פתרון מעגלים בזרם חילופין
בפרק הקודם הכרנו את האות הסינוסואידלי ואת הגדלים שמתארים אותו. עכשיו נחבר מקור מתח חילופין למעגלים שיש בהם נגדים, סלילים וקבלים. נתחיל בכל רכיב בנפרד, נגדיר את העכבה, ונלמד לסרטט דיאגרמת מחוגים. אחר כך נפתור מעגלים טוריים מן הסוגים RL, RC ו-RLC: נחשב את העכבה, את הזרם, את המתחים על הרכיבים ואת זווית המופע, בעזרת משולש ישר-זווית ומשפט פיתגורס.
- שהסליל והקבל מתנגדים לזרם החילופין בהיגב שתלוי בתדר: XL = 2πfL ו-XC = 12πfC.
- שבנגד המתח והזרם נמצאים באותו מופע, בסליל הזרם מפגר אחרי המתח ב-90°, ובקבל הוא מקדים אותו ב-90°.
- שהעכבה Z היא היחס בין המתח לזרם, ושחוק אוהם המורחב הוא V = I · Z.
- לסרטט את דיאגרמת המחוגים של מעגל טורי, ולחבר מתחים חיבור של וקטורים ולא חיבור של מספרים.
- לחשב במעגלי RL, RC ו-RLC טוריים: את העכבה Z, את הזרם, את המתח על כל רכיב ואת זווית המופע φ.
- לקבוע את אופי המעגל: השראותי, קיבולי או התנגדותי.
העכבה: עכבת נגד, משרן וקבל. דיאגרמת מחוגים (Impedance and Phasor Diagrams)
במעגל זרם ישר, הרכיב היחיד שמגביל את הזרם הוא הנגד. בזרם חילופין המתח והזרם משתנים ללא הרף, ולכן משפיעים על המעגל גם הסליל והקבל. נבדוק כל רכיב כשהוא מחובר למקור מתח סינוסואידלי, ונשאל שתי שאלות: בכמה הרכיב מגביל את הזרם? ומהו הפרש המופע בין המתח שעליו לזרם שזורם דרכו?
מחוג (פאזור) ודיאגרמת מחוגים:
סרטוט של גלים סינוסואידליים דורש זמן, וקשה לחבר שני גלים על הסרטוט. לכן מייצגים כל אות סינוסואידלי בחץ אחד:
לכל המתחים והזרמים במעגל יש אותו תדר, ולכן המחוגים שלהם מסתובבים יחד באותה מהירות, והזוויות שביניהם אינן משתנות. מספיק אפוא לסרטט את המחוגים ברגע אחד. כללי הסרטוט:
- אורכו של כל מחוג הוא הערך האפקטיבי של האות, לפי קנה מידה שבוחרים, למשל 1 cm לכל 10 V.
- בוחרים אות אחד כמחוג ייחוס ומסרטטים אותו על הציר האופקי, בזווית 0°.
- זוויות חיוביות נמדדות נגד כיוון השעון. המחוג שנמצא לפני האחר בכיוון הזה מייצג את האות המקדים.
- חיבור של שני אותות סינוסואידליים בעלי אותו תדר הוא חיבור וקטורים: מסרטטים מקבילית, והאלכסון שלה הוא הסכום.
אורכו של כל מחוג הוא הערך האפקטיבי:
נסרטט את מחוג המתח בזווית 30° מעל הציר האופקי, ואת מחוג הזרם בזווית 15° מתחתיו. הפרש המופע:
מחוג המתח נמצא לפני מחוג הזרם נגד כיוון השעון: המתח מקדים את הזרם בזווית 45°.
נסרטט את V1 על הציר האופקי ואת V2 בניצב לו. הסכום הוא אלכסון המלבן, ונחשב אותו במשפט פיתגורס:
זווית הסכום ביחס למתח V1:
נשים לב: הסכום הוא 50 V ולא 30 + 40 = 70 V. מחברים ערכים אפקטיביים חיבור רגיל רק אם שני האותות נמצאים באותו מופע.
נגד במעגל זרם חילופין:
חוק אוהם נכון בנגד בכל רגע: v = i · R. כשהמתח גדל הזרם גדל איתו, וכשהמתח מתהפך גם הזרם מתהפך. לכן המתח והזרם מגיעים לאפס ולשיא באותו רגע:
- בנגד המתח והזרם נמצאים באותו מופע: φ = 0°.
