1. במתקן קבוע המוגן בשיטת TN-C-S או TT אסורה הארקה של מכשירים מסוג I.
2. בכל מקרה אסור שיהיה מוליך הארקה במעגל המזין מכשירים מסוג II.
3. רק לציוד נייח וקבוע חייבים הארקה הגנה נגד התחשמלות, אסורה הארקה בציוד ומכשור חשמלי בהם קיימת הגנה נגד התחשמלות מסוג II.
4. במיתקן קבוע המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה יותקן מוליך הארקה גם אם כל המכשירים הם מסוג II.

בחצר חקלאית קובעות התקנות במפורש שבמיתקן קבוע המוגן באיפוס או בהארקת הגנה יותקן מוליך הארקה, גם אם כל המכשירים המחוברים אליו הם מסוג II. הסיבה היא שהמיתקן הקבוע נשאר לאורך שנים, ואילו המכשירים מתחלפים. בעתיד עלול להיות מחובר אליו מכשיר מסוג I, ומוליך ההארקה צריך להיות שם מראש.

• תשובה 1: הארקת מכשירים מסוג I היא חובה, לא איסור.
• תשובה 2: אין איסור על מוליך הארקה במעגל המזין מכשירים מסוג II; להפך, הוא נדרש.
• תשובה 3: החובה חלה על המיתקן הקבוע כולו, ואין איסור להוביל מוליך הארקה אל ציוד מסוג II.

1. מעגלי תאורה בלבד יתוכננו לזרמים עד 16 אמפר, במקומות בהם תיתכן נגיעה בגופי תאורה הם יהיו מסוג II, ובמקומות שקיימת רטיבות הן יהיו בדרגת הגנה IP54X.
2. מעגלי תאורה בלבד יתוכננו לזרמים עד 10 אמפר, במקומות שיש בהם נגיעה בגופי תאורה תהיו מסוג II, ובמקומות שקיים לחות גבוהה או התזת מים הם יהיו בדרגת הגנה IP44X.
3. מעגלי תאורה יתוכננו לזרמים עד 16 אמפר, ויוזנו במתח נמוך מאוד דרך שנאי ייעודי מתאים.
4. מעגלי תאורה בלבד יתוכננו לזרמים עד 10 אמפר, במקומות שיש בהם נגיע בגופי תאורה תהיינה מסוג III, ובמקומות שקיים לחות גבוהה או התזת מים ואבק הם יהיו בדרגת הגנה מוגני התפוצצות.

בחצר חקלאית קובעות התקנות שלוש דרישות לתאורה. מעגלים המשמשים לתאורה בלבד יתוכננו לזרם שאינו עולה על 16 אמפר. במקומות שבהם אפשר לגעת במנורות במהלך העבודה הרגילה, הן יהיו מסוג II. במקומות של לחות גבוהה במיוחד או של התזת מים, הן יהיו בדרגת הגנה IP54X לפחות. רק התשובה הראשונה מתאימה לשלושתן.

• תשובה 2: הזרם המרבי הוא 16 אמפר ולא 10, ודרגת ההגנה הנדרשת היא IP54X ולא IP44X.
• תשובה 3: אין דרישה להזין את התאורה במתח נמוך מאוד.
• תשובה 4: המנורות יהיו מסוג II ולא מסוג III, ואין דרישה למנורות מוגנות התפוצצות.

1. רק באמצעות פתיל.
2. רק באמצעות מוליכים.
3. באמצעות כבלים או מוליכים בהתאם לתקנות העמסת מוליכים.
4. רק באמצעות כבל.

מאוורר המותקן באופן קבוע בתקרת הרפת הוא חלק מן המיתקן הקבוע. בחצרים חקלאיים קובעות התקנות כלל חד למיתקן הקבוע: שימוש בכבלים בלבד, למעט בתוך לוחות החשמל. הסיבה היא הסביבה — לחות, אמוניה, אבק ובעלי חיים — שאינה מאפשרת הסתמכות על מוליכים במובל.

• תשובה 1: פתיל משמש לזינת ציוד נייח או מיטלטל, ולא למאוורר המותקן דרך קבע בתקרה.
• תשובה 2: מוליכים אינם מותרים במיתקן קבוע בחצר חקלאי, למעט בתוך לוחות החשמל.
• תשובה 3: תקנות ההעמסה קובעות חתכים, ואילו החומר עצמו נקבע כאן במפורש: כבלים בלבד.

1. אך ורק באמצעות כבל המותקן בתוך האדמה, במובל עם שוחות ובעומק מתאים.
2. אך ורק באמצעות כבל המותקן מעל פני האדמה, במובל המוגן מפני פגיעה מכנית.
3. באמצעות התקנת כבל באוויר בגובה העולה על 3 מטרים לפחות.
4. באמצעות התקנת כבל באוויר בגובה העולה על 5 מטרים לפחות.

