1. בגדי כותנה או בגד אחר בעל תכונות דומות.
2. כל סוג של לבוש (כותנה, צמר, סינטטי וכו') כל עוד המתח של המתקן פחות מ-1000 וולט.
3. כל סוג של לבוש (כותנה, צמר, סינטטי וכו') כל עוד האדם לובש כפפות גומי.
4. כל סוג של לבוש (כותנה, צמר, סינטטי וכו') ובתנאי שהבגד צוין בהוראת העבודה שנכתבה כנדרש בתקנות החשמל.

תקנות העבודה במיתקן חי מחייבות שימוש בבגדים העשויים כותנה או חומר אחר בעל תכונות דומות, כדי להקטין נזק אפשרי לעובד במקרה של הופעת קשת חשמלית. הטעם הוא שבגד סינתטי נמס ונדבק לעור בחום הקשת ומחמיר את הכוויה, ואילו כותנה מתפחמת בלא להימס. כפפות גומי ומתח המיתקן אינם משנים דרישה זו.

• תשובה 2: הדרישה אינה תלויה במתח המיתקן.
• תשובה 3: כפפות גומי מגינות מפני מגע ואינן מגינות מפני קשת.
• תשובה 4: הוראת עבודה אינה יכולה להתיר בגד שאינו עומד בדרישה.

1. במתח גבוה עד 22kV, 2 מטר לפחות.
2. במתח גבוה עד 33kV, 3 מטר לפחות.
3. במתח עד 33 kV, 3.25 מ' לפחות, ובמתח מעל 33kV, 5 מ' לפחות.
4. חל איסור מוחלט על ביצוע עבודות בקרבת קווי חשמל. העבודה מותרת רק לאחר ניתוק קווי חשמל ממתח.

בעבודה בגובה בקרבת קווי חשמל עיליים נשמרים מרחקי בטיחות מן התילים, והם נגזרים ממתח הקו: במתח שעד 33 קילו-וולט המרחק המזערי הוא 3.25 מטרים, ובמתח העולה על 33 קילו-וולט הוא חמישה מטרים. אין איסור מוחלט על עבודה בקרבת קווי חשמל; האיסור הוא על חדירה אל תחום המרחקים האמורים בלא ניתוק הקו ותיאום עם בעליו.

• תשובה 1: שני מטרים קטנים מן המרחק הנדרש בכל מתח גבוה.
• תשובה 2: שלושה מטרים קטנים מן המרחק הנדרש עד 33 קילו-וולט.
• תשובה 4: אין איסור מוחלט; יש מרחקי בטיחות.

1. לגוף המנורה חובה להיות מותקנת הארקת הגנה.
2. המנורה תוזן דרך מפסק מגן המופעל בזרם דלף של עד 0.03 אמפר.
3. המנורה תוזן במתח נמוך מאוד.
4. המנורה תהיה מסוג II ומוגנת מכנית.

תקנות הבטיחות בעבודה מבחינות בין מכשיר מיטלטל המוחזק ביד לבין מנורה מיטלטלת המוחזקת ביד. למכשיר די בסוג II או בסוג III, ואילו למנורה נקבעה דרישה חמורה יותר: הפעלה במתח נמוך מאוד. הטעם הוא שהמנורה נאחזת בגוף לאורך זמן, נתונה למכות ולשבירה של הנורה ושל הבידוד, ולעתים קרובות מופעלת במקומות מוליכים וצפופים; מתח נמוך מאוד מסלק את סכנת ההתחשמלות מעיקרה במקום להישען על שלמות הבידוד.

• תשובה 1: הארקת הגנה אינה נדרשת למנורת יד; תקנה 7(ג) מחייבת מתח נמוך מאוד, ובמיתקן כזה אין הארקת הגנה.
• תשובה 2: מפסק מגן ברגישות 0.03 אמפר הוא החלופה שתקנה 7(ד) מתירה למנורות מיטלטלות המורכבות על כנים (זרקורים), ולא למנורה המוחזקת ביד.
• תשובה 4: סוג II הוא דרישת תקנה 6(א), והיא חלה על מכשיר מיטלטל המוחזק ביד ולא על מנורה. פרק ג׳ שבתקנות המעגלים הסופיים, שכותרתו התקנת מנורות, אינו מחייב בידוד כפול במנורת יד.

1. עליהם להיות מותאמים לתנאי מזג האוויר ולתנאים הסביבתיים.
2. אין דרישות מיוחדות לבגדי העבודה במתקן חי.
3. הבגדים חייבים להיות עשויים מכותנה או מחומר אחר בעל תכונות דומות.
4. סוג הבגד חייב להיות מבד כבה מאליו.

תקנות העבודה במיתקן חי מחייבות שימוש בבגדים העשויים כותנה או חומר אחר בעל תכונות דומות, כדי להקטין נזק אפשרי לעובד במקרה של הופעת קשת חשמלית. בגד סינתטי נמס בחום הקשת ונדבק לעור ומחמיר את הכוויה, ואילו כותנה מתפחמת בלא להימס.

• תשובה 1: התאמה לתנאי מזג האוויר אינה הדרישה המיוחדת שבתקנות.
• תשובה 2: קיימת דרישה מפורשת לחומר הבגד.
• תשובה 4: התקנות נוקבות בכותנה או בחומר בעל תכונות דומות, ולא בבד כבה מאליו.

1. כאשר העבודה תבוצע ע"י חשמלאי שהוכשר והוסמך לביצוע העבודות במתקן חי.
2. כאשר עוצמת הזרם של המתקן אינה עולה על 100 אמפר.
3. כאשר הפסקת אספקת החשמל למתקן עלולה לגרום לאחד מאלה: סכנה לחיי אדם או לבריאותו, שיבוש בתהליכי ייצור המחייבים אספקת חשמל רציפה, שיבוש בקיום שירותים לציבור, שיבוש באספקת החשמל לציבור.
4. חל איסור על ביצוע כל עבודה במתקן חי למעט ע"י עובדי חברת החשמל לישראל.

