1. 2.4 מטר.
2. 2 מטר.
3. 3 מטר.
4. תלוי בגודל השנאי.

תקנות המיתקן החשמלי הציבורי בבניין רב קומות קובעות בדרישות הכלליות לחדרי חשמל שגובה החדר יהיה שני מטרים לפחות, ושמעבר שירות ותחזוקה יהיה בגובה של 1.80 מטרים לפחות. חדר חשמל המשמש שנאי כפוף לדרישות אלה ובנוסף להן לדרישות המיוחדות שבתקנה 8, העוסקות במפלס הרצפה ביחס לגישת רכב כיבוי, באוורור, בקליטת נוזלי הבידוד, במספר השנאים המרבי ובדרכי הגישה, אך לא בגובה. לכן הגובה המזערי הוא שני מטרים.

• תשובה 1: 2.4 מטרים אינם מופיעים בתקנות
• תשובה 3: 3 מטרים אינם מופיעים בתקנות.
• תשובה 4: הגובה המזערי קבוע ואינו תלוי בגודל השנאי.

1. המובל יותקן בחריץ, שלאחר ההתקנה יכוסה בשכבת טיח של 15 מ"מ לפחות. כמו כן, מותר להתקין כבל בהתקנה גלויה אם הוא משרת את דרך המילוט ועמיד באש ל-30 דקות לפחות.
2. המובל חייב להיות טמון ביציקה בעומק של 15 מ"מ לפחות. התקנה זו צריכה להבטיח עמידה באש למשך 90 דקות.
3. מובל יותקן בהתאם לתקנות החשמל-התקנת מובלים, הכבלים יהיו עמידים באש ל-30 דקות לפחות כנדרש בתקנות החשמל-מתקן חשמל ציבורי בבניין רב קומות.
4. ככלל, אין להתקין מובלים בדרך מילוט אלא אם ההזנה משרתת את אותה דרך מילוט, במקרה זה חובה שהכבל יהיה עמיד באש למשך ל-90 דקות.

התקנות קובעות שתי שיטות להתקנת מובל בקיר או בתקרה של דרך מילוט: בחריץ שיכוסה לאחר ההתקנה בשכבת טיח בעובי 15 מ"מ לפחות, או בפיר בנוי מקירות עמידי אש למשך 90 דקות. בנוסף קיים היתר מפורש להתקנה גלויה, בתנאי כפול: שהמובל משרת את דרך המילוט בלבד, ושהוא עמיד אש למשך 30 דקות לפחות. שתי הקביעות האלה יחד מרכיבות את התשובה.

• תשובה 2: עובי 15 מ"מ מתייחס לשכבת טיח מעל חריץ, לא ליציקה; ודרישת 90 הדקות היא לפיר בנוי, לא להתקנה זו.
• תשובה 3: התקנות קובעות שיטות התקנה מפורשות בדרך מילוט ואינן מסתפקות בהפניה כללית לתקנות התקנת מובלים.
• תשובה 4: אין איסור גורף על מובלים בדרך מילוט, וההיתר להתקנה גלויה מותנה בעמידות אש של 30 דקות ולא 90.

1. חובה להתקין גנרטור עבור מערכת הכיבוי אש בלבד.
2. חובה להתקין גנרטור בהתאם להנחיות כיבוי אש ובתנאי שמותקנת מערכת משאבות כיבוי אש (ספרינקלרים.)
3. אין חובה להתקין גנרטור אלא אם המתכנן מתקין מערכות חירום.
4. בהתאם לתקנות החשמל חובה להתקין גנרטור בכל מקרה.

בניין מגורים בן 24 קומות הוא בניין רב קומות, ולכן חלות עליו תקנות המיתקן החשמלי הציבורי בבניין רב קומות. התקנות מחייבות שתאורת החירום באזורים הציבוריים תוזן מלוח החירום, כך שבכל בניין רב קומות קיים לוח חירום ומיתקן חירום. לצד זאת קובעת התקנה במפורש שגנרטור יזין את לוח החירום ישירות באספקה חלופית. החובה אינה מותנית אפוא בקיומה של מערכת ספרינקלרים או במערכת חירום מסוימת: היא נובעת מתקנות החשמל עצמן והיא קיימת בכל בניין רב קומות.