התקנות קובעות שתי חלופות שוות ערך למעבר כבל בחצר חקלאי העביר לכלי רכב: הטמנה באדמה, או התקנה באוויר בגובה העולה על 5 מטרים מפני הקרקע, לאחר שקיעת הכבל בטמפרטורה של 60 מעלות. גובה זה נקבע כדי לפנות מעבר לכלים חקלאיים גבוהים.

• תשובה 1: הטמנה באדמה היא חלופה אחת בלבד. התקנה מתירה גם התקנה באוויר בגובה מתאים.
• תשובה 2: התקנה מעל פני האדמה במובל מוגן אינה החלופה שנקבעה בתקנות למעבר עביר לכלי רכב.
• תשובה 3: 3 מטרים אינם מספיקים. הגובה הנדרש עולה על 5 מטרים.

1. הגנה בפני זרם קצר תותקן תמיד בתחילתו של המעגל בלוח.
2. הגנה בפני זרם קצר תותקן בתחילתו או בסופו של המעגל.
3. הגנה בפני זרם יתר תותקן בתחילתו או בסופו של המעגל.
4. הגנה בפני זרם יתר תותקן תמיד בתחילתו של המעגל בלוח.

בחצרים חקלאיים קובעת התקנה מיקום אחד ויחיד להגנה בפני זרם יתר: תמיד בתחילת המעגל, בלוח. אין כאן הקלה של מיקום חלופי בסוף המעגל, ואין הבחנה בין הגנה בפני זרם קצר להגנה בפני העמסת יתר לעניין המיקום.

• תשובה 1: התקנה מנוסחת לגבי הגנה בפני זרם יתר, מונח הכולל את זרם הקצר ואת העמסת היתר גם יחד.
• תשובה 2: אין היתר להתקין את ההגנה בסוף המעגל בחצר חקלאי.
• תשובה 3: אין היתר למיקום חלופי בסוף המעגל. המיקום הוא תמיד בתחילת המעגל בלוח.

1. למכונות המותקנות תחת כיפת השמיים.
2. למנורות המותקנות על רשת עילית.
3. למכשיר חימום רצפה או קרקע.
4. לגדר חשמלית.

התקנות מייחדות דרישה מפורשת של הגנה בפני מתחי יתר וברקים לגדר חשמלית בלבד: ביציאת מוליכי החיבור מן המבנה, מחוץ למבנה, יותקן התקן הגנה בפני חדירת מתחי יתר וברקים. הסיבה היא שמוליכי הגדר משתרעים על פני שטח פתוח וגדול ומכניסים את המתח שנוצר בהם אל תוך המבנה.

• תשובה 1: למכונות תחת כיפת השמיים נקבעו דרגות הגנה מפני חדירת מים ואבק, ולא הגנה מפני מתחי יתר.
• תשובה 2: לגבי מנורות קובעות התקנות דרישות סוג II ודרגת הגנה, בלי דרישת הגנה מפני ברקים.
• תשובה 3: למכשירי חימום רצפה או קרקע נקבעו דרישות של סוג II או זינה במתח שאינו עולה על 24 וולט, ולא הגנה מפני מתחי יתר.

1. אסור, יש להשתמש במפסק אוטומטי.
2. ניתן להתקין מא"ז תלת-מופעי לזרם נקוב של 63 אמפר.
3. ניתן להתקין מא"ז תלת-מופעי לזרם נקוב של 63 אמפר ובתנאי שיותקן במעגל גם מפסק מגן לזרם דלף.
4. אסור להתקין מעגל סופי תלת מופעי בזרם עבודה העולה על 50 אמפר.

בחצר חקלאית התקנות קובעות גבול לשימוש במא״ז: מעגלים עד 50 אמפר יוגנו במפסקים אוטומטיים זעירים, ומעגלים לזרמים גבוהים יותר יוגנו במפסקים אוטומטיים. זרם העבודה של המעגל החדש הוא 55 אמפר, מעל הגבול, ולכן אסור להגן עליו במא״ז ויש להשתמש במפסק אוטומטי.

• תשובה 2: מא״ז אסור במעגל שזרמו עולה על 50 אמפר בחצר חקלאית.
• תשובה 3: הוספת מפסק מגן אינה מתירה מא״ז מעל 50 אמפר.
• תשובה 4: אין איסור על מעגל של יותר מ-50 אמפר; הדרישה היא להגן עליו במפסק אוטומטי.

1. זרם הפעלה שלא עולה על 1 אמפר.
2. זרם הפעלה שלא עולה על 0.3 אמפר.
3. זרם הפעלה שלא עולה על 0.5 אמפר.
4. בשיטת TT, בה לולאת התקלה מתאימה, אין צורך בהתקנת מפסק מגן.

תקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים קובעות שבמיתקן המוגן באיפוס או בהארקת הגנה יותקנו מפסקי פחת בזרמי הפעלה מרביים לפי סוג המעגל: 0.03 אמפר למעגלים סופיים המזינים בתי תקע עד 32 אמפר, 0.1 אמפר למעגלים סופיים המזינים בתי תקע מעל 32 אמפר, ו-0.3 אמפר לקו ללוחות חשמל. השאלה עוסקת בקו המזין לוח משנה במיתקן המוגן בהארקת הגנה, ולכן זרם ההפעלה הנומינלי לא יעלה על 0.3 אמפר.

• תשובה 1: אמפר אחד אינו מופיע בתקנות אלה.
• תשובה 3: 0.5 אמפר היה הערך בנוסח תקנה 3(א)(1) לפני תיקון 2025. התיקון קבע טבלה לפי מעגל, ובה 0.3 אמפר להגנה על קו ללוחות חשמל.
• תשובה 4: התקנות מחייבות מפסק פחת גם בשיטת הארקת הגנה.

1. כן, מתח העבודה של המאוורר מתאים לרמת הבידוד של הפתיל.
2. לא, רמת הבידוד של הפתיל תהיה 750 וולט לפחות.
3. כן, בתנאי שהפתיל מוגן מכנית לכל אורכו.
4. לא, רמת הבידוד של הפתיל תהיה 500 וולט לפחות.

תקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים קובעות תכונות מפורשות לפתיל המזין ציוד נייח או מיטלטל, ובהן בידוד גומי בין המוליכים למתח של 750 וולט לפחות. הדרישה נובעת מן התנאים הקשים שבחצר החקלאית: רטיבות, אמוניה, פגיעות מכניות ובעלי חיים. פתיל שרמת הבידוד בו 450 וולט אינו עומד בדרישה זו.

• תשובה 1: הדרישה אינה נגזרת ממתח העבודה אלא נקבעת בתקנות במפורש.
• תשובה 3: הגנה מכנית אינה מחליפה את רמת הבידוד הנדרשת.
• תשובה 4: רמת הבידוד הנדרשת היא 750 וולט ולא 500 וולט

1. כן, התנאי של זרם נומינלי גבוה מזרם עבודה נשמר במקרה הזה.
2. לא, נדרש שהזרם הנקוב של המא"ז יתאים לזרם העבודה של המעגל.
3. לא, מעגלים סופיים מעל 50 אמפר יוגנו באמצעות מפסקים אוטומטיים.
4. כן ובתנאי של שמירה על סלקטיביות מול המפסק הראשי של הלוח.

מתקן חליבה ברפת הוא מיתקן בחצר חקלאית, ותקנות החצרים החקלאיים קובעות: מעגלים עד 50 אמפר יוגנו במפסקים אוטומטיים זעירים, ומעגלים לזרמים גבוהים יותר יוגנו במפסקים אוטומטיים. זרם העבודה הוא 63 אמפר, ולכן אסור להגן על המעגל במא״ז כלשהו, יהיה זרמו הנקוב אשר יהיה.

• תשובה 1: היחס בין הזרם הנקוב לזרם העבודה אינו רלוונטי; מעל 50 אמפר נדרש מפסק אוטומטי.
• תשובה 2: גם מא״ז שזרמו הנקוב מתאים לזרם העבודה אסור במעגל של יותר מ-50 אמפר.
• תשובה 4: סלקטיביות אינה מתירה מא״ז מעל הגבול שבתקנה.

1. מכונות חקלאיות יהיו בעלות דרגה של IP44X לפחות.
2. מכונות חקלאיות יהיו בעלות דרגה של IP20X לפחות.
3. מכונות חקלאיות יהיו בעלות דרגה של IP43X לפחות.
4. מכונות חקלאיות יהיו בעלות דרגה של IP22X לפחות.

תקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים קובעות שמכונות חקלאיות תהיינה בעלות דרגת הגנה של IP 44X לפחות, ואילו תיבות חיבורים, בקרה ופיקוד הממוקמות עליהן יהיו בעלות דרגת הגנה של IP 54X לפחות. הספרה הראשונה, 4, היא הגנה בפני גופים מוצקים שגודלם עולה על מילימטר אחד, והספרה השנייה, 4, היא הגנה בפני התזה מכל כיוון, כמתאים לסביבה שבה נשטפים משטחים ומצטברת לחות.

• תשובה 2: IP20X אינו מגן מפני מים כלל.
• תשובה 3: IP43X הוא הדרישה לתיבת בית תקע באתר בנייה.
• תשובה 4: IP22X נמוך בהרבה מן הנדרש בחצר חקלאית.

1. אסור על פי קביעה מפורשת של תקנות בדבר מעגלים סופיים.
2. מותר בתנאי שהפתיל יוגן באמצעות אבזר מעבר (מכפש) מחומר מבדד הבולט משני צדי הקיר.
3. מותר בתנאי שמדובר בזינה של מכשיר חד-מופעי בלבד.
4. אסור בגלל הסכנה של פגיעה בבעלי חיים.

