1. כבל חזק עם בידוד כפול.
2. כבל מסוג N2XY.
3. כבל מסוג HO7RN-F או זהה באיכותו.
4. כבל חסין אש.

תקנות המיתקן הארעי באתר בנייה קובעות שקו ומעגל סופי באתר בנייה יחוברו באמצעות פתיל בלבד, ושהפתיל יהיה מסוג H07RN-F לפי התקן הגרמני DIN/VDE 0282 או זהה באיכותו. עוד נדרש שמוליכי הפתיל יהיו גמישים ושזורים, שהבידוד ביניהם יהיה מגומי ויתאים למתח 750 וולט לפחות, ושמעטה הפתיל יהיה מגומי או מנאופרן. כבל קשיח מסוג N2XY אינו פתיל ואינו עומד בדרישת הגמישות.

• תשובה 1: התקנות נוקבות בסוג פתיל מוגדר ולא ב"כבל חזק עם בידוד כפול".
• תשובה 2: N2XY הוא כבל קשיח ואינו פתיל גמיש.
• תשובה 4: כבל חסין אש אינו הדרישה באתר בנייה.

1. אחת לשבוע.
2. אחת לחודש.
3. אחת לרבעון.
4. אין צורך לבדוק.

טבלת הבדיקות התקופתיות שבתוספת השנייה לתקנות המיתקן הארעי מבחינה בין שתי בדיקות של מפסק המגן: בדיקה בלחיצה על לחיץ הבדיקה, שתדירותה אחת לשבוע לפחות ורשאי לבצעה גם מי שאינו חשמלאי; ובדיקה במכשיר בדיקה ייעודי, שתדירותה אחת לשלושה חודשים לפחות ומבצע אותה חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מעשי לפחות. השאלה עוסקת בבדיקה בלחיצה על הלחיץ, ולכן התדירות היא אחת לשבוע.

• תשובה 2: אחת לחודש אינה אחת מן התדירויות שבטבלה.
• תשובה 3: אחת לשלושה חודשים היא תדירות הבדיקה במכשיר ייעודי.
• תשובה 4: הבדיקה השבועית היא חובה שבתוספת השנייה.

1. אסור בכל מקרה.
2. מותר.
3. לא מומלץ.
4. אסור באתר חיצוני.

תקנות המיתקן הארעי באתר בנייה נוקבות בתקן אחד בלבד לתקעים ולבתי תקע באתר: ת״י 1109, התקן לתקעים ולבתי תקע תעשייתיים. ת״י 32 הוא התקן הישראלי לתקעים ולבתי תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים — חלק 1.1 לדרישות הכלליות וחלק 2.1 לבית התקע הישראלי. אבזר כזה אינו עומד בדרישת התקנה, והתקנה אינה מותירה חריג או תנאי, ולכן השימוש בו באתר בנייה אסור בכל מקרה.

• תשובה 2: התקנה מחייבת התאמה לת״י 1109 בלבד, ובית תקע ביתי לפי ת״י 32 אינו עומד בה.
• תשובה 3: אין זו המלצה אלא חובה שבתקנה.
• תשובה 4: התקנה חלה על כל אתר הבנייה, ולא על אתר חיצוני בלבד.

1. מפסק מגן.
2. מתח נמוך מאוד.
3. הפרד מגן.
4. כל התשובות נכונות.

תקנות המיתקן הארעי מונות שלוש חלופות שוות ערך להגנה נוספת של בית תקע: מפסק מגן בזרם הפעלה נומינלי מתאים לגודל בית התקע, מתח נמוך מאוד, או הפרד מגן. די באחת מהן, ולכן כל שלוש האפשרויות שברשימה יכולות לשמש כהגנה הנוספת הנדרשת.

• תשובה 1: מפסק מגן הוא אחת החלופות ולא היחידה.
• תשובה 2: מתח נמוך מאוד הוא אחת החלופות ולא היחידה.
• תשובה 3: הפרד מגן הוא אחת החלופות ולא היחידה.