• תשובה 1: החובה אינה מוגבלת למערכת הכיבוי; הגנרטור מזין את לוח החירום כולו.
• תשובה 2: התקנה אינה מתנה את החובה במערכת ספרינקלרים; היא חלה בכל בניין רב קומות, שבו קיים תמיד לוח חירום.
• תשובה 3: מערכות החירום אינן בחירת המתכנן: תאורת החירום והזנתה מלוח החירום מחויבות בתקנות.

1. לא יותקנו בו יותר מ-2 שנאים.
2. לא יותקנו בו יותר מ-3 שנאים.
3. לא יותקנו בו יותר מ-4 שנאים.
4. לא יותקן בו יותר משנאי אחד.

התקנות מגדירות את דרישות חדר החשמל המשמש שנאי בבניין רב קומות, ובכללן מגבלה כמותית מפורשת: לא יותקנו בו יותר משלושה שנאים.

• תשובה 1: המגבלה שנקבעה היא שלושה שנאים ולא שניים.
• תשובה 3: ארבעה שנאים חורגים מן המגבלה.
• תשובה 4: אין מגבלה של שנאי אחד בלבד.

1. באמצעות כבלים רב גידיים למתח שרמת הבידוד שלהם היא 3 kV \1.8 לפחות.
2. באמצעות ארבעה כבלים חד גידיים שרמת הבידוד שלהם היא 33 kV \22 לפחות.
3. באמצעות כבלים רב גידיים שרמת הבידוד שלהם היא 1 kV \0.6 לפחות.
4. באמצעות ארבעה כבלים חד גידיים שרמת הבידוד שלהם היא 3 kV \1.8 לפחות.

התקנות מייחדות תקנה נפרדת לחיבור שבין מקור הזינה לבין המפסק הראשי של המיתקן הציבורי, ומונות בה שתי דרכים בלבד: ארבעה כבלים חד-גידיים שרמת הבידוד שלהם 1.8/3 קילו-וולט לפחות, או ארבעה פסי צבירה שחיזוקיהם באותה רמת בידוד. הדרישה לרמת בידוד גבוהה מן המקובל במתח נמוך אינה מקרית: קטע זה מצוי במעלה כל ההגנות של המיתקן, זרם הקצר האפשרי בו הוא המרבי בבניין, והמאמצים החשמליים והמכניים בו גדולים בהתאם.

• תשובה 1: התקנה נוקבת בכבלים חד-גידיים ולא רב-גידיים.
• תשובה 2: רמת בידוד 22/33 קילו-וולט היא רמת בידוד של כבל מתח גבוה, ואין לה מקום בחיבור שבמתח נמוך.
• תשובה 3: בשני פרטים: הכבלים חייבים להיות חד-גידיים, ורמת הבידוד הנדרשת היא 1.8/3 קילו-וולט ולא 0.6/1.

1. חדר השנאים הינו חדר חשמל ועליו לעמוד אך ורק בדרישות שבתקנה 6 בתקנות החשמל (מתקן חשמלי ציבורי בבניין רב-קומות) התשס"ג-2003, לרבות קירות, רצפה ותקרה העמידים באש במשך 120 דקות.
2. מאחר והחדר נמצא על גג המבנה ולא בתוכו, אין צורך בכך שהקירות, הרצפה והתקרה יעמדו באש במשך 120 דקות. ניתן לבנות חדר רגיל המתאים למקום שבו הוא נמצא.
3. מבנה החדר יעמוד בכל הדרישות לחדר חשמל המשמש להתקנת שנאי, לפי תקנה 8 בתקנות החשמל (מתקן חשמלי ציבורי בבניין רב-קומות) התשס"ג-2003, לרבות קירות, רצפה ותקרה העמידים באש במשך 120 דקות.
4. מאחר שהחדר נמצא על גג המבנה ולא בתוכו, אין צורך בכך שהקירות, הרצפה והתקרה יעמדו באש במשך 120 דקות. דלת החדר תותקן כך שפתיחתה היא כלפי חוץ, הדלת תיסגר אוטומטית, הכניסה אל החדר תהיה באמצעות מפתח ואילו היציאה מהחדר תהיה חופשית.

