פרק 20 · נספח
נוסחאון הספר
בנספח הזה ריכזנו את כל נוסחאות הספר במקום אחד, מסודרות לפי הפרקים: לכל נושא סרטוט, הנוסחאות, וטבלה שמסבירה כל סמל. הנוסחאון מיועד לפתרון תרגילים ולחזרה לפני הבחינה — ואילו תנאי השימוש בכל נוסחה והדוגמאות הפתורות שלה נמצאים בפרק שלה.
מבוא ומושגים בסיסיים בחשמל
שני מטענים נקודתיים והכוח ההדדי ביניהם
חוק קולון
F = k·Q1·Q2r2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| F | הכוח החשמלי ההדדי בין שני המטענים | [N] |
| Q1 , Q2 | גודלו של כל מטען | [C] |
| r | המרחק בין שני המטענים | [m] |
| k | קבוע קולון, 9·109 | [N·m²/C²] |
עוצמת השדה החשמלי
E = Fq
E = Ud
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| E | עוצמת השדה החשמלי | [N/C] = [V/m] |
| F | הכוח הפועל על המטען שנמצא בשדה | [N] |
| q | המטען שנמצא בשדה | [C] |
| U | המתח בין הלוחות (בשדה האחיד) | [V] |
| d | המרחק בין הלוחות | [m] |
פוטנציאל והפרש פוטנציאלים
UA = WAq
UAB = UA − UB
UAB = Wq
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| UA , UB | הפוטנציאל של כל נקודה ביחס לנקודת הייחוס | [V] |
| UAB | המתח בין הנקודה A לנקודה B | [V] |
| WA | העבודה הדרושה להעברת המטען מנקודת הייחוס אל הנקודה A | [J] |
| W | העבודה הדרושה להעברת המטען בין שתי הנקודות | [J] |
| q | המטען שהועבר | [C] |
המעגל החשמלי הבסיסי עם מד-הזרם ומד-המתח
עוצמת הזרם
I = Qt
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I | עוצמת הזרם | [A] |
| Q | המטען שעבר דרך חתך המוליך | [C] |
| t | הזמן | [s] |
התנגדות ומוליכות
מוליכות ומוליכות סגולית
G = 1R
σ = 1ρ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| G | המוליכות | [S] |
| R | ההתנגדות | [Ω] |
| σ | המוליכות הסגולית | [S·m/mm²] |
| ρ | ההתנגדות הסגולית | [Ω·mm²/m] |
מוליך שאורכו ℓ ושטח החתך שלו A
התנגדות מוליך
R = ρ·ℓA
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| R | התנגדות המוליך | [Ω] |
| ρ | ההתנגדות הסגולית של חומר המוליך | [Ω·mm²/m] |
| ℓ | אורך המוליך | [m] |
| A | שטח החתך של המוליך | [mm²] |
התנגדות כתלות בטמפרטורה
R2 = R1·(1 + α·(T2 − T1))
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| R1 , R2 | ההתנגדות בטמפרטורה T1 ובטמפרטורה T2 | [Ω] |
| α | מקדם הטמפרטורה של ההתנגדות | [1/°C] |
| T1 , T2 | הטמפרטורה ההתחלתית והסופית | [°C] |
חוק אום
המעגל הבסיסי: מקור ונגד
חוק אום
I = UR
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I | עוצמת הזרם הזורם בנגד | [A] |
| U | המתח בין הדקי הנגד | [V] |
| R | ערך ההתנגדות | [Ω] |
חוקי קירכהוף
צומת: זרמים נכנסים וזרמים יוצאים
חוג סגור: מקור ומפלי מתח
חוק הזרמים של קירכהוף
Σ Iin = Σ Iout
Σ I = 0
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Σ Iin | סכום הזרמים הנכנסים לצומת | [A] |
| Σ Iout | סכום הזרמים היוצאים מן הצומת | [A] |
| Σ I | הסכום האלגברי: זרם נכנס בסימן (+) וזרם יוצא בסימן (−) | [A] |
חוק המתחים של קירכהוף
Σ U = 0
Σ E = Σ I·R
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Σ U | הסכום האלגברי של כל המתחים בחוג | [V] |
| Σ E | הסכום האלגברי של מתחי המקורות בחוג | [V] |
| Σ I·R | סכום מפלי המתח על נגדי החוג | [V] |
מעגל חשמלי מקבילי
שלושה נגדים במקביל
המתח והזרמים במקביל
U = U1 = U2 = U3
IT = I1 + I2 + I3
I1 = UR1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U | מתח המקור (המתח בין שני הצמתים), משותף לכל הענפים | [V] |
