1. אסור בכל מקרה.
2. מותר רק כאשר מדובר בדרכים שרוחבן לא עולה על 5 מטרים.
3. אסור, אולם מנהל ענייני החשמל במשרד האנרגיה והתשתית יחד עם מנהל אגף ההנדסה במשרד התקשורת יהיו רשאים לאשר, בגלל האילוצים בשטח, מיקום באותו צד של דרך.
4. אסור גם אם התנאים בשטח אינם מאפשרים למקם את הקווים בצדדים שונים של הדרך, יש להטמין גם את קו בזק וגם את קו חשמל באדמה במרחקים שנקבעו בתקנות.

התקנות המשותפות למשרד האנרגיה ולמשרד התקשורת פותחות בכלל הפרדה: מיקומם של קווי בזק וקווי חשמל עיליים במתח נמוך יהיה מופרד באופן שכל קו ימוקם בצדדים שונים של דרך. הטעם ברור — הפרדה פיזית מונעת מגע בין הקווים בעת נפילת עמוד או ניתוק תיל, ומצמצמת את הסיכון שמתח החשמל יעבור אל רשת התקשורת. לצד הכלל נקבע מנגנון חריג: מנהל ענייני החשמל במשרד האנרגיה והתשתית יחד עם מנהל אגף ההנדסה במשרד התקשורת רשאים להורות על מיקום שונה. שני הגורמים נדרשים במשותף, שכן ההכרעה נוגעת לשתי הרשויות.

• תשובה 1: האיסור אינו מוחלט. התקנה קובעת מנגנון להיתר חריג בידי שני המנהלים.
• תשובה 2: רוחב הדרך אינו קריטריון בתקנה. הקריטריונים הם המרחקים האופקיים והאנכיים ורמת הבידוד של הקווים.
• תשובה 4: אין הוראה המחייבת הטמנת שני הקווים באדמה. ההסדר הוא היתר חריג של שני המנהלים.

1. מתירות בתנאים הבאים: קו הבזק במרווח ההצטלבות עם קו חשמל במתח עליון יהיה תת-קרקעי. עמוד הבזק הקרוב ביותר לקו החשמל ימוקם באופן כזה שהמרחק האופקי בין הנקודה הקיצונית ביותר של מרכיב קו החשמל לנקודה הקרובה ביותר של מרכיב קו הבזק העילי יהיה 10 מטרים לפחות.
2. אוסרות, אולם מנהל ענייני החשמל במשרד האנרגיה והתשתית יחד עם מנהל אגף ההנדסה במשרד התקשורת יהיו רשאים להורות על מתן היתר מיוחד.
3. מתירות בתנאים הבאים: ההצטלבות היא בחציית עורק תחבורה ראשי. קו הבזק במרווח ההצטלבות עם קו חשמל במתח עליון יהיה תת-קרקעי (יותקן באמצעות קידוח אופקי.)
4. אוסרות.

לגבי מתח עליון קבעו התקנות הסדר יחיד ומחמיר, ואינן אוסרות הצטלבות אלא מתנות אותה בשני תנאים: קו הבזק במרווח ההצטלבות יהיה תת-קרקעי, ועמוד הבזק הקרוב ביותר לקו החשמל ימוקם כך שהמרחק האופקי בין הנקודה הקיצונית ביותר של מרכיב קו החשמל לנקודה הקרובה ביותר של מרכיב קו הבזק העילי יהיה 10 מטרים לפחות. שני התנאים משלימים זה את זה: הטמנת הקו מוציאה אותו ממרחב הסיכון של קו המתח העליון, והמרחק האופקי מבטיח שגם עמוד הבזק עצמו לא יימצא תחת הקו או בקרבתו.

• תשובה 2: התקנות אינן אוסרות הצטלבות עם קו במתח עליון אלא קובעות לה תנאים. מנגנון ההיתר של שני המנהלים נקבע לעניין אחר — מיקום הקווים בצדי הדרך.
• תשובה 3: התנאי של חציית עורק תחבורה ראשי אינו מופיע בתקנה לעניין מתח עליון, ואף חסר בה תנאי המרחק האופקי של 10 מטרים.
• תשובה 4: אין איסור. התקנה מסדירה את ההצטלבות בתנאים.

1. בשום מקרה אין לאפשר סיומם של קווי חשמל ובזק במחבר, בהסתעפות, בנתיכים, וכיוצא באלה בתוך ארון או תיבה בהם מסתיים אחד מהקווים האמורים.
2. מותר רק אם תבוצע הפרדה בין מתקני החשמל למתקני הבזק באמצעים עמידים מבחינה מכנית וחשמלית, והמתקנים סומנו באופן שניתן להבחין ביניהם.
3. מותר בתנאי שהטיפול בקווי בזק ובקווי חשמל במקום האמור יבוצע על ידי חשמלאי מורשה.
4. מותר רק אם בסיום הקווים הותקנו אבזרים תקניים ושלטים מתאימים.

התקנה בנויה כאיסור ולאחריו סייג. האיסור: אין לאפשר סיומם של קווי חשמל ובזק במחבר, בהסתעפות, בנתיכים וכיוצא באלה בתוך ארון או תיבה שבהם מסתיים אחד מהקווים. הסייג: אלא אם כן תבוצע הפרדה בין מיתקני החשמל למיתקני הבזק באמצעים עמידים מבחינה מכנית וחשמלית, והמיתקנים סומנו באופן שניתן להבחין ביניהם. שני התנאים מצטברים ושניהם מופיעים בתשובה 2: הפרדה עמידה מכנית וחשמלית, וסימון מבחין. ההיגיון מעשי — טכנאי בזק העובד בארון חייב שלא יוכל להגיע בטעות אל מיתקן החשמל, ולהבחין מיד מה שייך למי.

• תשובה 1: היא מצטטת את רישת התקנה בלבד ומשמיטה את הסייג ”אלא אם כן“ שבסיפה.
• תשובה 3: רישיון המטפל אינו התנאי. התנאים הם הפרדה עמידה מכנית וחשמלית וסימון מבחין.
• תשובה 4: אבזרים תקניים ושלטים אינם מחליפים את דרישת ההפרדה הפיזית.

1. רק על ידי אדם בעל רישיון חשמלאי.
2. רק על ידי צוות חשמלאים בעלי רישיון חשמלאי.
3. כל אדם רשאי לבצע עבודה זו המוגדרת כעבודה מכנית ולא עבודת חשמל.
4. כל אדם ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו הצמוד.

תקנה 2 לתקנות הרשתות העיליות קובעת שרשת חשמל יתקין רק חשמלאי, ומיד מוסיפה חריג: אדם שאינו חשמלאי רשאי להתקין עמודים ולבצע עבודות מכניות ברשת חשמל, ובלבד שהוא פועל לפי הוראותיו של חשמלאי ובפיקוחו הצמוד. זו התשובה הרביעית כמעט מילה במילה.

• תשובה 1: התקנה מתירה לאדם שאינו חשמלאי להתקין עמודים, בפיקוח צמוד של חשמלאי.
• תשובה 2: אין דרישה לצוות חשמלאים.
• תשובה 3: ההיתר מותנה בהוראות חשמלאי ובפיקוחו הצמוד; אין זה היתר גורף לכל אדם.

1. 0.5 מטר.
2. 1 מטר.
3. 10 מטר.
4. 20 מטר.

