פרק 13 · נספח
נוסחאון הספר
בנספח הזה ריכזנו את כל הכללים והנוסחאות של הספר במקום אחד, מסודרים לפי הפרקים: לכל נושא סרטוט (שער, מעגל או סמל), הנוסחאות, וטבלה שמסבירה כל סמל. הנוסחאון מיועד לפתרון תרגילים ולחזרה לפני הבחינה — ואילו תנאי השימוש בכל כלל והדוגמאות הפתורות שלו נמצאים בפרק שלו.
שיטות ספירה
פירוק מספר לסכום של חזקות הבסיס
N = an·rn + ... + a2·r2 + a1·r1 + a0·r0
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| N | ערך המספר | — |
| r | הבסיס: 10 בשיטה העשרונית, 2 בבינארית, 16 בהקסדצימלית | — |
| a0 ... an | המקדמים (ספרות המספר), מן הספרה הימנית a0 עד השמאלית an | — |
| r0 ... rn | משקלי הספרות | — |
המשלים ל-1
C1(N) = (2n − 1) − N
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| C1(N) | המשלים ל-1 של המספר N | — |
| n | מספר הסיביות | — |
| 2n − 1 | המספר שכל הסיביות שלו 1 | — |
המשלים ל-2
C2(N) = C1(N) + 1
C2(N) = 2n − N
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| C2(N) | המשלים ל-2 של המספר N | — |
| C1(N) | המשלים ל-1 של המספר N | — |
| n | מספר הסיביות | — |
חיסור באמצעות המשלים
A − B = A + C2(B)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| C2(B) | המשלים ל-2 של המחסר B: במקום לחסר את B מחברים את המשלים שלו | — |
כל המספרים שאפשר לכתוב ב-4 סיביות בשיטת המשלים ל-2: מן −8 עד +7
תחום המספרים בשיטת המשלים ל-2
−2n−1 ≤ N ≤ 2n−1 − 1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| n | מספר הסיביות | — |
| N | המספר המסומן (עם סימן) | — |
מושגי יסוד בלוגיקה
שני מפסקים בטור: F = A·B
שני מפסקים במקביל: F = A + B
שלושת הקשרים הלוגיים
F = A·B
F = A + B
F = A
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A·B | הקשר "וגם" (AND): אמת רק אם שניהם אמת | — |
| A + B | הקשר "או" (OR): אמת אם לפחות אחד אמת | — |
| A | הקשר "לא" (NOT): הופך את הערך | — |
מספר השורות בטבלת האמת
N = 2n
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| N | מספר השורות (מספר הצירופים האפשריים) | — |
| n | מספר המשתנים (המבואות) | — |
יסודות האלגברה הבוליאנית
המהפך (NOT): F = A
| השער | הסמל | הביטוי | עמודת F למבואות 00 , 01 , 10 , 11 | המוצא 1 כאשר |
|---|---|---|---|---|
| AND | A·B | 0 0 0 1 | כל המבואות 1 | |
| OR | A + B | 0 1 1 1 | לפחות מבוא אחד 1 | |
| NAND | A·B | 1 1 1 0 | לפחות מבוא אחד 0 | |
| NOR | A + B | 1 0 0 0 | כל המבואות 0 | |
| XOR | A ⊕ B | 0 1 1 0 | שני המבואות שונים | |
| XNOR | A ⊕ B | 1 0 0 1 | שני המבואות שווים |
כללי הקבועים
A + 0 = A
A·1 = A
A + 1 = 1
A·0 = 0
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A + 0 | האפס אינו משפיע ב-OR: המוצא עוקב אחרי A | — |
| A·1 | האחד אינו משפיע ב-AND: המוצא עוקב אחרי A | — |
| A + 1 | אחד במבוא של OR קובע את המוצא ל-1 | — |
| A·0 | אפס במבוא של AND קובע את המוצא ל-0 | — |
כללים לגבי משתנה אחד
A + A = A
A·A = A
A + A = 1
A·A = 0
A = A
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A + A | כלל החזרה: משתנה עם עצמו נותן את עצמו — ב-OR וב-AND | — |
| A + A | כלל המשלים: משתנה עם ההיפוך שלו — ב-OR תמיד 1, ב-AND תמיד 0 | — |
| A | שלילה כפולה: היפוך של היפוך מחזיר אותנו למקור | — |
חוק החילוף
A + B = B + A
A·B = B·A
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A , B | סדר המשתנים ב-OR או ב-AND אינו חשוב: אין הבדל איזה חוט מחברים לאיזה מבוא | — |
