שיטות לפתרון מעגלים חשמליים
עד כה פתרנו מעגלים שיש בהם מקור אחד: חיברנו נגדים בטור ובמקביל עד שקיבלנו התנגדות שקולה אחת. אבל במעגל שיש בו שני מקורות או יותר בענפים שונים השיטה הזאת אינה מועילה, כי הנגדים בו אינם מחוברים לא בטור ולא במקביל. בפרק הזה נלמד שתי שיטות מסודרות, המבוססות על חוקי קירכהוף, שמתאימות לפתרון כל מעגל: שיטת זרמי החוגים ושיטת מתחי הצמתים.
- נגדיר זרם חוג ונמצא בעזרתו את הזרם בכל ענף של המעגל.
- נכתוב את משוואות המתחים בחוגים לפי חוק המתחים של קירכהוף, ונפתור אותן.
- נכתוב את המשוואות ישירות בצורה הסטנדרטית R11·I1 − R12·I2 = E11.
- נבחר צומת ייחוס ונגדיר את המתח של כל צומת ביחס אליו.
- נכתוב את משוואות הזרמים בצמתים לפי חוק הזרמים של קירכהוף, ונפתור אותן.
- נפתור שתי משוואות בשני נעלמים בשיטת ההצבה ובשיטת השוואת המקדמים.
- שתי השיטות נותנות תמיד אותן תוצאות, ונבדוק את הפתרון במאזן ההספקים.
תזכורת: צומת, ענף וחוג:
- צומת: נקודה שבה נפגשים שלושה מוליכים או יותר. בסרטוט שני צמתים: A ו-B.
- ענף: מסלול בין שני צמתים, שבכל רכיביו עובר אותו זרם. בסרטוט שלושה ענפים.
- חוג: מסלול סגור במעגל. חוג בלתי תלוי הוא "חלון" בסרטוט שאין בתוכו ענפים. בסרטוט שני חוגים בלתי תלויים.
אילו פתרנו את המעגל הזה ישירות בחוקי קירכהוף, היינו צריכים שלוש משוואות בשלושה נעלמים, נעלם לכל ענף. שתי השיטות שנלמד מקטינות את מספר המשוואות: במעגל הזה דרושות רק שתי משוואות בשיטת זרמי החוגים, ורק משוואה אחת בשיטת מתחי הצמתים.
שיטת זרמי חוגים (Mesh Current Method)
המושג זרם חוג:
- את כיוון זרם החוג בוחרים כרצוננו. נוח לבחור את כל הזרמים עם כיוון השעון.
- בענף ששייך לחוג אחד בלבד, זרם הענף שווה לזרם החוג. בסרטוט: הזרם ב-R1 הוא I1 , והזרם ב-R2 הוא I2.
- בענף משותף לשני חוגים עוברים שני הזרמים יחד. בסרטוט I1 עובר ב-R3 כלפי מטה ו-I2 עובר בו כלפי מעלה, ולכן הזרם ב-R3 כלפי מטה הוא I1 − I2.
משוואות המתחים בחוגים ופתרון המשוואות:
לכל חוג בלתי תלוי כותבים משוואה אחת לפי חוק המתחים של קירכהוף: סכום המתחים במסלול סגור שווה לאפס. שלבי הפתרון:
- מזהים את החוגים הבלתי תלויים ומסרטטים לכל חוג זרם חוג עם כיוון השעון.
- מקיפים כל חוג בכיוון הזרם שלו וכותבים את חוק המתחים של קירכהוף: מקור שעוברים בו מן ההדק השלילי אל ההדק החיובי נרשם בסימן חיובי, ומקור שעוברים בו מן החיובי אל השלילי נרשם בסימן שלילי. על כל נגד נופל מתח השווה להתנגדות כפול הזרם העובר בו בכיוון ההקפה.
- מסדרים את המשוואות ופותרים אותן, ומקבלים את זרמי החוגים.
- מחשבים את זרמי הענפים, ואחר כך את המתחים ואת ההספקים לפי הנדרש.
- בודקים את הפתרון: חוק הזרמים של קירכהוף בצומת, או מאזן ההספקים.
שלב 1. במעגל שני חוגים בלתי תלויים. נקבע את הזרם I1 בחוג השמאלי ואת הזרם I2 בחוג הימני, שניהם עם כיוון השעון.