תקנות הבזק והחשמל קובעות שכבל בזק תת-קרקעי יהיה במרחק של 10 מטרים לפחות מעמוד חשמל במתח עליון. הטעם הוא עליית הפוטנציאל של הקרקע סביב מרגלות העמוד בעת תקלה לאדמה בקו המתח העליון. התקנה מתירה להקטין את המרחק ובלבד שכבל הבזק יהיה בתוך צינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעלייה הצפויה של הפוטנציאל, אך בהיעדר אמצעי כזה המרחק הוא 10 מטרים.

• תשובה 1: 0.5 מטר הוא המרחק שבין עמוד בזק לכבל חשמל תת-קרקעי במתח נמוך או גבוה.
• תשובה 2: מטר אחד אינו מופיע בתקנות בהקשר של עמוד מתח עליון.
• תשובה 4: 20 מטר גדול מן הנדרש.

1. בהתאם לתקנות, חובת העתקת העמוד למיקום חדש חלה על חברת התקשורת.
2. גם לאחר שינוי המרחק, ההתקנה תואמת לתקנות החשמל ולכן לא קיימת בעיה.
3. אסור כלל להתקין כבל מ"ג בסמוך לעמוד תקשורת.
4. נדרש להוסיף הגנה מכנית להגנה על הכבל.

תקנות הבזק והחשמל קובעות שהמרחק בין עמוד בזק לבין כבל חשמל תת-קרקעי, במתח נמוך או במתח גבוה, יהיה חצי מטר לפחות, אלא אם כן ננקטו אמצעים מכניים להגנת כבלי החשמל. משמע, הקטנת מרחק החפירה מתחת לחמישים סנטימטרים אפשרית, ובלבד שתתווסף הגנה מכנית לכבל. אין בתקנות חובת העתקת העמוד ואין איסור גורף על התקנת כבל מתח גבוה בסמוך לעמוד תקשורת.

• תשובה 1: אין בתקנות חובת העתקת עמוד, והסייג שבתקנה 14 מדבר על הגנה מכנית.
• תשובה 2: מרחק הקטן מחמישים סנטימטרים אינו תואם את התקנות בלא הגנה מכנית.
• תשובה 3: אין איסור גורף; התקנה מסדירה את המקרה במפורש.

1. אסור. נדרשת שמירה על מרחק אופקי של 6 מטר לפחות בכל מקרה.
2. מותר. על פי התקנות ניתן במקרה זה לצמצם את המרחק עד ל-2 מטר.
3. מותר רק באישור של מנהל ענייני החשמל במשרד האנרגיה והתשתית יחד עם מנהל אגף ההנדסה במשרד התקשורת.
4. אסור במקרה זה להקים רשת עילית עם תילים חשופים אלא עם צרור מבודד

התקנות המשותפות למשרד האנרגיה ולמשרד התקשורת קובעות מרחק אופקי של 6 מטרים בין קו בזק לבין קו חשמל עילי במתח נמוך מתילים חשופים, ומיד לאחר מכן מתירות להקטינו עד ל-2 מטרים בתנאי שקו החשמל בקטע זה מחוזק באופן שתימנע שבירה של עמודי חשמל. התקנה אף מוסיפה הבהרה מפורשת: התקנתו של עמוד בטון או עמוד ברזל תיחשב כחיזוק הקו האמור. בשאלה מדובר בעמודי בטון, ולכן החיזוק מתקיים והמרחק המותר הוא 2 מטרים; המרחק המתוכנן, 2.5 מטרים, גדול ממנו והתכנון מותר.

• תשובה 1: המרחק 6 מטרים אינו חל ”בכל מקרה“: התקנה מתירה במפורש להקטינו עד ל-2 מטרים בקו מחוזק.
• תשובה 3: אישור שני המנהלים נדרש למיקום הקווים בצדדים שונים של הדרך, ולא להקטנת המרחק האופקי בקו מחוזק.
• תשובה 4: אין דרישה לצרור מבודד. התקנה מתייחסת במפורש לקו מתילים חשופים ומתירה אותו במרחק המוקטן.

1. המרחק המזערי הנדרש הוא 65 ס"מ לפחות.
2. המרחק המזערי הנדרש הוא 100 ס"מ לפחות בגלל הסכנה של פגיעה ביציבות העמוד בעת חפירת התעלה להנחת הכבל.
3. המרחק המינימלי הנדרש על פי התקנות הוא 50 ס"מ.
4. המרחק המינימלי הנדרש ייקבע ע"י המתכנן בהתאם לתנאי הדרך.

התקנות קובעות לעניין זה הוראה קצרה ומפורשת: המרחק האופקי בין עמוד חשמל במתח נמוך לבין כבל בזק תת-קרקעי יהיה 0.50 מטר לפחות, אלא אם כן ננקטו אמצעים מכניים להגנת כבלי הבזק. בשאלה נאמר במפורש שהכבל מותקן ישירות באדמה בלא אמצעי הגנה מכניים, ולכן חל הערך הבסיסי — 50 ס"מ. אילו הוגן הכבל בשרוול או באמצעי מכני אחר, ניתן היה להתקרב יותר.

• תשובה 1: 65 ס"מ הוא המרחק האופקי בין קו בזק לבין קו חשמל עילי מבודד, ולא בין עמוד לכבל תת-קרקעי.
• תשובה 2: יציבות העמוד אינה הקריטריון שבתקנה, והערך הנקוב בה הוא 0.50 מטר.
• תשובה 4: המרחק נקוב בתקנות ואינו נתון לשיקול דעת המתכנן.

1. ההצטלבות כמתואר אסורה בכל מקרה.
2. ההצטלבות כמתואר מותרת בתנאי שקו בזק יהיה מבודד.
3. ההצטלבות כמתואר מותרת ללא תנאי נוסף.
4. ההצטלבות כמתואר אסורה מפני שנדרש שקו הבזק יותקן מעל קו רשת החשמל במתח נמוך

התקנות מונות רשימה סגורה של תנאים להצטלבות בין קו בזק לקו חשמל עילי במתח נמוך, ובראשם שני אלה: קו החשמל יהיה תמיד מעל קו הבזק, ולפחות אחד מן הקווים במרווח ההצטלבות יהיה מבודד. בתרשים רשת החשמל אכן עוברת מעל קו הבזק, אך היא בנויה מתילים חשופים — כלומר אינה מבודדת. מכאן שכדי לקיים את התנאי השני חייב קו הבזק להיות מבודד. ההיגיון פשוט: די בכך שאחד משני הקווים יישא בידוד כדי שמגע מקרי ביניהם, בעת קריעת תיל או נדנוד ברוח, לא יעביר את מתח הרשת אל רשת התקשורת.

• תשובה 1: ההצטלבות אינה אסורה: התקנה מסדירה אותה ומונה את תנאיה.
• תשובה 3: התנאי בדבר בידוד אחד הקווים אינו מתקיים כאן מאליו, שכן קו החשמל חשוף.
• תשובה 4: ההפך הוא הנכון: התקנה מחייבת שקו החשמל יהיה תמיד מעל קו הבזק.

1. מתאים, בתנאי שבקטע של הצטלבות תותקן רשת מוארקת מתחת לרשת חשמל קיימת, כך שבמקרה של קריעת רשת חשמל לא יהיה מגע בינה לבין קו בזק.
2. מתאים, בתנאי שעמודי החשמל בקטע של הצטלבות יוחלפו לגבוהים יותר כך שהמרחק האנכי בין הקווים יהיה 1.5 מטרים לפחות.
3. מתאים, רק בתנאי שקו החשמל בקטע של הצטלבות יוטמן באדמה.
4. מתאים, בתנאי שקו החשמל יהיה מבודד.