הכלל הוא שעבודה במיתקן חשמלי תבוצע לאחר הפסקת המתח. עבודה במיתקן חי מותרת רק כחריג, כאשר הפסקת האספקה עלולה לגרום לאחד מארבעה: סכנה לחיי אדם או לבריאותו, שיבוש בתהליכי ייצור המחייבים אספקה רציפה, שיבוש בקיום שירותים לציבור, או שיבוש באספקת החשמל לציבור. הכשרתו של החשמלאי היא תנאי הכרחי לביצוע העבודה, אך אינה כשלעצמה הצדקה לעבוד במיתקן חי.

• תשובה 1: ההכשרה היא תנאי הכרחי אך אינה הסיבה המתירה את העבודה.
• תשובה 2: אין בתקנות סף זרם המתיר עבודה במיתקן חי.
• תשובה 4: העבודה מותרת לכל חשמלאי מוסמך ומיומן בהתקיים העילות שבתקנה.

1. שני עובדים, כאשר אחד מהם בעל רישיון חשמלאי המתאים לגודל המתקן.
2. מספר העובדים הנדרשים בהתאם להיקף העבודה והלו"ז לביצוע.
3. שני חשמלאים לפחות במתקן חי במתח נמוך. שלושה חשמלאים לפחות במתקן במתח גבוה. אחד מחברי הצוות יהיה אחראי על ביצוע העבודה ויהיה נוכח במקום העבודה במשך כל זמן ביצועה.
4. חשמלאים שאושרו ע"י בעל רישיון"חשמלאי-מהנדס"לביצוע העבודות במתקן חי.

תקנות העבודה במיתקן חי קובעות את הרכב הצוות לפי מתח המיתקן: במיתקן חי במתח נמוך שני חשמלאים לפחות, ובמיתקן חי במתח גבוה שלושה חשמלאים לפחות. עוד נדרש שאחד מחברי הצוות יהיה אחראי על ביצוע העבודה ויהיה נוכח במקום העבודה במשך כל זמן ביצועה, כדי שיהיה מי שמפקח, מתריע ומסוגל לחלץ בעת הצורך.

• תשובה 1: הדרישה היא לשני חשמלאים במתח נמוך ולשלושה במתח גבוה, ולא לשני עובדים שאחד מהם חשמלאי.
• תשובה 2: הרכב הצוות נקבע בתקנות ולא לפי היקף העבודה.
• תשובה 4: אישור חשמלאי מהנדס נדרש לעניין ההוראות בכתב במתח גבוה, ולא כהגדרת הרכב הצוות.

1. הוראות והנחיות של חשמלאי בעל רישיון חשמלאי-טכנאי.
2. הוראות והנחיות של חשמלאי בעל רישיון חשמלאי-מוסמך.
3. הוראות בכתב שיינתנו ע"י חשמלאי בעל רישיון חשמלאי-הנדסאי.
4. הוראות בכתב שיינתנו ע"י חשמלאי בעל רישיון חשמלאי-מהנדס בלבד.

תקנות העבודה במיתקן חי קובעות מי נותן את ההוראות בכתב לפי מתח המיתקן וגודלו: במתח נמוך, במיתקן שעוצמת זרמו עד 3 כפול 630 אמפר – חשמלאי הנדסאי לפחות; במיתקן שעוצמת זרמו מעל 3 כפול 630 אמפר – חשמלאי מהנדס; ובמתח גבוה – חשמלאי מהנדס. גודל החיבור שבשאלה, 3 כפול 800 אמפר, עולה על 3 כפול 630 אמפר, ולכן ההוראות בכתב יינתנו בידי חשמלאי מהנדס.

• תשובה 1: חשמלאי טכנאי אינו הדרגה שנקבעה בתקנה, וההוראות ניתנות בכתב.
• תשובה 2: חשמלאי מוסמך אינו הדרגה שנקבעה בתקנה.
• תשובה 3: חשמלאי הנדסאי נותן הוראות במיתקן שעד 3×630 אמפר

1. כפפות גומי ((Class 0;00 אשר נבדקו במתח 500 וולט ובנוסף לכך נבדקו לפני השימוש בהן באופן חזותי לגבי שלמות, ניקיון ותקינות.
2. כפפות גומי ((Class 0;00 אשר נבדקו אחת לשלוש שנים ובנוסף לכך נבדקו לפני השימוש בהן באופן חזותי לגבי שלמות, ניקיון ותקינות.
3. כפפות גומי ((Class 0;00 אשר נבדקו במעבדת חשמל אחת לשנה לפחות ובנוסף לכך נבדקו לפני השימוש בהן באופן חזותי לגבי שלמות, ניקיון ותקינות.
4. אין דרישות מיוחדות לכפפות גומי מלבד היותם מבודדות.

התקנות מחייבות בדיקה תקופתית של ציוד המיגון המבודד במעבדה: לציוד למתח נמוך, ובכללו כפפות גומי מדרגות 0 ו-00, אחת לשנה לפחות; לכפפות גומי מדרגות 1 עד 4, המשמשות במתח גבוה, אחת לשישה חודשים לפחות. נוסף על הבדיקה התקופתית נדרשת בדיקה חזותית לפני כל שימוש, לוודא שלמות, ניקיון ותקינות.

• תשובה 1: מתח הבדיקה אינו הקריטריון שבתקנה; הקריטריון הוא תדירות הבדיקה במעבדה.
• תשובה 2: אחת לשלוש שנים רחוק מן הנדרש.
• תשובה 4: קיימות דרישות מפורשות לבדיקה תקופתית ולבדיקה חזותית לפני שימוש.

1. ההוראות יכתבו ע"י חשמלאי בעל רישיון חשמלאי המתאים לגודל המתקן.
2. ההוראות יכתבו ע"י חשמלאי בעל רישיון חשמלאי-מוסמך.
3. ההוראות יכתבו ע"י חשמלאי בעל רישיון חשמלאי-ראשי.
4. ההוראות יכתבו ע"י חשמלאי בעל רישיון חשמלאי הנדסאי.

