התנגדות ומוליכות
בפרק הראשון ראינו שהמתח דוחף את המטענים לנוע. אבל החומרים אינם מאפשרים למטענים לעבור באותה קלות: תיל נחושת מעביר את הזרם בקלות, תיל חימום מעכב אותו, וגומי כמעט חוסם אותו. בפרק הזה נגדיר את ההתנגדות ואת המוליכות, נלמד במה תלויה התנגדות המוליך, כיצד היא משתנה עם הטמפרטורה, ומדוע מבודדים מוליכים.
- שההתנגדות R נמדדת ביחידה אוהם [Ω] , שהמוליכות G נמדדת ביחידה סימנס [S] , ושמתקיים G = 1R.
- שלכל חומר יש התנגדות סגולית ρ ומוליכות סגולית σ , ומהן יחידות המידה שלהן.
- למיין חומרים למוליכים, למוליכים למחצה ולמבודדים לפי התנגדותם הסגולית.
- לחשב את התנגדותו של מוליך לפי R = ρ·ℓA.
- לחשב את שינוי ההתנגדות עם הטמפרטורה, ולהבחין בין מקדם טמפרטורה חיובי למקדם טמפרטורה שלילי.
- להסביר מהו בידוד חשמלי, מה מטרתו ומה סוגיו.
התנגדות ומוליכות – סימול ויחידות מדידה (Resistance and Conductance)
כשהאלקטרונים החופשיים נעים בתוך המוליך הם מתנגשים באטומי החומר, מאבדים חלק מן האנרגיה שלהם, והאנרגיה הזאת הופכת לחום. העיכוב הזה בתנועת המטענים הוא ההתנגדות החשמלית.
יש להבחין בין שני מונחים: התנגדות היא התכונה עצמה, ונגד הוא הרכיב שמיוצר במיוחד בערך התנגדות מוגדר ומורכב במעגל. בסכמות מסרטטים את הנגד כמלבן:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| G | המוליכות | [S] |
| R | ההתנגדות | [Ω] |
ב. המוליכות של רכיב אחר היא 2.5 mS , נחשב את התנגדותו.
א. נציב בחוק:
ב. נמיר ליחידת הבסיס, G = 2.5·10−3 S , ונחלץ את ההתנגדות מן החוק:
ב. מהי ההתנגדות של רכיב שמוליכותו 0.25 S?
התנגדות סגולית ומוליכות סגולית (Resistivity and Conductivity)
אם ניקח שני תילים בעלי אותו אורך ואותו עובי, האחד מנחושת והשני מברזל, נמצא שהתנגדות תיל הברזל גדולה בערך פי שישה. הסיבה היא החומר עצמו: לכל חומר יש גודל המאפיין אותו ומראה עד כמה הוא מעכב את מעבר הזרם.
יחידת המידה של ההתנגדות הסגולית בחישובים מעשיים היא [Ω·mm²/m] , כי את אורך התיל מודדים במטרים ואת שטח החתך שלו במילימטרים רבועים. היחידה במערכת הבינלאומית היא [Ω·m] , והמעבר ביניהן:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| ρ | ההתנגדות הסגולית | [Ω·mm²/m] |
| σ | המוליכות הסגולית | [S·m/mm²] |
| החומר | בערבית | ρ [Ω·mm²/m] | σ [S·m/mm²] |
|---|---|---|---|
| כסף | الفضة | 0.016 | 62.5 |
| נחושת | النحاس | 0.0175 | 57.1 |
| זהב | الذهب | 0.023 | 43.5 |
| אלומיניום | الألومنيوم | 0.028 | 35.7 |
| טונגסטן | التنغستن | 0.055 | 18.2 |
| ברזל | الحديد | 0.1 | 10 |
| קונסטנטן (סגסוגת) | الكونستانتان (سبيكة) | 0.5 | 2 |
| ניכרום (סגסוגת) | النيكروم (سبيكة) | 1.1 | 0.909 |
הערכים שבטבלה מקורבים, והם נכונים בטמפרטורה של 20 °C. נשים לב שהכסף הוא המוליך הטוב ביותר, אבל הוא יקר, ולכן מייצרים מוליכים מנחושת ומאלומיניום. לסגסוגות כמו קונסטנטן וניכרום יש התנגדות סגולית גדולה, ולכן מייצרים מהן נגדים ותילי חימום.