| IT | הזרם הכללי שהמקור מספק | [A] |
| I1 | זרם הענף הראשון (וכך לכל ענף, לפי חוק אום) | [A] |
התנגדות שקולה במקביל
1RT = 1R1 + 1R2 + 1R3 + …
GT = G1 + G2 + G3 + …
RT = R1·R2R1 + R2
RT = Rn
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| RT | ההתנגדות השקולה (הכללית) | [Ω] |
| Rn | כל אחד מן הנגדים המחוברים במקביל | [Ω] |
| GT | המוליכות הכללית, GT = 1RT | [S] |
| R1 , R2 | בנוסחת המכפלה חלקי הסכום: שני נגדים בלבד במקביל | [Ω] |
| n | מספר הנגדים השווים (בנוסחה האחרונה) | — |
כלל מחלק הזרם
I1 = IT·R2R1 + R2
I2 = IT·R1R1 + R2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| IT | הזרם הכללי הנכנס לשני הנגדים | [A] |
| I1 , I2 | הזרם ב-R1 וב-R2 | [A] |
| R1 , R2 | שני הנגדים המחוברים במקביל | [Ω] |
מעגל חשמלי טורי
שלושה נגדים בטור
מחלק המתח
הזרם והמתחים בטור
I = I1 = I2 = I3
E = U1 + U2 + U3
U1 = I·R1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I | זרם המעגל, משותף לכל הנגדים | [A] |
| E | מתח המקור | [V] |
| U1 | מפל המתח על הנגד R1 (וכך לכל נגד) | [V] |
התנגדות שקולה בטור
RT = R1 + R2 + R3 + …
RT = n·R
I = ERT
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| RT | ההתנגדות השקולה (הכללית) | [Ω] |
| Rn | כל אחד מן הנגדים המחוברים בטור | [Ω] |
| n | מספר הנגדים השווים (בנוסחה השנייה) | — |
| I | זרם המעגל | [A] |
כלל מחלק המתח
U1 = U·R1R1 + R2
U2 = U·R2R1 + R2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U | המתח הכללי על שני הנגדים | [V] |
| U1 , U2 | המתח על R1 ועל R2 | [V] |
| R1 , R2 | שני הנגדים המחוברים בטור | [Ω] |
מעגל חשמלי מעורב
מחלק המתח המשתנה
גשר ויטסטון
מחלק מתח לא מועמס
Uout = U·RbRP
RP = Ra + Rb
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Uout | מתח המוצא (בין הזחלן להדק התחתון) | [V] |
| U | מתח המקור | [V] |
| Rb | חלק ההתנגדות שמתחת לזחלן | [Ω] |
| Ra | חלק ההתנגדות שמעל הזחלן | [Ω] |
| RP | ההתנגדות הכללית של הנגד המשתנה | [Ω] |
מחלק מתח מועמס
RbL = Rb·RLRb + RL
Uout = U·RbLRa + RbL
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| RbL | ההתנגדות השקולה של החלק התחתון והעומס במקביל | [Ω] |
| RL | התנגדות העומס | [Ω] |
| Uout | מתח המוצא, שהוא המתח על העומס | [V] |
מתח הגשר
UA = U·R2R1 + R2
UB = U·R4R3 + R4
UAB = UA − UB
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U | מתח המקור | [V] |
| UA | הפוטנציאל של הנקודה A (המתח על R2) | [V] |
| UB | הפוטנציאל של הנקודה B (המתח על R4) | [V] |
| UAB | מתח הגשר: הפרש הפוטנציאלים בין שתי נקודות האמצע | [V] |
תנאי האיזון של גשר ויטסטון
R1R2 = R3R4
R1·R4 = R2·R3
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| R1 , R2 | שני הנגדים של הענף השמאלי (R1 העליון) | [Ω] |
| R3 , R4 | שני הנגדים של הענף הימני (R3 העליון) | [Ω] |
הספק במעגל חשמלי
אנרגיה והספק
W = U·Q
W = U·I·t
P = Wt
W = P·t
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| W | האנרגיה החשמלית (העבודה) | [J] |
| U | המתח על העומס | [V] |
| I | עוצמת הזרם העובר בעומס | [A] |
| t | משך זרימת הזרם | [s] |
| P | ההספק | [W] |
ההספק על הנגד
P = U·I
P = I2·R
P = U2R
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| P | ההספק המתפתח על הנגד | [W] |
| U | המתח על הנגד | [V] |
| I | עוצמת הזרם בנגד | [A] |
| R | ההתנגדות | [Ω] |
הספק המקור ומאזן ההספקים
PE = E·I
PE = P1 + P2 + P3 + ...