1. אסור לחברו ישירות ללוח אלא רק דרך בתי תקע.
2. מותר לחבר רק לכבל בחתך הגדול מ-10 ממ"ר.
3. מותר לחבר רק כאשר הציוד הוא קבוע או נייח.
4. מותר לחבר את כל סוגי הכבלים.

תקנות המיתקן הארעי קובעות שכל היציאות מלוח ראשי ומלוחות משנה יהיו באמצעות בתי תקע, ושפתיל יחובר לזינה מלוח באמצעות תקע. משמע, אין לחבר פתיל מאריך ישירות אל מבטח או אל מהדק בלוח; החיבור נעשה תמיד דרך בית תקע ותקע, המאפשרים ניתוק בטוח ומונעים נגיעה בחלקים חיים בעת חיבור וניתוק.

• תשובה 2: חתך המוליך אינו הקריטריון; החיבור חייב להיות דרך בית תקע.
• תשובה 3: ציוד קבוע או נייח מוצא כלל מתחולת התקנות לפי תקנה 13, ואינו מכשיר חיבור ישיר של פתיל מאריך.
• תשובה 4: אין היתר לחבר פתילים ישירות ללוח.

1. מותר, רק במקום סגור.
2. מותר, מאחר ובית התקע בעל בידוד כפול.
3. אסור, אלא אם קיימת הגנה בפני גשם.
4. אסור בכל מקרה.

בתמונה מופיע בית תקע מדגם ביתי רגיל, גם אם הוא מצויד במכסה מתרומם להגנה מפני גשם. תקנות המיתקן הארעי מחייבות שתקע ובית תקע באתר בנייה יתאימו לתקן החל על אבזרים לשימוש תעשייתי, שבו מבנה מוגן, נעילה מכנית וסימון לפי מתח. בית תקע ביתי אינו עומד בדרישה זו, ולכן אסור להתקינו כחלק ממיתקן ארעי באתר בנייה בשום מקום, גם לא במקום מקורה או סגור.

• תשובה 1: הדרישה לאבזר תעשייתי חלה גם במקום סגור.
• תשובה 2: בידוד כפול אינו מחליף את דרישת התאמת בית התקע לתקן.
• תשובה 3: מכסה מתרומם אינו הופך בית תקע ביתי לאבזר המתאים לאתר בנייה.

1. כדי לשפר את הרמה הבטיחותית.
2. כדי לשפר את עמידות מבחינה מכנית.
3. כדי לשפר את ההגנה בפני חדירת מים.
4. כל התשובות נכונות.

בית תקע לשימוש תעשייתי, כנדרש באתר בנייה, נבדל מבית תקע ביתי בשלושה מישורים בבת אחת: הוא בטיחותי יותר, שכן מבנהו מונע נגיעה בחלקים חיים ומחייב סדר פינים קבוע לפי מתח וסימון צבע; הוא עמיד יותר מבחינה מכנית, שכן גופו עשוי חומר קשיח העומד במכות ובדריכה; והוא אטום יותר לחדירת מים ואבק, כנדרש בשטח פתוח. שלוש התכונות יחד הן הטעם לדרישה שבתקנות.

• תשובה 1: הבטיחות היא אחד הטעמים ולא היחיד.
• תשובה 2: העמידות המכנית היא אחד הטעמים ולא היחיד.
• תשובה 3: האטימות היא אחד הטעמים ולא היחיד.