- חוק אוהם נכון לערכים האפקטיביים: VR = I · R.
- ההתנגדות אינה תלויה בתדר.
משרן (סליל) במעגל זרם חילופין: היגב השראותי:
בפרק 11 למדנו שהסליל מתנגד לכל שינוי בזרם שזורם דרכו. בזרם חילופין הזרם משתנה כל הזמן, ולכן הסליל מתנגד לו כל הזמן. התוצאה: הזרם "מאחר" להדביק את המתח, ומגיע לשיאו רבע מחזור אחרי שהמתח מגיע לשיאו.
בסליל הזרם מפגר אחרי המתח בזווית 90°, כלומר φ = +90°.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| XL | ההיגב ההשראותי | [Ω] |
| f | תדר המקור | [Hz] |
| L | השראות הסליל | [H] |
| ω | התדר הזוויתי, ω = 2πf | [rad/s] |
- ההיגב ההשראותי גדל עם התדר: ככל שהזרם משתנה מהר יותר, הסליל מתנגד לו יותר.
- בזרם ישר f = 0, ולכן XL = 0: בזרם ישר, אחרי שתופעת המעבר מסתיימת, הסליל מתנהג כמו קצר.
- מניחים שהסליל אידיאלי, כלומר שהתנגדות התיל שלו אפס. סליל מעשי מייצגים בסליל אידיאלי שמחובר בטור לנגד.
א. את ההיגב ההשראותי.
ב. את הזרם בסליל.
ג. את ההיגב ואת הזרם אם נכפיל את התדר ל-2 kHz.
נמיר ליחידות היסוד: L = 10 mH = 0.01 H, f = 1 kHz = 1000 Hz.
א. ההיגב ההשראותי:
ב. הזרם:
ג. כשמכפילים את התדר ההיגב מוכפל, ולכן הזרם קטן לחצי:
קבל במעגל זרם חילופין: היגב קיבולי:
זרם ישר אינו עובר דרך הקבל, כי בין שני לוחותיו יש חומר מבודד. בזרם חילופין הקבל נטען ונפרק בכל מחזור, ולכן במוליכים שמחוברים אליו זורם זרם חילופין. הזרם נמצא בשיאו כשהמתח משתנה במהירות הגדולה ביותר, כלומר כשהוא עובר באפס, והוא שווה לאפס כשהמתח מגיע לשיאו, כי הקבל השלים את טעינתו. התוצאה: הזרם מקדים את המתח ברבע מחזור.
בקבל הזרם מקדים את המתח בזווית 90°, כלומר φ = −90°.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| XC | ההיגב הקיבולי | [Ω] |
| f | תדר המקור | [Hz] |
| C | קיבול הקבל | [F] |
| ω | התדר הזוויתי, ω = 2πf | [rad/s] |
- ההיגב הקיבולי קטן כשהתדר גדל או כשהקיבול גדל.
- בזרם ישר f = 0, ולכן XC אינסופי: בזרם ישר, אחרי שהטעינה מסתיימת, הקבל מתנהג כמו נתק (מעגל פתוח).
א. את ההיגב הקיבולי.
ב. את הזרם בקבל.
נמיר את הקיבול ליחידת היסוד: C = 100 nF = 100·10−9 F.
א. ההיגב הקיבולי:
ב. הזרם:
ב. מהו ההיגב הקיבולי של קבל שקיבולו 100 µF באותם שני תדרים?
הגדרת העכבה:
ההתנגדות, ההיגב ההשראותי וההיגב הקיבולי נמדדים כולם באוהם, וכולם עונים על אותה שאלה: כמה וולט דרושים לכל אמפר? מאחדים אותם תחת שם אחד:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z | העכבה | [Ω] |
| V | הערך האפקטיבי של המתח | [V] |
| I | הערך האפקטיבי של הזרם | [A] |
העכבה לבדה אינה מספיקה כדי לתאר את הרכיב: צריך לדעת גם את הפרש המופע בין המתח לזרם. הטבלה מסכמת את שלושת הרכיבים:
| נגד R | סליל L | קבל C | |
|---|---|---|---|
| העכבה | ZR = R | ZL = XL = 2πfL | ZC = XC = 12πfC |
| הקשר בין המתח לזרם | VR = I · R | VL = I · XL | VC = I · XC |
| כשהתדר עולה | אינה משתנה | גדלה | קטנה |
| בזרם ישר | R | קצר | נתק |
| הזרם ביחס למתח | באותו מופע | מפגר ב-90° | מקדים ב-90° |
| הפרש המופע φ | 0° | +90° | −90° |
א. נחשב את עכבת העומס.