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| PE | ההספק הנמסר מהמקור | [W] |
| E | מתח המקור | [V] |
| I | עוצמת הזרם היוצא מהמקור | [A] |
| P1 , P2 | ההספק המתפתח על כל נגד | [W] |
נצילות והפסדי הספק
η = PoutPin
η% = PoutPin · 100%
ΔP = Pin − Pout
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| η | הנצילות | — |
| Pout | ההספק המועיל היוצא מן המכשיר | [W] |
| Pin | ההספק הנכנס למכשיר | [W] |
| ΔP | הפסדי ההספק | [W] |
מקור — קו הולכה — עומס
קו הולכה
Rk = ρ·2·ℓA
ΔU = I·Rk
U2 = U1 − ΔU
ΔP = I2·Rk
η = P2P1 = U2U1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Rk | התנגדות הקו (שני המוליכים יחד) | [Ω] |
| ℓ | אורך הקו (המרחק בין המקור לעומס) | [m] |
| A | שטח החתך של המוליך | [mm²] |
| ΔU | מפל המתח בקו | [V] |
| U1 , U2 | המתח בתחילת הקו (המקור) ובסופו (העומס) | [V] |
| ΔP | הפסדי ההספק בקו | [W] |
| P1 , P2 | הספק המקור U1·I והספק העומס U2·I | [W] |
צריכת אנרגיה ועלותה
W = P·t
C = W·k
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| W | האנרגיה הנצרכת | [kWh] |
| P | הספק המכשיר | [kW] |
| t | זמן הפעולה | [h] |
| C | עלות הצריכה | [₪] |
| k | התעריף: המחיר של קילוואט-שעה אחד | [₪/kWh] |
שיטות לפתרון מעגלים חשמליים
מעגל בעל שני חוגים
הצורה הסטנדרטית — שני חוגים
R11·I1 − R12·I2 = E11
−R21·I1 + R22·I2 = E22
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| R11 | ההתנגדות העצמית של חוג 1: סכום כל ההתנגדויות שבחוג. באותה דרך R22 לחוג 2 | [Ω] |
| R12 | ההתנגדות המשותפת: ההתנגדות שבענף המשותף לשני החוגים. תמיד R21 = R12 | [Ω] |
| E11 | הסכום האלגברי של מקורות המתח בחוג 1. באותה דרך E22 לחוג 2 | [V] |
| I1 , I2 | זרמי שני החוגים, שניהם עם כיוון השעון | [A] |
פתרון מוכן לשתי המשוואות
D = R11·R22 − R122
I1 = E11·R22 + E22·R12D
I2 = E22·R11 + E11·R12D
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| D | גודל עזר (הדטרמיננטה) | [Ω²] |
מתח הצומת במעגל בעל שני צמתים
UA = E1R1 + E2R2 + E3R31R1 + 1R2 + 1R3
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| UA | מתח הצומת A ביחס לצומת הייחוס | [V] |
| E1 | מתח המקור בענף 1, ובאותה דרך בשאר הענפים: חיובי אם ההדק החיובי שלו פונה אל A , שלילי אם הוא פונה אל צומת הייחוס, ואפס אם אין בענף מקור | [V] |
| R1 | ההתנגדות בענף 1, ובאותה דרך בשאר הענפים | [Ω] |
כא"מ ומקורות מתח
מקור מעשי עם עומס
חוק אום למעגל שלם
I = ER + r
U = E − I·r
U = I·R
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| E | הכא"מ של המקור | [V] |
| U | מתח ההדקים (המתח על העומס) | [V] |
| I | עוצמת הזרם במעגל | [A] |
| r | ההתנגדות הפנימית של המקור | [Ω] |
| R | התנגדות העומס (ההתנגדות החיצונית) | [Ω] |
ריקם וקצר
U0 = E
Ik = Er
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U0 | מתח הריקם: מתח ההדקים כאשר לא עובר זרם | [V] |