1. כן, בהתאם לתקנות החשמל נדרש לבצע בדיקות תקופתית כמפורט: • בדיקה של מפסק מגן ע"י לחיצה על לחיץ הבדיקה, אחת לחודש, גם ע"י אדם שאינו חשמלאי. • בדיקה של מפסק מגן באמצעות מכשיר בדיקה, אחת לשלושה חודשים, ע"י חשמלאי מעשי לפחות. • בדיקה של לוחות ראשיים ומשניים, אחת לשנה, ע"י חשמלאי בודק.
2. כן, בהתאם לתקנות החשמל נדרש לבצע בדיקות תקופתית כמפורט: • בדיקה של מפסק מגן ע"י לחיצה על לחיץ הבדיקה, אחת לשבוע, גם ע"י אדם שאינו חשמלאי. • בדיקה של מפסק מגן באמצעות מכשיר בדיקה, אחת לשלושה חודשים, ע"י חשמלאי מעשי לפחות. • בדיקה של לוחות ראשיים ומשניים, אחת לשנה, ע"י חשמלאי בודק.
3. כן, בהתאם לתקנות החשמל נדרש לבצע בדיקות תקופתית כמפורט: • בדיקה של מפסק מגן ע"י לחיצה על לחיץ הבדיקה, אחת לחודש, גם ע"י אדם שאינו חשמלאי. • בדיקה של מפסק מגן באמצעות מכשיר בדיקה, אחת לשנה, ע"י חשמלאי מעשי לפחות. • בדיקה של לוחות ראשיים ומשניים, אחת לשנה, ע"י חשמלאי בודק.
4. כן, בהתאם לתקנות החשמל נדרש לבצע בדיקות תקופתית כמפורט: • בדיקה של מפסק מגן ע"י לחיצה על לחיץ הבדיקה, אחת לשבוע, גם ע"י אדם שאינו חשמלאי. • בדיקה של מפסק מגן באמצעות מכשיר בדיקה, אחת לשלושה חודשים, ע"י חשמלאי מעשי לפחות. • בדיקה של לוחות ראשיים ומשניים, אחת לשנתיים, ע"י חשמלאי בודק.

התוספת השנייה לתקנות מיתקן חשמלי ארעי באתר בנייה קובעת שלוש בדיקות תקופתיות ואת תדירות כל אחת: בדיקת מפסק מגן בלחיצה על לחיץ הבדיקה — אחת לשבוע לפחות, ומותר שתיעשה גם בידי מי שאינו חשמלאי; בדיקת מפסק מגן במכשיר בדיקה — אחת לשלושה חודשים לפחות, בידי חשמלאי מעשי לפחות; ובדיקת לוחות ראשיים ומשניים — אחת לשנה לפחות, בידי חשמלאי בודק. רק תשובה זו מדייקת בשלוש התדירויות יחד.

• תשובה 1: בדיקת לחיץ הבדיקה נדרשת אחת לשבוע ולא אחת לחודש.
• תשובה 3: שתי טעויות: לחיץ הבדיקה אחת לחודש במקום לשבוע, ובדיקת מכשיר אחת לשנה במקום לשלושה חודשים.
• תשובה 4: בדיקת הלוחות נדרשת אחת לשנה ולא אחת לשנתיים.

1. אם לולאת התקלה נמדדה ונמצאה מתאימה למפסקים בלוח, אין צורך להתקין מפסק מגן הפועל בזרם דלף ייעודי עבור השקעים (בדומה לדירת מגורים לדוגמה.)
2. גם אם לולאת התקלה מתאימה, יש צורך להתקין גם מפסק מגן הפועל בזרם דלף של 0.03 אמפר לשקעים בגודל של עד 32A ומפסק מגן בזרם דלף של 0.5A עבור שקעים תלת פאזיים או לזרם העולה על 32A.
3. אם לולאת התקלה נמדדה ונמצאה מתאימה למפסקים בלוח, אין צורך להתקין מפסק מגן בזרם דלף ייעודי עבור כל השקעים אלא מפסק מגן בזרם דלף של 0.5A עבור השקעים לזרם הקטן מ- 32A.
4. גם אם לולאת התקלה מתאימה, יש צורך להתקין גם מפסק מגן בזרם דלף של 0.03 אמפר לשקעים חד פאזיים וגם עבור שקעים תלת פאזיים.

באתר בנייה הגנת בית התקע במפסק מגן אינה חלופה לעכבת לולאת תקלה תקינה אלא דרישה עצמאית, ולכן היא נדרשת גם כאשר הלולאה מתאימה. התקנות קובעות שני ערכי זרם הפעלה: 0.030 אמפר לבית תקע חד-מופעי לזרם 16 או 32 אמפר, ו-0.500 אמפר לבית תקע חד-מופעי לזרם העולה על 32 אמפר או לבית תקע תלת-מופעי.