הכלל בתקנות המעגלים הסופיים הוא שפתיל זינה יהיה שלם, נראה לעין לכל אורכו, ולא יעבור דרך חורים בקירות או במחיצות. אך תקנות החצרים החקלאיים קובעות במפורש חריג לכלל זה: על אף האמור באותה תקנה, מותר מעבר פתיל דרך קיר ובלבד שיוגן באמצעות מכפש מחומר מבדד הבולט משני צדי הקיר. הטעם מעשי — בסככה חקלאית מכשירים מיטלטלים מוזנים בפתילים והמעבר בין חלליה הכרחי; המכפש הבולט משני הצדדים מונע שחיקה של הבידוד בשפת החור.

• תשובה 1: האיסור שבתקנות המעגלים הסופיים אכן קיים, אך תקנות החצרים החקלאיים קובעות לו חריג מפורש.
• תשובה 3: מספר המופעים אינו הקריטריון. התנאי הוא המכפש המבדד הבולט משני צדי הקיר.
• תשובה 4: בעלי החיים אינם הטעם לאיסור. ההגנה מפניהם מוסדרת בתקנה נפרדת, הדורשת שהכבלים והמובלים לא יהיו נגישים לבעלי חיים.

1. אסור. חובה להגן גם על המתקן הפוטו-וולטאי באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף העולה על 0.5 אמפר, מפני שקיימת אפשרות של העברת מתח בין המתקן הפוטו-וולטאי לבין המתקן החקלאי. המתקן הפוטו-וולטאי מותקן על גג הסככה והארקת המתקן החקלאי מחוברת להארקת המתקן הפוטו-וולטאי)דרך הקונסטרוקציה של הסככה.)
2. מותר. מדובר במתקן עצמאי שאין בסביבתו בעלי חיים.
3. מותר בתנאי שהמפסק הראשי כולל התקן הגנה מפני זרם העמסת יתר.
4. מותר, מפני שחיבור המערכת אחרי המפסק המגן עלולה לגרום להפסקות תדירות של המתקן ולנזקים (עקב הפסקת הפעולה של מערכות קירור החלב לדוגמה.)

תקנות החצרים החקלאיים מחייבות מפסק פחת במיתקן המוגן באיפוס או בהארקת הגנה, וקובעות במפורש שלעניין זה ייחשב המהפך במיתקן פוטו-וולטאי כלוח חשמל — כלומר הקו אליו חייב הגנת פחת ברגישות של עד 0.3 אמפר. יתרה מזו, התקנות מרחיבות את תחולת ההוראה גם על מבנים אחרים הצמודים למבנים חקלאיים אם קיימת אפשרות של העברת מתח ביניהם, כגון על ידי צנרת או חלקי מבנה. מערכת המותקנת על גג הרפת מקיימת בדיוק את התנאי: הארקתה מחוברת להארקת המיתקן החקלאי דרך קונסטרוקציית הסככה, ולכן תקלה במערכת עלולה להעלות את פוטנציאל המיתקן שבו שוהים בעלי החיים. טענת החשמלאי שאין בעלי חיים בקרבת הפנלים אינה רלוונטית — הסכנה אינה במקום המערכת אלא בקצה השני של ההארקה המשותפת.

• תשובה 2: המערכת אינה עצמאית: הארקתה מחוברת להארקת המיתקן החקלאי דרך הקונסטרוקציה, והתקנות מרחיבות את החובה בדיוק למצב כזה.
• תשובה 3: הגנה בפני זרם העמסת יתר היא עניין נפרד מהגנה בפני זרם דלף, ואינה תחליף לה.
• תשובה 4: החשש מהפסקות תדירות אינו עילה לוויתור. התקנות אכן מכירות בזרמי הזליגה של מהפכים, אך קובעות לכך מסלול חריג מוגדר — אישור חשמלאי מהנדס והפרדת הקו — ולא ויתור על ההגנה.

1. זרם הפעלה שלא עולה על 1 אמפר.
2. זרם הפעלה שלא עולה על 0.3 אמפר.
3. זרם הפעלה שלא עולה על 0.5 אמפר.
4. בשיטת TT, בה לולאת התקלה מתאימה, אין צורך בהתקנת מפסק מגן.

רפת היא חצר חקלאית, ולכן חלות עליה תקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים. מפסק הזרם המתואר מזין לוחות משנה בלבד, כלומר הוא מגן על קו ללוחות חשמל, ולגבי קו כזה קובעות התקנות זרם הפעלה מרבי של 0.3 אמפר. עכבת לולאת התקלה שנמדדה, 2.3 אוהם, נותנת זרם תקלה של כמאה אמפר, שאינו מספיק להפעלת ההגנה המגנטית של מפסק 160 אמפר, ולכן מפסק המגן הוא שנדרש לנתק; כיוון של 0.3 אמפר אף מקיים בנוחות את הדרישה שזרם התקלה יהיה פי עשרה לפחות מזרם ההפעלה.

