים חיים של ציוד מעל המים יותקנו 30 סנטימטרים לפחות מעל החלק העליון של המבנה הצף, ובכל מקרה לא מתחת למישור הייחוס החשמלי. במבנה צף נמוך מישור הייחוס נמצא 75 סנטימטרים מעל פני המים, ולכן גובה של 40 סנטימטרים מעל המבנה עלול להיות מתחתיו. במקרה כזה חל החריג: ציוד שאינו חשוף להתזת מים בלחץ יכול להיות מותקן 25 סנטימטרים לפחות מעל המבנה, בדרגת הגנה IP55, ואם קיים כיסוי שמגן מפני התזת מים די בדרגת IP44. לכן המפרט קביל בתנאי שהרכיב מוגן בכיסוי כזה.

• תשובה 1: IP20 אינה מספיקה לציוד מעל מבנה צף.
• תשובה 2: IP55 נדרשת רק כשאין כיסוי; עם כיסוי מתאים IP44 מספיקה.
• תשובה 3: זרם הקצר אינו קשור לדרגת ההגנה מפני מים.

1. IP20
2. IP44
3. IP55
4. IP65

ציוד שמותקן נמוך מהגובה הרגיל, אך 25 סנטימטרים לפחות מעל המבנה הצף, נדרש לדרגת הגנה IP55 לפחות. רק אם קיים כיסוי שמגן מפני התזת מים מספיקה דרגת IP44.

• תשובה 1: IP20 אינה מגינה מפני מים כלל.
• תשובה 2: IP44 מספיקה רק כשיש כיסוי מגן, והשאלה אינה מזכירה כיסוי.
• תשובה 4: IP65 עולה על הנדרש; הדרישה המזערית היא IP55.

1. להבטיח השוואת פוטנציאלים ברדיוס של 1.5 מטר לפחות.
2. להבטיח שהאדם המטפל בציוד או מתפעל אותו יעמוד על המשטח.
3. לשמש כהארקת יסוד עבור אמצעי המיתוג.
4. להיות מבודד לחלוטין מפס השוואת הפוטנציאלים הראשי.

משטח שווה פוטנציאלים מותקן בסמוך לאמצעי מיתוג ואבטחה או מתחתיהם, כך שמי שמטפל בהם עומד על המשטח. כך אין הפרש מתח בין הציוד שבידיו לבין הקרקע שעליה הוא עומד. המשטח מבטיח השוואת פוטנציאלים ברדיוס של מטר אחד, לא מטר וחצי.

• תשובה 1: הרדיוס הנדרש הוא מטר אחד, לא מטר וחצי.
• תשובה 3: המשטח אינו הארקת יסוד.
• תשובה 4: המשטח מחובר לפס השוואת הפוטנציאלים ואינו מבודד ממנו.

1. מפסק אוטומטי, ובלבד שבטור אליו יותקנו נתיכים.
2. מנתק חד-קוטבי עם הגנה תרמית ומגנטית.
3. מנתק דו-קוטבי שבטור אליו מותקנים נתיכים.
4. נתיכים בלבד, ללא אמצעי מיתוג נוסף.

ציוד במבנה צף מוזן דרך בית תקע, ובסמוך לו מותקן אמצעי מיתוג ואבטחה שמאפשר לנתק אותו בלי להוציא את התקע. התקנות מתירות שני סוגים של אמצעי כזה: מפסק אוטומטי, או מנתק דו-קוטבי שבטור אליו נתיכים.

• תשובה 1: מפסק אוטומטי מספיק לבדו; אין דרישה לנתיכים בטור אליו.
• תשובה 2: הדרישה היא למנתק דו-קוטבי, לא חד-קוטבי.
• תשובה 4: נתיכים לבדם אינם אמצעי מיתוג.

