אלקטרוניקה · פרק 10 — נוסחאון הספרמבוא להנדסת אלקטרוניקה · סמל מקצוע 11.00⌂📚🏠
פרק 10 · נספח

נוסחאון הספר

בנספח הזה ריכזנו את כל נוסחאות הספר במקום אחד, מסודרות לפי הפרקים: לכל נושא סרטוט, הנוסחאות, וטבלה שמסבירה כל סמל. הנוסחאון מיועד לפתרון תרגילים ולחזרה לפני הבחינה — ואילו תנאי השימוש בכל נוסחה והדוגמאות הפתורות שלה נמצאים בפרק שלה.

אותות

זמן מחזור ותדר
f = 1T
ω = 2·π·f
סימןמשמעותיחידת מידה
Tזמן המחזור[s]
fהתדר[Hz]
ωהתדירות הזוויתית[rad/s]
ערכי אות הסינוס
Vpp = 2·Vm
Veff = Vm2
v(t) = Vm·sin(ω·t + φ)
סימןמשמעותיחידת מידה
Vmהתנופה (ערך השיא)[V]
Vppהמתח משיא לשיא[V]
Veffהערך היעיל[V]
φהמופע[°]
הפרש מופע מהפרש זמנים
φ = ΔtT·360°
סימןמשמעותיחידת מידה
Δtהפרש הזמנים בין שני האותות[s]
Tזמן המחזור[s]
φהפרש המופע[°]
אות הכולל DC ו-AC
Vmax = VDC + Vm
Vmin = VDC − Vm
VRMS = VDC2 + Vm22
סימןמשמעותיחידת מידה
VDCהרכיב הישר[V]
Vmתנופת אות הסינוס[V]
VRMSהערך היעיל הכולל[V]

מגבר השרת — יסודות

−+V−המבוא ההופךV+המבוא הלא הופךVoהמוצא+VCC−VEEההזנה החיוביתההזנה השלילית
סמל מגבר השרת והדקיו
הגבר המתח והרוויה
AV = VoVi
Vo = AOL·(V+ − V−)
−Vsat ≤ Vo ≤ +Vsat
V+ > V− → Vo = +Vsat
V+ < V− → Vo = −Vsat
סימןמשמעותיחידת מידה
AVהגבר המתח—
AOLהגבר החוג הפתוח (גדול מאוד)—
V+ , V−מתחי שני המבואות[V]
±Vsatמתחי הרוויה[V]
Vo = ±Vsatבחוג פתוח (בלי משוב): המוצא קופץ לרוויה לפי המבוא הגבוה מבין השניים[V]
שני כללי הניתוח במשוב שלילי
V+ = V−
I+ = I− = 0
סימןמשמעותיחידת מידה
V+ = V−הכלל הראשון: מתחי שני המבואות שווים—
I+ = I− = 0הכלל השני: לא נכנס זרם למבואות—
דציבל ורוחב פס
AdB = 20·log|AV|
AV = 10AdB20
AV(fH) = Amax2 = 0.707·Amax
BW = fH − fL
סימןמשמעותיחידת מידה
AdBההגבר בדציבלים[dB]
Amaxההגבר הגדול ביותר בתחום—
fL , fHתדרי חצי ההספק[Hz]
BWרוחב הפס[Hz]

המגבר ההופך

−+R1RfViVo
המגבר ההופך
המגבר ההופך
AV = −RfR1
Vo = −RfR1·Vi
Ri = R1
סימןמשמעותיחידת מידה
Rfנגד המשוב[Ω]
R1נגד המבוא[Ω]
Riהתנגדות המבוא של המעגל כולו[Ω]
האות הגדול ביותר ללא עיוות
Vo,max = Vsat
|AV|·Vi,max = Vsat
סימןמשמעותיחידת מידה
Vi,maxתנופת המבוא הגדולה ביותר בלי קיטום[V]
Vsatמתח הרוויה[V]