• תשובה 1: עכבת לולאה תקינה אינה פוטרת מהתקנת מפסק מגן לבתי התקע באתר בנייה.
• תשובה 3: משלב פטור שאינו קיים עם ייחוס ערך 0.5 אמפר לשקעים מתחת ל-32 אמפר, בעוד שלאלה נדרש 0.03 אמפר.
• תשובה 4: ערך 0.03 אמפר אינו נדרש לבתי תקע תלת-מופעיים; להם נקבע 0.5 אמפר.

1. איפוס TN-C-S, איפוס TN-S, מתח נמוך מאוד, זינה צפה.
2. איפוס TN-C-S, הארקת הגנה TT, מתח נמוך מאוד, זינה צפה.
3. איפוס TN-C-S, איפוס TN-S, הארקת הגנה TT, זינה צפה.
4. הארקת הגנה TT, מתח נמוך מאוד, זינה צפה.

תקנות המיתקנים לתמרורי הוריה מונות ארבעה אמצעי הגנה: איפוס בשתי צורותיו, הארקת הגנה, זינה צפה, ומתח נמוך מאוד לתמרור מיטלטל בלבד. רמזורי צומת קבועים אינם תמרור מיטלטל, ולכן המתח הנמוך מאוד יוצא מן הרשימה, ונותרים איפוס בשתי צורותיו, הארקת הגנה וזינה צפה.

• תשובה 1: מתח נמוך מאוד מותר רק בתמרור מיטלטל, והרשימה משמיטה את הארקת ההגנה.
• תשובה 2: הרשימה משמיטה את איפוס TN-S וכוללת מתח נמוך מאוד שאינו מותר במיתקן קבוע.
• תשובה 4: הרשימה משמיטה את שתי צורות האיפוס וכוללת מתח נמוך מאוד.

1. עוד שנה.
2. עוד חצי שנה.
3. עוד שלוש וחצי שנים.
4. אין צורך בבדיקה כל עוד לא בוצע שינוי במתקן.

תקנות המיתקנים לתמרורי הוריה קובעות שעכבת לולאת התקלה בארון הפיקוד תיבדק אחת לשנתיים לפחות. הבדיקה האחרונה נערכה לפני שנה וחצי, ולכן נותרה עוד חצי שנה עד למועד הבדיקה הבאה.

• תשובה 1: מחזור הבדיקה הוא שנתיים ולא שנתיים וחצי.
• תשובה 3: מחזור של חמש שנים אינו קבוע בתקנות אלה.
• תשובה 4: הבדיקה תקופתית ואינה מותנית בשינוי במיתקן.

1. IP44 לפחות.
2. IP20 לפחות.
3. IP55 לפחות.
4. IP67 לפחות.

תקנות המיתקנים לתמרורי הוריה קובעות שמחבר חיצוני המשמש תמרור מיטלטל יוגן בדרגת הגנה IP 44X לפחות. הדרגה הזאת מגינה מפני חדירת גופים זרים שקוטרם מעל מילימטר אחד ומפני התזת מים מכל כיוון, והיא המתאימה למחבר המונח בשטח פתוח לצד הכביש.

• תשובה 2: IP20 אינו מגן מפני מים כלל ואינו מתאים למחבר בשטח פתוח.
• תשובה 3: IP55 גבוה מן הנדרש בתקנה; הדרישה היא IP 44X לפחות.
• תשובה 4: IP67 הוא דרגת טבילה במים, מעבר לנדרש.

1. 230 וולט בזרם חילופין.
2. 230 וולט בזרם ישר.
3. 50 וולט בזרם חילופין.
4. 50 וולט בזרם ישר.

תקנות המיתקנים לתמרורי הוריה קובעות שתמרור מיטלטל יוזן במתח נמוך מאוד בלבד, ומגדירות בתקנות אלה מתח נמוך מאוד כמתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר. הגדרה זו מחמירה יותר מן ההגדרה הכללית שבתקנות ההארקות. מבין ארבע האפשרויות, 50 וולט בזרם חילופין עולה על 24 וולט ואינו מותר, ואילו 50 וולט בזרם ישר אינו עולה על 60 וולט והוא המתח היחיד שברשימה המקיים את הדרישה.