חוק הקיבוץ
(A + B) + C = A + (B + C)
(A·B)·C = A·(B·C)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| ( ) | כשכל הפעולות מאותו סוג, מקום הסוגריים אינו חשוב — ולכן כותבים בפשטות A + B + C או A·B·C | — |
חוק הפילוג
A·(B + C) = A·B + A·C
A + B·C = (A + B)·(A + C)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| (1) | פילוג AND על OR — כמו באלגברה רגילה. בכיוון ההפוך זו הוצאת גורם משותף | — |
| (2) | פילוג OR על AND — כלל מיוחד לאלגברה הבוליאנית, שאינו קיים באלגברה רגילה | — |
כלל הבליעה (צמצום)
A + A·B = A
A·(A + B) = A
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| (1) | איבר שמכיל את A כפול משהו אחר "נבלע" בתוך A | — |
| (2) | הכלל הדואלי | — |
כלל השמטת המשתנה המהופך
A + A·B = A + B
A·(A + B) = A·B
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| (1) | אם A מופיע לבדו, ולצדו איבר שיש בו A — משמיטים את A מאותו איבר | — |
| (2) | הכלל הדואלי | — |
כלל האיחוד (צמצום)
A·B + A·B = A
(A + B)·(A + B) = A
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| (1) | שני איברים ששווים בכול חוץ ממשתנה אחד, שמופיע פעם כמות שהוא ופעם מהופך — מאחדים אותם ומשמיטים את המשתנה הזה | — |
| (2) | הכלל הדואלי | — |
A·B = A + B
A + B = A·B
כללי דה-מורגן
A·B = A + B
A + B = A·B
A·B·C = A + B + C
A + B + C = A·B·C
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A·B | היפוך המכפלה שווה לסכום ההיפוכים | — |
| A + B | היפוך הסכום שווה למכפלת ההיפוכים | — |
| A·B·C | שתי השורות האחרונות: אותם כללים לשלושה משתנים | — |
XOR באמצעות הפעולות היסודיות
A ⊕ B = A·B + A·B
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A·B | שווה 1 בשורה AB = 10 | — |
| A·B | שווה 1 בשורה AB = 01 | — |
XNOR באמצעות הפעולות היסודיות
A ⊕ B = A·B + A·B
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A·B | שווה 1 בשורה AB = 11 | — |
| A·B | שווה 1 בשורה AB = 00 | — |
תכונות פעולת XOR
A ⊕ 0 = A
A ⊕ 1 = A
A ⊕ A = 0
A ⊕ A = 1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A ⊕ 1 | שער XOR הוא מהפך נשלט: כשהמבוא השני 0 האות A עובר כמות שהוא, וכשהוא 1 הוא יוצא מהופך | — |
פונקציות בוליאניות ופישוטן
מספר המינטרמים
N = 2n
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| N | מספר המינטרמים (והוא גם מספר השורות בטבלת האמת) | — |
| n | מספר משתני הפונקציה | — |
ייצוג מספרי של פונקציה קנונית
F(A,B,C) = Σ(1,3,4,5)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| F(A,B,C) | שם הפונקציה ומשתניה לפי הסדר: המשתנה הראשון הוא הסיבית המשמעותית ביותר | — |
| Σ | סכום (פעולת OR) של המינטרמים | — |
| 1, 3, 4, 5 | מספרי השורות שבהן F = 1 | — |
שלושה משתנים: A לשורות, B C לעמודות
ארבעה משתנים: A B לשורות, C D לעמודות
קריאת המכפלה מתוך הקבוצה
L = n − p
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| n | מספר משתני הפונקציה | — |
| 2p | מספר המשבצות בקבוצה: 1, 2, 4, 8 ... | — |
| L | מספר הליטרלים במכפלה שהקבוצה נותנת | — |
מספר המשבצות שמכפלה ממלאת
N = 2n − L
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| N | מספר המשבצות שהמכפלה ממלאת | — |
| n | מספר משתני הפונקציה | — |
| L | מספר הליטרלים במכפלה | — |
פונקציה עם צירופי ברירה
F(A,B,C,D) = Σ(5,6,7,8,9) + d(10,11,12,13,14,15)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Σ(...) | המשבצות שבהן F = 1 | — |