ב. אם העומס הוא סליל אידיאלי, מהי השראותו?
א. העכבה היא היחס בין המתח לזרם:
ב. בסליל אידיאלי העכבה היא ההיגב ההשראותי, Z = XL = 2πfL, ומכאן:
מעגל RL טורי (Series RL Circuit)
במעגל טורי זורם אותו זרם בכל הרכיבים, ולכן בוחרים בזרם כייחוס ומסרטטים אותו על הציר האופקי. נבנה את דיאגרמת המחוגים צעד אחר צעד:
- מסרטטים את מחוג הזרם I על הציר האופקי.
- המתח על הנגד VR = I · R נמצא באותו מופע עם הזרם, ולכן מסרטטים אותו בכיוון הזרם.
- המתח על הסליל VL = I · XL מקדים את הזרם ב-90°, ולכן מסרטטים אותו כלפי מעלה.
- מתח המקור V הוא סכום שני המחוגים VR ו-VL, כלומר אלכסון המלבן.
המחוגים VR ו-VL ניצבים זה לזה, ולכן שלושת המתחים יוצרים משולש ישר-זווית, הוא משולש המתחים, ומתח המקור הוא היתר שלו: V = VR2 + VL2. אם נחלק כל צלע בזרם I נקבל משולש דומה, שצלעותיו R, XL ו-Z, הוא משולש העכבות. הזווית φ בשני המשולשים היא הפרש המופע בין מתח המקור לזרם.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z | עכבת המעגל | [Ω] |
| VR | המתח על הנגד VR = I · R, באותו מופע עם הזרם | [V] |
| VL | המתח על הסליל VL = I · XL, מקדים את הזרם ב-90° | [V] |
| φ | הפרש המופע: מתח המקור מקדים את הזרם, 0° < φ < 90° | [°] |
שיטת הפתרון במעגלים טוריים:
- מחשבים את ההיגב מן ההשראות (או מן הקיבול) ומן התדר.
- מחשבים את עכבת המעגל Z לפי משולש העכבות.
- מחשבים את הזרם בחוק אוהם המורחב: I = VZ.
- מחשבים את המתח על כל רכיב: מכפילים את הזרם בהתנגדות הרכיב או בהיגב שלו.
- מחשבים את זווית המופע φ וקובעים מי מקדים: המתח או הזרם.
- בודקים את התוצאה במשולש המתחים, ומסרטטים את דיאגרמת המחוגים.
א. את העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב.
ד. את זווית המופע, ונסרטט את דיאגרמת המחוגים ואת משולש העכבות.
א. נחשב את ההיגב ההשראותי, ואחריו את העכבה:
ב. הזרם:
ג. המתחים:
נבדוק במשולש המתחים:
קיבלנו את מתח המקור. נשים לב: VR + VL = 80 + 60 = 140 V, וזה אינו מתח המקור, כי שני המתחים אינם באותו מופע.
ד. זווית המופע:
המעגל השראותי: מתח המקור מקדים את הזרם בזווית 36.87°, כלומר הזרם מפגר.
שני הגלים. דיאגרמת המחוגים מתארת שני גלים ממשיים. אם מתחילים למדוד את הזמן מן הרגע שבו הזרם עובר באפס, הזרם והמתח בדוגמה הקודמת הם:
כלל מחלק המתח (חוק אוהם מורחב):
במעגל של נגדים בטור חישבנו את המתח על כל נגד בכלל מחלק המתח. הכלל נכון גם בזרם חילופין, אם שמים את העכבה Z במקום ההתנגדות הכוללת. נציב I = VZ בנוסחאות של שני המתחים VR ו-VL ונקבל:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| V | מתח המקור | [V] |
| Z | עכבת המעגל, Z = R2 + XL2 | [Ω] |
נבדוק: 7.672 + 6.422 = 10 V.