שלב 2, החוג השמאלי. נקיף בכיוון I1 החל מן הצומת B: עוברים במקור E1 מן השלילי אל החיובי (+E1), ואחר כך נופל מתח על R1. בנגד המשותף R3 הזרם בכיוון ההקפה הוא I1 − I2:
החוג הימני. נקיף בכיוון I2 החל מן הצומת A: נופל מתח על R2 , ואחר כך עוברים במקור E2 מן החיובי אל השלילי (−E2). ב-R3 הזרם בכיוון ההקפה הוא I2 − I1:
שלב 3. נפתור את שתי המשוואות בשיטת ההצבה. תחילה נפשט: נחלק את משוואה (1) ב-4 ואת משוואה (2) ב-2:
מן המשוואה הראשונה נבטא את I1 באמצעות I2:
נציב את הביטוי הזה במשוואה השנייה, ונכפול את שני האגפים ב-3:
שלב 4. זרמי הענפים:
שני הזרמים חיוביים, כלומר כיוונם האמיתי הוא כפי שבחרנו: הזרם ב-R1 זורם אל הצומת A , הזרם ב-R2 יוצא מן הצומת A ימינה, והזרם ב-R3 זורם מ-A אל B.
המתח בין שני הצמתים:
שלב 5, בדיקה. נחשב את UAB פעם נוספת דרך הענף השמאלי, וצריכה להתקבל אותה תוצאה:
פתרון שתי משוואות בשני נעלמים:
בדוגמה הקודמת פתרנו את שתי המשוואות בשיטת ההצבה: ביטאנו נעלם אחד באמצעות האחר והצבנו במשוואה השנייה. שיטה שנייה, נוחה יותר ברוב המקרים, היא שיטת השוואת המקדמים: כופלים את שתי המשוואות במספרים מתאימים עד שהמקדמים של אחד הנעלמים משתווים, ואז מחברים את שתי המשוואות או מחסרים אותן, הנעלם הזה מתבטל ונשארת משוואה אחת בנעלם אחד.
נכתוב את חוק המתחים של קירכהוף בכל חוג, כמו בדוגמה הקודמת:
נסדר את שתי המשוואות:
נרצה לחסל את הנעלם I2. נכפול את משוואה (1) ב-5 ואת משוואה (2) ב-2 , והמקדמים של I2 נעשים שווים בגודלם:
נחבר את שתי המשוואות, ו-I2 מתבטל:
נציב I1 = 4 במשוואה (1) ונמצא את I2:
הזרם I2 שלילי: הכיוון האמיתי של הזרם בחוג הימני הוא נגד כיוון השעון. כלומר הזרם ב-R2 , שגודלו 1 A , זורם אל הצומת A.
הזרם בענף המשותף, מ-A אל B (נשים לב לסימן):
בדיקה לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת A: נכנסים אליו 4 A משמאל ו-1 A מימין, ויוצאים ממנו 5 A כלפי מטה. 4 + 1 = 5.
הצורות הסטנדרטיות של המשוואות בשיטת זרמי החוגים:
אם נתבונן במשוואות המסודרות בשתי הדוגמאות הקודמות, נראה שתמיד יש להן אותה צורה. לכן אין צורך להקיף את החוג בכל פעם: כותבים את המשוואות ישירות לפי הצורה הסטנדרטית. למעגל שיש בו שני חוגים:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| R11 | ההתנגדות העצמית של חוג 1: סכום כל ההתנגדויות שבחוג. באותה דרך R22 לחוג 2 | [Ω] |
| R12 | ההתנגדות המשותפת: ההתנגדות שבענף המשותף לשני החוגים. תמיד R21 = R12 | [Ω] |
| E11 | הסכום האלגברי של מקורות המתח בחוג 1. באותה דרך E22 לחוג 2 | [V] |
| I1 , I2 | זרמי שני החוגים, שניהם עם כיוון השעון | [A] |
- סימן המקור: מקור שדוחף את הזרם בכיוון זרם החוג (זרם החוג יוצא מן ההדק החיובי שלו) נרשם בסימן חיובי, ומקור שדוחף נגד כיוון זרם החוג נרשם בסימן שלילי.
- סימן ההתנגדות המשותפת תמיד שלילי, בתנאי שבוחרים את כל זרמי החוגים באותו כיוון סיבוב.