• תשובה 1: 230 וולט בזרם חילופין הוא מתח נמוך ולא מתח נמוך מאוד.
• תשובה 2: 230 וולט בזרם ישר עולה בהרבה על 60 וולט.
• תשובה 3: 50 וולט בזרם חילופין עולה על גבול 24 הוולט שבהגדרה שבתקנות אלה

1. כל יציאה מלוח ראשי או מלוח משנה תחובר באמצעות בית התקע, הדרישה היא גם לציוד קבוע או נייח באתר בנייה, לרבות מתקני מתח נמוך ומתח נמוך מאוד.
2. חובת חיבור על ידי בית תקע באתר בנייה חלה רק על ציוד ומתקנים ארעים ולא חלה על ציוד קבוע או נייח, משרדים, חדרי מגורים וכד.'
3. כל הזנה למתקנים הנ"ל תעשה באמצעות פתיל או כבל שיוזן באמצעות תקע ובית תקע שיתאימו לתקן ת"י 1109, כל בית תקע יוגן בדרגת הגנה IP44X.
4. חיבור על ידי תקע ובית תקע באתר בנייה נדרש בכל מקרה שבו העומס עולה על 3X32A.

תקנות האתר הארעי מחייבות שכל היציאות מהלוח הראשי ומלוחות המשנה יהיו דרך בתי תקע. אבל הן גם קובעות במפורש שאינן חלות על ציוד קבוע או נייח, ולא על המיתקן שבתוך מבני השירות באתר, כגון משרדים וחדרי מגורים. לכן אין חובה לחבר את תאורת הגדר הקבועה או את מבני המשרדים דרך בית תקע.

• תשובה 1: התקנות אינן חלות על ציוד קבוע או נייח.
• תשובה 3: החובה אינה חלה על מיתקנים קבועים, ודרגת ההגנה של תיבת בית תקע היא IP43X ולא IP44X.
• תשובה 4: החובה אינה תלויה בגודל העומס.

1. הפרד מגן או מתח נמוך מאוד או זינה צפה.
2. מתח נמוך מאוד או הפרד מגן או מפסק מגן.
3. מפסק מגן או מתח נמוך מאוד או בידוד כפול.
4. זינה צפה או מפסק מגן או הפרד מגן.

באתר בנייה הסביבה רטובה, הקרקע מוליכה, הכבלים נגררים ונפגעים והעובדים אוחזים בכלים מתכתיים; לכן התקנות דורשות הגנה נוספת דווקא על בתי התקע, שהם נקודת החיבור של הציוד המיטלטל. התקנות מונות שלוש אפשרויות חלופיות: מפסק מגן שזרם הפעלתו הנקוב 30 מילי-אמפר לבית תקע חד מופעי של 16 או 32 אמפר, ו-0.5 אמפר לבית תקע גדול יותר או תלת מופעי; מתח נמוך מאוד; והפרד מגן. מותר שמפסק מגן אחד יגן על כמה בתי תקע.

• תשובה 1: זינה צפה אינה נמנית עם שלוש האפשרויות שבתקנה.
• תשובה 3: בידוד כפול אינו נמנה עם שלוש האפשרויות; הוא תכונה של המכשיר ולא הגנה על בית התקע.
• תשובה 4: זינה צפה אינה נמנית עם האפשרויות, וחסר בה מתח נמוך מאוד.

1. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 1 מ"מ, הגנה בפני התזה.
2. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 2.5 מ"מ, הגנה בפני התזה.
3. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 1 מ"מ, הגנה בפני גשם.
4. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 2.5 מ"מ, הגנה בפני גשם.

תקנות המיתקן הארעי באתר בנייה קובעות שציוד, לרבות אבזרים ומכשירים, העשוי להיות בשימוש תחת כיפת השמיים יהיה בעל דרגת הגנה של IP 44X לפחות או יוגן במעטה שווה ערך. הספרה הראשונה, 4, פירושה הגנה בפני גופים מוצקים שגודלם עולה על מילימטר אחד, והספרה השנייה, 4, פירושה הגנה בפני התזת מים מכל כיוון. הגנה בפני גשם היא הספרה 3, שהיא נמוכה מן הנדרש כאן.