| Ik | זרם הקצר: הזרם כאשר מחברים את הדקי המקור במוליך שהתנגדותו אפס | [A] |
מציאת r ו-E מן המדידות
r = E − UI
r = U1 − U2I2 − I1
E = U1 + I1·r
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| E | המתח הנמדד בלי עומס (הכא"מ) | [V] |
| U , I | מתח ההדקים והזרם הנמדדים עם העומס | [V] , [A] |
| U1 , I1 | מתח ההדקים והזרם במדידה הראשונה | [V] , [A] |
| U2 , I2 | מתח ההדקים והזרם במדידה השנייה | [V] , [A] |
מקורות בטור
ET = E1 + E2 + E3 + ...
rT = r1 + r2 + r3 + ...
ET = n·E
rT = n·r
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| ET | הכא"מ השקול | [V] |
| rT | ההתנגדות הפנימית השקולה | [Ω] |
| n | מספר המקורות הזהים המחוברים בטור (בשתי הנוסחאות האחרונות) | — |
| E , r | הכא"מ וההתנגדות הפנימית של כל אחד מן המקורות הזהים | [V] , [Ω] |
מקורות זהים במקביל
ET = E
rT = rm
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| m | מספר המקורות הזהים המחוברים במקביל | — |
| E , r | הכא"מ וההתנגדות הפנימית של כל מקור | [V] , [Ω] |
חיבור מעורב של מקורות זהים
ET = n·E
rT = n·rm
I = ETR + rT
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| n | מספר המקורות המחוברים בטור בכל ענף | — |
| m | מספר הענפים המחוברים במקביל | — |
| E , r | הכא"מ וההתנגדות הפנימית של מקור אחד | [V] , [Ω] |
| I | הזרם בעומס. הזרם בכל ענף הוא Im | [A] |
משפט ההרכבה – סופרפוזיציה
מעגל בעל שני מקורות — פותרים אותו בהרכבה
הרכבת מתחים וזרמים
U = U′ ± U″
I = I′ ± I″
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U , I | המתח הסופי על הרכיב והזרם הסופי בענף | [V] , [A] |
| U′ , I′ | המתח והזרם החלקיים כשהמקור E1 פועל לבדו | [V] , [A] |
| U″ , I″ | המתח והזרם החלקיים כשהמקור E2 פועל לבדו | [V] , [A] |
אלקטרוסטטיקה וקיבול
מבנה הקבל: שני לוחות וביניהם חומר מבודד
הגדרת הקיבול והמטען האגור
C = QU
Q = C·U
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| C | קיבול הקבל | [F] |
| Q | המטען האגור על כל אחד מן הלוחות | [C] |
| U | המתח בין הלוחות | [V] |
קיבול קבל לוחות
C = ε0·εr·Ad
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| C | קיבול הקבל | [F] |
| ε0 | המקדם הדיאלקטרי של הריק, 8.85·10−12 F/m | [F/m] |
| εr | המקדם הדיאלקטרי היחסי של החומר המבודד (מספר חסר יחידות) | — |
| A | שטחו של לוח אחד (השטח החופף) | [m²] |
| d | המרחק בין הלוחות | [m] |
האנרגיה האגורה בקבל
W = 12·C·U2
W = 12·Q·U
W = Q22·C
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| W | האנרגיה האגורה בקבל | [J] |
| C | קיבול הקבל | [F] |
| U | המתח על הקבל | [V] |
| Q | המטען האגור | [C] |
קבלים במקביל
U = U1 = U2 = U3
QT = Q1 + Q2 + Q3
CT = C1 + C2 + C3
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| CT | הקיבול השקול | [F] |
| QT | המטען הכולל שסיפק המקור | [C] |
| U | המתח המשותף לכל הקבלים | [V] |
קבלים בטור
QT = Q1 = Q2 = Q3
U = U1 + U2 + U3