המגבר הלא-הופך והחוצץ

−+RfR1ViVo
המגבר הלא-הופך
−+ViVo
המגבר החוצץ (עוקב מתח)
המגבר הלא-הופך
AV = 1 + RfR1
Vo = (1 + RfR1)·Vi
סימןמשמעותיחידת מידה
Rfנגד המשוב[Ω]
R1הנגד מן המבוא ההופך אל האדמה[Ω]
המגבר החוצץ
AV = 1
Vo = Vi
סימןמשמעותיחידת מידה
AVההגבר שווה אחד תמיד—
Riהתנגדות מבוא גדולה מאוד — אינו מעמיס את המקור—

המגבר המסכם השלילי

−+R1R2RfV1V2Vo
המגבר המסכם השלילי בשני מבואות
הערה: כל מבוא פועל כאילו הוא מגבר הופך נפרד: המבוא ההופך הוא אדמה מדומה, ולכן מבוא אחד אינו "מרגיש" את המבוא האחר. לכן מחשבים את התרומה של כל מבוא לבדו, ואחר כך מחברים את שתי התרומות. לכל תרומה צבע משלה בנוסחאות.
המגבר המסכם השלילי
Vo1 = −RfR1·V1
Vo2 = −RfR2·V2
Vo = Vo1 + Vo2
Vo = −RfR1·V1 −RfR2·V2
סימןמשמעותיחידת מידה
Vo1התרומה של המבוא הראשון: מגבר הופך, כאילו V2 = 0[V]
Vo2התרומה של המבוא השני: מגבר הופך, כאילו V1 = 0[V]
V1 , V2מתחי המבוא[V]
R1 , R2נגדי המבוא[Ω]
Rfנגד המשוב[Ω]
מקרה פרטי: נגדים שווים
R1 = R2 = Rf
Vo = −(V1 + V2)
סימןמשמעותיחידת מידה
Voהשורה הראשונה היא התנאי: כל הנגדים שווים; אז המוצא הוא סכום מתחי המבוא, בסימן הפוך[V]

המגבר המסכם החיובי

−+R1V1R2V2RfR3Vo
המגבר המסכם החיובי בשני מבואות: שני המבואות מגיעים אל המבוא הלא-הופך
הערה: כל מבוא פועל כאילו הוא מגבר לא-הופך (שומר מופע) נפרד. מחשבים את התרומה של כל מבוא לבדו, כשהמבוא האחר מחובר לאדמה, ואחר כך מחברים את שתי התרומות. שימו לב: המבוא הלא-הופך אינו אדמה מדומה, ולכן כל מבוא משפיע על האחר — כשמחשבים את התרומה של V1, הנגד R2 מחובר לאדמה ויוצר עם R1 מחלק מתח.
המגבר המסכם החיובי
Vo1 = (1 + RfR3)·R2R1 + R2·V1
Vo2 = (1 + RfR3)·R1R1 + R2·V2
Vo = Vo1 + Vo2
Vo = (1 + RfR3)·R2R1 + R2·V1 + (1 + RfR3)·R1R1 + R2·V2
סימןמשמעותיחידת מידה
Vo1התרומה של V1: מחלק R1–R2 ואחריו מגבר לא-הופך, כאילו V2 = 0[V]
Vo2התרומה של V2: מחלק R2–R1 ואחריו מגבר לא-הופך, כאילו V1 = 0[V]
R2R1 + R2באדום — מחלק המתח: החלק של V1 שמגיע אל המבוא הלא-הופך—
R1R1 + R2באדום — מחלק המתח: החלק של V2 שמגיע אל המבוא הלא-הופך—
V1 , V2מתחי המבוא[V]
R1 , R2נגדי המבוא אל המבוא הלא-הופך[Ω]
R3הנגד מן המבוא ההופך אל האדמה[Ω]
Rfנגד המשוב[Ω]
מקרה פרטי: נגדי מבוא שווים
R1 = R2
Vo = (1 + RfR3)·V1 + V22
סימןמשמעותיחידת מידה
R1 = R2התנאי: שני נגדי המבוא שווים—
Voאם גם Rf = R3 , אז Vo = V1 + V2[V]