הכלל הוא שהמרחק האופקי בין עמוד בזק לבין קו חשמל עילי במתח נמוך במרווח ההצטלבות יהיה 2 מטרים. אלא שהתקנה מוסיפה חריג מפורש המתיר להקטין את המרחק ואף להעמיד את עמוד הבזק מתחת לקו החשמל, בהתקיים שני תנאים: קו החשמל יהיה מבודד, וייִשמר מרחק של 0.65 מטר בין קצהו העליון של עמוד הבזק לבין הנקודה הקרובה ביותר של קו החשמל. זהו בדיוק המצב שבשאלה — עמוד הבזק הועתק אל מתחת לקו — ולכן מיקומו מתאים ובלבד שקו החשמל יהיה מבודד.

• תשובה 1: רשת מוארקת מתחת לקו החשמל אינה מופיעה בתקנות כתנאי או כחלופה.
• תשובה 2: המרחק האנכי הנקוב בתקנה הוא 0.65 מטר בין קצה עמוד הבזק לקו החשמל, ולא 1.5 מטרים.
• תשובה 3: הטמנת קו החשמל אינה אחד מתנאי החריג.

1. המרחק המזערי הנדרש הוא 10 מטרים.
2. המרחק המזערי הנדרש הוא 12 מטרים.
3. המרחק המזערי הנדרש הוא 14 מטרים.
4. המרחק המזערי הנדרש הוא 16 מטרים.

לקו חשמל עילי במתח גבוה קובעות התקנות מרחק אופקי של 10 מטרים לפחות בין ציר קו החשמל לבין קו הבזק העילי. בתרשים המרחק L נמדד בדיוק כך — מציר עמוד המתח הגבוה ועד עמוד הבזק שמעברו השני של הכביש — ולכן הערך הנדרש הוא 10 מטרים. התקנה אמנם מתירה הקטנה עד ל-4 מטרים במקומות שבהם יש קושי מיוחד, אך אז המדידה נעשית מן הנקודה הקרובה ביותר של קו החשמל ולא מצירו, והיא מותנית בכך שקו החשמל בנוי לפי דרישות התוספת — חתכי תילים מזעריים, היעדר מחברים, חיזוק כפול של התילים ומגבלות על עמודי עץ ועל אבזרים.

• תשובה 2: 12 מטרים אינו ערך המופיע בתקנות.
• תשובה 3: 14 מטרים אינו ערך המופיע בתקנות.
• תשובה 4: 16 מטרים אינו ערך המופיע בתקנות.

1. מרחק של 1.5 מטר.
2. מרחק של 2.0 מטר.
3. מרחק של 0.5 מטר.
4. אסור להניח קו בזק וקו חשמל באותו צד של דרך.

הכלל הבסיסי הוא מרחק אופקי של 0.50 מטר לפחות בין עמוד חשמל במתח גבוה לבין כבל בזק תת-קרקעי. אלא שהתקנה מוסיפה מקרה מיוחד ומחמיר: כאשר עמוד החשמל מוארק והוא חלק מקו במתח גבוה שנקודת האפס שלו מוארקת ישירות, יהיה המרחק 2 מטרים לפחות. הטעם הנדסי ברור — בקו שנקודת האפס בו מוארקת ישירות זורם בעת תקלה זרם גדול דרך הארקת העמוד אל האדמה, ופוטנציאל הקרקע סביב העמוד עולה במידה ניכרת; מרחק גדול יותר מרחיק את כבל הבזק מאזור ההשפעה. ניתן להקטין את המרחק עד ל-0.50 מטר, אך רק אם כבל הבזק מותקן בצינור בעל תכונות בידוד המתאימות לעליית הפוטנציאל הצפויה.

• תשובה 1: 1.5 מטר אינו ערך המופיע בתקנות.
• תשובה 3: 0.50 מטר הוא הערך הבסיסי לעמוד מתח גבוה, ואילו כאן נקודת האפס מוארקת ישירות ולכן המרחק גדל ל-2 מטרים; אפשר לשוב ל-0.50 מטר רק בצינור מבודד מתאים.
• תשובה 4: אין איסור להניח את שני הקווים באותו צד. ההוראה בדבר צדדים שונים של דרך נוגעת למיקום הקווים ולא לכבל תת-קרקעי ליד עמוד.

1. אסור, בגלל הסכנה של פגיעה ביציבות העמוד בעת חפירת תעלה להנחת כבל בזק. נדרש מרחק מינימלי של 100 ס"מ.
2. מותר, בתנאי שכבל הבזק יהיה בצינור פלדה כדי למנוע פגיעה אפשרית בקבל בעת שיקום יסודות העמוד (נדרש אחת ל- 25 שנה.)
3. מותר בתנאי שכבל הבזק יהיה בצינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעליה הצפויה של הפוטנציאל החשמלי של הקרקע.
4. אסור בכל מקרה-המרחק המינימלי הנדרש במקרה זה הוא 2 מטרים.

המרחק הנדרש כאן הוא 2 מטרים, מפני שעמוד החשמל מוארק והקו במתח גבוה בעל נקודת אפס מוארקת ישירות. אלא שהתקנה עצמה מציבה לצד הדרישה מסלול הקלה: מותר להקטין את המרחק עד ל-0.50 מטר, ובלבד שכבל הבזק יהיה בצינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעליית הפוטנציאל החשמלי הצפויה של הקרקע. המרחק שבשאלה, 60 ס"מ, גדול מ-50 ס"מ, ולכן ההתקנה מותרת בכפוף לאותו צינור מבודד. שימו לב שההקלה אינה מכנית אלא חשמלית: הצינור נדרש לבודד את הכבל מפוטנציאל הקרקע, ולא רק להגן עליו מפני פגיעה.

• תשובה 1: יציבות העמוד אינה הקריטריון שבתקנה, ו-100 ס"מ אינו ערך המופיע בה.
• תשובה 2: צינור פלדה הוא אמצעי הגנה מכני, ואילו התקנה דורשת צינור בעל תכונות בידוד חשמליות.
• תשובה 4: 2 מטרים הם אמנם הכלל, אך התקנה מתירה במפורש להקטין עד ל-0.50 מטר בצינור מבודד מתאים.

1. מרחק השווה לגובה של עמוד בזק (למקרה נפילה של עמוד בזק על קו החשמל)
2. 2 מטרים.
3. 10 מטרים.
4. 4 מטרים.

לפנינו הצטלבות בין קו חשמל עילי במתח גבוה לבין קו בזק שהוטמן באדמה בקטע ההצטלבות, ולמצב זה מוקדשת תקנה נפרדת: עמוד הבזק הקרוב ביותר לקו החשמל ימוקם כך שהמרחק האופקי בין הנקודה הקיצונית ביותר של מרכיב קו החשמל לבין הנקודה הקרובה ביותר של מרכיב קו הבזק יהיה 4 מטרים לפחות. שימו לב לניסוח: המדידה אינה מציר הקו אלא מן הנקודה הקיצונית של מרכיביו — קצה הזרוע, התיל החיצוני או העוגן — ועד לנקודה הקרובה ביותר של מרכיב קו הבזק. הטמנת קו הבזק היא שמאפשרת את המרחק המצומצם הזה במקום 10 המטרים הנדרשים בהתקרבות רגילה.

• תשובה 1: אין בתקנות קריטריון של גובה עמוד הבזק.
• תשובה 2: 2 מטרים הוא המרחק בין עמוד בזק לקו חשמל במתח נמוך, ולא במתח גבוה.
• תשובה 3: 10 מטרים הוא המרחק האופקי בהתקרבות רגילה בין ציר קו מתח גבוה לקו בזק עילי, ולא בהצטלבות שבה קו הבזק תת-קרקעי.