תקנות העבודה במיתקן חי קובעות מי נותן את ההוראות בכתב לביצוע העבודה, לפי מתח המיתקן וגודלו: במתח נמוך, במיתקן שעוצמת זרמו עד 3 כפול 630 אמפר – חשמלאי הנדסאי לפחות; במיתקן שעוצמת זרמו מעל 3 כפול 630 אמפר – חשמלאי מהנדס; ובמתח גבוה – חשמלאי מהנדס. המיתקן שבשאלה הוא 3 כפול 80 אמפר במתח נמוך, ולכן ההוראות ייכתבו בידי חשמלאי הנדסאי לפחות.

• תשובה 1: התקנה נוקבת בדרגה מפורשת ואינה מסתפקת ב"רישיון המתאים לגודל המיתקן".
• תשובה 2: חשמלאי מוסמך רשאי לבצע עבודות מסוימות לפי תקנה 13(ד), אך לא לתת את ההוראות בכתב
• תשובה 3: חשמלאי ראשי אינו הדרגה שנקבעה בתקנה 13(ג).

1. העבודה מוגדרת כעבודה במתקן חי ונדרש צוות של 3 חשמלאים לפחות.
2. העבודה מוגדרת כעבודה במתקן חי ונדרש לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הרלוונטיים.
3. חובה להפסיק את המתקן ממתח טרם ביצוע העבודה ע"י חשמלאי בעל רישיון מתאים.
4. העבודה מוגדרת כעבודה בקרבה למתקן חי ונדרש לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הרלוונטיים.

התקנות מגדירות שני תחומים סביב חלק חי: תחום העבודה במיתקן חי, המשתרע עד רדיוס DL, ותחום הקרבה למיתקן חי, המשתרע מעבר ל-DL ועד רדיוס DV. הערכים נקבעים לפי המתח הנקוב בטבלה שבתוספת הראשונה. במתח נמוך רדיוס DL קטן, ומרחק של 25 סנטימטרים מחלק חי חשוף נמצא מעבר לו אך בתוך תחום הקרבה. לכן העבודה מסווגת כעבודה בקרבת מיתקן חי, ויש לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים לסיווג זה.

• תשובה 1: צוות של שלושה חשמלאים נדרש בעבודה במיתקן חי במתח גבוה.
• תשובה 2: העבודה אינה בתוך רדיוס DL של מתח נמוך.
• תשובה 3: אין חובה להפסיק את המתח בעבודה בתחום הקרבה, ובלבד שננקטים אמצעי הבטיחות.

1. העבודה מוגדרת כעבודה במתקן חי ונדרש צוות של 3 חשמלאים לפחות.
2. העבודה מוגדרת כעבודה במתקן חי ונדרש לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הרלוונטיים.
3. חובה להפסיק את המתקן ממתח טרם ביצוע העבודה ע"י חשמלאי בעל רישיון מתאים.
4. העבודה מוגדרת כעבודה בקרבה למתקן חי ונדרש לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הרלוונטיים.

הסיווג נקבע לפי רדיוסי הקרבה שבתוספת הראשונה: מרחק אופקי של 0.8 מטרים מחלק חי במתח נקוב של 22 קילו-וולט גדול מרדיוס DL שנקבע למתח זה בטבלה שבתוספת הראשונה, אך קטן מרדיוס DV. לכן העבודה מסווגת כעבודה בקרבת מיתקן חי ולא כעבודה במיתקן חי, ויש לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים לסיווג זה. דרישת צוות של שלושה חשמלאים חלה על עבודה במיתקן חי במתח גבוה, כלומר בתוך רדיוס DL.

• תשובה 1: דרישת שלושת החשמלאים חלה על עבודה בתוך תחום העבודה במיתקן חי.
• תשובה 2: המרחק גדול מרדיוס DL של 22 קילו-וולט.
• תשובה 3: אין חובה להפסיק את המתח בעבודה בתחום הקרבה.

1. ערך המגדיר את תחום העבודה בסמוך לגבולות של 0.5 מ' ממתקן חי.
2. ערך המגדיר את המרחק המותר לעוברים ושבים להתקרב את מקום העבודה ללא השגחה.
3. ערך המגדיר את המרחק של כלי עבודה מתכתי ממקום בו נמצא חלק חי של מתקן.
4. ערך המגדיר את המרחק בין חלק חי של מתקן לבין הקצה החיצוני של תחום הקרבה למתקן חי.

תקנות העבודה במיתקן חי מגדירות את רדיוס DV כערך המגדיר את המרחק בין חלק חי של מיתקן לבין הקצה החיצוני של תחום הקרבה למיתקן חי, לפי האיורים והטבלה שבתוספת הראשונה. מעבר לרדיוס זה אין עוד סיווג מיוחד לעבודה.

• תשובה 1: אין בתקנות ערך קבוע של חצי מטר; הערכים נקבעים בטבלה לפי המתח.
• תשובה 2: התקנות אינן מגדירות את DV כמרחק לעוברים ושבים.
• תשובה 3: אין בהגדרה התייחסות לכלי עבודה מתכתי.

1. ערך המגדיר את תחום העבודה בסמוך לגבולות של 0.5 מ' ממתקן חי.
2. ערך המגדיר את תחום העבודה במתקן חי.
3. ערך המגדיר את המרחק של כלי עבודה מתכתי ממקום בו נמצא חלק חי של מתקן.
4. ערך המגדיר את המרחק בין חלק חי של מתקן לבין הקצה החיצוני של תחום הקרבה למתקן חי.

תקנות העבודה במיתקן חי מגדירות את רדיוס DL כערך המגדיר את תחום העבודה במיתקן חי, ואת תחום העבודה כתחום המקיף חלקים חיים ברדיוס זה. המרחק אל הקצה החיצוני של תחום הקרבה מוגדר בערך אחר, רדיוס DV.