מגבר הפרש (מגבר מחסר)

−+R1RfR2R3V1V2Vo
מגבר הפרש (מגבר מחסר)
הערה: מגבר ההפרש (המגבר המחסר) הוא מגבר הופך ומגבר לא-הופך יחד: V1 מגיע אל המבוא ההופך דרך R1, ו-V2 מגיע אל המבוא הלא-הופך דרך מחלק המתח R2–R3. מחשבים את התרומה של כל מבוא לבדו, ואחר כך מחברים את שתי התרומות.
מגבר הפרש (מגבר מחסר)
Vo1 = −RfR1·V1
Vo2 = (1 + RfR1)·R3R2 + R3·V2
Vo = Vo1 + Vo2
Vo = −RfR1·V1 + (1 + RfR1)·R3R2 + R3·V2
סימןמשמעותיחידת מידה
Vo1התרומה של V1: מגבר הופך, כאילו V2 = 0[V]
Vo2התרומה של V2: מחלק מתח ואחריו מגבר לא-הופך, כאילו V1 = 0[V]
R3R2 + R3באדום — מחלק המתח R2–R3: החלק של V2 שמגיע אל המבוא הלא-הופך—
V1המתח על המבוא ההופך (דרך R1)[V]
V2המתח על המבוא הלא-הופך (דרך המחלק R2–R3)[V]
מקרה פרטי: מגבר הפרש מאוזן
R3R2 = RfR1
Vo = RfR1·(V2 − V1)
סימןמשמעותיחידת מידה
Voהשורה הראשונה היא תנאי האיזון (בדרך כלל בוחרים R2 = R1 ו-R3 = Rf). במגבר מאוזן המוצא תלוי רק בהפרש V2 − V1 , בהגבר RfR1[V]

מגבר רב-דרגתי

ViA1A2A3Vo
שלוש דרגות הגברה בטור
ההגבר הכולל
AV = A1·A2·A3
AdB = A1,dB + A2,dB + A3,dB
סימןמשמעותיחידת מידה
A1 , A2 , A3ההגבר של כל דרגה—
AVההגבר הכולל: מכפלת ההגברים—
AdBבדציבלים: ההגברים מתחברים[dB]

חיישנים

+VCCR1t°RtVo
מחלק מתח עם חיישן
האופיין הלינארי של חיישן
a = ΔRtΔθ = R2 − R1θ2 − θ1
Rt = R1 + a·(θ − θ1)
סימןמשמעותיחידת מידה
aשיפוע הישר (ב-NTC שלילי)[kΩ/°C]
R1 , R2ההתנגדות בשתי נקודות ידועות[kΩ]
θהטמפרטורה[°C]
מתח המוצא במחלק מתח עם חיישן
Vo = VCC·RtR1 + Rt
Vo = VCC·R1R1 + Rt
סימןמשמעותיחידת מידה
Rtהתנגדות החיישן (תרמיסטור או נגד תלוי אור)[Ω]
R1הנגד הקבוע[Ω]
Voהנוסחה הראשונה כשהחיישן למטה, והשנייה כשהוא למעלה[V]

המשווה

−+ViVrefVo
המשווה — מגבר שרת בלי משוב
כלל המשווה
V+ > V− → Vo = +Vsat
V+ < V− → Vo = −Vsat
סימןמשמעותיחידת מידה
V+ , V−מתחי שני המבואות[V]
Voהמוצא תמיד באחת משתי הרוויות[V]
מתח הייחוס ורגעי ההיפוך
Vref = VCC·R2R1 + R2
t1 = T360°·sin−1(VrefVm)
t2 = T2 − t1
סימןמשמעותיחידת מידה
Vrefמתח הייחוס ממחלק המתח[V]
t1 , t2רגעי ההיפוך לאות סינוס שמתחיל מאפס[s]
נגד הגבלת הזרם לדפ"א במוצא המשווה
R = Vsat − VLEDILED
סימןמשמעותיחידת מידה
VLEDמתח הדפ"א בהולכה[V]
ILEDהזרם הדרוש בדפ"א[A]