- למעגל שיש בו שלושה חוגים כותבים שלוש משוואות באותה דרך. אם אין לשני חוגים ענף משותף, ההתנגדות המשותפת שלהם היא אפס.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| D | גודל עזר (הדטרמיננטה) | [Ω²] |
ההתנגדות העצמית של כל חוג וההתנגדות המשותפת:
מקורות המתח: בחוג השמאלי E1 דוחף בכיוון I1. בחוג הימני I2 יוצא מן ההדק החיובי של המקור E2 , כלומר גם E2 דוחף בכיוון I2:
שתי המשוואות:
נפתור בעזרת הפתרון המוכן:
הזרם ב-R3 , מ-A אל B , והמתח בין שני הצמתים:
בדיקה במאזן ההספקים: ההספק ששני המקורות מוסרים, ואחריו ההספק המתפתח על שלושת הנגדים:
במעגל שלושה חוגים בלתי תלויים, ולכן נכתוב שלוש משוואות בצורה הסטנדרטית. ההתנגדויות העצמיות והמשותפות:
מקורות המתח: E1 דוחף בכיוון I1 , E2 דוחף בכיוון I2 , ואילו E3 דוחף נגד כיוון I3 , ולכן E33 = −E3. המשוואות:
נפשט: נחלק את משוואה (1) ב-4 , את משוואה (2) ב-2 ואת משוואה (3) ב-2:
במשוואה הראשונה יש רק שני נעלמים, וכך גם בשלישית. מן הראשונה נבטא את I2 באמצעות I1 , ואחר כך מן השלישית נבטא את I3 באמצעות I1:
נציב את שני הביטויים במשוואה השנייה, ונשארת משוואה בנעלם אחד:
הזרמים בשני הנגדים המשותפים, כלפי מטה:
ב-R1 עובר I1 , ב-R2 עובר I2 וב-R3 עובר I3. הזרם I3 חיובי, כלומר הוא נכנס אל המקור E3 דרך ההדק החיובי שלו: המקור הזה צורך הספק.
בדיקה במאזן ההספקים. ההספק שהמקורות מוסרים (אחרי הפחתת מה ש-E3 צורך):
ההספק המתפתח על הנגדים, לפי P = I2·R , בסדר R1 , R2 , R3 , R4 , R5:
שיטת מתחי צמתים (Node Voltage Method)
בשיטת זרמי החוגים הנעלמים היו זרמים, וכתבנו משוואות מתחים. בשיטת מתחי הצמתים פועלים הפוך: הנעלמים הם מתחי הצמתים, והמשוואות הן משוואות זרמים לפי חוק הזרמים של קירכהוף.
הגדרת צומת ייחוס:
הגדרת פוטנציאל (מתח) לכל צומת:
אם ידועים מתחי הצמתים אפשר לחשב את הזרם בכל ענף לפי חוק אום: הזרם בנגד שווה להפרש הפוטנציאלים בין שני הדקיו חלקי התנגדותו, והוא זורם מן ההדק שהפוטנציאל שלו גבוה אל ההדק שהפוטנציאל שלו נמוך.
- ענף שיש בו נגד בלבד בין הצומת A לצומת הייחוס: הזרם היוצא מ-A הוא I = UAR.
- ענף שיש בו מקור ונגד (כמו בסרטוט): הפוטנציאל של הנקודה שבין המקור לנגד הוא E , ולכן הזרם הנכנס אל A הוא I = E − UAR.
- אם ההדק החיובי של המקור פונה אל צומת הייחוס, מציבים −E במקום E.
משוואות הזרמים בצמתים ופתרון המשוואות:
- בוחרים את צומת הייחוס ונותנים שמות למתחי שאר הצמתים.
- קובעים כיוון משוער לזרם בכל ענף, ומבטאים כל זרם באמצעות מתחי הצמתים.
- לכל צומת שאינו צומת הייחוס כותבים את חוק הזרמים של קירכהוף: סכום הזרמים הנכנסים שווה לסכום הזרמים היוצאים.
- פותרים את המשוואות ומוצאים את מתחי הצמתים.
- מציבים את המתחים בביטויי הזרמים. זרם שלילי פירושו שכיוונו האמיתי הפוך לכיוון המשוער.
שלב 1. במעגל שני צמתים. נבחר את הצומת B כצומת ייחוס, UB = 0 , ונשאר נעלם אחד בלבד: UA.
שלב 2. נניח ששני הזרמים IR1 ו-IR2 נכנסים אל הצומת A , ושהזרם IR3 יוצא ממנו (כמו בסרטוט). נבטא את הזרמים באמצעות UA:
שלב 3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת A:
שלב 4. נכפול את שני אגפי המשוואה במכנה המשותף, 8 , ונפתור:
שלב 5. נציב את UA בביטויי הזרמים:
הזרם IR2 שלילי: כיוונו האמיתי הפוך למה שהנחנו, כלומר הוא יוצא מן הצומת A ימינה. אלה בדיוק תוצאות דוגמה 9.1 : 3 A ב-R1 , 1 A ב-R2 , 2 A ב-R3 , ו-UAB = 16 V. ההבדל הוא שכאן פתרנו משוואה אחת במקום שתיים.