א. מהי ההתנגדות הסגולית שלו?
ב. איזה חומר מן הטבלה הוא?
מיון מוליכים בהתאם להתנגדותם הסגולית (Classifying Materials)
ההתנגדות הסגולית של החומרים משתרעת על תחום עצום: בין המוליך הטוב ביותר למבודד הטוב ביותר יש הפרש של יותר מעשרים סדרי גודל. לפי הגודל הזה מחלקים את החומרים לשלוש קבוצות:
- מוליכים: חומרים שיש בהם אלקטרונים חופשיים רבים, ולכן ההתנגדות הסגולית שלהם קטנה מאוד. כל המתכות הן מוליכים: כסף, נחושת, אלומיניום, ברזל.
- מבודדים: חומרים שכמעט אין בהם אלקטרונים חופשיים, ולכן ההתנגדות הסגולית שלהם גדולה מאוד ולמעשה לא זורם בהם זרם: גומי, פלסטיק, זכוכית, חרסינה, אוויר יבש.
- מוליכים למחצה: חומרים שההתנגדות הסגולית שלהם נמצאת בין זו של המוליכים לזו של המבודדים, כמו סיליקון וגרמניום. אפשר לשלוט בהתנגדותם על ידי הוספת זיהומים או בעזרת חום ואור, ומהם מייצרים דיודות וטרנזיסטורים.
בתוך קבוצת המוליכים מבחינים גם בין שתי קבוצות לפי השימוש:
| הקבוצה | ההתנגדות הסגולית | דוגמאות | השימוש |
|---|---|---|---|
| חומרים מוליכים היטב | קטנה: בערך 0.016 עד 0.03 [Ω·mm²/m] | נחושת, אלומיניום, כסף | תילים וכבלים, סלילי מנועים ושנאים, מגעים |
| חומרי התנגדות (סגסוגות) | גדולה: בערך 0.4 עד 1.5 [Ω·mm²/m] | קונסטנטן, ניכרום | נגדים, גופי חימום בתנור חימום, בתנור אפייה ובמגהץ |
חישוב התנגדות המוליך לפי החומר והממדים (Resistance of a Conductor)
התנגדות המוליך תלויה בשלושה גורמים:
- האורך ℓ : ככל שהמוליך ארוך יותר, האלקטרונים מתנגשים ביותר אטומים בדרכם, וההתנגדות גדלה. ההתנגדות נמצאת ביחס ישר לאורך.
- שטח החתך A : ככל שהמוליך עבה יותר, יש מקום רחב יותר למעבר האלקטרונים, וההתנגדות קטנה. ההתנגדות נמצאת ביחס הפוך לשטח החתך.
- החומר: מיוצג על ידי ההתנגדות הסגולית ρ.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| R | התנגדות המוליך | [Ω] |
| ρ | ההתנגדות הסגולית של חומר המוליך | [Ω·mm²/m] |
| ℓ | אורך המוליך | [m] |
| A | שטח החתך של המוליך | [mm²] |
אם חתך המוליך עגול ונתון הקוטר שלו d , מחשבים את שטח החתך לפי שטח העיגול:
הנתונים: ℓ = 100 m , A = 2.5 mm² , ומן הטבלה ρ = 0.0175 Ω·mm²/m. הנדרש: R.
נחשב תחילה את שטח החתך:
נחלץ את האורך מחוק התנגדות המוליך ונציב (ρ = 1.1 Ω·mm²/m):
הזרם זורם במוליך ההלוך ובמוליך החזור, ולכן האורך הכולל של המוליך הוא פעמיים המרחק:
נחלץ את שטח החתך מן החוק:
א. מגדילים את האורך פי שניים.
ב. מגדילים את שטח החתך פי שניים.
ג. מגדילים את הקוטר פי שניים.
ד. מגדילים גם את האורך וגם את שטח החתך פי שניים.