התקנות בונות את הדרישות לחדר חשמל בשתי שכבות. השכבה הראשונה, הכללית, חלה על כל חדר חשמל וכוללת בין השאר את הדרישה שהקיר, הרצפה והתקרה יהיו מחומר לא דליק ועמידי אש למשך 120 דקות לפחות. השכבה השנייה מוסיפה דרישות מיוחדות לחדר המשמש שנאי, ומנוסחת במפורש כתוספת — נוסף על האמור בתקנה 6. אין בתקנות כל סייג המבטל את דרישת עמידות האש בשל מיקום החדר על הגג או בשל היות קירותיו פונים כלפי חוץ, ואף לא סייג לשנאים יבשים. לכן החדר חייב לעמוד בשתי השכבות גם יחד, לרבות 120 דקות עמידות אש.

• תשובה 1: תקנה 6 היא הבסיס בלבד. לחדר המשמש שנאי מוסיפה תקנה 8 דרישות נוספות, ולכן המילים ”אך ורק בדרישות שבתקנה 6“ שגויות.
• תשובה 2: אין בתקנות סייג הפוטר חדר חשמל על גג מדרישת עמידות האש.
• תשובה 4: אף כאן מבוטלת דרישת עמידות האש בלא מקור. תיאור הדלת שבסיפה נכון כשלעצמו, אך הוא חלק מן הדרישות ולא תחליף להן.

1. אסור. יש להתקין את כל הכבלים במובל בתוך היציקה או בחריץ, שלאחר ההתקנה יכוסה בטיח בעובי 15 מ"מ, או בתעלות העשויות פח פלדה עם כיסוי מפח פלדה או בצנרת פלדה.
2. מותר. תקרת המגשים המונמכת מפח פלדה מהווה הגנה מספקת בפני אש ולכן אין צורך בעמידה בדרישות נוספות לגבי הכבלים והמובלים.
3. מותר רק אם כל הכבלים וסולם הכבלים יתפקדו בשרפה למשך 90 דקות כנדרש בתקן הגרמני DIN 4102/12.
4. מותר רק לגבי הכבלים המשרתים את דרך המילוט שעמידים באש למשך 30 דקות ולגבי הכבלים המהווים חלק ממתקן החירום שעמידים באש למשך 90 דקות. יתר הכבלים יותקנו במובל בתוך היציקה או בחריץ, שלאחר ההתקנה יכוסה בטיח בעובי 15 מ"מ, או בתעלות העשויות פח פלדה עם כיסוי מפח פלדה או בצנרת פלדה.

התקנות מתירות במפורש להתקין בדרך מילוט כבלים ומוליכים בתעלות ובתקרות ביניים העשויות פח פלדה. ועדת הפירושים נשאלה בדיוק על המקרה שבשאלה — סולם כבלים סטנדרטי בחלל שבין התקרה הקונסטרוקטיבית לתקרת ביניים מפח פלדה — והשיבה שההתקנה מותרת כאשר תקרת הפלדה אינה מחוררת. תקרת המגשים מפח פלדה היא שמספקת את ההגנה, ואין צורך בעמידות אש נוספת של הכבלים או של הסולם.

• תשובה 1: רשימת השיטות שבתשובה משמיטה את תקרות הביניים מפח פלדה, שהתקנה מתירה במפורש.
• תשובה 3: עמידות אש של 90 דקות אינה נדרשת כאשר הכבלים מעל תקרת ביניים מפח פלדה.
• תשובה 4: עמידות האש לפי ייעוד הכבל נדרשת בהתקנה גלויה בלבד, ולא מעל תקרת פלדה.

1. חדר חשמל שבו: ארון האבטחה הראשי של חברת החשמל לבניין, ארון המונים של המתקן הציבורי, הלוח הציבורי הראשי, לוח החירום.
2. חדר חשמל שבו: לוח החירום, הלוח הציבורי הראשי, לוח החלוקה של הגנרטור, לוח חירום משני.
3. חדר חשמל שבו: ארון האבטחה הראשי של חברת החשמל, ריכוז המונים לדירות-של חברת החשמל, לוח החירום, הלוח הציבורי הראשי.
4. חדר חשמל שבו: הלוח הראשי הציבורי, ארון האבטחה הראשי של חברת החשמל, לוח החירום, מצברי הגיבוי.