סליל מעשי:
לתיל של סליל מעשי יש התנגדות. לכן מייצגים סליל מעשי במעגל RL טורי: התנגדות התיל R והשראות אידיאלית L. בזרם ישר משפיעה ההתנגדות בלבד, ובזרם חילופין משפיעה העכבה כולה. כך אפשר למדוד את שתיהן:
בזרם ישר ההיגב אפס, ואת הזרם קובעת ההתנגדות בלבד:
בזרם חילופין מקבלים מן המדידה את העכבה:
ממשולש העכבות נחשב את ההיגב, וממנו את ההשראות:
השפעת התדר:
ההיגב ההשראותי גדל עם התדר, ולכן המעגל כולו משתנה כשמשנים את תדר המקור. נחשב למעגל שפתרנו (R = 40 Ω, L = 95.5 mH, V = 100 V) בכמה תדרים:
| f | XL | Z | I | VR | VL | φ |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 25 Hz | 15 Ω | 42.7 Ω | 2.34 A | 93.6 V | 35.1 V | 20.6° |
| 50 Hz | 30 Ω | 50 Ω | 2 A | 80 V | 60 V | 36.9° |
| 100 Hz | 60 Ω | 72.1 Ω | 1.39 A | 55.6 V | 83.4 V | 56.3° |
| 200 Hz | 120 Ω | 126.5 Ω | 0.79 A | 31.6 V | 94.8 V | 71.6° |
- כשהתדר עולה העכבה גדלה והזרם קטן.
- המתח על הסליל גדל והמתח על הנגד קטן: בתדרים גבוהים רוב מתח המקור נופל על הסליל.
- זווית המופע מתקרבת ל-90°: המעגל מתנהג יותר ויותר כמו סליל אידיאלי. בתדרים נמוכים הזווית מתקרבת ל-0°, והמעגל מתנהג כמו נגד.
א. את המתח על הסליל.
ב. את זווית המופע.
ג. את ההתנגדות, את ההיגב ואת העכבה.
א. ממשולש המתחים:
ב. זווית המופע:
ג. נחלק כל מתח בזרם:
מעגל RC טורי (Series RC Circuit)
בונים את דיאגרמת המחוגים באותה דרך, והזרם הוא הייחוס. ההבדל היחיד: המתח על הקבל VC = I · XC מפגר אחרי הזרם ב-90°, ולכן מסרטטים אותו כלפי מטה. מתח המקור V הוא סכום שני המחוגים VR ו-VC, והוא נמצא מתחת לציר האופקי: מתח המקור מפגר אחרי הזרם, כלומר הזרם מקדים את מתח המקור.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z | עכבת המעגל | [Ω] |
| VR | המתח על הנגד VR = I · R, באותו מופע עם הזרם | [V] |
| VC | המתח על הקבל VC = I · XC, מפגר אחרי הזרם ב-90° | [V] |
| φ | הפרש המופע: שלילי, הזרם מקדים את מתח המקור, −90° < φ < 0° | [°] |
א. את העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב.
ד. את זווית המופע, ונסרטט את דיאגרמת המחוגים ואת משולש העכבות.
א. נחשב את ההיגב הקיבולי, ואחריו את העכבה:
ב. הזרם:
ג. המתחים:
נבדוק במשולש המתחים:
ד. זווית המופע:
המעגל קיבולי: הזרם מקדים את מתח המקור בזווית 53.13°.
שני הגלים. אם מתחילים למדוד את הזמן מן הרגע שבו הזרם עובר באפס, הזרם והמתח בדוגמה הקודמת הם:
כלל מחלק המתח במעגל RC:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| V | מתח המקור | [V] |
| Z | עכבת המעגל, Z = R2 + XC2 | [Ω] |
נבדוק: 2.662 + 4.232 = 5 V. הזרם מקדים את מתח המקור בזווית 57.86°.
א. את המתח על הקבל.
ב. את הזרם.
ג. את קיבול הקבל.