• תשובה 1: אין בתקנות ערך קבוע של חצי מטר.
• תשובה 3: אין בהגדרה התייחסות לכלי עבודה מתכתי.
• תשובה 4: זו הגדרת רדיוס DV.

1. בוחן מתח (ללא מגע), אמצעי עזרה ראשונה, אחראי עבודה שנדרש לפקח לפרקים על העבודה.
2. אמצעי עזרה ראשונה, אחראי המתקן שנדרש להיות נוכח בזמן העבודה.
3. מוט הצלה או אמצעי הצלה מתאים אחר וכן אמצעי עזרה ראשונה.
4. לחצן חירום לצורך קריאה לעזרה במידת הצורך.

תקנות העבודה במיתקן חי קובעות שבכל עת ביצוע עבודה במיתקן חי או בקרבתו יהיו במקום העבודה מוט הצלה או אמצעי הצלה מתאים אחר, וכן אמצעי עזרה ראשונה. מוט ההצלה נועד לנתק את הנפגע מן החלק החי בלא שהמציל עצמו יתחשמל, ואמצעי העזרה הראשונה נועדו לטיפול מיידי לאחר החילוץ.

• תשובה 1: בוחן מתח הוא כלי עבודה ולא אמצעי הצלה, ופיקוח לפרקים אינו עונה על הדרישה.
• תשובה 2: נוכחות אחראי המיתקן אינה אמצעי הצלה.
• תשובה 4: לחצן חירום אינו אמצעי ההצלה שהתקנה נוקבת בו.

1. מתקן אשר מנותק ממקור הזינה, בוצעה בו בדיקה של היעדר מתח והותקנו בו מקצרים.
2. מתקן שהופסק באמצעות מפסק או מנתק.
3. מתקן שבוצע בו בדיקה של העדר מתח באמצעות בוחן מתח מתאים ונוכח שאין בו מתח.
4. מתקן שמנותק מרשת החשמל של חח"י.

שחרור ממתח במתח גבוה הוא תהליך בן כמה שלבים מצטברים, ולא פעולה אחת. תחילה מנתקים את המיתקן מכל מקורות הזינה ומבטיחים שלא יחובר מחדש; אחר כך בודקים בבוחן מתח מתאים שאין מתח בכל אחד מן המוליכים; ולבסוף מתקינים מקצרים והארקה, שתפקידם להבטיח שגם אם יחזור מתח בטעות או תיווצר השראה מקווים סמוכים, יזרום הזרם דרך המקצר ולא דרך העובד. מיתקן שרק נותק, או שרק נבדק בו היעדר מתח, אינו משוחרר ממתח.

• תשובה 2: הפסקה במפסק או במנתק היא השלב הראשון בלבד.
• תשובה 3: בדיקת היעדר מתח היא שלב נוסף, אך בלא מקצרים אין המיתקן משוחרר.
• תשובה 4: ניתוק מרשת חברת החשמל אינו כולל בהכרח מקורות זינה אחרים במיתקן.

1. עבודה שבה החשמלאי או העובד חודר לתחום בין 20 ל-40 ס"מ במתח נמוך (עד 1 ק"ו), או בין 41 ל-141 ס"מ במתח גבוה 22 ק"ו. מחלק חי של מתקן, עם חלק כלשהו מגופו או מציוד שבידו, למעט עבודה במקום שבו קיים מחסום פיזי קבוע מחומר מתכתי מאורק או מחומר מבדד מתאים המונע חדירה לתחום מתקן חי.
2. עבודה בכל חדר שיש בו חלקים חיים של המתקן.
3. עבודה בסביבת מתקן חי כאשר המרחק מחלקים חיים קטן מ-3.25 מ.'
4. עבודה שבה החשמלאי או העובד חודר לתחום בין 20 ל-40 ס"מ במתח נמוך (עד 1 ק"ו), או בין 21 ל-90 ס"מ במתח גבוה 22 ק"ו. מחלק חי של מתקן, עם חלק כלשהו מגופו או מציוד שבידו, למעט עבודה במקום שבו קיים מחסום פיזי קבוע מחומר מתכתי מאורק או מחומר מבדד מתאים המונע חדירה לתחום מתקן חי.

עבודה בקרבת מיתקן חי מוגדרת כחדירה אל התחום שבין רדיוס DL לבין רדיוס DV, כלומר מעבר לתחום העבודה במיתקן חי ועד לקצה תחום הקרבה. הערכים נקבעים בטבלה שבתוספת הראשונה לפי המתח הנקוב: במתח נמוך התחום הוא בין 20 ל-40 סנטימטרים, ובמתח גבוה של 22 קילו-וולט בין 41 ל-141 סנטימטרים. הסייג הוא מקום שבו קיים מחסום פיזי קבוע, מתכתי מוארק או מבדד מתאים, המונע את החדירה אל תחום המיתקן החי.

• תשובה 2: לא כל חדר שיש בו חלקים חיים הוא תחום קרבה; ההגדרה נקבעת במרחקים.
• תשובה 3: 3.25 מטרים הם מרחק הבטיחות לעבודה בגובה בקרבת קווי חשמל עיליים ולא רדיוס DV.
• תשובה 4: התחום 21 עד 90 סנטימטרים אינו תואם את הערכים שבטבלה למתח של 22 קילו-וולט.

1. המרחק מחלקים חיים גדול מ-3.25 מ.'
2. המרחק מחלקים חיים גדול מ-141 ס"מ או שהותקנו מחיצות מבדדות מתאימות במרחק של 11 ס"מ לפחות מחלקים חיים.
3. המרחק מחלקים חיים גדול מ-126 ס"מ בלבד.
4. הותקנו מחיצות או כיסויים מבדדים שמונעים התקרבות אל חלקים חיים.