חדר החשמל של לוח החירום לא ישמש למטרה אחרת ולא למיתקן אחר, ואולם מותר שיימצא בו לוח החלוקה הראשי של זינת הבניין במתח נמוך. ועדת הפירושים פירשה מהו לוח החלוקה הראשי לעניין זה ומנתה שלושה: הלוח של מיתקן החשמל הציבורי, פילר האבטחה הראשי של חברת החשמל, וארון המדידה של המיתקן הציבורי. הצירוף שבתשובה הראשונה כולל בדיוק את שלושת אלה לצד לוח החירום.

• תשובה 2: לוח החלוקה של הגנרטור אינו אחד מן הלוחות שמותר להתקין בחדר של לוח החירום.
• תשובה 3: ריכוז המונים לדירות אינו אחד משלושת הלוחות המותרים.
• תשובה 4: מצברי הגיבוי אינם לוח חלוקה ראשי ואינם משמשים את לוח החירום.

1. אפשרות מספר 1.
2. אפשרות מספר 2.
3. אפשרות מספר 3.
4. אפשרות מספר 4.

משאבת כיבוי אש היא מערכת חירום, והתקנות קובעות לה כלל ייחודי: כל יציאה מלוח החירום לזינת מערכת חירום תמותג במפסק אוטומטי בעל הגנה בפני זרם קצר בלבד. הטעם ברור — בשעת שריפה המשאבה חייבת להמשיך לפעול גם בעומס יתר, וניתוק תרמי היה מכבה את מערכת הכיבוי. תמונה 3 היא היחידה שבה קיים כוונון מגנטי בלבד, בלי הגנה תרמית, והעקומה שלצדה מראה מדרגה אחת. הכוונון שבה נמוך מזרם הקצר המזערי של 4000 אמפר, ולכן ההגנה אכן תפעל בקצר.

• תשובה 1: בתמונה 1 קיימת גם הגנה תרמית, ומערכת חירום לא תמותג בהגנה בפני העמסת יתר.
• תשובה 2: גם בתמונה 2 קיימת הגנה תרמית בצד המגנטית, בניגוד לדרישה להגנה בפני זרם קצר בלבד.
• תשובה 4: בתמונה 4 קיימת הגנה תרמית מלאה, ובנוסף הזרם המיידי הקבוע הוא 4800 אמפר — גבוה מזרם הקצר המזערי הצפוי של 4000 אמפר, כך שההגנה לא תפעל בקצר המזערי.

1. אפשרות מספר 1.
2. אפשרות מספר 2.
3. אפשרות מספר 3.
4. אפשרות מספר 4.

משאבת ספרינקלרים היא מערכת חירום, ולכן היציאה המזינה אותה מלוח החירום תמותג במפסק אוטומטי בעל הגנה בפני זרם קצר בלבד. בשעת שריפה המשאבה חייבת להמשיך לפעול גם בעומס יתר, והגנה תרמית הייתה מנתקת אותה בדיוק כשהיא נחוצה. מבין ארבע יחידות ההדק שבאיור, שלוש כוללות הגנה תרמית (L) ורק הרביעית כוללת יחידה מיידית (I) בלבד. כל כוונון אפשרי בה נמוך מזרם הקצר המזערי של 4000 אמפר, ולכן ההגנה תפעל בקצר.

• תשובה 1: יחידה זו כוללת הגנה תרמית (L) בצד המגנטית, ומערכת חירום אינה מותרת בהגנה בפני העמסת יתר.
• תשובה 2: יחידה זו כוללת הגנה תרמית וגם הגנת זרם דלף, ואינה עונה על הדרישה להגנה בפני זרם קצר בלבד.
• תשובה 3: יחידה זו כוללת הגנה תרמית והגנת תקלת הארקה, ואף היא אינה עונה על הדרישה.