1. 60 מטרים לפחות (פעמיים גובה העמוד.) אם לא ניתן להשיג את המרחק במיקום המתואר של הכבל יש להעתיק אתו לצד השמאל של העמוד במרחק כאמור.
2. 30 מטרים לפחות. אם לא ניתן להשיג את המרחק במיקום המתואר של הכבל יש להעתיק אתו לצד השמאל של העמוד במרחק כאמור.
3. 4 מטרים לפחות.
4. 10 מטרים לפחות.

לכבל בזק תת-קרקעי בקרבת עמוד חשמל במתח עליון מוקדשת תקנה נפרדת, והיא נוקבת במספר אחד: 10 מטרים לפחות. התקנה מוסיפה מסלול הקלה — ניתן להקטין את המרחק ובלבד שכבל הבזק יהיה בתוך צינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעליית הפוטנציאל החשמלי הצפויה של הקרקע — אך בשאלה נאמר במפורש שהכבל הקיים אינו בעל תכונות בידוד מיוחדות, ולכן ההקלה אינה חלה והמרחק הנדרש הוא 10 מטרים. גובה העמוד אינו קריטריון בתקנה כלל.

• תשובה 1: אין בתקנות קריטריון של פעמיים גובה העמוד.
• תשובה 2: גובה העמוד אינו קריטריון בתקנה.
• תשובה 3: 4 מטרים הוא המרחק בהצטלבות עם קו במתח גבוה שבה קו הבזק תת-קרקעי, ולא מרחק מעמוד מתח עליון.

1. מתירות, בתנאי שכבל הבזק יהיה בתוך צינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעלייה הצפויה של הפוטנציאל החשמלי של הקרקע.
2. אוסרות. יש להרחיק את הכבל למרחק של 27 מטרים לפחות בכל מקרה.
3. אוסרות. יש להרחיק את הכבל למרחק של 10 מטרים לפחות בכל מקרה.
4. מתירות, בתנאי שכבל בזק יהיה בתוך צינור פלדה מוארק בשני קצותיו.

המרחק הבסיסי בין כבל בזק תת-קרקעי לבין עמוד חשמל במתח עליון הוא 10 מטרים, ולכן 6 מטרים אינם עומדים בכלל. אלא שאותה תקנה מוסיפה מסלול הקלה יחיד: ניתן להקטין את המרחק ובלבד שכבל הבזק יהיה בתוך צינור בעל תכונות בידוד חשמליות המתאימות לעליית הפוטנציאל החשמלי הצפויה של הקרקע. שימו לב לניסוח — התקנה אינה קובעת גבול תחתון למרחק המוקטן, אלא מתנה אותו באיכות הצינור. ההיגיון פיזיקלי: תקלה בקו מתח עליון מזרימה זרם עצום דרך הארקת העמוד, פוטנציאל הקרקע סביבו מזנק, וצינור מבודד הוא שמונע את מעבר הפוטנציאל אל מעטה כבל הבזק ואל רשת התקשורת שמעברו.

• תשובה 2: גובה העמוד אינו קריטריון בתקנה, ואין דרישה למרחק של 27 מטרים.
• תשובה 3: 10 מטרים הם הכלל, אך התקנה מתירה במפורש להקטין את המרחק בתנאי הצינור המבודד.
• תשובה 4: צינור פלדה מוארק הוא אמצעי הגנה מכני ומוליך, ואילו התקנה דורשת צינור בעל תכונות בידוד חשמליות.

1. כבל בזק יהיה למעלה.
2. כבל חשמל יהיה למעלה.
3. כבל שהותקן מאוחר יותר על ציר הזמן יהיה למעלה.
4. אין לזה משמעות בתנאי שהמרחק האנכי יהיה 60 ס"מ לפחות.

לפרק המוקדש לקווי חשמל תת-קרקעיים יש הוראה קצרה וחד-משמעית להצטלבות: בכל מקרה של הצטלבות תת-קרקעית בין כבלי בזק וחשמל, יעבור כבל החשמל מתחת לכבל הבזק, במרחק אנכי של 0.30 מטר לפחות. מכאן שכבל הבזק הוא שיותקן למעלה. ההיגיון בטיחותי ומעשי כאחד: כבל החשמל הוא מקור הסיכון — קשת או פיצוץ בו פוגעים כלפי מעלה — וכן הוא הכבל שחפירה מקרית עלולה לפגוע בו בהשלכות חמורות יותר, ולכן הוא הרחוק יותר מפני הקרקע.

• תשובה 2: , והיא הפוכה מלשון התקנה: כבל החשמל עובר מתחת.
• תשובה 3: סדר ההתקנה בזמן אינו קריטריון בתקנה.
• תשובה 4: המרחק האנכי הנדרש הוא 0.30 מטר, ולסדר יש משמעות מפורשת.

1. כן, יש להגביה את רשת החשמל ל-6.50 מטר לפחות.
2. אין צורך לבצע שינוי.
3. כן, יש להחליף את הרשת, לרשת כבלים בגובה מזערי של 4.50 מטר
4. כן, יש להחליף את הרשת, לרשת צרור בגובה מזערי של 4.00 מטר

מעל מגרשי ספורט המיועדים למשחקים עם קפיצה או זריקה לגובה מותרת רק רשת בכבלים או בצרור, בגובה מזערי של 4.5 מטרים. רשת עם מוליכים חשופים אסורה שם בכל גובה, ולכן הגבהתה אינה פתרון. יש להחליף את קטע הרשת לרשת כבלים או צרור, בגובה 4.5 מטרים לפחות.

• תשובה 1: רשת חשופה אסורה מעל מגרש ספורט בכל גובה; הגבהה אינה מתקנת את הליקוי.
• תשובה 2: הרשת החשופה בגובה 4.20 מטר אינה עומדת בדרישות.
• תשובה 4: הגובה המזערי הוא 4.5 מטרים ולא 4.0.

1. 1.80 מ.'
2. 1.90 מ.'
3. 2.00 מ.'
4. 2.50 מ.'

כשרשתות במתחים שונים מותקנות על סמכים משותפים, הרשת בעלת המתח הגבוה יותר מותקנת במפלס העליון. המרחק האנכי המזערי בין מוליכי המתח הנמוך לבין מוליכי מתח גבוה עד 52 קילו-וולט הוא 2 מטרים. 22 קילו-וולט נמצא בתחום זה.

• תשובה 1: 1.80 מטר קטן מהנדרש.
• תשובה 2: 1.90 מטר קטן מהנדרש.
• תשובה 4: 2.50 מטרים אינו הערך שבתקנות.

1. 2.00 מטר.
2. 1.80 מטר.
3. 1.60 מטר.
4. 2.20 מטר.

התקנות קובעות את העומק המזערי של עמוד עץ או בטון בקרקע לפי אורך העמוד וסוג הקרקע. לעמוד באורך 10 מטרים באדמה או בחול העומק המזערי הוא 1.80 מטר. בקרקע סלעית הוא 1.40 מטר.

• תשובה 1: 2.00 מטרים הוא העומק לעמודים באורך 12 עד 16 מטרים.
• תשובה 3: 1.60 מטר הוא העומק בקרקע סלעית לעמודים באורך 12 עד 16 מטרים.
• תשובה 4: 2.20 מטרים אינו ערך שבטבלה.