דיודות

דיודה מוליכה לפי מודל מקור המתח
VD = VD,on = 0.7 V
ID = VS − VD,onR
סימןמשמעותיחידת מידה
VD,onמתח הסף (סיליקון: 0.7 V)[V]
VSמתח המקור[V]
Rהנגד בטור[Ω]
IDהזרם בדיודה המוליכה[A]
משוואת קו העבודה
ID = VS − VDR
סימןמשמעותיחידת מידה
VDהמתח על הדיודה[V]
IDהזרם בה — נקודת העבודה היא חיתוך הקו עם האופיין[A]
הנגד בטור לדפ"א
R = VS − VLEDILED
סימןמשמעותיחידת מידה
VLEDמתח הדפ"א בהולכה[V]
ILEDזרם העבודה הדרוש[A]
+−VSRSDZRLIRIZIL
מייצב מתח בדיודת זנר
מייצב מתח בדיודת זנר
Vo = VZ
IR = VS − VZRS
IL = VZRL
IZ = IR − IL
סימןמשמעותיחידת מידה
VZמתח הזנר: המתח הקבוע על העומס[V]
RSנגד הטור[Ω]
IRהזרם ב-RS[A]
ILזרם העומס[A]
IZהזרם בזנר[A]

טרנזיסטורים

RC+VCCRB
מעגל פולט משותף
יחסי הזרמים
IE = IC + IB
IC = β·IB
IE = (β + 1)·IB
סימןמשמעותיחידת מידה
IB , IC , IEזרמי הבסיס, הקולט והפולט[A]
βהגבר הזרם—
נקודת עבודה — נגד בסיס אל המקור
IB = VCC − VBERB
IC = β·IB
VCE = VCC − IC·RC
סימןמשמעותיחידת מידה
VBEמתח בסיס-פולט (0.7 V)[V]
RB , RCנגדי הבסיס והקולט[Ω]
נקודת עבודה — עם נגד פולט
IB = VCC − VBERB + (β + 1)·RE
VCE = VCC − IC·RC − IE·RE
סימןמשמעותיחידת מידה
REנגד הפולט[Ω]
נקודת עבודה — ממתח עצמי
IB = VCC − VBERB + (β + 1)·RC
VCE = VBE + IB·RB
סימןמשמעותיחידת מידה
RBמן הקולט אל הבסיס[Ω]
קו העבודה והתנופה המרבית
VCE = VCC − IC·RC
IC,max = VCCRC
Vo,max = min(VCC − VCE , VCE − VCE,sat)
סימןמשמעותיחידת מידה
IC,maxזרם הרוויה על קו העבודה[A]
Vo,maxתנופת המוצא הגדולה ביותר בלי קיטום[V]
הטרנזיסטורviRBhieibBhfe​·ib​CEvoRCRL
מעגל התמורה לאות חילופין
מגבר פולט משותף לאות חילופין
vbe = hie·ib
ic = hfe·ib
AV = −hfe·(RC∥RL)hie
RC∥RL = RC·RLRC + RL
Ri = RB∥hie
Ro ≈ RC
AI = AV·RiRL
סימןמשמעותיחידת מידה
hieהתנגדות המבוא של הטרנזיסטור[Ω]
hfeהגבר הזרם לאות—
RC∥RLשני הנגדים במקביל[Ω]
AIהגבר הזרם של המגבר—
הטרנזיסטור כמתג (ברוויה)
IC,sat = VCC − VCE,satRC
IB = Vi − VBERB
β·IB > IC,sat
RB,max = Vi − VBEIB,min
IB,min = IC,satβ
סימןמשמעותיחידת מידה
VCE,satמתח הרוויה (0.2 V)[V]
IC,satזרם הקולט ברוויה[A]
RB,maxנגד הבסיס הגדול ביותר שמבטיח רוויה[Ω]
דפ"א עם טרנזיסטור
RC = VCC − VLED − VCE,satILED
סימןמשמעותיחידת מידה
VLEDמתח הדפ"א בהולכה[V]
ILEDזרם הדפ"א (IC,sat = ILED)[A]