1. סוג הכבל מתאים להזנת כל סוגי מערכות החירום ברב קומות.
2. סוג הכבל מתאים להזנת מפוחי סילוק עשן ולמשאבות הגברת לחץ לכיבוי אש.
3. סוג הכבל מתאים למערכות גילוי אש, כריזה, לדלת אוטומטית, לתאורת חירום, למשאבות דלק לגנרטורים, ולמערכת סימון ותאורה למניעת מכשולי טיסה.
4. סוג הכבל מתאים למערכות הגברת לחץ מי כיבוי, לאוורור חדרי מדרגות, לסילוק עשן וחום, למעליות המיועדות לפינוי אדם או לשימוש הכבאים.

הסימון על הכבל, FE180/E30, מציין שהבידוד שומר על שלמותו באש 180 דקות, ושהמערכת שומרת על תפקודה 30 דקות. התקנות מחלקות את מערכות החירום בבניין רב קומות לשתי קבוצות. מערכות שחייבות לתפקד 30 דקות לפחות: גילוי אש, כריזה, דלת אוטומטית, תאורת חירום, משאבות דלק לגנרטורים וסימון מכשולי טיסה. מערכות שחייבות לתפקד 90 דקות לפחות: הגברת לחץ מי כיבוי, אוורור חדרי מדרגות, סילוק עשן וחום ומעליות כבאים. כבל בדרגת E30 מתאים רק לקבוצה הראשונה.

• תשובה 1: הכבל אינו מתאים למערכות שנדרשות לתפקד 90 דקות.
• תשובה 2: מפוחי סילוק עשן ומשאבות הגברת לחץ נדרשים לתפקד 90 דקות.
• תשובה 4: כל המערכות שבתשובה זו נדרשות לתפקד 90 דקות.

1. אסור להתקין תשתית חשמל בדרכי מילוט באף מקרה.
2. מותר להתקין תשתית חשמל בתנאי שתקרת הגבס תהיה עמידה לאש למשך 90 דקות לפחות.
3. מותר לתכנן תשתית חשמל בתנאי שתקרת הגבס תהיה עמידה לאש למשך 30 דקות לפחות.
4. מותר לתכנן תשתית חשמל בתנאי שתקרת הגבס תהיה עמידה לאש למשך 120 דקות לפחות.

ועדת הפירושים מנתה את החלופות להתקנת מובל בדרך מילוט בין התקרה הקונסטרוקטיבית לבין תקרת גבס שאינה פריקה: כיסוי בטיח בעובי 15 מ״מ, תקרת גבס עמידת אש למשך 90 דקות לפחות, תעלות מפח פלדה עם כיסוי או צנרת פלדה, ומובל גלוי עמיד אש למשך 30 דקות — רק אם הוא משרת את דרך המילוט בלבד. הוועדה הבהירה שהחלופה של 30 הדקות נוגעת למובל עצמו ולא לתקרה. כאשר התשתית מעל התקרה אינה מוגנת בעצמה, התקרה חייבת להיות עמידת אש למשך 90 דקות לפחות.

• תשובה 1: התקנות מתירות תשתית בדרך מילוט באחת מכמה חלופות.
• תשובה 3: 30 דקות הן עמידות האש של מובל גלוי המשרת את דרך המילוט בלבד, ולא של תקרת הגבס.
• תשובה 4: אין דרישה ל-120 דקות.

1. אסור להתקין תשתית חשמל בדרכי מילוט בשום מקרה.
2. נדרש שכבל חשמל יהיה עמיד באש למשך 30 דקות.
3. נדרש שכבל החשמל יהיה עמיד באש למשך 90 דקות.
4. נדרש שכבל החשמל יהיה עמיד באש למשך 120 דקות.

התקנות מתירות התקנה גלויה של מובל בקיר או בתקרה של דרך מילוט בשני תנאים מצטברים: שהוא משרת את דרך המילוט בלבד, ושהוא עמיד באש למשך 30 דקות לפחות לפי התקן הגרמני DIN 4102/12. כבל המזין את גופי תאורת החירום של דרך המילוט הוא בדיוק מובל המשרת את דרך המילוט בלבד, ולכן די בעמידות אש של 30 דקות.