| d(...) | משבצות הברירה: כותבים בהן X | — |
| בכל המשבצות האחרות F = 0 | — |
תכנון ומימוש מערכות צירופים
מספר השערים במימוש סכום מכפלות
N = NNOT + NAND + NOR
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| NNOT | מספר המהפכים: מהפך אחד לכל משתנה שמופיע בביטוי עם קו עליון | — |
| NAND | מספר שערי AND: שער לכל מכפלה שיש בה שני ליטרלים או יותר | — |
| NOR | שער OR אחד אם יש בביטוי שני איברים או יותר; מספר המבואות שלו שווה למספר האיברים | — |
| N | מספר השערים הכולל | — |
מסכום מכפלות למימוש NAND–NAND
F = A·B + C·D
F = A·B + C·D
F = A·B·C·D
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| X | שלילה כפולה: שני קווים מעל ביטוי אינם משנים את ערכו, X = X | — |
| X + Y | כלל דה-מורגן: שוברים את הקו, והחיבור הופך לכפל: X + Y = X·Y | — |
| A·B | כל קו מעל מכפלה הוא שער NAND אחד | — |
השבב 7400 במבט מלמעלה: ארבעה שערי NAND בשבב אחד
מספר הרכיבים הדרושים
NIC ≥ Ngatesn
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| NIC | מספר השבבים מסוג מסוים — מספר שלם, מעגלים כלפי מעלה | — |
| Ngates | מספר השערים הדרושים מן הסוג הזה | — |
| n | מספר השערים בשבב אחד (4 או 6) | — |
מסכמים ומשווים
המסכם למחצה: שער XOR לסכום ושער AND לנשא
מסכם למחצה
S = A ⊕ B
C = A·B
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A, B | שתי הסיביות שמחברים | — |
| S | הסכום: 1 כאשר רק אחת משתי הסיביות היא 1 | — |
| C | הנשא: 1 כאשר שתי הסיביות יחד הן 1 | — |
המסכם המלא בשערים: שני שערי XOR , שני שערי AND ושער OR
מסכם מלא
S = A ⊕ B ⊕ Cin
Cout = A·B + Cin·(A ⊕ B)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A, B | שתי הסיביות שמחברים | — |
| Cin | הנשא הנכנס, מן העמודה הקודמת | — |
| S | הסכום: 1 כאשר מספר האחדות במבואות אי-זוגי | — |
| Cout | הנשא היוצא: 1 כאשר יש במבואות שתי אחדות לפחות | — |
משווה לסיבית אחת בשערים: שני מהפכים, שני שערי AND ושער NOR
משווה לסיבית אחת
G = A·B
E = A ⊕ B
L = A·B
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| G | המוצא A > B | — |
| E | המוצא A = B : שער XNOR | — |
| L | המוצא A < B | — |
מערכות צירופים שימושיות
מספר קווי הבחירה
n = 2k
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| n | מספר מבואות הנתונים (הערוצים) | — |
| k | מספר קווי הבחירה | — |
מרבב 4:1 — הסיבית המשמעותית ביותר היא S1
מפענח 2:4 — הסיבית המשמעותית ביותר היא A
מקודד 4:2
מרבב 4 ל-1
Y = S1·S0·D0 + S1·S0·D1 + S1·S0·D2 + S1·S0·D3
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| D0 ... D3 | מבואות הנתונים (הערוצים) | — |
| S1 S0 | שני קווי הבחירה: מספר הערוץ בבסיס הבינארי | — |
| Y | המוצא | — |
מפענח 2 ל-4
Y0 = A·B = m0
Y1 = A·B = m1
Y2 = A·B = m2
Y3 = A·B = m3
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| A, B | המבואות: מילה בינארית בת שתי סיביות | — |
| Yi | המוצא שמספרו i: שווה למינטרם mi | — |
מקודד 4 ל-2
Y1 = I2 + I3
Y0 = I1 + I3
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I0 ... I3 | המבואות: רק אחד מהם שווה 1 | — |
| Y1 Y0 | מספר המבוא הפעיל בבסיס הבינארי | — |
מימוש פונקציה במרבב
Di = F(i)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Di | מבוא הנתונים שמספרו i במרבב | — |
| F(i) | ערך הפונקציה בשורה i של טבלת האמת | — |
מימוש פונקציה במפענח
F = Σ(i, j, ...) = Yi + Yj + ...