השפעת הטמפרטורה על ההתנגדות (Temperature Dependence)
התנגדות המוליך אינה קבועה לגמרי: היא משתנה כשהטמפרטורה שלו משתנה. במתכות, עליית הטמפרטורה מגבירה את תנודות האטומים, ולכן האלקטרונים מתנגשים בהם יותר וההתנגדות גדלה. בחומרים אחרים, כמו פחמן ומוליכים למחצה, עליית הטמפרטורה משחררת אלקטרונים נוספים, וההתנגדות קטנה.
- מקדם טמפרטורה חיובי (PTC): α גדול מאפס, וההתנגדות גדלה כשהטמפרטורה עולה. כך מתנהגות כל המתכות.
- מקדם טמפרטורה שלילי (NTC): α קטן מאפס, וההתנגדות קטנה כשהטמפרטורה עולה. כך מתנהגים הפחמן והמוליכים למחצה.
- מקדם טמפרטורה קרוב לאפס: ההתנגדות נשארת כמעט קבועה. כך מתנהגות סגסוגות כמו קונסטנטן, ולכן מייצרים מהן נגדים מדויקים.
| החומר | מקדם הטמפרטורה α [1/°C] | סוג המקדם |
|---|---|---|
| נחושת | 0.0039 | חיובי |
| אלומיניום | 0.004 | חיובי |
| טונגסטן | 0.0045 | חיובי |
| קונסטנטן | ≈ 0 | קרוב לאפס |
| פחמן | −0.0005 | שלילי |
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| R2 | ההתנגדות בטמפרטורה T2 | [Ω] |
| R1 | ההתנגדות בטמפרטורה T1 | [Ω] |
| α | מקדם הטמפרטורה של ההתנגדות | [1/°C] |
| T1 , T2 | הטמפרטורה ההתחלתית והסופית | [°C] |
הנתונים: R1 = 20 Ω , T1 = 20 °C , T2 = 70 °C , ולנחושת α = 0.0039 [1/°C]. הנדרש: R2.
המקדם חיובי, ולכן ההתנגדות גדלה.
זו שיטה מעשית למדידת הטמפרטורה בתוך הסליל בלי להגיע אליו. נחלק את שני אגפי החוק ב-R1 :
בידוד חשמלי, מטרתו וסוגים (Electrical Insulation)
מטרת הבידוד:
- הגנה על האדם: מניעת מגע בחלקים הנושאים מתח, וכך מניעת התחשמלות.
- מניעת קצר: מניעת מגע בין שני מוליכים שהמתח שלהם שונה, או בין מוליך לגוף המתכתי של המכשיר.
- מניעת זרם זליגה: כדי שלא יזרום זרם במסלולים לא רצויים, דבר הגורם לאיבוד אנרגיה ולסכנת שרפה.
- הגנה על המוליך עצמו מפני רטיבות, קורוזיה ונזקים מכניים.
סוגי חומרים מבודדים:
| מצב החומר | דוגמאות | היכן פוגשים אותם? |
|---|---|---|
| מבודדים מוצקים | פלסטיק (PVC), גומי, חרסינה, זכוכית, מיקה, נייר, לכה | מעטה של תילים וכבלים, מבדדים של קווי הרשת, ציפוי של תילי סלילים |
| מבודדים נוזליים | שמן שנאים | בתוך שנאים גדולים: השמן מבודד וגם מקרר |
| מבודדים גזיים | אוויר יבש, גזים מיוחדים | בין המוליכים של קווים עיליים, במפסקי מתח גבוה |
בכבל חשמלי יש בידוד בשני שלבים: כל מוליך מכוסה בשכבת בידוד משלו, בצבע המזהה אותו, וכל המוליכים מקובצים יחד בתוך מעטה חיצוני המגן עליהם מפני נזקים מכניים ומפני רטיבות.
סוגי בידוד לפי רמת ההגנה:
- בידוד בסיסי: שכבת הבידוד המכסה את החלקים הנושאים מתח ומונעת מגע בהם בתנאי עבודה רגילים.
