חוקי קירכהוף
חוק אום מקשר בין המתח לזרם ברכיב אחד. אבל במעגל שיש בו כמה רכיבים וכמה מסלולים דרושים שני חוקים נוספים: חוק המראה כיצד מתחלקים הזרמים בנקודות ההסתעפות, וחוק המראה כיצד מתחלקים המתחים לאורך מסלול סגור. אלה שני חוקי קירכהוף, ועליהם, יחד עם חוק אום, נשען הניתוח של כל המעגלים החשמליים בפרקים הבאים.
- לסמן את הזרמים הנכנסים לצומת ואת הזרמים היוצאים ממנו.
- לחשב זרמים לפי חוק הזרמים של קירכהוף: סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו.
- להגדיר ענף וחוג במעגל חשמלי.
- לסמן את הקוטביות של מפל המתח על נגד ואת הקוטביות של מתח המקור.
- לחשב מתחים לפי חוק המתחים של קירכהוף: הסכום האלגברי של המתחים בחוג סגור שווה לאפס.
חוק הזרמים של קירכהוף (KCL)
הזרם החשמלי הוא תנועה של מטענים. המטענים אינם מצטברים בנקודה במעגל ואינם נעלמים ממנה: כל מטען שמגיע לנקודת הסתעפות יוצא ממנה באחד המסלולים. מן העובדה הפשוטה הזאת נובע החוק הראשון.
סימון זרמים נכנסים ויוצאים מצומת:
- על כל מוליך מסרטטים חץ המראה את כיוון הזרם בו, ונותנים לכל זרם שם: I1 , I2 , ...
- זרם שהחץ שלו מכוון אל הצומת הוא זרם נכנס.
- זרם שהחץ שלו מתרחק מן הצומת הוא זרם יוצא.
- אם כיוונו של זרם מסוים אינו ידוע, בוחרים לו כיוון כרצוננו. אם תוצאת החישוב יוצאת שלילית, הכיוון האמיתי הפוך לכיוון שבחרנו.
חישוב זרמים באמצעות חוק הזרמים של קירכהוף:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Σ Iin | סכום הזרמים הנכנסים לצומת | [A] |
| Σ Iout | סכום הזרמים היוצאים מן הצומת | [A] |
| Σ I | הסכום האלגברי: זרם נכנס בסימן (+) וזרם יוצא בסימן (−) | [A] |
לצומת שבאיור הקודם כותבים את החוק באחת משתי הצורות, והן שקולות:
נכתוב את חוק הזרמים של קירכהוף לצומת A : הנכנסים באגף אחד והיוצאים באגף האחר.
נבחר כיוון לזרם I4 : נניח שהוא יוצא מן הצומת, כמו באיור. נכתוב את החוק:
התוצאה שלילית. פירוש הדבר שהכיוון האמיתי הפוך לכיוון שבחרנו: הזרם I4 נכנס אל הצומת וגודלו 2 A.
בדיקה: הנכנסים 8 + 2 = 10 A , והיוצאים 3 + 7 = 10 A.
נמיר: I2 = 100 mA = 0.1 A. המוליך העליון כולו הוא נקודה חשמלית אחת, הצומת A : נכנס אליו הזרם I ויוצאים ממנו שלושת הזרמים.
בצומת B שלושת הזרמים מתאספים מחדש, ואל המקור חוזר אותו זרם I = 0.9 A.