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Yi | מוצא המפענח שמספרו i, שהוא המינטרם mi | — |
| F | המוצא של שער OR | — |
משווה לשני מספרים בני שתי סיביות: שני משווים לסיבית אחת, שלושה שערי AND ושני שערי OR
משווה לשתי סיביות
G = G1 + E1·G0
E = E1·E0
L = L1 + E1·L0
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| G1, E1, L1 | מוצאי המשווה של הספרה הגבוהה (A1 מול B1) | — |
| G0, E0, L0 | מוצאי המשווה של הספרה הנמוכה (A0 מול B0) | — |
מערכות עקיבה
המודל הבסיסי של מערכת עקיבה: לוגיקה צירופית + זיכרון + משוב
המודל הבסיסי של מערכת עקיבה
Qn+1 = f(X, Qn)
Z = g(X, Qn)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| X | המבואות החיצוניים | — |
| Z | המוצאים | — |
| Qn | המצב הנוכחי (השמור בזיכרון) | — |
| Qn+1 | המצב הבא | — |
| f, g | שתי פונקציות בוליאניות שהלוגיקה הצירופית מממשת | — |
מספר המצבים
N = 2n
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| n | מספר התקני הזיכרון (כל התקן שומר סיבית אחת) | — |
| N | המספר הגדול ביותר האפשרי של מצבים שונים | — |
אות השעון: זמן המחזור T, הקצה העולה והקצה היורד
הקשר בין תדר לזמן מחזור
f = 1T
T = 1f
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| f | התדר של אות השעון | Hz |
| T | זמן המחזור | s |
התקני זיכרון – דלגלגים
סמלי ארבעת הדלגלגים (בקצה חיובי). בדלגלג בקצה שלילי מופיע עיגול קטן ליד CLK — והמשוואה האופיינית אינה משתנה
המשוואה האופיינית של דלגלג RS
Qn+1 = S + R·Qn
S·R = 0
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Qn | המצב לפני קצה השעון | — |
| Qn+1 | המצב אחרי קצה השעון | — |
| S | מבוא הקביעה | — |
| R | מבוא האיפוס | — |
| S·R = 0 | תנאי: אסור ששני המבואות יהיו 1 יחד | — |
המשוואה האופיינית של דלגלג JK
Qn+1 = J·Qn + K·Qn
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| J | מבוא הקביעה | — |
| K | מבוא האיפוס | — |
| Qn | המצב לפני הקצה | — |
| Qn+1 | המצב אחרי הקצה | — |
המשוואה האופיינית של דלגלג D
Qn+1 = D
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| D | מבוא הנתונים לפני הקצה | — |
| Qn+1 | המצב אחרי הקצה | — |
המשוואה האופיינית של דלגלג T
Qn+1 = T ⊕ Qn
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| T | מבוא ההיפוך | — |
| Qn | המצב לפני הקצה | — |
| Qn+1 | המצב אחרי הקצה | — |
דלגלג T כמחלק תדר
fQ = fCLK2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| fCLK | תדר אות השעון | Hz |
| fQ | תדר המוצא Q כאשר T = 1 | Hz |
אוגרים
מספר המילים שאוגר יכול לשמור
M = 2n
Nmax = 2n − 1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| n | מספר הדלגלגים באוגר (מספר הסיביות) | — |
| M | מספר המילים השונות | — |
| Nmax | המספר הגדול ביותר (ללא סימן) שאפשר לשמור | — |