• תשובה 1: אמפר אחד אינו מופיע בתקנות החצרים החקלאיים.
• תשובה 3: 0.5 אמפר שייך לבתי תקע באתר בנייה ואינו מופיע בתקנות החצרים החקלאיים
• תשובה 4: התקנות מחייבות מפסק פחת גם כאשר לולאת התקלה מתאימה.

1. עם בידוד מסוג I.
2. עם בידוד מסוג II.
3. עם בידוד מסוג III.
4. על גוף התאורה להיות משוריין ומוארק (במידה ועשוי ממתכת.)

בחצר חקלאית האדם עובד בידיים רטובות, על קרקע לחה ובמגע עם מבנים מתכתיים, ולכן התנגדות גופו נמוכה וסכנת ההתחשמלות מוגברת. התקנות מחייבות שבמקומות שבהם קיימת אפשרות של נגיעה בגופי התאורה תוך כדי תהליך העבודה החקלאית הרגילה יהיו הגופים מסוג II, כלומר בעלי בידוד כפול או מוגבר, שאין בו חלק מתכתי נגיש שעלול להיטען מתח בתקלה. במקומות של לחות גבוהה במיוחד או התזת מים נוספת דרישת דרגת הגנה IP54 לפחות.

• תשובה 1: ציוד מסוג I נשען על מוליך הארקה ואינו נותן את ההגנה הנדרשת במגע ישיר בתנאי חצר חקלאית.
• תשובה 3: מסוג III הוא ציוד למתח נמוך מאוד, ואינו הדרישה שבתקנה.
• תשובה 4: שריון והארקה הם פתרון של ציוד מסוג I; התקנה דורשת בידוד כפול.

1. באמצעות מפסק מגן הפועל בזרם דלף שאינו עולה על 0.5 אמפר.
2. באמצעות הפרד מגן.
3. באמצעות מתח נמוך.
4. באמצעות מקור זינה נפרד במתח שאינו עולה על 24 וולט.

התקנות קובעות למיתקן לחימום רצפות או קרקע בחצר חקלאית שתי חלופות בלבד: שהמיתקן יהיה מסוג II, כשגם מוליכי החימום בעלי בידוד כפול, או שיוזן ממקור זינה מופרד במתח שאינו עולה על 24 וולט. מיתקן מתכתי אינו יכול להיות מסוג II, ולכן נותרה החלופה השנייה.

• תשובה 1: מפסק מגן אינו אחת משתי החלופות שנקבעו, ובוודאי לא בזרם הפעלה של 0.5 אמפר.
• תשובה 2: הפרד מגן אינו אחת משתי החלופות שנקבעו למיתקני חימום רצפה בחצר חקלאית.
• תשובה 3: מתח נמוך הוא מתח שמעל 50 וולט, והתקנה מגבילה במפורש ל-24 וולט לכל היותר.

1. לא ניתן לתכנן מעגל תאורה באמצעות גופים אלו. במשק חקלאי ניתן להתקין גופי תאורה המוזנים במתח נמוך מאוד בלבד.
2. ניתן לחבר את כל גופי התאורה במעגל סופי אחד, באמצעות כבל נחושת בעל שטח חתך של 2.5 ממ"ר ומא"ז בעל זרם נומינלי של 25A.
3. יש לפצל את מתקן התאורה לשני מעגלי מאור לפחות כאשר כל אחד מהם מוגן באמצעות מא"ז בעל זרם נומינלי שאינו עולה על 16A.
4. ניתן לחבר את כל גופי התאורה במעגל סופי אחד, באמצעות כבל בעל שטח חתך של 4 ממ"ר ומא"ז בעל זרם נומינלי של 32A.

שלושים גופים בהספק 140 ואט כל אחד הם 4,200 ואט, ובמתח 230 וולט זרם של כ-18.3 אמפר. התקנות מחייבות שציוד חשמלי של מעגל סופי יותאם לזרם הנקוב של המבטח המגן על המעגל, ומתירות להתקין לתאורה מפסקים בעלי זרם נקוב של 10 אמפר במעגל המוגן במבטח של 16 אמפר. 16 אמפר הוא אפוא הערך היחיד שהתקנות נוקבות בו למעגל מאור, וזרם של 18.3 אמפר עולה עליו. לכן יש לפצל את המיתקן לשני מעגלים לפחות, וכל מעגל יישא כ-9.1 אמפר ויוגן במא״ז שאינו עולה על 16 אמפר.

• תשובה 1: אין בתקנות דרישה שגופי תאורה במשק חקלאי יוזנו במתח נמוך מאוד בלבד.
• תשובה 2: מבטח של 25 אמפר אינו מתיישב עם מפסקי המאור בעלי זרם נקוב של 10 אמפר, שהתקנה מתירה אותם במעגל המוגן ב-16 אמפר בלבד.
• תשובה 4: אותה בעיה במידה חמורה יותר: מבטח של 32 אמפר רחוק מן הזרם הנקוב של אבזרי המאור שבמעגל.