1CT = 1C1 + 1C2 + 1C3
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| CT | הקיבול השקול, והוא קטן מן הקבל הקטן ביותר בקבוצה | [F] |
| QT | המטען המשותף לכל הקבלים | [C] |
| U | המתח הכולל (מתח המקור) | [V] |
מעגל RC: טעינת הקבל ופריקתו
קבוע הזמן והנוסחה הכללית (משוואת הדפקים)
τ = R·C
u(t) = U∞ + (U0 − U∞)·e−Δtτ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| τ | קבוע הזמן | [s] |
| R | ההתנגדות שדרכה הקבל נטען (או נפרק) | [Ω] |
| C | קיבול הקבל | [F] |
| U0 | הערך ההתחלתי: המתח מיד אחרי העברת המפסק | [V] |
| U∞ | הערך הסופי: המתח במצב המתמיד | [V] |
| Δt | הזמן שעבר מאז השינוי האחרון; בכל שלב חדש מודדים אותו מחדש | [s] |
טעינת קבל
uC = E·(1 − e−tτ)
uR = E·e−tτ
i = ER·e−tτ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| uC | המתח על הקבל ברגע t | [V] |
| uR | המתח על הנגד ברגע t | [V] |
| i | הזרם במעגל ברגע t | [A] |
| E | מתח המקור | [V] |
| t | הזמן שעבר מתחילת הטעינה | [s] |
| τ | קבוע הזמן, τ = R·C | [s] |
פריקת קבל
uC = U0·e−tτ
i = U0R·e−tτ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| uC | המתח על הקבל ברגע t | [V] |
| i | גודל זרם הפריקה ברגע t | [A] |
| U0 | המתח על הקבל בתחילת הפריקה | [V] |
| τ | קבוע הזמן, τ = R·C | [s] |
זרם ומתחים במעגל RL טורי
מעגל RL טורי עם מקור מתח ישר
קבוע הזמן והנוסחה הכללית במעגל RL
τ = LR
x(t) = X∞ + (X0 − X∞)·e−Δtτ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| τ | קבוע הזמן | [s] |
| L | השראות הסליל | [H] |
| R | ההתנגדות הכוללת המחוברת בטור לסליל | [Ω] |
| x(t) | הזרם או המתח ברגע t | — |
| X0 | הערך ההתחלתי: מיד אחרי העברת המפסק | — |
| X∞ | הערך הסופי: במצב המתמיד | — |
| Δt | הזמן שעבר מאז השינוי האחרון; בכל שלב חדש מודדים אותו מחדש | [s] |
זרם ומתחים במעגל RL
i = ER·(1 − e−tτ)
uR = E·(1 − e−tτ)
uL = E·e−tτ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| i | הזרם במעגל ברגע t | [A] |
| uR | המתח על הנגד ברגע t | [V] |
| uL | המתח על הסליל ברגע t | [V] |
| τ | קבוע הזמן, τ = LR | [s] |
האות הסינוסואידלי כאות מחזורי
האות הסינוסואידלי: ערך השיא וזמן המחזור
זמן מחזור, תדירות ותדירות זוויתית
f = 1T
T = 1f
ω = 2πf
ω = 2πT
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| f | התדירות | [Hz] |
| T | זמן המחזור | [s] |
| ω | התדירות הזוויתית | [rad/s] |
ערך יעיל
Ueff = Um2 = 0.707·Um
Ieff = Im2 = 0.707·Im
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Ueff , Ieff | הערך היעיל של המתח ושל הזרם | [V] , [A] |
| Um , Im | ערך השיא של המתח ושל הזרם | [V] , [A] |
שני אותות שביניהם הפרש מופע φ
הפרש זמן והפרש מופע
φ = ΔtT · 360°
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| φ | הפרש המופע | [°] |
| Δt | הפרש הזמן בין שיאי שני האותות (או בין נקודות האפס שלהם) | [s] |
| T | זמן המחזור | [s] |
הצגה מתמטית