תא אחד של אוגר עם מבוא טעינה: מרבב 2:1 לפני דלגלג D
אוגר מקבילי עם מבוא טעינה
Qi(n+1) = LOAD·Di + LOAD·Qi(n)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| LOAD | מבוא הטעינה: 1 — טעינה, 0 — שמירה | — |
| Di | המבוא המקבילי מספר i | — |
| Qi(n) | תוכן הדלגלג לפני הדופק | — |
| Qi(n+1) | תוכן הדלגלג אחרי הדופק | — |
אוגר הזזה מארבעה דלגלגי D. כיוון ההזזה: ימינה, מ-Q3 אל Q0
אוגר הזזה ימינה
Q3(n+1) = SI
Q2(n+1) = Q3(n)
Q1(n+1) = Q2(n)
Q0(n+1) = Q1(n)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| SI | המבוא הטורי לפני הקצה הפעיל | — |
| Qi(n) | תוכן הדלגלג מספר i לפני הדופק | — |
| Qi(n+1) | תוכן הדלגלג מספר i אחרי הדופק | — |
אוגר הזזה מקבילי-טורי של ארבע סיביות. ההזזה ימינה, והמוצא הטורי הוא SO = Q0
אוגר הזזה מקבילי-טורי
Q3(n+1) = LOAD·D3 + LOAD·SI
Qi(n+1) = LOAD·Di + LOAD·Qi+1(n)
SO = Q0
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| LOAD | 1 — טעינה מקבילית , 0 — הזזה ימינה | — |
| Di | המבוא המקבילי מספר i | — |
| SI | המבוא הטורי (מחברים אותו בדרך כלל ל-0) | — |
| SO | המוצא הטורי | — |
| i | מספר הדלגלג: 0 , 1 , 2 | — |
ההשהיה באוגר טורי
N = n
td = n·T
T = 1f
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| N | מספר הדפקים עד שמופיעה ב-SO סיבית שנכנסה מ-SI | — |
| n | מספר הדלגלגים | — |
| td | זמן ההשהיה | s |
| T | זמן המחזור של השעון | s |
| f | תדר השעון | Hz |
מספר הדפקים בהכנסה ובהוצאה טורית
Nin = n
Nout = n − 1
N = 2·n − 1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Nin | מספר הדפקים להכנסת מילה של n סיביות | — |
| Nout | מספר הדפקים הנוספים עד שהסיבית האחרונה מופיעה ב-SO (הסיבית הראשונה מופיעה מיד בתום ההכנסה) | — |
| N | מספר הדפקים הכולל | — |
הזזה כפעולה חשבונית
Nleft = N·2k
Nright = N2k
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| N | ערך המספר לפני ההזזה | — |
| k | מספר דפקי ההזזה (עם SI = 0) | — |
| Nleft | הערך אחרי k הזזות שמאלה | — |
| Nright | הערך אחרי k הזזות ימינה (החלק השלם בלבד) | — |
מונים
מספר המצבים ומספר הדלגלגים
Mmax = 2n
Nmax = 2n − 1
2n ≥ M
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| n | מספר הדלגלגים | — |
| Mmax | מחזור המונה הגדול ביותר שאפשר ב-n דלגלגים | — |
| Nmax | המספר הגדול ביותר שאליו מגיע המונה | — |
| M | מחזור המונה הדרוש (MOD); בוחרים את ה-n הקטן ביותר שמקיים את התנאי | — |
מצב המונה אחרי k דפקים
Nk = (N0 + k) mod M
Nk = (N0 − k) mod M
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| N0 | המצב ההתחלתי (כמספר עשרוני) | — |
| k | מספר הדפקים | — |
| M | מחזור המונה | — |
| mod | שארית החילוק ב-M | — |
| Nk | המצב אחרי k דפקים: הנוסחה הראשונה למונה מעלה, והשנייה למונה מטה | — |
דלגלג JK עם J = K = 1: מחלק תדר ב-2