עבודה מחוץ לתחום הקרבה למיתקן חי היא עבודה במרחק הגדול מרדיוס DV, שהוא הקצה החיצוני של תחום הקרבה. במתח של 22 קילו-וולט רדיוס זה הוא 141 סנטימטרים לפי הטבלה שבתוספת הראשונה. לחלופין נחשבת העבודה כמתבצעת מחוץ לתחום גם במרחק קטן יותר, אם הותקנו מחיצות מבדדות מתאימות המונעות התקרבות אל החלקים החיים, ובלבד שהמחיצה עצמה מוצבת במרחק שאינו קטן מרדיוס DL שבטבלה. שתי הדרכים יחד הן שמשלימות את ההגדרה, ולכן תשובה הכוללת רק את המחיצות אינה מלאה.

• תשובה 1: 3.25 מטרים הם מרחק הבטיחות לעבודה בגובה בקרבת קווי חשמל עיליים.
• תשובה 3: 126 סנטימטרים אינם הערך שבטבלה למתח זה.
• תשובה 4: מחיצות לבדן אינן ממצות את ההגדרה; הדרך הראשונה היא שמירת מרחק הגדול מרדיוס DV.

1. חשמלאי בעל רישיון חשמלאי-עוזר.
2. כל אדם ובתנאי שנמצא בפיקוחו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.
3. עובד שמכיר היטב את הוראות ההפעלה של מכשירי המדידה.
4. חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג.

תקנות העבודה במיתקן חי מקדישות פרק נפרד למדידה, ומבחינות בה בין שני מתחים: מדידה במיתקן חי במתח נמוך תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג, ומדידה במתח גבוה בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג. בשני המקרים נדרשים מכשירי מדידה תקניים ומתאימים שתקינותם נבדקה לפני השימוש.

• תשובה 1: חשמלאי עוזר נמוך מן הדרגה הנדרשת.
• תשובה 2: המדידה שמורה לחשמלאי בעל רישיון ואינה מתאפשרת לכל אדם בפיקוח.
• תשובה 3: היכרות עם מכשיר המדידה אינה מחליפה את דרישת הרישיון.

1. בידי חשמלאי בעל רישיון מתאים ורק לאחר קבלת הודעה בכתב מהאחראי על ביצוע העבודה שכל העובדים עזבו את המקום ואפשר לחבר את המתקן למתח.
2. לאחר אישורו של בעל המתקן שווידא שאכן ניתן להחזיר מתח למתקן.
3. לאחר קבלת תוצאות בדיקת ואישורה של מעבדת חשמל.
4. בידי חשמלאי בעל רישיון מתאים ורק לאחר קבלת הודעה מאחרון העובדים שהיו בשטח, שאפשר לחבר את המתקן למתח.

החזרת מתח למיתקן מתח גבוה לאחר עבודה היא הפעולה המסוכנת ביותר בתהליך, שכן די בעובד אחד שנותר במיתקן כדי שתסתיים באסון. לכן היא נעשית בידי חשמלאי בעל רישיון מתאים, ורק לאחר קבלת הודעה בכתב מן האחראי על ביצוע העבודה שכל העובדים עזבו את המקום ושאפשר לחבר את המיתקן למתח. ההודעה בכתב ומקורה באחראי היחיד הם שמונעים אי-הבנות ומרכזים את האחריות בידי גורם אחד.

• תשובה 2: בעל המיתקן אינו האחראי על ביצוע העבודה ואינו יודע מי נותר בשטח.
• תשובה 3: מעבדת חשמל אינה מעורבת בהחזרת מתח לאחר עבודה.
• תשובה 4: ההודעה ניתנת בכתב ובידי האחראי על העבודה ולא בידי אחרון העובדים.

1. במתח נמוך-0.4 מ' לפחות.
2. במתח גבוה-2.5 מ' לפחות.
3. במתח עד 33 ק"ו-3.25 מ' לפחות, ובמתח מעל 33 ק"ו-5 מ' לפחות.
4. חל איסור מוחלט על ביצוע עבודות בקרבת קווי חשמל. העבודה מותרת רק לאחר ניתוק קווי חשמל ממתח.

בעבודה בקרבת קווי חשמל עיליים, בלא נקיטת אמצעים נוספים כגון ניתוק הקו, כיסויו או התקנת מחסומים, נשמרים מרחקי בטיחות מן התילים לפי מתח הקו: במתח שעד 33 קילו-וולט 3.25 מטרים לפחות, ובמתח העולה על 33 קילו-וולט חמישה מטרים לפחות. אין איסור מוחלט על עבודה בקרבת קווי חשמל, אך חדירה אל תחום המרחקים מחייבת תיאום עם בעל הקו ונקיטת אמצעים.

• תשובה 1: 0.4 מטר הוא רדיוס DV במתח נמוך בעבודה על המיתקן עצמו ולא מרחק בטיחות מקו עילי.
• תשובה 2: 2.5 מטרים אינם המרחק הנדרש מקו מתח גבוה.
• תשובה 4: אין איסור מוחלט; יש מרחקי בטיחות.

1. בגדי עבודה לעבודות חשמל (מכנסיים ארוכים, חולצה עם שרוולים ארוכים, קסדת מגן ונעלי מגן) אשר חייבים להיות נוחים לעבודה.
2. אין צורך בבגדי עבודה וציוד מיוחדים כאשר המתקן מנותק ממתח.
3. בגדי עבודה לעבודות חשמל ואין צורך בציוד מגן אישי מפני שהמתקן מנותק ממתח.
4. רק מכנסיים העשויים מכותנה או מחומר שווה ערך.

גם במיתקן משוחרר ממתח נשארות סכנות: כלים, חלקים נופלים, שוליים חדים, ואפשרות של החזרת מתח בטעות. לכן נדרשים בגדי עבודה המכסים את הגוף, מכנסיים ארוכים וחולצה עם שרוולים ארוכים, לצד קסדת מגן ונעלי מגן, וכל אלה יהיו נוחים לעבודה כדי שלא יפריעו לתנועה ולא יגררו סיכון נוסף. הפטור מציוד מגן אישי אינו קיים גם כאשר המיתקן מנותק.