1. קוטר של 22 ס"מ עד לגובה של 1.5 מטרים מהקצה התחתון וקוטר של 17 ס"מ בקצה העליון.
2. קוטר של 20 ס"מ עד לגובה של 1.5 מטרים מהקצה התחתון וקוטר של 15 ס"מ בקצה העליון.
3. קוטר של 22 ס"מ עד לגובה של 1.5 מטרים מהקצה התחתון וקוטר של 15 ס"מ בקצה העליון.
4. קוטר של 20 ס"מ עד לגובה של 1.5 מטרים מהקצה התחתון וקוטר של 17 ס"מ בקצה העליון.

לעמוד עץ באורך 10 מטרים התקנות קובעות קוטר מזערי של 22 סנטימטרים בגובה 1.5 מטרים מהקצה התחתון, וקוטר מזערי של 17 סנטימטרים בקצה העליון.

• תשובה 2: אלה הקטרים של עמוד באורך 9 מטרים.
• תשובה 3: הקוטר העליון לעמוד באורך 10 מטרים הוא 17 סנטימטרים ולא 15.
• תשובה 4: הקוטר התחתון לעמוד באורך 10 מטרים הוא 22 סנטימטרים ולא 20.

1. סגסוגת פלדה.
2. סגסוגת ברזל.
3. סגסוגת אלומיניום.
4. סגסוגת כסף.

תקנות התקנת רשתות חשמל עיליות קובעות רשימה סגורה של חומרים המותרים למוליך ברשת: אלומיניום, סגסוגת אלומיניום, נחושת או סגסוגת נחושת. מבין האפשרויות שברשימה רק סגסוגת אלומיניום נמנית עם החומרים המותרים.

• תשובה 1: סגסוגת פלדה אינה ברשימת החומרים המותרים.
• תשובה 2: סגסוגת ברזל אינה ברשימת החומרים המותרים.
• תשובה 4: סגסוגת כסף אינה ברשימת החומרים המותרים.

1. 16 ממ"ר.
2. 25 ממ"ר.
3. 4 ממ"ר.
4. 10 ממ"ר.

תקנות התקנת רשתות חשמל עיליות קובעות חתכים מזעריים לפי סוג המוליך: במוליכי רשת ללא בידוד – נחושת 16 ממ"ר ואלומיניום 25 ממ"ר; בצרור מוליכי אלומיניום או סגסוגת אלומיניום – 16 ממ"ר; ובמוליכים בכבל – נחושת 4 ממ"ר ואלומיניום 16 ממ"ר. השאלה עוסקת במוליכי אלומיניום ללא בידוד, ולכן החתך המזערי הוא 25 ממ"ר.

• תשובה 1: 16 ממ"ר הוא החתך המזערי לנחושת ללא בידוד ולצרור אלומיניום.
• תשובה 3: 4 ממ"ר הוא החתך המזערי למוליכי נחושת בכבל.
• תשובה 4: 10 ממ"ר אינו מופיע בתקנה זו.

1. 16 ממ"ר.
2. 25 ממ"ר.
3. 4 ממ"ר.
4. 10 ממ"ר.

מאותה תקנה, בשורה אחרת: במוליכים בכבל החתך המזערי הוא 4 ממ"ר לנחושת ו-16 ממ"ר לאלומיניום. השאלה עוסקת ברשת עילית מכבל מבודד עם מוליכי נחושת, ולכן החתך המזערי הוא 4 ממ"ר. ערך זה עולה בקנה אחד עם החתך המזערי לכבל עילי שבתקנות התקנת הכבלים.

• תשובה 1: 16 ממ"ר הוא החתך המזערי לנחושת ללא בידוד ולאלומיניום בכבל.
• תשובה 2: 25 ממ"ר הוא החתך המזערי לאלומיניום ללא בידוד.
• תשובה 4: 10 ממ"ר אינו מופיע בתקנה זו.

1. 60 מטר.
2. 100 מטר.
3. 120 מטר.
4. בתנאי שטח רגילים אין הגבלה למרחק בין סמכי רשת.

תקנות התקנת רשתות חשמל עיליות קובעות שהמיפתח המרבי בין סמכי רשת לא יעלה על 60 מטרים. מיפתח גדול יותר מותר רק אם הדבר נדרש עקב תנאי שטח חריגים, ולכן בתנאי שטח רגילים המרחק המרבי הוא 60 מטרים.

• תשובה 2: 100 מטרים חורגים מן המיפתח המרבי בתנאים רגילים.
• תשובה 3: 120 מטרים חורגים מן המיפתח המרבי.
• תשובה 4: קיימת הגבלה מפורשת בתקנה 6.

1. לא. אסור שהמרחק בין סמכי רשת יעלה על 60 מטרים.
2. לא. אסור להתקין רשת חשמל באזור שבו תנאי השטח חריגים.
3. כן. היות ומדובר על תנאי שטח חריגים.
4. כן. בתנאי שמוליכי הרשת יהיו מנחושת בחתך מזערי של 95 ממ"ר לפחות.

התקנה קובעת מיפתח מרבי של 60 מטרים בין סמכי רשת, ומתירה מיפתח גדול יותר רק אם הדבר נדרש עקב תנאי שטח חריגים. חציית ואדי באזור הררי היא בדיוק תנאי שטח חריג, ולכן מותר להתקין את העמודים במרחק העולה על 60 מטרים. התקנה אינה מתנה זאת בחומר המוליכים או בחתכם.

• תשובה 1: האיסור אינו מוחלט; תקנה 6(ב) מתירה חריגה בתנאי שטח חריגים.
• תשובה 2: אין איסור להתקין רשת באזור שתנאי השטח בו חריגים.
• תשובה 4: התקנות אינן מתנות את החריגה בחומר המוליכים או בחתך של 95 ממ"ר

1. שטח חתך השווה לזה של מוליכי המופע.
2. 25 ממ"ר לפחות.
3. שטח חתך השווה לחצי מזה של מוליך המופע.
4. ההתקנה בצורה זו אסורה.

הטבלה שבתקנות הרשתות העיליות לחתך מזערי של מוליך אפס ברשת העשויה מצרור פותחת בשורה מיוחדת לרשת חד מופעית, שלפיה חתך מוליך האפס יהיה שווה לחתך מוליך המופע. השאלה עוסקת בהזנה חד מופעית מצרור אלומיניום בחתך 16 ממ"ר, ולכן מוליך האפס יהיה אף הוא בחתך 16 ממ"ר, כלומר שווה לחתך מוליך המופע.

• תשובה 2: 25 ממ"ר הוא ערך הטבלה למופע בחתך 25 ממ"ר ברשת תלת מופעית.
• תשובה 3: חצי מחתך מוליך המופע אינו מופיע בטבלה.
• תשובה 4: צרור אלומיניום בחתך 16 ממ"ר הוא בדיוק החתך המזערי המותר לצרור.

1. 25 ממ"ר.
2. 35 ממ"ר.
3. 50 ממ"ר.
4. 70 ממ"ר.

טבלת הזרם המתמיד המרבי למוליכי רשת ללא בידוד נותנת לנחושת: 16 ממ"ר – 115 אמפר, 25 – 150, 35 – 185, 50 – 230, 70 – 280, 95 – 355. ההזנה המתוכננת היא 3 כפול 250 אמפר, ולכן החתך שנבחר חייב לשאת 250 אמפר לפחות. החתך 50 ממ"ר נושא 230 אמפר בלבד, פחות מן הנדרש, והחתך המתאים הוא 70 ממ"ר הנושא 280 אמפר.

• תשובה 1: 25 ממ"ר נושא 150 אמפר בלבד.
• תשובה 2: 35 ממ"ר נושא 185 אמפר בלבד.
• תשובה 3: 50 ממ"ר נושא 230 אמפר, פחות מ-250 אמפר

1. 70 ממ"ר.
2. 25 ממ"ר.
3. 35 ממ"ר.
4. 95 ממ"ר.