1. נדרש שכל מעגל המשמש לתאורה יתוכנן ויותקן לזרם שלא עולה על 10 אמפר.
2. במעגל המשמש לתאורה, ניתן לרדת בחתך המוליך ובתנאי שהזרם בהסתעפות אינו עולה על 10 אמפר.
3. במעגל המשמש לתאורה, ניתן לרדת בחתך המוליך ובתנאי שיותקן בתחילת המעגל, מבטח בעל זרם נקוב המתאים לכושר העמסה של המוליך המזערי במעגל.
4. נדרש שכל מעגל המשמש לתאורה יתוכנן ויותקן לזרם שלא עולה על 16 אמפר.

בחצר חקלאית קובעות התקנות תקרת זרם למעגלי תאורה: מעגלים המשמשים לתאורה בלבד במתח נמוך יתוכננו ויותקנו לזרמים שאינם עולים על 16 אמפר. עשרה גופי תאורה בהספק 500 וואט כל אחד הם 5000 וואט, שהם כ-22 אמפר במתח 230 וולט — מעל התקרה, ולכן לא ניתן להזין את כולם ממעגל יחיד.

• תשובה 1: התקרה שנקבעה בחצר חקלאית היא 16 אמפר ולא 10 אמפר.
• תשובה 2: ההיתר לרדת בחתך בהסתעפות לתאורה שייך לתקנות ההעמסה בדירת מגורים, ואינו הכלל הרלוונטי בחצר חקלאית.
• תשובה 3: בחצר חקלאית ההגנה בפני זרם יתר מותקנת תמיד בתחילת המעגל בלוח, אך הכלל שהשאלה בוחנת הוא תקרת הזרם של מעגל תאורה.

1. יש להתקין מפסק פחת עם זרם הפעלה מרבי של 0.03 אמפר למעגלים סופיים המזינים בתי תקע עד 32 אמפר.
2. אין צורך במפסק פחת אם כל הציוד מסוג II.
3. יש להתקין מפסק פחת עם זרם הפעלה מרבי של 0.3 אמפר למעגלים סופיים עד 32 אמפר.
4. יש להתקין מפסק פחת עם זרם הפעלה של 0.5 אמפר בכל מקרה.

תקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים קובעות שבמיתקן המוגן באיפוס או בהארקת הגנה יותקן מפסק פחת אחד או יותר, ומפרטות שלושה ערכים של זרם הפעלה מרבי: 0.03 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב עד 32 אמפר; 0.1 אמפר למעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב מעל 32 אמפר; ו-0.3 אמפר להגנה על קו ללוחות חשמל. לול תרנגולות הוא חצר חקלאית, ולכן מעגלי בתי התקע שבו עד 32 אמפר יוגנו במפסק פחת של 0.03 אמפר.

• תשובה 2: התקנות קובעות במפורש שגם כאשר כל המכשירים מסוג II יותקן מוליך הארקה, ואינן פוטרות ממפסק פחת.
• תשובה 3: 0.3 אמפר הוא הערך לקו ללוחות חשמל ולא למעגלי בתי תקע.
• תשובה 4: 0.5 אמפר אינו מופיע בתקנות אלה.

1. כן, אין צורך במפסק פחת אם כל הציוד מסוג II.
2. כן, בתנאי שסך זרמי הזליגה בעבודה תקינה עולה על 0.3 אמפר והקו מותקן בתעלת כבלים נפרדת ומוגנת.
3. לא, נדרש מפסק פחת עם זרם הפעלה של 0.5 אמפר.
4. כן, בתנאי שהמהפך מוזן ממעגל נפרד.

ככלל, הקו אל המהפך במיתקן פוטו-וולטאי נחשב קו ללוח חשמל ומוגן במפסק פחת של 0.3 אמפר. אלא שהתקנות קובעות חריג מפורש: הקו שבין הלוח הראשי לבין הלוח לזרם חילופין של המיתקן הפוטו-וולטאי או מיתקן האגירה יכול שלא יוגן במפסק פחת, ובלבד שחשמלאי מהנדס אישר זאת ובהתקיים כל התנאים: סך זרמי הזליגה מן המהפכים בעבודה תקינה עולה על 0.3 אמפר, הקו מוטמן באדמה או מותקן בתעלת כבלים נפרדת משאר המעגלים, והתעלה מוגנת בפני פגיעות מכניות. הטעם הוא שזרמי הזליגה הטבעיים של המהפכים היו מפילים מפסק פחת של 0.3 אמפר שוב ושוב.