u(t) = Um·sin(ωt + φ)
i(t) = Im·sin(ωt + φ)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| u(t) , i(t) | הערך הרגעי של המתח ושל הזרם ברגע t | [V] , [A] |
| Um , Im | ערך השיא | [V] , [A] |
| ω | התדירות הזוויתית | [rad/s] |
| t | הזמן | [s] |
| φ | המופע | [°] |
מספרים מרוכבים ופאזורים
ייצוג קרטזי וייצוג קוטבי
z = a + jb
z = r∠θ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| z | המספר המרוכב | — |
| a , b | החלק הממשי והחלק המדומה | — |
| j | היחידה המדומה, j2 = −1 | — |
| r | הגודל של המספר המרוכב: מרחק הנקודה מראשית הצירים. תמיד חיובי | — |
| θ | הזווית של המספר המרוכב: נמדדת מן הציר הממשי החיובי, נגד כיוון השעון | [°] |
המרה בין הייצוגים
r = a2 + b2
θ = tan−1(ba)
a = r · cosθ
b = r · sinθ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| r , θ | הגודל של המספר המרוכב והזווית שלו | — |
| a , b | החלק הממשי והחלק המדומה | — |
חיבור, חיסור, כפל וחילוק
z1 + z2 = (a1 + a2) + j(b1 + b2)
z1 − z2 = (a1 − a2) + j(b1 − b2)
z1 · z2 = r1·r2 ∠(θ1 + θ2)
z1z2 = r1r2 ∠(θ1 − θ2)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| a1 , b1 | החלק הממשי והחלק המדומה של המספר z1 (וכך z2): חיבור וחיסור בייצוג הקרטזי | — |
| r1 , θ1 | הגודל של המספר z1 והזווית שלו (וכך z2): כפל וחילוק בייצוג הקוטבי | — |
הפאזור המסתובב והאות הסינוסואידלי שהוא מסרטט
מן האות הסינוסואידלי אל הפאזור
u(t) = Um·sin(ωt + φ)
U̲ = U∠φ
U = Um2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U̲ | פאזור המתח, והוא מספר מרוכב | [V] |
| U | הערך היעיל של המתח: גודל הפאזור | [V] |
| φ | המופע: זווית הפאזור | [°] |
| Um | ערך השיא של המתח | [V] |
מעגלי זרם חילופין
היגב השראותי והיגב קיבולי
XL = ωL = 2πfL
UL = I · XL
XC = 1ωC = 12πfC
UC = I · XC
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| XL | ההיגב ההשראותי | [Ω] |
| XC | ההיגב הקיבולי | [Ω] |
| f | תדירות המקור | [Hz] |
| L | השראות הסליל | [H] |
| C | קיבול הקבל | [F] |
| ω | התדירות הזוויתית, ω = 2πf | [rad/s] |
עכבה
Z̲ = U̲I̲
Z̲ = R + jX = Z∠φ
Z = UI = R2 + X2
φ = tan−1(XR)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲ | העכבה, מספר מרוכב | [Ω] |
| Z | גודל העכבה | [Ω] |
| R | החלק הממשי: ההתנגדות | [Ω] |
| X | החלק המדומה: ההיגב | [Ω] |
| φ | זווית העכבה, והיא הפרש המופע בין המתח לזרם | [°] |
מתירות
Y̲ = 1Z̲ = I̲U̲
Y̲ = G + jB = Y∠−φ
Y = 1Z = IU
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Y̲ | המתירות, מספר מרוכב | [S] |
| Y | גודל המתירות | [S] |
| G | החלק הממשי: המוליכות | [S] |
| B | החלק המדומה: הסוספטנס | [S] |
חיבור עכבות וחוק אום בפאזורים
Z̲T = Z̲1 + Z̲2 + Z̲3
Y̲T = Y̲1 + Y̲2 + Y̲3
Z̲T = Z̲1 · Z̲2Z̲1 + Z̲2
U̲ = I̲ · Z̲
I̲ = U̲Z̲ = U̲ · Y̲
φ = φu − φi
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲T | העכבה הכוללת: בטור מחברים את העכבות | [Ω] |