חוק המתחים של קירכהוף (KVL)
הגדרת המושגים ענף וחוג במעגל חשמלי:
| המספר | הפירוט | |
|---|---|---|
| הצמתים | 2 | A ו-B |
| הענפים | 3 | השמאלי (E1 ו-R1) עם הזרם I1 , האמצעי (R3) עם הזרם I3 , הימני (E2 ו-R2) עם הזרם I2 |
| החוגים | 3 | חוג 1 (השמאלי), חוג 2 (הימני), והחוג החיצוני העובר בשני המקורות וב-R1 וב-R2 |
סימון מפלי מתח על נגד ומקור מתח:
כדי לכתוב את חוק המתחים עלינו לדעת, בכל רכיב, באיזה הדק הפוטנציאל גבוה יותר (+) ובאיזה הדק הוא נמוך יותר (−) :
- על נגד: הזרם זורם מן הפוטנציאל הגבוה אל הפוטנציאל הנמוך, ולכן ההדק שהזרם נכנס בו הוא (+) וההדק שהוא יוצא ממנו הוא (−). גודל מפל המתח לפי חוק אום: U = I·R. הקוטביות תלויה בכיוון הזרם: אם הזרם מתהפך, הקוטביות מתהפכת.
- על מקור: הקוטביות קבועה ואינה תלויה בכיוון הזרם. הקו הארוך בסימון הוא ההדק החיובי.
- את המתח מסרטטים גם בעזרת חץ לצד הרכיב, וראש החץ פונה אל ההדק שהפוטנציאל שלו גבוה יותר (+).
חישוב מתחים באמצעות חוק המתחים של קירכהוף:
אם מטפסים על הר וחוזרים לנקודת ההתחלה, סך כל מה שעלינו שווה לסך כל מה שירדנו. כך גם המתח: אם מקיפים חוג וחוזרים לנקודת ההתחלה, חוזרים לאותו פוטנציאל.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Σ U | הסכום האלגברי של כל המתחים בחוג | [V] |
| Σ E | הסכום האלגברי של מתחי המקורות בחוג | [V] |
| Σ I·R | סכום מפלי המתח על נגדי החוג | [V] |
- מסמנים את כיוון הזרם בכל ענף, ומסמנים את הקוטביות (+) ו-(−) על כל רכיב.
- בוחרים כיוון להקפת החוג. בספר הזה מקיפים תמיד עם כיוון השעון, ומתחילים מן ההדק השלילי של המקור.
- עוברים על הרכיבים בזה אחר זה. אם חוצים את הרכיב מ-(−) אל (+) , זו עליית מתח וכותבים אותה בסימן (+). אם חוצים אותו מ-(+) אל (−) , זה מפל מתח וכותבים אותו בסימן (−).
- משווים את הסכום לאפס.
מן המוסכמה הזאת נובע: נגד שחוצים אותו עם כיוון הזרם כותבים −I·R , ונגד שחוצים אותו נגד כיוון הזרם כותבים +I·R. מקור שחוצים אותו מן ההדק השלילי אל ההדק החיובי כותבים +E , ולהפך −E.
הזרם יוצא מן ההדק החיובי של המקור וזורם עם כיוון השעון, ולפיו סומנה הקוטביות על הנגדים. נקיף עם כיוון השעון ונתחיל מן ההדק השלילי של המקור: את המקור חוצים מ-(−) אל (+) , וכל נגד חוצים מ-(+) אל (−).
סכום מפלי המתח 6 + 10 + 8 = 24 V אכן שווה למתח המקור.
א. את הזרם בחוג.
ב. את מפל המתח על כל נגד.
א. בחוג יש ענף אחד, ולכן אותו זרם I זורם בכל הרכיבים. נכתוב את חוק המתחים של קירכהוף, ונציב את מפל המתח על כל נגד לפי חוק אום:
ב. לפי חוק אום:
בדיקה: 4 + 8 = 12 V.
נניח שהזרם זורם עם כיוון השעון. נקיף באותו כיוון: את המקור E1 חוצים מ-(−) אל (+) , את שני הנגדים חוצים עם כיוון הזרם, ואת המקור E2 חוצים מ-(+) אל (−).
התוצאה חיובית, ולכן כיוון הזרם שהנחנו נכון. שני המקורות מחוברים בכיוונים מנוגדים, ולכן מתחיהם מתחסרים, כפי שלמדנו בפרק 1.
שימוש בשני החוקים יחד:
א. את הזרם I3.
ב. את הזרם I2.
ג. את מתח המקור E2.