במעגל שיש בו שני צמתים בלבד מתקבלת תמיד משוואה אחת, ואפשר לפתור אותה פעם אחת באותיות. התוצאה היא נוסחה ישירה למתח הצומת:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| UA | מתח הצומת A ביחס לצומת הייחוס | [V] |
| E1 | מתח המקור בענף 1, ובאותה דרך בשאר הענפים: חיובי אם ההדק החיובי שלו פונה אל A , שלילי אם הוא פונה אל צומת הייחוס, ואפס אם אין בענף מקור | [V] |
| R1 | ההתנגדות בענף 1, ובאותה דרך בשאר הענפים | [Ω] |
נבחר את B כצומת ייחוס. במעגל שני צמתים, ולכן נשתמש בנוסחה הישירה:
הזרמים בענפים. בענף האמצעי יש כעת מקור, ולכן הזרם היוצא בו מ-A הוא UA − E3R3:
רק המקור E1 מספק זרם אל הצומת A (2 A). הזרם הזה מתחלק בין שני הענפים האחרים: 1 A בענף הימני ו-1 A בענף האמצעי, ונכנס אל המקורות E2 ו-E3 דרך ההדק החיובי. בדיקה: 2 = 1 + 1.
במעגל שלושה צמתים: A , B וצומת הייחוס. לכן יש שני מתחים נעלמים, UA ו-UB , ונכתוב שתי משוואות (במקום שלוש משוואות בשיטת זרמי החוגים).
הענף העליון האמצעי מחבר בין A ל-B ויש בו המקור E2 , שההדק החיובי שלו פונה אל B. הזרם בו מ-A אל B הוא UA + E2 − UBR2.
הצומת A: הזרם הנכנס מן הענף השמאלי שווה לסכום שני הזרמים היוצאים, ב-R4 כלפי מטה ובענף האמצעי אל B:
נכפול ב-4 ונסדר:
הצומת B: נכנסים אליו הזרם מן הענף האמצעי והזרם מן הענף הימני, ויוצא ממנו הזרם ב-R5 כלפי מטה:
נכפול ב-2 ונסדר:
נפתור בשיטת ההצבה. ממשוואה (1): UB = 2·UA − 2. נציב במשוואה (2):
הזרמים בענפים:
הזרם IR3 שלילי: הזרם בענף הימני יוצא מן הצומת B ונכנס אל המקור E3 דרך ההדק החיובי שלו. כל התוצאות זהות לתוצאות דוגמה 9.4.
השוואה בין שתי השיטות:
| זרמי חוגים | מתחי צמתים | |
|---|---|---|
| הנעלמים | זרמי החוגים הבלתי תלויים | מתחי הצמתים שאינם צומת הייחוס |
| החוק שלפיו כותבים את המשוואות | חוק המתחים של קירכהוף, בכל חוג | חוק הזרמים של קירכהוף, בכל צומת |
| מספר המשוואות | מספר החוגים הבלתי תלויים | מספר הצמתים פחות אחד |
| המעגל של דוגמה 9.1 (שני חוגים, שני צמתים) | שתי משוואות | משוואה אחת |
| המעגל של דוגמה 9.4 (שלושה חוגים, שלושה צמתים) | שלוש משוואות | שתי משוואות |
| מתי מעדיפים אותה? | כאשר מספר החוגים קטן | כאשר מספר הצמתים קטן, למשל ענפים רבים במקביל בין שני צמתים |
סיכום נוסחאות הפרק:
| החוק | הנוסחה |
|---|---|
| הזרם בענף המשותף לשני חוגים | IR3 = I1 − I2 |
| הצורה הסטנדרטית, חוג 1 | R11·I1 − R12·I2 = E11 |
| הצורה הסטנדרטית, חוג 2 | −R21·I1 + R22·I2 = E22 |
| הפתרון המוכן למשוואות שני החוגים | I1 = E11·R22 + E22·R12R11·R22 − R122 |
| הזרם היוצא מן הצומת A בענף שיש בו נגד בלבד | I = UAR |
| הזרם הנכנס אל הצומת A בענף שיש בו מקור ונגד | I = E − UAR |
| מתח הצומת במעגל בעל שני צמתים | UA = E1R1 + E2R21R1 + 1R2 + 1R3 |
מילון מונחים:
| עברית | English | العربية |
|---|---|---|
| צומת | Node | عُقدة |
| ענף | Branch | فرع |
| חוג | Loop / mesh | حلقة |
| חוג בלתי תלוי | Independent loop | حلقة مستقلة |