• תשובה 2: גם במיתקן מנותק קיימות סכנות מכניות וסכנת החזרת מתח.
• תשובה 3: ציוד מגן אישי נדרש גם במיתקן מנותק.
• תשובה 4: המכנסיים אינם מספיקים; נדרש כיסוי גוף מלא, קסדה ונעלי מגן.

1. אם קיים סיכון של מגע מקרי בחלקים חיים, אפשר לבצע את המדידה בתנאי שבלוח מותקן מפסק מגן לזרם דלף שאינו עולה על 0.03 אמפר (פחת.)
2. כאשר החשמלאי אינו מבצע עבודת חשמל אלא רק מדידה, לא קיימות דרישות לאמצעי בטיחות.
3. במקרה שקיים סיכון של מגע מקרי בחלקים חיים, ינקוט החשמלאי באמצעים מתאימים שימנעו הלם חשמלי באמצעות שימוש בציוד מגן אישי.
4. מדידה במקרה המתואר חייבת להתבצע על ידי צוות חשמלאים.

מדידה במיתקן חי מוחרגת מהגדרת "עבודה במיתקן חי", ומוסדרת בתקנה נפרדת. לפי התקנה, כשקיים סיכון למגע מקרי של חלקי גוף בחלק חי, כמו במדידה 10 סנטימטרים מפסי צבירה חיים, החשמלאי ינקוט אמצעים שימנעו הלם או קשת. אלה יכולים להיות מחיצות, יריעות או כיסויים מבודדים, או לחלופין ציוד מגן אישי.

• תשובה 1: מפסק מגן אינו מונע הלם בין מופעים ואינו מגן מפני קשת; הוא אינו האמצעי שהתקנה דורשת.
• תשובה 2: גם במדידה יש דרישות בטיחות כשקיים סיכון למגע.
• תשובה 4: מדידה אינה מחייבת צוות; היא מבוצעת בידי חשמלאי בעל רישיון מתאים.

1. רמת מתח של 400V.
2. רמת מתח של 11kV.
3. רמת מתח של 33kV.
4. רמת מתח של 161kV.

תקנות העבודה במיתקן חי חלות על מתח נמוך ועל מתח גבוה. "מתח גבוה" מוגדר בהן כמתח שעולה על 1000 וולט ואינו עולה על 52 קילו-וולט. לכן רמת המתח המרבית שהתקנות מתייחסות אליה, מבין האפשרויות, היא 33 קילו-וולט. מתח עליון של 161 קילו-וולט נמצא מחוץ לתחולתן.

• תשובה 1: התקנות חלות גם על מתח גבוה.
• תשובה 2: התקנות חלות גם על מתחים שמעל 11 קילו-וולט, עד 52 קילו-וולט.
• תשובה 4: 161 קילו-וולט עולה על 52 קילו-וולט, ולכן אינו בתחולת התקנות.

1. רמת מתח של 400V.
2. רמת מתח של 22kV.
3. רמת מתח של 400kV.
4. רמת מתח של 161kV.

בתמונה עבודה על עמוד של רשת חלוקה עילית: מבודדים באורך בינוני, מנתקים ותילים בתצורה של קו חלוקה, ועבודה מסל הרמה עם מוטות מבודדים. זו רשת מתח גבוה של 22 קילו-וולט. קווי מתח עליון ועל-עליון נבנים על מגדלי פלדה גבוהים, עם שרשראות מבודדים ארוכות בהרבה.

• תשובה 1: במתח נמוך אין מבודדים ומנתקים מן הסוג שבתמונה.
• תשובה 3: 400 קילו-וולט הוא מתח על-עליון, על מגדלי פלדה עם שרשראות מבודדים ארוכות.
• תשובה 4: 161 קילו-וולט הוא מתח עליון, על עמודים ומגדלים גבוהים יותר.

1. אסור לבצע, עבודה במתח חי מותרת רק לטובת הצלת חיים במתקן ביטחוני או בתי חולים.
2. אסור לבצע עבודה במתקן חי בחדר בו מצויים חומרים דליקים.
3. מותר לבצע, רק כאשר קיימת נוכחות של בעל רישיון הנדסאי חשמל.
4. מותר לבצע, רק כאשר קיימת נוכחות של בעל רישיון מהנדס חשמל.

התקנות מונות מצבים שבהם אסור לעבוד במיתקן חי, גם כשמתקיימת אחת הסיבות שמתירות זאת בדרך כלל. אחד מהם הוא מיתקן שנמצאים בו גזים או חומרים דליקים או נפיצים. ניצוץ או קשת חשמלית בעבודה תחת מתח עלולים להצית אותם. האיסור מוחלט, ואינו תלוי בדרגת הרישיון של מי שנוכח.

• תשובה 1: האיסור נובע מהחומרים הדליקים. הסיבות שמתירות עבודה תחת מתח רחבות מהצלת חיים במתקן ביטחוני או בבית חולים.
• תשובה 3: נוכחות הנדסאי אינה מסירה את האיסור.
• תשובה 4: נוכחות מהנדס אינה מסירה את האיסור.

1. בעבודה במתקן חי אחת לשנה לפחות, אך בעבודה בקרבת מתקן חי כאשר הציוד מאוחסן באופן קבוע בחדרי חשמל, אחת ל-4 שנים לפחות.
2. בעבודה במתקן חי אחת לשנתיים לפחות, אך בעבודה בקרבת מתקן חי כאשר הציוד מאוחסן באופן קבוע בחדרי חשמל, אחת ל-4 שנים לפחות.
3. בעבודה במתקן חי אחת לשנה לפחות, אך בעבודה בקרבת מתקן חי כאשר הציוד מאוחסן באופן קבוע בחדרי חשמל, אחת לשנתיים לפחות.
4. בעבודה במתקן חי אחת לשנתיים לפחות, אך בעבודה בקרבת מתקן חי כאשר הציוד מאוחסן באופן קבוע בחדרי חשמל, אחת לשנתיים לפחות.