| Y̲T | המתירות הכוללת: במקביל מחברים את המתירויות, ואז Z̲T = 1Y̲T | [S] |
| U̲ , I̲ | פאזור המתח ופאזור הזרם | [V] , [A] |
| φ | הפרש המופע בין המתח לזרם = זווית העכבה | [°] |
מעגל RLC טורי
מעגל RL טורי
Z̲ = R + jXL
Z = R2 + XL2
φ = tan−1(XLR)
I = UZ
U = UR2 + UL2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲ , Z | העכבה הכוללת וגודלה | [Ω] |
| φ | זווית העכבה: חיובית, הזרם מפגר אחרי מתח המקור | [°] |
| UR | המתח על הנגד UR = I · R, באותו מופע עם הזרם | [V] |
| UL | המתח על הסליל UL = I · XL, מקדים את הזרם ב-90° | [V] |
מעגל RC טורי
Z̲ = R − jXC
Z = R2 + XC2
φ = tan−1(−XCR)
I = UZ
U = UR2 + UC2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲ , Z | העכבה הכוללת וגודלה | [Ω] |
| φ | זווית העכבה: שלילית, הזרם מקדים את מתח המקור | [°] |
| UR | המתח על הנגד UR = I · R, באותו מופע עם הזרם | [V] |
| UC | המתח על הקבל UC = I · XC, מפגר אחרי הזרם ב-90° | [V] |
מעגל RLC טורי
Z̲ = R + j(XL − XC)
Z = R2 + (XL − XC)2
φ = tan−1(XL − XCR)
I = UZ
U = UR2 + (UL − UC)2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲ , Z | העכבה הכוללת וגודלה | [Ω] |
| X | ההיגב הכולל של המעגל, X = XL − XC | [Ω] |
| φ | זווית העכבה: הפרש המופע בין מתח המקור לזרם | [°] |
| U | מתח המקור. המתחים על הרכיבים: UR = I · R , UL = I · XL , UC = I · XC | [V] |
מעגל RLC מקבילי
מעגל RL מקבילי
I̲ = IR − jIL
I = IR2 + IL2
Y̲ = G − jBL = 1R − j1XL
Z = UI = 1Y
φ = tan−1(ILIR)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I̲ , I | הזרם הכולל וגודלו | [A] |
| IR , IL | זרם הנגד UR וזרם הסליל UXL | [A] |
| Y̲ | המתירות הכוללת | [S] |
| φ | זווית העכבה: חיובית, הזרם הכולל מפגר אחרי המתח | [°] |
מעגל RC מקבילי
I̲ = IR + jIC
I = IR2 + IC2
Y̲ = G + jBC = 1R + j1XC
Z = UI = 1Y
φ = tan−1(−ICIR)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I̲ , I | הזרם הכולל וגודלו | [A] |
| IR , IC | זרם הנגד UR וזרם הקבל UXC | [A] |
| Y̲ | המתירות הכוללת | [S] |
| φ | זווית העכבה: שלילית, הזרם הכולל מקדים את המתח | [°] |
מעגל RLC מקבילי
I̲ = IR + j(IC − IL)
I = IR2 + (IL − IC)2
Y̲ = G + j(BC − BL)
Z = UI = 1Y
φ = tan−1(IL − ICIR)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I̲ , I | הזרם הכולל וגודלו | [A] |
| IR | זרמי הענפים: IR = UR , IL = UXL , IC = UXC | [A] |
| Y̲ | המתירות הכוללת, עם G = 1R , BL = 1XL , BC = 1XC | [S] |
| φ | זווית העכבה: הפרש המופע בין המתח לזרם הכולל | [°] |
הספקים במעגלי זרם חילופין
שלושת ההספקים במעגל זרם חילופין
S = U·I
P = U·I·cos φ = S·cos φ
Q = U·I·sin φ = S·sin φ
S = P2 + Q2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| S | ההספק המדומה | [VA] |
| P | ההספק הפעיל (הממוצע) | [W] |
| Q | ההספק ההיגבי | [VAR] |
| U , I | הערכים היעילים של המתח ושל הזרם | [V] , [A] |