א. חוק המתחים של קירכהוף בחוג 1. נתחיל מן ההדק השלילי של המקור E1 : חוצים את המקור מ-(−) אל (+) , ואחר כך את R1 ואת R3 עם כיוון הזרם:
ב. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת A : נכנסים אליו I1 ו-I2 ויוצא ממנו I3.
ג. חוק המתחים של קירכהוף בחוג 2. נתחיל מן הצומת B ונקיף עם כיוון השעון: חוצים את R3 מלמטה למעלה, כלומר נגד כיוון I3 ; אחר כך חוצים את R2 משמאל לימין, כלומר נגד כיוון I2 ; ואחר כך חוצים את המקור E2 מ-(+) אל (−) :
בדיקה בחוג החיצוני: +E1 − I1·R1 + I2·R2 − E2 = 20 − 4 + 2 − 18 = 0.
א. מהו המתח UAB בין שני הצמתים?
ב. מהו מפל המתח על R1 ועל R2?
סיכום נוסחאות הפרק:
| החוק | הנוסחה |
|---|---|
| חוק הזרמים של קירכהוף | Σ Iin = Σ Iout |
| חוק הזרמים של קירכהוף, הצורה האלגברית | Σ I = 0 |
| חוק המתחים של קירכהוף | Σ U = 0 |
| חוק המתחים של קירכהוף, צורה אחרת | Σ E = Σ I·R |
| מפל המתח על נגד | U = I·R |
מילון מונחים:
| עברית | English | العربية |
|---|---|---|
| חוקי קירכהוף | Kirchhoff's laws | قوانين كيرخهوف |
| חוק הזרמים של קירכהוף | KCL | قانون كيرخهوف للتيار |
| חוק המתחים של קירכהוף | KVL | قانون كيرخهوف للجهد |
| צומת | Node | عُقدة – نقطة تفرّع |
| ענף | Branch | فرع |
| חוג | Loop | حلقة |
| זרם נכנס | Entering current | تيار داخل |
| זרם יוצא | Leaving current | تيار خارج |
| סכום אלגברי | Algebraic sum | المجموع الجبري |
| מפל מתח | Voltage drop | هبوط الجهد |
| עליית מתח | Voltage rise | ارتفاع الجهد |
| קוטביות | Polarity | القطبية |
| עם כיוון השעון | Clockwise | مع اتجاه عقارب الساعة |
| חוג סגור | Closed loop | حلقة مغلقة |
שאלות לתרגול:
א. נחשב את הזרם בחוג.
ב. נחשב את מפל המתח על כל נגד ונבדוק לפי חוק המתחים של קירכהוף.
א. נחשב את מפל המתח על R1.
ב. נחשב את מפל המתח על R2.
ג. נחשב את R2.
א. נחשב את הזרם בחוג.
ב. נחשב את מפל המתח על כל נגד.
א. כמה צמתים, כמה ענפים וכמה חוגים יש במעגל?
ב. נכתוב את חוק הזרמים של קירכהוף לצומת A.
ג. נכתוב את חוק המתחים של קירכהוף לחוג 1 ולחוג 2.
א. את I3.
ב. את I2.
ג. את E2.
שאלות בגרות לפרק 4
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | ההתנגדות השקולה והזרם | RT = 70 Ω ; I = 0.5 A |
| סעיף ב | ההספק על R₂ | P(R₂) = 5.75 W |
| סעיף ג | המתח בין A ל-B | UAB = 5 V |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | קריאת מד-הזרם כאשר המפסק S פתוח | I = 3 A |
| סעיף ב | המתח בין הנקודות A ו-B (S פתוח) | בפתרון המלא |
| סעיף ג | ההספק על R₂ כאשר סוגרים את המפסק S | P(R₂) = 10.125 W |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | חישוב הזרמים I₁ ו-I₂ | I₁ = 0.25 A ; I₂ = 0.15 A |
| סעיף ב | המתח על הנגד R₃ | UR3 = 18 V |
| סעיף ג | ההספק המתפתח בנגד R₄ | PR4 = 1.8 W |