התקנות מבחינות בין שני סוגי שימוש בציוד. יריעות גומי וכיסויים מבודדים לעבודה במיתקן חי במתח גבוה נבדקים במעבדה אחת לשנה לפחות. מחיצות, יריעות וכיסויים לעבודה בקרבת מיתקן חי במתח גבוה נבדקים אחת לשנתיים. אם הם מאוחסנים באופן קבוע בחדרי חשמל, מותר לבדוק אותם אחת לארבע שנים. התשובה הראשונה היא היחידה שמתאימה לשני הערכים.

• תשובה 2: יריעות וכיסויים לעבודה במיתקן חי נבדקים אחת לשנה ולא אחת לשנתיים.
• תשובה 3: ציוד לעבודה בקרבת מיתקן חי המאוחסן בחדרי חשמל נבדק אחת לארבע שנים ולא אחת לשנתיים.
• תשובה 4: שני הערכים שגויים.

1. מדידות חשמל מוחרגות מעבודה במתקן חי ולכן נדרש בעת ביצוע המדידה להיות זהירים ללא צורך ללבוש ציוד מגן אישי.
2. מדידת סדר פאזות נחשבת כעבודה במתקן חי ולכן מחייבת לבישת ציוד מגן אישי.
3. מדידת סדר פאזות מוגדרת כעבודה בקרבת מתקן חי, ולכן רק במידה וקיים חשש למגע מקרי של גוף אדם בחלק חי נדרש ללבוש ציוד מגן אישי.
4. מדידת סדר פאזות הינה מדידה מורכבת ולכן נדרש לבצעה באמצעות 2 חשמלאים בעל רישיון מתאים לגודל החיבור ללא צורך בלבוש מגן אישי.

הגדרת "עבודה במיתקן חי" מחריגה במפורש מדידה במיתקן, וזו מוסדרת בתקנה נפרדת. בדיקת סדר מופעים היא מדידה. תקנת המדידה קובעת שכאשר קיים סיכון למגע מקרי של חלקי גוף בחלק חי, החשמלאי ינקוט אמצעים שימנעו הלם או קשת: מחיצות, יריעות או כיסויים מבודדים, או לחלופין ציוד מגן אישי. לכן ציוד המגן נדרש רק כשקיים סיכון כזה. התשובה השלישית מגיעה למסקנה הנכונה, אף שהיא מכנה את המדידה "עבודה בקרבת מיתקן חי", ולא זו ההגדרה המדויקת.

• תשובה 1: המדידה אמנם מוחרגת מעבודה במיתקן חי, אבל כשיש סיכון למגע מקרי נדרשים אמצעי הגנה.
• תשובה 2: מדידה אינה נחשבת עבודה במיתקן חי.
• תשובה 4: אין דרישה לשני חשמלאים במדידה, והיעדר ציוד מגן סותר את תקנה 14(ג).

1. כן. היות ומדובר במפסק 3 קטבים ואין השוואת פוטנציאלים במבנה, עלול להיווצר זרם באפס ולכן מדובר בעבודה במתקן חי.
2. לא. היות ומקור המתח במעגל מופסק, מוליך האפס אינו נחשב יותר למוליך חי ולכן העבודה נחשבת שלא תחת מתח לאחר בדיקה חשמלית שלא קיים מתח בלוח.
3. כן. שהרי גם אם הייתה השוואת פוטנציאלים במתקן, מוליך האפס תמיד נחשב חי ונדרש לנתקו.
4. לא. מוליך האפס לעולם לא יחשב כמוליך חי.

ועדת הפירושים נשאלה על המקרה הזה בדיוק: לוח משנה שמופסקים בו שלושת המופעים, והאפס נשאר מחובר גלוונית למקור. לפי ההגדרה, מוליך האפס נחשב חי רק כל עוד מוליכי המופעים במעגל המזין מחוברים למקור מתח. מרגע שמקור המתח במעגל מנותק, האפס אינו נחשב עוד מוליך חי. עם זאת יש לוודא תמיד, אחרי הניתוק, שאין במוליך האפס מתח זר שעלול להגיע ממקור אחר, כגון מופע חוזר מצרכן. לכן העבודה אינה עבודה במיתקן חי, לאחר בדיקה שאין מתח בלוח.

• תשובה 1: הוועדה קבעה שהאפס אינו חי לאחר ניתוק המופעים, בלי קשר להשוואת פוטנציאלים.
• תשובה 3: האפס אינו ”תמיד חי“: הוא חי רק כל עוד המופעים מחוברים למקור.
• תשובה 4: האפס כן נחשב חי כל עוד המופעים מחוברים, ויש לבדוק היעדר מתח זר.

1. ערך המגדיר את תחום העבודה במתקן חי.
2. ערך המגדיר את תחום העבודה שבו ניתן לעבוד רק עם כלי מבודד במתקן חי.
3. ערך המגדיר את המרחק של כלי עבודה מתכתי ממקום בו נמצא חלק חי של מתקן.
4. ערך המגדיר את המרחק בין חלק חי של מתקן לבין הקצה החיצוני של תחום הקרבה למתקן חי.

תקנות העבודה במיתקן חי מגדירות במפורש את רדיוס DL כערך המגדיר את תחום העבודה במיתקן חי, ואת תחום העבודה כתחום המקיף חלקים חיים ברדיוס זה. המרחק אל הקצה החיצוני של תחום הקרבה מוגדר בערך אחר, רדיוס DV, ולכן ניסוח זה אינו מתאים לרדיוס DL.

• תשובה 2: התקנות אינן מגדירות את רדיוס DL כתחום המחייב כלי מבודד דווקא.
• תשובה 3: אין בהגדרה התייחסות לכלי עבודה מתכתי.
• תשובה 4: המרחק עד הקצה החיצוני של תחום הקרבה נקבע ברדיוס DV ולא ברדיוס DL.