• תשובה 2: 2.5 מילימטרים מתאימים לספרה 3 ולא ל-4.
• תשובה 3: הגנה בפני גשם היא הספרה 3, ואילו הנדרש הוא 4, כלומר התזה
• תשובה 4: שני חלקי התשובה שגויים.

1. תיבה מסוג II, הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 1 מ"מ, הגנה בפני גשם.
2. תיבה מסוג I, הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 1 מ"מ, הגנה בפני גשם.
3. תיבה מסוג II, הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 2.5 מ"מ, הגנה בפני גשם.
4. תיבה מסוג I, הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 2.5 מ"מ, הגנה בפני גשם.

תקנות המיתקן הארעי באתר בנייה קובעות שבית תקע יותקן בתוך לוח או בתוך תיבה בקצה פתיל, ושאם הוא מותקן בתיבה תהיה התיבה מסוג II ובעלת דרגת הגנה של IP 43X לפחות. התיבה מסוג II, כלומר בעלת בידוד כפול או מוגבר, הספרה הראשונה 4 היא הגנה בפני גופים מוצקים שגודלם עולה על מילימטר אחד, והספרה השנייה 3 היא הגנה בפני גשם.

• תשובה 2: התיבה נדרשת להיות מסוג II ולא מסוג I.
• תשובה 3: 2.5 מילימטרים מתאימים לספרה 3 ולא ל-4.
• תשובה 4: שני חלקי התשובה שגויים.

1. נדרשת הגנה נוספת על ידי מפסק מגן לזרם דלף בעל זרם הפעלה של לא יותר מ- 500mA.
2. נדרשת הגנה נוספת באמצעות הפרד מגן.
3. נדרשת הגנה נוספת על ידי מפסק מגן לזרם דלף בעל זרם הפעלה הקטן מ- 30mA.
4. לא נדרשת כל הגנה נוספת.

תקנות המיתקן הארעי מונות שלוש חלופות להגנה נוספת של בית תקע: מפסק מגן בזרם הפעלה מתאים, מתח נמוך מאוד, או הפרד מגן. באותן תקנות מוגדר מתח נמוך מאוד כמתח שאינו עולה על 24 וולט בזרם חילופין או 60 וולט בזרם ישר. המכשיר שבשאלה פועל ב-48 וולט בזרם ישר, שאינו עולה על 60 וולט, ולכן הזינה עצמה היא מתח נמוך מאוד, המהווה את ההגנה הנוספת, ואין צורך באמצעי נוסף.

• תשובה 1: 500 מילי-אמפר מיועדים לבית תקע חד מופעי מעל 32 אמפר או לבית תקע תלת מופעי במתח נמוך.
• תשובה 2: הפרד מגן הוא חלופה אפשרית, אך אינה נדרשת כאשר הזינה עצמה היא מתח נמוך מאוד.
• תשובה 3: 30 מילי-אמפר מיועדים לבית תקע חד מופעי במתח 230 וולט.

1. הגנה על ידי מפסק מגן לזרם דלף בעל זרם הפעלה הקטן מ-1 A.
2. הגנה על ידי מפסק מגן לזרם דלף בעל זרם הפעלה הקטן מ-500[mA.]
3. הגנה על ידי מתח נמוך מאוד.
4. אין צורך בהגנה נוספת.

תקנות המיתקן הארעי מבחינות בין שני ערכים של זרם הפעלה נומינלי למפסק המגן: 30 מילי-אמפר לבית תקע חד מופעי לזרם של 16 או 32 אמפר במתח 230 וולט, ו-500 מילי-אמפר לבית תקע חד מופעי לזרם העולה על 32 אמפר או לבית תקע תלת מופעי. בית התקע שבשאלה הוא תלת מופעי בזרם נקוב של 3 כפול 63 אמפר, ולכן הערך הקובע הוא 500 מילי-אמפר.

• תשובה 1: אמפר אחד גבוה מן הערך שבתקנה.
• תשובה 3: מתח נמוך מאוד אינו ישים למכשיר תלת מופעי במתח 400 וולט.
• תשובה 4: התקנות מחייבות הגנה נוספת לכל בית תקע באתר בנייה.

1. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 1 מ"מ, הגנה בפני התזה.
2. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 2.5 מ"מ, הגנה בפני התזה.
3. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 1 מ"מ, הגנה בפני גשם.
4. הגנה בפני מוצקים שגודלם עולה על 2.5 מ"מ, הגנה בפני גשם.

תקנות המיתקן הארעי באתר בנייה קובעות שציוד, לרבות אבזרים ומכשירים, שעשוי להיות בשימוש תחת כיפת השמיים יהיה בעל דרגת הגנה של IP 44X לפחות. בית תקע המותקן תחת כיפת השמיים הוא אבזר כזה, ולכן הדרגה הנדרשת לו היא IP 44X: הספרה הראשונה, 4, היא הגנה בפני גופים מוצקים שגודלם עולה על מילימטר אחד, והספרה השנייה, 4, היא הגנה בפני התזה. דרישת ה-IP 43X שבתקנה 8 היא דרישת מינימום לתיבה שבה מותקן בית תקע, ואינה גורעת מדרישת הציוד שבשימוש תחת כיפת השמיים, שהיא המחמירה מבין השתיים.

• תשובה 2: 2.5 מילימטרים מתאימים לספרה 3 ולא ל-4.
• תשובה 3: הגנה בפני גשם היא הספרה 3, ומקורה בדרישת התיבה שבתקנה 8; תחת כיפת השמיים גוברת דרישת תקנה 3
• תשובה 4: שני חלקי התשובה שגויים.

1. לא. במקרה זה נדרש לכייל את הממסר לתת מתח של 15%, כלומר ל- 195.5V או לערך נמוך יותר.
2. לא. במקרה זה נדרש לכייל את הממסר לתת מתח של 10%, כלומר ל- 207V.
3. מערכת רמזורים אינה מתפקדת במתח הנמוך ב-5% ממתח ההפעלה הנומינלי. יש לכייל את הממסר לתת מתח של 218.5V או לערך גבוה יותר.
4. כן, הכיול מתאים.

תקנות מיתקני החשמל לתמרורי הוריה קובעות שהתמרור יפעל באופן סדיר גם כאשר תנודות המתח נעות בין תוספת של 10 אחוזים לבין חיסור של 15 אחוזים מן המתח הנומינלי. 15 אחוזים מתוך 230 וולט הם 34.5 וולט, ולכן גבול התחום התחתון הוא 195.5 וולט. ממסר תת מתח המכויל ל-200 וולט יפסיק את הזינה בתוך התחום שבו המערכת חייבת להוסיף ולפעול, ולכן הכיול שגוי; יש לכיילו ל-195.5 וולט או לערך נמוך יותר.

• תשובה 2: התחום התחתון הוא 15 אחוזים ולא 10 אחוזים.
• תשובה 3: התקנות דורשות דווקא פעולה סדירה עד לירידה של 15 אחוזים, ולכן אין לכייל ל-218.5 וולט.
• תשובה 4: כיול ל-200 וולט מפסיק את הזינה בתוך תחום המתח שבו המערכת חייבת לפעול.

1. לא. במקרה זה נדרש לכייל את הממסר למתח 650V לפחות.
2. כן. אך נדרש להוסיף אמצעי חיווי קולי וחזותי המתריע בפני מתח לא תקין במערכת.
3. לא. אין להתקין ממסר כזה במערכת רמזורים, בכדי למנוע הפסקת פעילותה.
4. כן, הכיול מתאים למתח יתר של 10%.

התקנות קובעות שהתמרור עצמו יעמוד במתח דורבן של 650 וולט לפחות בערך מוחלט, וכי בכניסת האספקה יותקנו התקנים למניעת חדירת מתח דורבן בעל ערך גבוה יותר. מכאן שסף ההתקן למניעת מתח דורבן אינו יכול להיות 253 וולט, שהוא בסך הכול עשרה אחוזים מעל המתח הנומינלי ומצוי בתוך תחום העבודה התקין; הכיול הנדרש הוא 650 וולט לפחות. כיול ל-253 וולט אף היה מנתק את המערכת בכל תנודת מתח רגילה.