א. ממשולש המתחים:
ב. הזרם משותף, ונחשב אותו מן הנגד:
ג. ההיגב הקיבולי, וממנו הקיבול:
השפעת התדר:
ההיגב הקיבולי קטן כשהתדר עולה. נחשב למעגל שבדוגמה שלפני הקודמת (R = 1 kΩ, C = 100 nF, V = 5 V) בכמה תדרים:
| f | XC | Z | I | VR | VC | φ |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 0.2 kHz | 7958 Ω | 8020 Ω | 0.62 mA | 0.62 V | 4.96 V | −82.8° |
| 1 kHz | 1592 Ω | 1880 Ω | 2.66 mA | 2.66 V | 4.23 V | −57.9° |
| 5 kHz | 318.3 Ω | 1049 Ω | 4.76 mA | 4.76 V | 1.52 V | −17.7° |
| 20 kHz | 79.6 Ω | 1003 Ω | 4.98 mA | 4.98 V | 0.4 V | −4.6° |
- כשהתדר עולה העכבה קטנה והזרם גדל.
- המתח על הקבל קטן והמתח על הנגד גדל: בתדרים גבוהים רוב מתח המקור נופל על הנגד, ובתדרים נמוכים רובו נופל על הקבל.
- זווית המופע מתקרבת ל-0° בתדרים גבוהים, ול-−90° בתדרים נמוכים.
| מעגל RL טורי | מעגל RC טורי | |
|---|---|---|
| העכבה | Z = R2 + XL2 | Z = R2 + XC2 |
| כיוון מחוג ההיגב בדיאגרמה | כלפי מעלה | כלפי מטה |
| זווית המופע φ | חיובית | שלילית |
| הזרם ביחס למתח המקור | מפגר | מקדים |
| אופי המעגל | השראותי | קיבולי |
| כשהתדר עולה | Z גדלה, I קטן | Z קטנה, I גדל |
מעגל RLC טורי (Series RLC Circuit)
במעגל RLC טורי זורם אותו זרם בשלושת הרכיבים. המתח על הסליל מקדים את הזרם ב-90° והמתח על הקבל מפגר אחריו ב-90°, כלומר המחוגים VL ו-VC מנוגדים זה לזה, ואחד מהם מבטל חלק מן האחר. בכיוון האנכי נשאר רק ההפרש VL − VC:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z | עכבת המעגל | [Ω] |
| X | ההיגב הכולל של המעגל, X = XL − XC | [Ω] |
| V | מתח המקור. המתחים על הרכיבים: VR = I · R, VL = I · XL, VC = I · XC | [V] |
| φ | הפרש המופע בין מתח המקור לזרם, חיובי או שלילי | [°] |
כלל מחלק המתח נכון גם כאן: VR = V · RZ, VL = V · XLZ, VC = V · XCZ.
אופי המעגל: השראותי, קיבולי או התנגדותי:
במעגל RLC טורי הסליל והקבל "מתחרים" זה בזה, ואת אופי המעגל קובע הרכיב שההיגב שלו גדול יותר:
| התנאי | ההיגב הכולל | זווית המופע | אופי המעגל | הזרם ביחס למתח המקור |
|---|---|---|---|---|
| XL > XC | X > 0 | φ > 0° | השראותי | מפגר |
| XL < XC | X < 0 | φ < 0° | קיבולי | מקדים |
| XL = XC | X = 0 | φ = 0° | התנגדותי | באותו מופע |
א. את העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב.
ד. את זווית המופע ואת אופי המעגל, ונסרטט את דיאגרמת המחוגים.
א. נחשב את שני ההיגבים, ואחריהם את העכבה:
ב. הזרם:
ג. המתחים:
נבדוק במשולש המתחים:
נשים לב שהמתח על הסליל, 160 V, גדול ממתח המקור. זה אפשרי בזרם חילופין, כי מתח הקבל מנוגד לו ומבטל חלק ממנו.
ד. זווית המופע:
ההיגב הכולל חיובי (XL > XC), ולכן המעגל השראותי: הזרם מפגר אחרי מתח המקור בזווית 53.13°.
נשווה את שני ההיגבים: XL < XC, ולכן המעגל קיבולי והזרם מקדים את מתח המקור.
הזווית שלילית: הזרם מקדים את מתח המקור בזווית 53.13°. בדיאגרמת המחוגים המחוג VC ארוך מ-VL, ומתח המקור נמצא מתחת לציר האופקי.