• תשובה 1: התקנות דורשות מוליך הארקה גם כאשר כל הציוד מסוג II, ואינן פוטרות ממפסק פחת מטעם זה.
• תשובה 3: 0.5 אמפר אינו מופיע בתקנות אלה; הערך לקו ללוחות הוא 0.3 אמפר.
• תשובה 4: הזנה ממעגל נפרד אינה התנאי שבתקנה; נדרשת תעלה נפרדת ומוגנת או הטמנה באדמה, אישור חשמלאי מהנדס וזליגה העולה על 0.3 אמפר.

1. מבנים אינם מתקן חקלאי. לא נדרשת התייחסות מיוחדת.
2. יש להתקין מפסק מגן עם זרם הפעלה של 0.03 אמפר על בתי התקע, רק אם קיימת אפשרות להעברת מתח בין הקרון לדיר.
3. חובה להגן על הקרון בשיטת הגנה"זינה צפה"בגלל חשש שלולאת התקלה לא תתאים לתקנות.
4. יש להתקין מפסק מגן עם זרם הפעלה של 0.03 אמפר על בתי התקע.

תקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים מרחיבות את תחולת דרישות ההגנה שלהן גם על מבני מגורים או מבנים אחרים הצמודים למבנים חקלאיים, אך מתנות זאת בתנאי מפורש: אם קיימת אפשרות של העברת מתח ביניהם, כגון על ידי צנרת או חלקי מבנה. קרון מגורי עובדים הצמוד לדיר עיזים נכנס להרחבה זו רק בהתקיים אותו תנאי, ואז יחולו עליו הדרישות ובכללן מפסק פחת של 0.03 אמפר על מעגלי בתי התקע.

• תשובה 1: התקנות מרחיבות את תחולתן במפורש גם על מבני מגורים צמודים.
• תשובה 3: התקנות מונות שלוש שיטות הגנה בלבד לחצר חקלאית: איפוס, הארקת הגנה ומתח נמוך מאוד; זינה צפה אינה ביניהן.
• תשובה 4: הדרישה אינה גורפת אלא מותנית באפשרות של העברת מתח בין המבנים

1. לא. כל יום בצהרים, כאשר הייצור הסולארי יהיה בשיא, המפסק הראשי יפעל. זה ייצור עליו בלאי בלתי סביר.
2. לא. יש להחליף את RCD3 ל-0.3 אמפר.
3. לא. נדרש להחליף את RCD2 לדגם A, או את RCD3 ו-RCD4 לדגם B.
4. כן. בתנאי שמהנדס אישר שיש זליגה של לפחות 0.3 אמפר מהמערכת הסולארית והקו אליה מוטמן באדמה.

בשרטוט מוגנים שלושת המעגלים כנדרש: בתי התקע ל-32 אמפר במפסק פחת של 0.03 אמפר, מכונת החליבה ל-32 אמפר במפסק של 0.03 אמפר, והקו אל לוח המשנה במפסק של 0.3 אמפר. הקו היחיד שאינו מוגן במפסק פחת הוא הקו אל המיתקן הפוטו-וולטאי והאגירה, וזה בדיוק הקו שהתקנות מתירות להשאירו בלא מפסק פחת, בכפוף לאישור של חשמלאי מהנדס, לכך שסך זרמי הזליגה מן המהפכים בעבודה תקינה עולה על 0.3 אמפר, ולכך שהקו מוטמן באדמה או מותקן בתעלת כבלים נפרדת ומוגנת. לפיכך המיתקן תקין בהתקיים תנאים אלה.

• תשובה 1: המפסק הראשי הוא 400 אמפר, וזרם המיתקן הפוטו-וולטאי, 315 אמפר, אינו עולה עליו; אין בסיס לטענה שהמפסק הראשי יפעל מדי יום
• תשובה 2: מפסק פחת של 0.03 אמפר על מעגל מכונת החליבה מחמיר מן הנדרש ואינו פגם.
• תשובה 3: מפסק פחת מדגם B על מעגל בתי התקע מחמיר מדגם A ואינו פגם; המפסקים אינם מותקנים בטור זה עם זה.

1. יש לתקן את הליקוי בהקדם האפשרי.
2. יש לנתק את המתקן מיידית מהזינה.
3. אין צורך בטיפול אם הליקוי אינו משפיע על תפקוד המתקן.
4. יש לדווח למנהל החשמל ולחכות להנחיות.

תקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים קובעות שעבודות תחזוקה יתבצעו לפחות אחת לשנה בידי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן, ומבחינות בין שני סוגי ממצאים: ליקוי או פגם רגיל, שיתוקן בהקדם האפשרי; וליקוי או פגם המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש, שבעטיו ינותק המיתקן ממתח מיד. הליקוי שבשאלה אינו מהווה סכנה מיידית, ולכן יש לתקנו בהקדם האפשרי בלא ניתוק מיידי.

• תשובה 2: ניתוק מיידי נדרש רק בליקוי המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש.
• תשובה 3: התקנות מחייבות תיקון של כל ליקוי, בלא תלות בהשפעתו על התפקוד.
• תשובה 4: אין בתקנות חובת דיווח למנהל והמתנה להנחיות.