ספקים ומייצבי מתח

230 Vשנאימיישרמסנןמייצב מתחVo
תרשים המלבנים של ספק הכוח
השנאי
VsVp = NsNp
Vm = 2·Vs
סימןמשמעותיחידת מידה
Vp , Vsהמתחים היעילים הראשוני והמשני[V]
Np , Nsמספרי הכריכות—
Vmערך השיא במשני[V]
היישור
Vo,m = Vm − VD,on
Vo,m = Vm − 2·VD,on
fo = f
fo = 2·f
סימןמשמעותיחידת מידה
Vo,mערך השיא של המוצא: הנוסחה הראשונה לחצי גל (דיודה אחת), והשנייה לגשר (שתי דיודות)[V]
foתדר המוצא: שווה f בחצי גל, ו-2·f בגל שלם[Hz]
האדווה והמייצב
Vr ≈ ILfo·C
Vi,min = Vo + Vdrop
IL = VoRL
Preg = (Vi − Vo)·IL
PL = Vo·IL
סימןמשמעותיחידת מידה
Vrמתח האדווה[V]
Cקבל הסינון[F]
Vdropהפרש המתח הקטן ביותר שהמייצב דורש[V]
Pregההספק המתבזבז במייצב[W]

רשתות RC

RCViVo
רשת מעבירת-נמוכים LP
CRViVo
רשת מעבירת-גבוהים HP
קבוע הזמן ומשוואת המעבר הכללית
τ = R·C
v(t) = V∞ + (V0 − V∞)·e−Δtτ
Δt = τ·ln(V0 − V∞v − V∞)
סימןמשמעותיחידת מידה
τקבוע הזמן[s]
V0המתח בתחילת השלב[V]
V∞המתח הסופי אילו נמשך השלב עד אינסוף[V]
Δtהזמן מתחילת השלב[s]
התגובה לאות מדרגה
vo(t) = V·(1 − e−tτ)
vo(t) = V·e−tτ
סימןמשמעותיחידת מידה
vo(t)הנוסחה הראשונה לרשת LP (טעינת הקבל), והשנייה לרשת HP[V]
Vגובה המדרגה[V]
הערה: את התגובה לדופק פותרים במשוואה הכללית בשני שלבים: שלב בזמן הדופק (0 ≤ t ≤ tp) ושלב אחריו, ובכל שלב קובעים מחדש את V0 ואת V∞. הפירוט והדוגמאות בפרק השמיני.

המרת אותות

המילה הספרתית
N = bn−1·2n−1 + ... + b1·21 + b0·20
M = 2n
Nmax = 2n − 1
סימןמשמעותיחידת מידה
Nהערך העשרוני של המילה—
nמספר הסיביות—
Mמספר הרמות—
ממיר DAC
ΔV = Vref2n
Vo = N·ΔV
VFS = (2n − 1)·ΔV
סימןמשמעותיחידת מידה
ΔVכושר ההבחנה (המדרגה)[V]
Vrefמתח הייחוס[V]
VFSמתח הסקלה המלאה[V]
רשת סולם R–2R
Vo = −RfR·Vref·N2n
ΔV = RfR·Vref2n
סימןמשמעותיחידת מידה
Rנגד הרשת[Ω]
Rfנגד המשוב[Ω]
ממיר ADC
ΔV = Vref2n
N = ViΔV
Vi,max = (2n − 1)·ΔV
סימןמשמעותיחידת מידה
Viמתח המבוא התקבילי[V]
Nמילת המוצא: החלק השלם בלבד—
זמן ההמרה בממיר "מתח מדרגות"
tc = N·TCLK
tc,max = (2n − 1)·TCLK
TCLK = 1fCLK
סימןמשמעותיחידת מידה
TCLKזמן מחזור השעון[s]
tcזמן ההמרה למילה N[s]