• תשובה 1: התקנות מתירות במפורש התקנה גלויה בדרך מילוט בתנאים.
• תשובה 3: 90 דקות הן דרישת הפיר הבנוי ומחסום האש במעבר תיול.
• תשובה 4: 120 דקות הן דרישת עמידות האש של קירות חדר חשמל.

1. יש להתקין שנאים יבשים בלבד.
2. יש להתקין שנאים בקירור-שמן בלבד.
3. ניתן להתקין שנאים יבשים או שנאים בקירור-שמן.
4. אסור להתקין שנאים מכל סוג שהוא בקומה זו.

תקנות המיתקן החשמלי הציבורי בבניין רב קומות קובעות שבחדר חשמל המשמש שנאי המכיל נוזל בידוד וקירור, מפלס הרצפה יהיה בין מפלס הגישה לרכב כיבוי אש לבין ארבעה מטרים מתחתיו. תנאי זה נועד לאפשר לכוחות הכיבוי לטפל בשרפת שמן, והוא בלתי אפשרי בקומה העליונה של בניין רב קומות. לכן בקומה זו ניתן להתקין שנאים יבשים בלבד.

• תשובה 2: שנאי בקירור שמן הוא בדיוק הסוג שתקנה 8(1) מגבילה את מפלס התקנתו.
• תשובה 3: שנאי בקירור שמן אינו מותר בקומה העליונה.
• תשובה 4: שנאים יבשים מותרים; אין איסור גורף.

1. התקנה של סיב אופטי בחדר חשמל מותרת מאחר והסיב עשוי חומר מבודד ואין סכנה של התחשמלות או קצר בלתי צפוי.
2. התקנה זו מותרת כאשר הסיב האופטי מותקן במובל ייעודי משולט, ובלבד שאין צורך בגישה מתוך חדר החשמל לשם השחלה ותחזוקה של הסיב.
3. בתקנות החשמל נקבע שבחדר חשמל לא יותקנו מערכות שאינן משמשות את חדר החשמל. לכן ההתקנה בצורה זו אסורה.
4. ההתקנה בצורה זו מותרת ובלבד שהמובל הותקן בצמוד לתקרת החדר ובמרחק בטיחות העונה על הנדרש בתקנות החשמל"עבודה במתקן חי או בקרבתו."

התקנה אוסרת להתקין בחדר חשמל מערכות שאינן משמשות את החדר. ועדת הפירושים פירשה שכוונת התקנה היא למערכות שהטיפול בהן נעשה מתוך החדר. כאשר הצינור משמש רק למעבר דרך החדר, מותר להתקין בו כבלי סיבים אופטיים בתוך צינור בתוך תעלה, ובלבד שאין צורך בגישה מתוך החדר לשם השחלה ותחזוקה, והתעלה משולטת לפי ייעודה.

• תשובה 1: ההיתר אינו נובע מכך שהסיב מבודד, אלא מכך שאין צורך בגישה אליו מתוך החדר.
• תשובה 3: הוועדה פירשה את האיסור כחל על מערכות שהטיפול בהן נעשה מתוך החדר בלבד.
• תשובה 4: התנאי אינו מיקום ליד התקרה אלא היעדר צורך בגישה מתוך החדר ושילוט התעלה.

1. ת"י 1220 חלק 3.
2. ת"י 20 חלק 2.22.
3. ת"י 61439 חלק 2.
4. DIN 4102-12.

תקנות המיתקן החשמלי הציבורי בבניין רב קומות עוסקות במפורש בתאורת ההתמצאות, וקובעות ארבע דרישות: תאורת החירום באזורים הציבוריים תוזן מלוח החירום, במעגל המזין אותה לא יותקן מפסק מגן, בכשל באספקה מלוח החירום תופעל התאורה אוטומטית, ומנורות החירום יהיו בהתאם לתקן הישראלי 20 חלק 2.22. אותו תקן אף מוגדר בתקנה 1 כתקן ”מנורות; מנורות לתאורת חירום“.

• תשובה 1: ת"י 1220 עוסק במערכות גילוי אש ולא במנורות תאורת חירום
• תשובה 3: ת"י 61439 חלק 2 עוסק בלוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך.
• תשובה 4: התקן הגרמני DIN 4102-12 עוסק בעמידות אש של מערכות כבילה ולא במנורות.