1. לא. בדיקה תרמוגרפית תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג.
2. לא. בדיקה תרמוגרפית מוגדרת כעבודה במתקן חי ולכן היא מותרת רק לבעל רישיון חשמל מתאים לגודל המתקן.
3. כן, בתנאי והבדיקה תבוצע במרחק של 1 מטר לפחות מהלוח.
4. כן, בתנאי שהבדיקה תבוצע בנוכחותו והשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.

תקנות העבודה במיתקן חי קובעות שבדיקה תרמוגרפית במיתקן מתח נמוך תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג, אך מוסיפות סייג מפורש: על אף האמור, עובד שאינו בעל רישיון מתאים יכול לבצע את הבדיקה בתנאי שהיא מתבצעת בנוכחותו ובהשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים. נוסף על כך אסור לעובד או לציוד שבידו לחדור לתחום הקרבה למיתקן חי. לכן התשובה היא כן, בתנאי הנוכחות וההשגחה.

• תשובה 1: זו לשון תקנת משנה (א), אך תקנת משנה (ג) גוברת עליה ומתירה עובד שאינו בעל רישיון בהשגחה.
• תשובה 2: הגדרת עבודה במיתקן חי מוציאה במפורש בדיקה תרמוגרפית לפי תקנה 15.
• תשובה 3: המרחק הקובע הוא תחום הקרבה DV שבתוספת הראשונה, ולא מטר אחיד; והמרחק לבדו אינו מייתר את ההשגחה.

1. לא. בדיקה תרמוגרפית תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג.
2. לא. בדיקה תרמוגרפית מוגדרת כעבודה במתקן חי ולכן היא מותרת רק לבעל רישיון חשמל מתאים לגודל המתקן.
3. כן, בתנאי והבדיקה תבוצע במרחק של 1 מטר לפחות מהלוח.
4. כן, בתנאי שהבדיקה תבוצע בנוכחותו והשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.

הכלל הוא שבדיקה תרמוגרפית במיתקן מתח גבוה תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג, אך תקנת משנה (ג) מתירה לעובד שאינו בעל רישיון מתאים לבצע את הבדיקה בנוכחותו ובהשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים. הסייג מנוסח על שתי תקנות המשנה הקודמות גם יחד, ולכן הוא חל על מתח נמוך ועל מתח גבוה כאחד.

• תשובה 1: זו לשון תקנת משנה (ב), אך תקנת משנה (ג) גוברת עליה.
• תשובה 2: הגדרת עבודה במיתקן חי מוציאה במפורש בדיקה תרמוגרפית לפי תקנה 15.
• תשובה 3: המרחק הקובע הוא תחום הקרבה DV שבתוספת הראשונה, והוא גדול בהרבה במתח גבוה.

1. לא, העבודה תבוצע בידי בעל רישיון חשמלאי מעשי לפחות.
2. לא, העבודה מוגדרת כעבודה במתקן חי ולכן היא מותרת רק לבעל רישיון חשמל מתאים לגודל המתקן.
3. כן, בתנאי והבדיקה תבוצע במרחק של 1 מטר לפחות מהלוח.
4. כן, בתנאי שהבדיקה תבוצע בנוכחותו והשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.

ניקוי בהתזה מוסדר בתקנה נפרדת שמבנה הוראותיה זהה: הכלל הוא שניקוי בהתזה במיתקן מתח נמוך יבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות או חשמלאי מסויג, ותקנת משנה (ג) מתירה לעובד שאינו בעל רישיון מתאים לבצע את הניקוי בנוכחותו ובהשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים. עוד נדרש שהניקוי יבוצע בחומר ובציוד המתאימים למתח הנקוב, שהעובד לא יחדור לתחום הקרבה למיתקן חי, ושישתמש באמצעי מיגון אישי מפני החומר המותז ומפני קשת חשמלית.

• תשובה 1: הדרגה המזערית לניקוי בהתזה במתח נמוך היא חשמלאי מוסמך ולא חשמלאי מעשי, ומכל מקום תקנת משנה (ג) מתירה עובד בהשגחה.
• תשובה 2: הגדרת עבודה במיתקן חי מוציאה במפורש ניקוי בהתזה לפי תקנה 16.
• תשובה 3: המרחק הקובע הוא תחום הקרבה DV שבתוספת הראשונה, והוא אינו מייתר את ההשגחה.

1. לא. העבודה תבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג.
2. לא. העבודה מוגדרת כעבודה במתקן חי ולכן היא מותרת רק לבעל רישיון חשמל מתאים לגודל המתקן.
3. כן, בתנאי והבדיקה תבוצע במרחק של 1 מטר לפחות מהלוח.
4. כן, בתנאי שהבדיקה תבוצע בנוכחותו והשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים.

הכלל הוא שניקוי בהתזה במיתקן מתח גבוה יבוצע בידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי טכנאי לפחות או חשמלאי מסויג, אך תקנת משנה (ג) מוסיפה סייג מפורש החל על שתי תקנות המשנה הקודמות גם יחד: עובד שאינו בעל רישיון מתאים יכול לבצע את הניקוי בתנאי שהוא מתבצע בנוכחותו ובהשגחתו של חשמלאי בעל רישיון מתאים. לכן התשובה היא כן, בתנאי הנוכחות וההשגחה.

• תשובה 1: זו לשון תקנת משנה (ב), אך תקנת משנה (ג) גוברת עליה ומתירה עובד שאינו בעל רישיון בהשגחה.
• תשובה 2: הגדרת עבודה במיתקן חי מוציאה במפורש ניקוי בהתזה לפי תקנה 16.
• תשובה 3: המרחק הקובע הוא תחום הקרבה DV שבתוספת הראשונה, והוא גדול בהרבה ממטר במתח גבוה.