טבלת הזרם המתמיד המרבי למוליכי רשת מאלומיניום בצרור עם בידוד פוליאתילן מוצלב מונה ארבעה חתכים: 16 ממ"ר – 72 אמפר, 25 – 98, 70 – 194, 150 – 300. זרם העבודה הצפוי הוא 180 אמפר, והחתך הקטן ביותר הנושא אותו הוא 70 ממ"ר, הנושא 194 אמפר.

• תשובה 2: 25 ממ"ר נושא 98 אמפר בלבד.
• תשובה 3: החתך 35 ממ"ר אינו מופיע בטבלת הצרורות.
• תשובה 4: החתך 95 ממ"ר אינו מופיע בטבלת הצרורות.

1. 0.3 מטר
2. 2.5 מטר.
3. 1 מטר.
4. 3 מטר.

שתי מכולות המונחות זו על זו יוצרות גוף שגגו נגיש לעובדים, ולעניין התקנות הוא חלק המבנה הקרוב ביותר אל הצרור. תקנה 52(ב) מפנה לאיור מס׳ 2 שבתוספת הרביעית, והמקרה של כבל או צרור העובר מעל גג נוקב במרחק מזערי של 2.5 מטרים; באיור מסומן התחום שמתחת לצרור כתחום אסור להתקנה. המרחק H בין גג מכולה 2 לבין הצרור הוא אפוא 2.5 מטרים. שים לב שהערך 0.3 מטר שבאיור שייך לגג משופע בלבד, שאין עליו שהייה, ואילו גג מכולה הוא משטח שטוח שאפשר לעמוד עליו.

• תשובה 1: 0.3 מטר הוא הערך לגג משופע בלבד, ולא לגג שטוח שאפשר לעמוד עליו.
• תשובה 3: מטר אחד הוא המרחק האופקי ממרפסת שבאיור, ולא מרחק אנכי מעל גג.
• תשובה 4: 3 מטרים הוא הגובה המזערי של צרור מחוזק לקיר מעל פני הקרקע, ואינו המרחק מגג.

1. אין צורך לבצע כל שינוי ברשת הקיימת. נראה שההפרעות נגרמו עקב חפצים שעפו באוויר.
2. יש למתוח את המוליכים ברשת לצורך הקטנת המתלה ל-1.0 מטר.
3. יש להרחיק את המוליכים למרחק של 35 ס"מ לפחות.
4. יש להקטין את מתיחת המוליכים כדי להגדיל את המתלה ל-1.5 מטר לפחות.

התקנות קובעות את המרחק המזערי בין מוליכים חשופים ליד המבודדים לפי המפתח והמתלה. במפתח עד 45 מטרים ובמתלה של מטר אחד או פחות, המרחק הוא 30 סנטימטרים. כאן המפתח 40 מטרים והמרחק 30 סנטימטרים, אבל המתלה 1.1 מטר, כלומר חורג מהתנאי. לכן המוליכים מתנדנדים ונוגעים זה בזה ברוח. התיקון הוא למתוח את המוליכים עד שהמתלה יקטן למטר אחד, וכך יתקיים התנאי שבו 30 סנטימטרים מספיקים.

• תשובה 1: סימני הקשת מלמדים על מגע בין המוליכים, והמתלה חורג מהמותר למרחק הקיים.
• תשובה 3: 35 סנטימטרים אינו ערך שבתקנות; התיקון הישיר הוא הקטנת המתלה.
• תשובה 4: הגדלת המתלה מגבירה את תנודות המוליכים ואת הסכנה למגע ביניהם.

1. X>2m ו-y>6.5m
2. y>7.5m X>3m
3. X>4m ו-y>8.5m
4. X>5m ו-y>9.5m

האיור מחלק את המרחב סביב הבריכה לשני תחומים: תחום 1, שבו אסור להעביר קווי מתח גבוה עיליים, ותחום 2, שבו ההעברה מותרת. תחום האיסור משתרע מעל הבריכה ומעל הרצועה שסביבה ברוחב x ועד לגובה y; מעבר לגבולות אלה מתחיל התחום המותר. הערכים הנדרשים הם מרחק אופקי (x) הגדול מ-3 מטרים משפת הבריכה וגובה (y) הגדול מ-7.5 מטרים. המרחק האופקי נועד למנוע מגע של אדם או של ציוד בתיל בעת שהות בשולי הבריכה, והגובה נועד לשמור מרחק גם כאשר אדם עומד על מקפצה או נושא חפץ ארוך. הערכים קבועים בהנחיות מינהל החשמל לרשת עילית במתח גבוה: רצועה אופקית של 3 מטרים מהקיר הפנימי של הבריכה, ומרחק רדיאלי של 7.5 מטרים לפחות מהנקודה העליונה של חלקי הבריכה הבולטים אל המוליך הקרוב.

• תשובה 1: מרחק אופקי של 2 מטרים וגובה של 6.5 מטרים קטנים מן הנדרש.
• תשובה 3: 4 מטרים ו-8.5 מטרים גדולים מן הערכים שבכללים ואינם הגבול הנדרש.
• תשובה 4: 5 מטרים ו-9.5 מטרים אינם הערכים שבכללים.

1. 70 מעלות צלסיוס.
2. 80 מעלות צלסיוס.
3. 90 מעלות צלסיוס.
4. 105 מעלות צלסיוס.

תקנות התקנת רשתות חשמל עיליות קובעות את התנאים שבהם מחושב הזרם המתמיד המרבי, ובכללם הטמפרטורה המרבית של המוליך לפי חומרו: נחושת ללא בידוד 70 מעלות, אלומיניום ללא בידוד 80 מעלות, ואלומיניום בצרור עם בידוד פוליאתילן מוצלב 90 מעלות. המוליך שבשאלה הוא נחושת ללא בידוד, ולכן הטמפרטורה המרבית היא 70 מעלות צלזיוס.

• תשובה 2: 80 מעלות היא הטמפרטורה המרבית לאלומיניום ללא בידוד.
• תשובה 3: 90 מעלות שייכות לאלומיניום בצרור עם בידוד פוליאתילן מוצלב.
• תשובה 4: 105 מעלות אינן מופיעות בתקנה.

1. 70 ממ"ר.
2. 150 ממ"ר.
3. 50 ממ"ר.
4. 2X70 ממ"ר.

הזרם הקובע הוא הגדול מבין שני העומסים, כלומר 205 אמפר של חודשי הקיץ. טבלת הזרם המתמיד המרבי למוליכי רשת מאלומיניום בצרור עם בידוד פוליאתילן מוצלב, שבתקנות התקנת רשתות חשמל עיליות, מונה ארבעה חתכים בלבד: 16 ממ"ר – 72 אמפר, 25 ממ"ר – 98 אמפר, 70 ממ"ר – 194 אמפר ו-150 ממ"ר – 300 אמפר. החתך 70 ממ"ר נושא 194 אמפר בלבד, פחות מן הזרם הנדרש, ולכן החתך המזערי המותר הוא 150 ממ"ר.

• תשובה 1: 70 ממ"ר נושא 194 אמפר בלבד, קטן מזרם העבודה של הקיץ.
• תשובה 3: החתך 50 ממ"ר כלל אינו מופיע בטבלת הצרורות שבתקנות.
• תשובה 4: הנחת שני צרורות במקביל אינה הפתרון שהתקנות מציעות לרשת עילית, ואף אינה נדרשת כאשר קיים חתך יחיד מתאים.

1. סגסוגת פלדה.
2. סגסוגת ברזל.
3. סגסוגת אלומיניום.
4. סגסוגת כסף.