- בידוד נוסף: שכבת בידוד עצמאית שנוספת על הבידוד הבסיסי, ומגינה אם הבידוד הבסיסי נפגם.
- בידוד כפול: בידוד בסיסי ובידוד נוסף יחד. מכשירים הבנויים בשיטה הזאת מסומנים בסימן של ריבוע בתוך ריבוע.
- בידוד מוגבר: שכבת בידוד אחת הנותנת הגנה שוות ערך לבידוד כפול.
כשל בבידוד:
כל חומר מבודד עומד במתח עד גבול מסוים. אם המתח עולה על הגבול הזה מתרחשת פריצת הבידוד: החומר מאבד את כושר הבידוד שלו וזורם בו זרם. היכולת לעמוד במתח נקראת החוזק הדיאלקטרי של המבודד, והיא נמדדת ביחידה [kV/mm]. לכן, ככל שמתח העבודה גבוה יותר דרוש מבודד עבה יותר או חומר טוב יותר.
הבידוד נחלש גם עם הזמן בגלל חום יתר, רטיבות, לכלוך ונזקים מכניים. את טיב הבידוד בודקים במדידת התנגדות הבידוד, שהיא התנגדות גדולה מאוד הנמדדת במגה-אוהם [MΩ]. התנגדות בידוד נמוכה מעידה על בידוד פגום.
ב. מה תפקיד השמן בשנאי?
ג. מה פירוש הסימן של ריבוע בתוך ריבוע על מכשיר חשמלי?
סיכום נוסחאות הפרק:
| החוק | הנוסחה |
|---|---|
| מוליכות והתנגדות | G = 1R |
| מוליכות סגולית והתנגדות סגולית | σ = 1ρ |
| התנגדות מוליך | R = ρ·ℓA |
| שטח חתך עגול | A = π·d24 |
| התנגדות כתלות בטמפרטורה | R2 = R1·(1 + α·(T2 − T1)) |
מילון מונחים:
| עברית | English | العربية |
|---|---|---|
| התנגדות | Resistance | المقاومة (الخاصية) |
| נגד | Resistor | المقاومة (العنصر) |
| מוליכות | Conductance | المواصلة |
| התנגדות סגולית | Resistivity | المقاومة النوعية |
| מוליכות סגולית | Conductivity | الموصلية |
| מוליך | Conductor | موصل |
| מבודד | Insulator | عازل |
| מוליך למחצה | Semiconductor | شبه موصل |
| שטח החתך | Cross-sectional area | مساحة المقطع |
| מקדם הטמפרטורה | Temperature coefficient | المعامل الحراري للمقاومة |
| מקדם חיובי / שלילי | Positive / negative coefficient | معامل موجب / سالب |
| תרמיסטור | Thermistor | ثرمستور |
| בידוד חשמלי | Electrical insulation | العزل الكهربائي |
| בידוד כפול | Double insulation | العزل المزدوج |
| פריצת הבידוד | Insulation breakdown | انهيار العزل |
| התנגדות הבידוד | Insulation resistance | مقاومة العزل |
| זרם זליגה | Leakage current | تيار التسرّب |
שאלות לתרגול:
ב. נחשב את ההתנגדות של רכיב שמוליכותו 50 mS.
א. נכתוב אותה ביחידה [Ω·m].
ב. נחשב את המוליכות הסגולית של הטונגסטן.
א. נחשב את ההתנגדות הסגולית של חומר התיל.
ב. מאיזה חומר עשוי התיל?
א. האם התנגדותו גדלה או קטנה בחימום?
ב. נחשב את ערכו ב-70 °C.
א. מהי מטרת הבידוד החשמלי?
ב. מה ההבדל בין בידוד בסיסי לבידוד כפול?
ג. מה קורה למבודד אם המתח עליו עולה על הגבול שהוא עומד בו?
שאלות בגרות לפרק 2
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | התנגדות המוליך בטמפרטורה של 20 °C | R₂₀ ≈ 3.91 Ω |
| סעיף ב | אורך המוליך | L ≈ 162.8 m |
| סעיף ג | מתח המקור כאשר מד-המתח מורה 24V | U ≈ 70.9 V |