המקרה המיוחד: היגבים שווים:
אם XL = XC שני ההיגבים מבטלים זה את זה לגמרי: X = 0, והעכבה Z = R היא הקטנה ביותר האפשרית, ולכן הזרם הוא הגדול ביותר האפשרי. המתחים VL ו-VC שווים ומנוגדים, ולכן כל מתח המקור נופל על הנגד, והזרם נמצא באותו מופע עם מתח המקור. למשל, אם R = 30 Ω ו-XL = XC = 60 Ω ומתח המקור 100 V, אז I = 10030 ≈ 3.33 A ו-VL = VC = 100 · 6030 = 200 V: המתח על הסליל והמתח על הקבל גדולים כל אחד ממתח המקור. המצב הזה נקרא תהודה, והוא מחוץ לחומר של הספר הזה.
מן המדידות אל דיאגרמת המחוגים:
אין מחברים את הקריאות חיבור רגיל. נחסר את שני המתחים המנוגדים, ואחר כך נשתמש במשולש המתחים:
הזווית חיובית (VL > VC), ולכן המעגל השראותי: הזרם מפגר אחרי מתח המקור בזווית 53.13°. סכום שלוש הקריאות הוא 46 V, והוא גדול בהרבה ממתח המקור.
השפעת התדר על אופי המעגל:
כשהתדר עולה XL גדל ו-XC קטן. לכן אותו מעגל הוא קיבולי בתדרים נמוכים והשראותי בתדרים גבוהים. נחשב למעגל שבו R = 100 Ω, L = 50 mH, C = 1 µF ומתח המקור 10 V:
| f | XL | XC | Z | I | φ | אופי המעגל |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 300 Hz | 94.2 Ω | 530.5 Ω | 447.6 Ω | 22.3 mA | −77.1° | קיבולי |
| 500 Hz | 157.1 Ω | 318.3 Ω | 189.7 Ω | 52.7 mA | −58.2° | קיבולי |
| 1000 Hz | 314.2 Ω | 159.2 Ω | 184.5 Ω | 54.2 mA | 57.2° | השראותי |
| 2000 Hz | 628.3 Ω | 79.6 Ω | 557.8 Ω | 17.9 mA | 79.7° | השראותי |
סיכום נוסחאות הפרק:
| החוק | הנוסחה |
|---|---|
| היגב השראותי | XL = 2πfL |
| היגב קיבולי | XC = 12πfC |
| עכבה וחוק אוהם המורחב | Z = VI |
| העכבה במעגל RL | Z = R2 + XL2 |
| העכבה במעגל RC | Z = R2 + XC2 |
| העכבה במעגל RLC | Z = R2 + (XL − XC)2 |
| המתחים על הרכיבים | VR = I·R , VL = I·XL , VC = I·XC |
| משולש המתחים | V = VR2 + (VL − VC)2 |
| זווית המופע | φ = tan−1(XL − XCR) |
| מחלק המתח | VR = V · RZ |
מילון מונחים:
| עברית | English | العربية |
|---|---|---|
| מחוג / פאזור | Phasor | المتجه الطوري |
| דיאגרמת מחוגים | Phasor diagram | المخطط الطوري |
| מחוג ייחוס | Reference phasor | المتجه المرجعي |
| היגב השראותי | Inductive reactance | المفاعلة الحثية |
| היגב קיבולי | Capacitive reactance | المفاعلة السعوية |
| עכבה | Impedance | الممانعة (المعاوقة) |
| חוק אוהם מורחב | Extended Ohm's law | قانون أوم الموسّع |
| כלל מחלק המתח | Voltage-divider rule | قاعدة مُجزِّء الجهد |
| משולש העכבות | Impedance triangle | مثلث الممانعات |
| משולש המתחים | Voltage triangle | مثلث الجهود |
| זווית המופע | Phase angle | زاوية الطور |
| מקדים · מפגר | Leads · Lags | يتقدم · يتأخر |
| מעגל טורי | Series circuit | دائرة على التوالي |
| אופי המעגל | Circuit character | طبيعة الدائرة |
| השראותי · קיבולי · התנגדותי | Inductive · Capacitive · Resistive | حثية · سعوية · مقاوِمة |
| סליל מעשי | Practical coil | الملف الحقيقي |
| תהודה | Resonance | الرنين |
שאלות לתרגול:
א. בתדר 50 Hz.
ב. בתדר 400 Hz.
ג. בזרם ישר.