תקנות התקנת רשתות חשמל עיליות קובעות רשימה סגורה של חומרים המותרים למוליך ברשת: אלומיניום, סגסוגת אלומיניום, נחושת או סגסוגת נחושת. מבין האפשרויות שברשימה רק סגסוגת אלומיניום נמנית עם החומרים המותרים.

• תשובה 1: סגסוגת פלדה אינה ברשימת החומרים המותרים למוליך רשת.
• תשובה 2: סגסוגת ברזל אינה ברשימת החומרים המותרים.
• תשובה 4: סגסוגת כסף אינה ברשימת החומרים המותרים, ואינה מעשית מבחינה כלכלית.

1. 54.6 ממ"ר.
2. 25 ממ"ר.
3. שטח חתך השווה לחצי ממוליך המופע.
4. ההתקנה בצורה זו אסורה.

הטבלה שבתקנות הרשתות העיליות לחתך מזערי של מוליך אפס ברשת העשויה מצרור מבחינה בין מוליכי אלומיניום לבין מוליכי סגסוגת אלומיניום. לרשת תלת מופעית שמוליכי המופע שלה בחתך 70 ממ"ר מסגסוגת אלומיניום, החתך המזערי של מוליך האפס הוא 54.6 ממ"ר.

• תשובה 2: 25 ממ"ר הוא ערך הטבלה למופע בחתך 25 ממ"ר מאלומיניום.
• תשובה 3: התקנות נוקבות בערך מוחלט מן הטבלה ולא ביחס של מחצית.
• תשובה 4: צרור מסגסוגת אלומיניום מותר במפורש, וחתכו המזערי לפי תקנה 5 הוא 16 ממ"ר.

1. ניתן להתקין בכל מרחק היות ומדובר במוליך מבודד.
2. ככלל, אסור להתקין עמודי תאורה תחת רשת חברת החשמל.
3. המרחק המזערי יהיה 50 ס"מ.
4. המרחק המזערי יהיה 1 מטר.

איור מס׳ 2 שבתוספת הרביעית לתקנות הרשתות העיליות מונה מרחקים מזעריים בין צרור לבין מבנה, ואינו עוסק בעמודי תאורה. ועדת הפירושים נשאלה על עמודי תאורה ציבוריים מתחת לקווי מתח נמוך, וקבעה שהתקנת עצמים כגון פנסים לתאורת רחובות יכולה להיות במרחק של 0.5 מטר לפחות מצרור או מכבל, כמפורט לגבי אנטנה באיור מס׳ 2, כאשר הפנס מותקן מתחת לצרור. המרחק המזערי A הוא אפוא 50 סנטימטרים.

• תשובה 1: גם צרור מבודד מחייב מרחק מזערי; הוועדה קבעה 0.5 מטר.
• תשובה 2: אין איסור להתקין עמודי תאורה מתחת לרשת.
• תשובה 4: מטר אחד אינו הערך שקבעה הוועדה ואינו מופיע באיור.

1. אסור. הסתעפות ממוליך רשת ללא בידוד, מכבל או מצרור תיעשה בצמוד לסמך בלבד.
2. מותר. אך שטח חתך של המוליך לא יעלה על 25 ממ"ר.
3. מותר. על המתכנן לחשב את הכוחות השקולים ולוודא שהיציבות המכנית נשמרת.
4. מותר בתנאי וההסתעפות תבוצע ממוליך רשת ללא בידוד בלבד. אין להסתעף מכבל או מצרור במקרה זה.

תקנות התקנת רשתות חשמל עיליות קובעות במפורש שהתקנת הסתעפות ממוליך רשת ללא בידוד, מכבל או מצרור תיעשה בצמוד לסמך ולא בין הסמכים. הטעם הוא מכני: הסתעפות באמצע המיפתח מטילה על המוליך כוח רוחבי ומשנה את המיתלה ואת מאמצי המתיחה. עוד נקבע שכל הסתעפות מכבל או מצרור תהיה אף היא בכבל או בצרור לאורך מיפתח אחד לפחות.

• תשובה 2: האיסור מוחלט ואינו תלוי בחתך המוליך.
• תשובה 3: התקנות אינן מתירות למתכנן לוותר על הכלל בדרך של חישוב כוחות.
• תשובה 4: האיסור חל על מוליך ללא בידוד, על כבל ועל צרור כאחד.

1. אסור. מבנה יוזן באמצעות כבל תת קרקעי בלבד.
2. מותר להזין מבנה ע"י כבל מ"נ עילי, אך התקנת החיבור לרשת העילית תבוצע על הסמך (העמוד) בלבד.
3. מותר להזין מבנה ע"י כבל מ"נ עילי, את התקנת החיבור לרשת העילית ניתן לבצע בין הסמכים (העמודים) או בצמוד לסמך (עמוד.)
4. מותר להזין מבנה ע"י כבל מ"נ עילי אך אורכו לא יעלה על 5 מ'.

תקנה 19 לתקנות הרשתות העיליות מתירה חיבור עילי מרשת אל מבנה, בכבל עילי או בצרור בלבד. הכלל שבתקנה 18(א), שלפיו הסתעפות תיעשה בצמוד לסמך ולא בין הסמכים, חל על הסתעפות של רשתות. ועדת הפירושים קבעה זאת במפורש: חיבורים לבתים נעשים לפי תקנה 19, שאינה מחייבת חיבור לרשת בצמוד לסמך. לכן מותר להזין מבנה בכבל עילי, ואת החיבור לרשת אפשר לבצע בין הסמכים או בצמוד לסמך.

• תשובה 1: התקנות מתירות חיבור עילי אל מבנה.
• תשובה 2: הדרישה לחיבור בצמוד לסמך חלה על הסתעפות רשתות ולא על חיבור לבית.
• תשובה 4: אין בתקנות הגבלת אורך של חמישה מטרים לחיבור עילי.

1. יש להחליף את שנאי ה- 630kVA לשנאי בהספק 1000kVA. במקרה זה יתקבל הספק כולל של 1400kVA שיאפשר יתירות השנאה גבוהה לגידול עתידי.
2. יש להחליף את שנאי ה- 400kVA לשנאי בהספק 630kVA. במקרה זה יותקנו 2 שנאים בהספק 630kVA כ"א.
3. לא ניתן להתקין על עמוד שנאים בהספק כולל של 1260kVA. הפתרון במקרה זה יהיה לפרק את מתקן החשמל העילי ולהתקין שנאים בהספק מתאים בחדר שנאים ייעודי.
4. אף אחת מהחלופות לא ניתנת ליישום.

שנאי עמוד מוגבל בהספקו, וההספק הנקוב המרבי המותקן על עמוד הוא 630 קילו-וולט-אמפר לשנאי, כאשר על עמוד אחד מותקנים שני שנאים לכל היותר. לכן החלפת שנאי ה-400 בשנאי של 630 מביאה את המתחם לשני שנאים של 630 כל אחד, סך הכול 1260 קילו-וולט-אמפר, בדיוק ההספק הנדרש. שנאי של 1000 קילו-וולט-אמפר אינו מותר על עמוד. כך קובעות הנחיות מינהל החשמל לרשת עילית במתח גבוה: לא יותר משני שנאים על עמוד, ולא יותר מ-630 קו״א כל אחד.

• תשובה 1: שנאי של 1000 קילו-וולט-אמפר חורג מן ההספק המרבי המותר לשנאי עמוד.
• תשובה 3: פירוק המיתקן העילי אינו נדרש, שכן שני שנאים של 630 על העמוד נותנים בדיוק את ההספק המבוקש.
• תשובה 4: חלופה 2 ניתנת ליישום.