1. לנתק את המתקן מיידית מהזינה ולבצע בדיקה על ידי חשמלאי בודק מתאים לאחר תיקון.
2. במידה והלוח 100 אמפר ומעלה, יש להחליף אותו באופן מיידי.
3. לתקן את הליקוי באופן מיידי ולהחזיר את המתקן לתפקוד ע"מ למנוע פגיעה בפרות.
4. להמתין לבדיקה תקופתית הקרובה.

התקנה קובעת מה נעשה במקרה החמור: אם התגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש, ינותק המיתקן ממתח מיד ולא יחובר מחדש עד שהפגם יתוקן והמיתקן ייבדק בידי בעל רישיון חשמלאי בודק המתאים לגודל המיתקן ויימצא כשיר להפעלה. שני השלבים מצטברים: ניתוק מיידי, ולאחר התיקון בדיקה בידי בודק.

• תשובה 2: גודל הלוח אינו הקריטריון, ואין חובת החלפה.
• תשובה 3: תיקון מיידי בלא ניתוק ובלא בדיקת בודק אינו עומד בתקנה.
• תשובה 4: המתנה לבדיקה תקופתית אסורה כאשר קיימת סכנה מיידית.

1. יש לבצע בדיקה אחת לחמש שנים לפחות, ע"י חשמלאי בעל רישיון מהנדס.
2. מומלץ לבצע בדיקה כל שנה, אולם אין חובה בתקנות.
3. יש לבצע בדיקה אחת חמש שנים לפחות, ע"י בודק סוג 2.
4. יש לבצע בדיקה אחת חמש שנים לפחות, ע"י בודק סוג 3.

חווה להצלת בעלי חיים היא חצר חקלאית, ולכן חלה עליה תקנה 19 שבתקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים: המיתקן ייבדק בידי בעל רישיון חשמלאי בודק המתאים לגודל המיתקן לפני הפעלתו הראשונה, אחת לחמש שנים לפחות מאותו מועד, וכן בעת כל שינוי יסודי. גודל החיבור הוא 315 אמפר, ובודק סוג 2 מוסמך לבדוק מיתקן שעוצמת זרמו עד 3 כפול 250 אמפר בלבד; מעל לכך נדרש בודק סוג 3, הרשאי לבדוק כל מיתקן חשמלי.

• תשובה 1: הבדיקה נעשית בידי חשמלאי בודק ולא בידי חשמלאי מהנדס ככזה.
• תשובה 2: הבדיקה התקופתית היא חובה שבתקנה 19 ולא המלצה.
• תשובה 3: בודק סוג 2 מוסמך עד 3×250 אמפר בלבד

1. אין חובת בדיקה, מכיוון שהמתקן הוקם כאשר התקנות הישנות היו בתוקף.
2. נדרש לבדוק את הלוח החדש ע"י בודק סוג 1 לפחות. אין חובה נוספת לבדיקות.
3. נדרש לבדוק את כל המתקן ע"י בודק סוג 2 לפחות, וכן כל 5 שנים בבדיקה תקופתית.
4. נדרש לבדוק את הלוח החדש ע"י בודק סוג 1 לפחות, וכל 5 שנים לבדוק ע"י בודק סוג 2 לפחות.

תקנה 19 לתקנות המיתקנים בחצרים חקלאיים, כתיקונה ב-2025, קובעת שהמיתקן ייבדק בידי בעל רישיון חשמלאי בודק ”המתאים לגודל המיתקן“ — לפני הפעלתו הראשונה, אחת לחמש שנים לפחות, וכן בעת כל שינוי יסודי, והחלפת לוח נמנית במפורש עם השינויים היסודיים. סוג הבודק נגזר אפוא מגודל המיתקן כולו, 250 אמפר, ולא מגודל הלוח שהוחלף: בודק סוג 2, הרשאי לבדוק מיתקן עד 3×250 אמפר. בודק כזה נדרש גם לבדיקה שבעקבות החלפת הלוח וגם לבדיקה התקופתית אחת לחמש שנים. מועד הקמת המיתקן אינו פוטר: תקנה 21 מחילה את התקנות על כל מיתקן שנעשה בו שינוי יסודי לאחר תחילתן.

• תשובה 1: תקנה 21 מחילה את התקנות על מיתקן שנעשה בו שינוי יסודי לאחר תחילתן, והחלפת לוח היא שינוי יסודי.
• תשובה 2: בודק סוג 1 מוגבל ל-3×80 אמפר, ואילו תקנה 19 דורשת בודק המתאים לגודל המיתקן — 250 אמפר; וקיימת גם חובת בדיקה תקופתית.
• תשובה 4: הבודק נקבע לפי גודל המיתקן ולא לפי גודל הלוח שהוחלף, ולכן גם בדיקת השינוי היא בידי בודק סוג 2 לפחות.