| φ | הפרש המופע בין המתח לזרם | [°] |
קבל שיפור במקביל לעומס ההשראותי
שיפור מקדם ההספק בעזרת קבל במקביל
QC = P·(tan φ1 − tan φ2)
C = QCω·U2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| QC | ההספק ההיגבי של הקבל | [VAR] |
| P | ההספק הפעיל של העומס | [W] |
| φ1 , φ2 | זווית המופע לפני השיפור ואחריו | [°] |
| C | קיבול הקבל | [F] |
| ω | התדירות הזוויתית, ω = 2π·f | [rad/s] |
| U | מתח הרשת | [V] |
תהודה במעגלים טוריים
שני ההיגבים והעכבה כפונקציה של התדירות
תדר התהודה
f0 = 12π·L·C
ω0 = 1L·C
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| f0 | תדר התהודה | [Hz] |
| ω0 | התדירות הזוויתית בתהודה, ω0 = 2π·f0 | [rad/s] |
| L | השראות הסליל | [H] |
| C | קיבול הקבל | [F] |
מעגל RLC טורי בתהודה
Z = R
I0 = UR
UR = U
UL = UC = I0·XL
cos φ = 1
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z | עכבת המעגל: הערך הקטן ביותר האפשרי | [Ω] |
| I0 | הזרם בתהודה: הערך הגדול ביותר האפשרי | [A] |
| U | מתח המקור | [V] |
| UR | המתח על הנגד | [V] |
| UL , UC | המתח על הסליל והמתח על הקבל | [V] |
| φ | הפרש המופע בין מתח המקור לזרם, φ = 0° | [°] |
מערכות תלת-מופעיות
מתחי המחולל התלת-מופעי
u1 = Um·sin(ωt)
u2 = Um·sin(ωt − 120°)
u3 = Um·sin(ωt − 240°)
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| u1 , u2 , u3 | הערכים הרגעיים של מתחי שלושת המופעים | [V] |
| Um | ערך השיא, והוא שווה בשלושת המופעים | [V] |
| ω | התדירות הזוויתית, והיא שווה בשלושת המופעים | [rad/s] |
עומס בחיבור כוכב
עומס בחיבור משולש
חיבור כוכב
UL = 3·Uph
IL = Iph
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| UL | מתח הקו | [V] |
| Uph | מתח המופע | [V] |
| IL | זרם הקו | [A] |
| Iph | זרם המופע | [A] |
חיבור משולש
UL = Uph
IL = 3·Iph
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| UL | מתח הקו | [V] |
| Uph | מתח המופע | [V] |
| IL | זרם הקו | [A] |
| Iph | זרם המופע | [A] |
ההספקים בעומס תלת-מופעי סימטרי
P = 3·UL·IL·cos φ
Q = 3·UL·IL·sin φ
S = 3·UL·IL
S = P2 + Q2
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| P | ההספק הפעיל הכולל של העומס | [W] |
| Q | ההספק ההיגבי הכולל של העומס | [VAR] |
| S | ההספק המדומה הכולל של העומס | [VA] |
| UL , IL | מתח הקו וזרם הקו | [V] , [A] |
| φ | זווית העכבה: הפרש המופע בין מתח המופע לזרם המופע | [°] |
מקדם ההספק בעומס תלת-מופעי סימטרי
cos φ = PS = P3·UL·IL
cos φ = RZ
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| P | ההספק הפעיל הכולל | [W] |
| S | ההספק המדומה הכולל | [VA] |
| R , Z | ההתנגדות והעכבה של מופע אחד | [Ω] |
שינוי החיבור מכוכב למשולש באותה רשת
PΔ = 3·PY
IL,Δ = 3·IL,Y
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| PΔ , PY | הספק העומס בחיבור משולש ובחיבור כוכב | [W] |
| IL,Δ , IL,Y | זרם הקו בחיבור משולש ובחיבור כוכב | [A] |