1. ניתן להחליף את 2 השנאים על העמוד לשנאים בהספק 1000kVA כל אחד.
2. ניתן להתקין על העמוד שנאי נוסף בהספק 630kVA אך נדרש אישור קונסטרוקטור.,
3. לא נדרש לבצע כל שינוי. ההספק הכולל השנאים מתאים לגודל החיבור הנדרש.
4. נדרשת התקנה של שנאי נוסף בהספק של 630kVA על עמוד נפרד או על הקרקע.

גודל החיבור במתח גבוה מתורגם להספק לפי המכפלה של שורש שלוש במתח ובזרם. חיבור של 33 אמפר במתח 22 קילו-וולט הוא כ-1257 קילו-וולט-אמפר, המתאים לשני השנאים הקיימים של 630 כל אחד. חיבור של 49 אמפר הוא כ-1867 קילו-וולט-אמפר, ולכן נדרש הספק השנאה נוסף. מאחר שעל עמוד אחד מותקנים שני שנאים לכל היותר ושנאי עמוד מוגבל ל-630 קילו-וולט-אמפר, הפתרון הוא התקנת שנאי שלישי של 630 על עמוד נפרד או על הקרקע, ובסך הכול 1890 קילו-וולט-אמפר. כך קובעות הנחיות מינהל החשמל לרשת עילית במתח גבוה: לא יותר משני שנאים על עמוד, ולא יותר מ-630 קו״א כל אחד.

• תשובה 1: שנאי של 1000 קילו-וולט-אמפר חורג מן ההספק המרבי המותר לשנאי עמוד.
• תשובה 2: על עמוד אחד מותקנים שני שנאים לכל היותר, ואישור קונסטרוקטור אינו מרפא זאת.
• תשובה 3: 1260 קילו-וולט-אמפר קטן מן ההספק הנדרש של 1867 קילו-וולט-אמפר.

1. לא. גובה פני הקרקע במצב הסופי המתואר אינו משפיע על העמוד או על האביזרים המתוקנים עליו.
2. כן. הגובה המינימלי בין הקרקע והשנאי נדרש להיות 5 מ' לפחות ולכן נדרש להגביה את 2 השנאים.
3. כן. הגובה המינימלי בין הקרקע והשנאי נדרש להיות 4 מ' לפחות ולכן נדרש להגביה רק את השנאי הנמוך יותר.
4. כן. בשל השינוי בגובה השנאים ביחס לקרקע נדרש להוסיף הגנה מכנית על העמוד ושילוט בר קיימא"זהירות! שנאי מתח גבוה."

הגובה המזערי בין פני הקרקע לבין תחתית שנאי המותקן על עמוד הוא ארבעה מטרים. הגבהת פני הקרקע בשישים סנטימטרים מקטינה את שני הגבהים בערך זה: השנאי הראשון יורד מ-4.4 מטרים ל-3.8 מטרים ואינו עומד עוד בדרישה, ואילו השני יורד מ-5.0 מטרים ל-4.4 מטרים ועדיין עומד בה. לכן נדרש להגביה את השנאי הנמוך בלבד. הגובה המזערי של ארבעה מטרים בין הקרקע לתחתית השנאי קבוע בהנחיות מינהל החשמל לרשת עילית במתח גבוה.

• תשובה 1: הגבהת הקרקע מקטינה את המרווח לשנאים ומחייבת בדיקה מחדש.
• תשובה 2: הגובה המזערי הוא ארבעה מטרים ולא חמישה, ולכן השנאי הגבוה נשאר תקין.
• תשובה 4: הפתרון הנדרש הוא שמירה על הגובה המזערי, לא הוספת הגנה מכנית ושילוט.

1. ניתן להקים עמודי חשמל בצדי הנחל באופן כזה שהמתלה המרבי של התילים יהיה בגובה העולה על 7.5 מ' מעל פני המים.
2. ניתן להקים עמודי חשמל בצדי הנחל, אך חציית הנחל חייבת להיעשות ע"י כא"מ (כבל אווירי מבודד). המתלה המרבי של הכא"מ יהיה בגובה העולה על 4.5 מ' מעל פני המים.
3. אין להקים כל רשת עילית מעל נחל. המתכנן נדרש למצוא תוואי חלופי לחציית הנחל בקידוח תת קרקעי.
4. ניתן להקים עמודי חשמל בצדי הנחל באופן כזה שהמתלה המרבי של התילים יהיה בגובה העולה על 4.5 מ' מעל פני המים ומרחק כל עמוד משפת הנחל יעלה על 10 מ.'

התקנות אינן אוסרות חציית נחל ברשת עילית, אלא קובעות מרווח אנכי מזערי מוגדל מעל מקווי מים. הפתרון התקני הוא הצבת עמודים משני צדי הנחל כך שהמיתלה המרבי של המוליכים, כלומר הנקודה הנמוכה ביותר של הקו בתנאי הטמפרטורה והעומס הקשים ביותר, יישאר בגובה העולה על 7.5 מטרים מעל פני המים. גובה זה מבטיח מרווח בטיחות מפני כלי שיט קטנים, ציוד ואנשים הנעים בערוץ. הערך קבוע בהנחיות מינהל החשמל לרשת עילית במתח גבוה: ניתן לחצות נחל או נהר בגובה של 7.5 מטרים לפחות מעל פני המים.

• תשובה 2: אין חובה לבצע את החצייה בכבל אווירי מבודד דווקא, והגובה 4.5 מטרים קטן מן הנדרש מעל מים.
• תשובה 3: אין איסור גורף על הקמת רשת עילית מעל נחל.
• תשובה 4: 4.5 מטרים אינם מספיקים מעל פני מים, ואין בתקנות תנאי מרחק של עשרה מטרים משפת הנחל.

1. אין מניעה להתקין שנאי מעל מסלול נסיעה לכלי רכב, אולם יש לסמן את רגלי העמוד בסימון ברור ובר קיימא לצורך הגנה על העמוד בפני פגיעות מכניות.
2. התכנון תקין ובתנאי שהשנאי יותקן בגובה 5 מ' לפחות ממפלס מסלול הנסיעה.
3. אין להתקין שנאי מעל מסלול נסיעה לכלי רכב. יש להציב את העמוד כך שישמר מרחק אופקי של 1 מ' לפחות בין השנאי לבין הקצה הקרוב של מסלול הנסיעה.
4. מעל מסלול נסיעה יותקן שנאי בהספק שלא יעלה על 50kVA ובגובה של 5 מ' לפחות.

אין להתקין שנאי מעל מסלול נסיעה של כלי רכב, שכן רכב גבוה או מנוף עלול לפגוע בשנאי, ודליפה של נוזל הבידוד תיפול היישר על מסלול הנסיעה. הפתרון הוא הצבת העמוד כך שיישמר מרחק אופקי של מטר אחד לפחות בין השנאי לבין הקצה הקרוב של מסלול הנסיעה. הגבהת השנאי אינה פותרת את הבעיה, ואף אינה מותרת כתחליף לדרישת המרחק האופקי. כך קובעות במפורש הנחיות מינהל החשמל לרשת עילית במתח גבוה.

• תשובה 1: סימון רגלי העמוד אינו מייתר את האיסור להתקין שנאי מעל מסלול נסיעה.
• תשובה 2: הגבהה לחמישה מטרים אינה מכשירה התקנת שנאי מעל מסלול נסיעה.
• תשובה 4: אין בכללים היתר להתקין שנאי של 50 קילו-וולט-אמפר מעל מסלול נסיעה.