דלגלג כמחלק תדר ב-2
fQ = fCLK2
TQ = 2·TCLK
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| fCLK | תדר אות השעון | Hz |
| fQ | תדר האות במוצא Q | Hz |
| TCLK | זמן המחזור של השעון | s |
| TQ | זמן המחזור של המוצא | s |
מונה אסינכרוני מעלה משלושה דלגלגי JK בקצה יורד
תדרי מוצאי המונה
fi = fCLK2i+1
fout = fCLK2n
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| fCLK | תדר השעון | Hz |
| fi | תדר המוצא Qi | Hz |
| i | מספר הדלגלג: 0 , 1 , 2 … | — |
| n | מספר הדלגלגים | — |
| fout | תדר המוצא האחרון Qn−1 | Hz |
ההשהיה הכוללת במונה אסינכרוני
ttotal = n·tpd
TCLK > n·tpd
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| tpd | זמן ההשהיה של דלגלג אחד | s |
| n | מספר הדלגלגים | — |
| ttotal | ההשהיה במקרה הגרוע ביותר (כל הדלגלגים מתהפכים) | s |
| TCLK | זמן המחזור של השעון | s |
מונה סינכרוני מעלה משלושה דלגלגי T בקצה עולה: השעון משותף
תנאי ההיפוך במונה סינכרוני מעלה
T0 = 1
T1 = Q0
T2 = Q0·Q1
T3 = Q0·Q1·Q2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Ti | המבוא של הדלגלג מספר i: אם הוא 1 הדלגלג מתהפך בקצה הפעיל | — |
| Qi | המוצא של הדלגלג מספר i לפני הקצה | — |
תנאי ההיפוך במונה סינכרוני מטה
T0 = 1
T1 = Q0
T2 = Q0·Q1
T3 = Q0·Q1·Q2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Ti | מבוא ההיפוך של הדלגלג מספר i | — |
| Qi | המוצא המשלים של הדלגלג מספר i | — |
מוצא הנשא
TC = Q3·Q2·Q1·Q0
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| TC | מוצא הנשא (סוף-ספירה): 1 רק במצב 1111 | — |
| Q3 ... Q0 | מוצאי המונה | — |
שני מונים סינכרוניים של ארבע סיביות בשרשרת: יחד הם יוצרים מונה של שמונה סיביות, MOD-256
מחזור של מונים משורשרים
M = M1·M2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| M1 | מחזור המונה הראשון | — |
| M2 | מחזור המונה השני | — |
| M | מחזור השרשרת כולה | — |
מונה עשורי (MOD-10) בשיטת האיפוס: שער NAND מזהה את המצב 1010 ומאפס את המונה
זיהוי המצב בשיטת האיפוס
CLR = Q3·Q1
CLR = Q2·Q1
CLR = Q3·Q2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Q3·Q1 | מונה MOD-10: מזהים את המצב 1010 | — |
| Q2·Q1 | מונה MOD-6: מזהים את המצב 110 | — |
| Q3·Q2 | מונה MOD-12: מזהים את המצב 1100 | — |
| CLR | מבוא האיפוס הישיר, פעיל ברמה נמוכה | — |
מחזור מונה שמתחיל מערך טעון
M = Nlast − Nfirst + 1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Nfirst | הערך שטוענים (המצב הראשון בספירה) | — |
| Nlast | המצב האחרון, זה שמזהים | — |
| M | מחזור המונה | — |
המונה כמחלק תדר
fout = fCLKM
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| fCLK | תדר השעון במבוא המונה | Hz |
| M | מחזור המונה; בשרשרת מונים: מכפלת המחזורים | — |
| fout | תדר האות במוצא האחרון | Hz |