1. היותו עשוי פלדה מגולוונת ובעל שטח חתך של 16 ממ"ר לפחות.
2. היותו עשוי נחושת והיותו מבודד.
3. היותו גמיש והיותו חשוף לצורך בדיקות תקופתיות.
4. היותו עשוי אלומיניום והיותו רציף ללא חיבורים.

מוליך הארקה המחובר לגוף המתכתי של ציוד חשמלי או לשירות מתכתי במבנה צף יהיה מוליך מבודד מנחושת. הנחושת עמידה לקורוזיה בסביבה לחה, והבידוד מגן עליה מפני מגע ישיר עם המים.

• תשובה 1: פלדה מגולוונת מותרת רק לחיבור משטח שווה פוטנציאלים, ולא למוליך הארקה במבנה צף.
• תשובה 3: המוליך יהיה מבודד ולא חשוף; גמישות נקבעת בידי המתכנן לפי התנאים.
• תשובה 4: המוליך יהיה מנחושת ולא מאלומיניום.

1. סימון 1 - 75 ס"מ מעל גובה פני הים הקבוע.
2. סימון 2 - 60 ס"מ מעל הגובה המרבי האפשרי של המים.
3. סימון 2 - בגובה לוח ההזנה.
4. סימון 1 - יוגדר על פי דרישות המשתמש.

למיתקן המותקן על החוף, מישור הייחוס החשמלי הוא מישור אופקי בגובה 60 סנטימטרים מעל הגובה המרבי האפשרי של המים, כולל גאות ושפל והצפות עונתיות. בתרשים זה סימון 2, שמעליו מותקנים חלקי הלוח החיים בגובה נוסף של 30 סנטימטרים. סימון 1 הוא מישור הייחוס של מבנה צף, 75 סנטימטרים מעל פני המים.

• תשובה 1: סימון 1 הוא מישור הייחוס של מבנה צף, ואינו נמדד מגובה פני הים הקבוע.
• תשובה 3: מישור הייחוס אינו בגובה לוח ההזנה.
• תשובה 4: מישור הייחוס מוגדר בתקנות ולא לפי דרישות המשתמש.

1. משאבה טבולה, המחוברת בכבל ללוח חשמל הממוקם במרחק 4 מטרים מסף גלישת המים.
2. משאבה טבולה, המחוברת בכבל למזח צף שעליו מותקנת נקודת פיקוד, וממנו ללוח הממוקם במרחק 2.5 מטרים מסף גלישת המים.
3. ערכת תאורה היקפית המותקנת במרחק אחיד של 3.5 מטרים מסביב למאגר.
4. לוח חשמל המזין אך ורק בריכת שחייה הצמודה למאגר המים.

ההגדרה כוללת מיתקן חשמלי המותקן במאגר המים, על פני המאגר או בסמוך לסף גלישת המים, ובכלל זה מבנה צף. את המילה ”בסמוך“ מגדירות התקנות עצמן בעקיפין: ”חוף“ הוא רצועת היבשה עד מרחק של שלושה מטרים מסביב למאגר, והסעיף העוסק בהתקנת לוח נושא את הכותרת ”התקנת לוח על החוף“ ודורש מרחק העולה על מטר וחצי מסף הגלישה. הטווח שבו לוח של מיתקן כזה נמצא הוא אפוא בין מטר וחצי לשלושה מטרים. בתשובה השנייה כל רכיב נכנס להגדרה: המשאבה טבולה בתוך המאגר, המזח הצף הוא מבנה צף הנזכר במפורש, והלוח במרחק 2.5 מטרים נמצא על החוף ומעבר לסף המטר וחצי.

• תשובה 1: לוח במרחק ארבעה מטרים נמצא מחוץ לחוף, שהוא עד שלושה מטרים מן המאגר, ולכן אינו נכלל בהגדרה.
• תשובה 3: תאורה היקפית במרחק 3.5 מטרים נמצאת אף היא מחוץ לחוף.
• תשובה 4: בריכת שחייה הוצאה במפורש מהגדרת ”מאגר מים“, והיא מוסדרת בתקנות הבריכה.