א. את ההיגב הקיבולי.
ב. את הזרם.
ג. את הזרם אם מעלים את התדר ל-1 kHz.
א. חשבו את שני הערכים האפקטיביים.
ב. חשבו את הפרש המופע וקבעו מי מקדים.
ג. חשבו את עכבת העומס.
ד. סרטטו את דיאגרמת המחוגים.
א. את העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב.
ד. את זווית המופע.
ה. סרטטו את דיאגרמת המחוגים.
א. את ההיגב ואת העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב.
ד. את זווית המופע.
א. את ההיגב ואת העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב בכלל מחלק המתח.
ד. את זווית המופע.
א. את המתח על הקבל.
ב. את הזרם.
ג. את ההיגב הקיבולי ואת הקיבול.
א. מהי זווית המופע?
ב. מהו המתח על כל רכיב אם מתח המקור 10 V?
א. את העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב.
ד. את זווית המופע ואת אופי המעגל.
ה. סרטטו את דיאגרמת המחוגים.
א. את שני ההיגבים.
ב. את העכבה.
ג. את הזרם.
ד. את זווית המופע ואת אופי המעגל.
א. את העכבה.
ב. את ההיגב הכולל.
ג. את ההיגב הקיבולי.
שאלות בגרות לפרק 13
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרם היעיל במעגל | I = 2 mA |
| סעיף ב | עכבת המעגל | Z = 10 kΩ |
| סעיף ג | היגב הקבל והקיבול | XC = 9.6 kΩ ; C ≈ 3.32 nF |
| סעיף ד | צורת המתח על הקבל uC(t) | בפתרון המלא |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | ההשראות L | L = 0.07 H = 70 mH |
| סעיף ב | עכבת המעגל והפרש הפאזה | בפתרון המלא |
| סעיף ג | המתח על הנגד ועל הסליל | UR = 24 V ; UL = 7 V |
| סעיף ד | הגדלת התדירות פי 3 | בפתרון המלא |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | זמן המחזור והתדירות הזוויתית של מתח המקור | T = 500 µs ; ω ≈ 12566 rad/s (4000π) |
| סעיף ב | התנגדות הנגד R | R = 6 kΩ |
| סעיף ג | קיבול הקבל C | XC = 1.75 kΩ ; C ≈ 45.5 nF |
| סעיף ד | מתח המקור U (ערך יעיל) | בפתרון המלא |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | היגב הקבל XC | XC = 50 Ω |
| סעיף ב | עכבת המעגל Z | Z = 130 Ω |
| סעיף ג | התנגדות הנגד R | R = 120 Ω |
| סעיף ד | סרטוט שני מחזורים של מתח המקור U | Umax = +36.77 V ; Umin = −36.77 V ; T ≈ 3.14 ms |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | זמן המחזור של מתח המקור | T = 250 µs = 0.25 ms |
| סעיף ב | קיבול הקבל C | C ≈ 265 nF (0.265 µF) |
| סעיף ג | עכבת המעגל Z | Z = 170 Ω |
| סעיף ד | המתח היעיל על הנגד R | UR = 8 V |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | המתח היעיל של המקור | Ueff = 12 V |
| סעיף ב | התנגדות הנגד R (המפסק סגור) | R = 24 Ω |
| סעיף ג | העכבה הכוללת Z והיגב הקבל XC (המפסק פתוח) | Z = 25 Ω ; XC = 7 Ω |
| סעיף ד | קיבולו של הקבל C | C ≈ 2.27 µF |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | היגב הסליל XL | XL = 30 Ω |
| סעיף ב | עכבת המעגל Z | Z = 50 Ω |
| סעיף ג | ההתנגדות R | R = 40 Ω |
| סעיף ד | זווית הפאזה בין מתח המקור לזרם | בפתרון המלא |
| סעיף ה | דיאגרמת מחוגים של העכבה Z | בפתרון המלא |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרם היעיל במעגל | I = 5 mA |
| סעיף ב | תדר מקור-המתח (מהמסך) | f = 40 Hz |
| סעיף ג | ערכו של הקבל C | XC = 1.6 kΩ ; C ≈ 2.49 µF ≈ 2.5 µF |
| סעיף ד | המתח היעיל של מקור-המתח | Vs = 10 V |