• תשובה 2: אמצעי חיווי אינו מרפא כיול שגוי של סף מתח הדורבן.
• תשובה 3: התקנות דורשות במפורש התקנים למניעת חדירת מתח דורבן בכניסת האספקה.
• תשובה 4: מתח יתר של עשרה אחוזים הוא תנאי אספקה תקין שבו המערכת חייבת לפעול, ואינו מתח דורבן.

1. המתקן תקין. לא נדרש שינוי נוסף.
2. נדרש להאריק את העמוד באמצעות מוליך הארקה מנחושת בחתך 10 ממ"ר לפחות, נוסף על מוליך הארקה הכלול בכבל הזינה.
3. נדרש להאריק את העמוד באמצעות מוליך הארקה מנחושת בחתך 35 ממ"ר לפחות, נוסף על מוליך הארקה הכלול בכבל הזינה.
4. נדרש להאריק את העמוד באמצעות מוליך הארקה מנחושת בחתך 35 ממ"ר לפחות, נוסף על מוליך הארקה הכלול בכבל הזינה וגם לבצע השוואת פוטנציאלים מסביב לעמוד.

תקנות המיתקנים לתמרורי הוריה קובעות שעמוד מתכת במיתקן קבוע, המוגן באיפוס או בהארקת הגנה, יוארק במוליך הארקה מנחושת בחתך של 10 ממ"ר לפחות, המתחבר במישרין או בעקיפין לפס ההארקה שבלוח הראשי, נוסף על מוליך ההארקה הכלול בכבל הזינה. המיתקן שבשאלה מוגן בהארקת הגנה, ולכן דרישה זו חלה עליו, וההתקנה כמתואר אינה שלמה בלא אותו מוליך נוסף.

• תשובה 1: המיתקן אינו שלם: חסר מוליך ההארקה הנוסף לעמוד.
• תשובה 3: החתך הנדרש הוא 10 ממ"ר ולא 35 ממ"ר
• תשובה 4: אין בתקנות דרישה להשוואת פוטנציאלים מסביב לעמוד, והחתך הנקוב שגוי.

1. משאבות לכיבוי אש.
2. מעלית לשירות כבאים.
3. מנורה במיתקן תמרורי הוריה (תהר"ם.)
4. מערכת מפוחים לסילוק עשן.

תקנות המיתקנים לתמרורי הוריה קובעות שמיתקן תמרור יכול שיכיל עד שני בתי תקע ומנורה אחת שלא ימותגו על ידי המפסק הראשי אלא באמצעות מפסק אוטומטי זעיר מיוחד בעבורם, ובלבד שהציוד ישולט בנוסח שלפיו הוא ממשיך לקבל זינה גם לאחר הפסקת המפסק הראשי. זהו ההיתר היחיד מבין ארבע האפשרויות שבשאלה. משאבות כיבוי אש, מעלית כבאים ומפוחי סילוק עשן הם מיתקני חירום המוזנים מלוח החירום, ואינם מתחברים לפני המפסק הראשי במפסק נפרד.

• תשובה 1: משאבות כיבוי אש מוזנות מלוח החירום.
• תשובה 2: מעלית לשירות כבאים מוזנת מלוח החירום.
• תשובה 4: מערכת מפוחים לסילוק עשן מוזנת מלוח החירום.

1. נתיך HRC.
2. נתיך רגיל.
3. מפסק חד-קוטבי.
4. מפסק דו-קוטבי.

תקנות המיתקנים לתמרורי הוריה קובעות שאספקה למערכת תמרור קבועה תהיה במתח 230 חלקי 400 וולט ובתדר 50 הרץ, ותיעשה באמצעות חיבור קבוע ומפסק ראשי דו קטבי באספקה חד מופעית, או חיבור קבוע ומפסק ראשי ארבע קטבי באספקה תלת מופעית. המפסק הדו קטבי מנתק את המופע ואת האפס גם יחד, וכך אין נותר מוליך חי כלשהו במיתקן בזמן טיפול.

• תשובה 1: נתיך אינו מפסק ואינו מנתק את שני הקטבים.
• תשובה 2: נתיך רגיל אינו מפסק ראשי.
• תשובה 3: מפסק חד-קוטבי משאיר את מוליך האפס מחובר.