| שיטת זרמי חוגים | Mesh current method | طريقة تيارات الحلقات (التحليل الحلقي) |
| זרם חוג | Mesh current | تيار الحلقة |
| ענף משותף | Shared branch | فرع مشترك |
| התנגדות עצמית | Self resistance | المقاومة الذاتية |
| התנגדות משותפת | Mutual resistance | المقاومة المشتركة |
| הצורה הסטנדרטית | Standard form | الصيغة القياسية |
| דטרמיננטה | Determinant | المحدِّد |
| שיטת מתחי צמתים | Node voltage method | طريقة جهود العُقد (التحليل العُقدي) |
| צומת ייחוס | Reference node | العُقدة المرجعية |
| פוטנציאל הצומת | Node potential | جهد العُقدة |
| משוואה | Equation | معادلة |
| נעלם | Unknown | مجهول |
| שיטת ההצבה | Substitution | طريقة التعويض |
| שיטת השוואת המקדמים | Elimination | طريقة الحذف |
| חוק המתחים של קירכהוף | KVL | قانون كيرخهوف للجهد |
| חוק הזרמים של קירכהוף | KCL | قانون كيرخهوف للتيار |
| מאזן הספקים | Power balance | ميزان القدرة |
שאלות לתרגול:
א. 3·I1 + 2·I2 = 16 ו-5·I1 − 4·I2 = 12.
ב. 7·I1 − 3·I2 = 5 ו-−3·I1 + 5·I2 = 9.
א. נכתוב את משוואות שני החוגים.
ב. נמצא את זרמי החוגים.
ג. נמצא את הזרם ב-R3 ואת המתח UAB.
ד. מה פירוש הסימן השלילי של הזרם I2?
א. נמצא את זרמי החוגים.
ב. נחשב את ההספק המתפתח על כל נגד.
ג. איזה מקור מוסר הספק ואיזה מקור צורך הספק? נבדוק את מאזן ההספקים.
א. נכתוב את משוואת הזרמים בצומת A.
ב. נמצא את UA.
ג. נמצא את הזרם בכל ענף, את גודלו ואת כיוונו.
א. בשיטת זרמי החוגים.
ב. בשיטת מתחי הצמתים.
ג. נבדוק ששתי השיטות נותנות אותו זרם בכל נגד.
א. נכתוב את שלוש המשוואות בצורה הסטנדרטית.
ב. נמצא את זרמי החוגים.
ג. נמצא את הזרם ב-R4 וב-R5.
ד. נבדוק את מאזן ההספקים.
א. כמה משוואות דרושות בשיטת זרמי החוגים?
ב. כמה משוואות דרושות בשיטת מתחי הצמתים?
ג. במעגל אחר 5 ענפים המחוברים כולם במקביל בין שני צמתים. באיזו שיטה נבחר? ומדוע?
שאלות בגרות לפרק 9
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרמים I₁, I₂ | I₁ ≈ 0.206 A ; I₂ ≈ 0.627 A |
| סעיף ב | ההספק על R₃ | P(R₃) ≈ 41.6 W |
| סעיף ג | המתח על R₄ | V(R₄) ≈ 12.5 V |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרמים I₁, I₂, I₃ | I₁ ≈ 0.612 A ; I₂ ≈ -0.177 A ; I₃ ≈ 0.788 A |
| סעיף ב | ההספק שמספק המקור E₁ | P(E₁) ≈ 12.85 W |
| סעיף ג | המתח בין A ל-B | UAB ≈ 11.82 V |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרם דרך כל אחד מן הנגדים | I₁ = 0.3 A ; I₂ = 1.5 A ; I₃ = 1.2 A |
| סעיף ב | המתח על הנגד R₃ | UR₃ = 6 V |
| סעיף ג | ההספק שמספק מקור המתח E₁ | P(E₁) = 4.5 W |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרמים בכל אחד מן הנגדים | I(R₁) = 0.17 A ; I(R₂) = 0.355 A ; I(R₃) = 0.71 A ; I(R₄) = 0.895 A |
| סעיף ב | המתח בין הנקודות A ו-B | UAB = 53.7 V |
| סעיף ג | ההספק המתפתח על R₃ | P(R₃) = 15.12 W |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרמים I₁ ו-I₂ | I₁ = -1 A ; I₂ = 2 A |
| סעיף ב(1) | הזרם דרך הנגד R₃ | I₃ = 1 A |
| סעיף ב(2) | כיוון הזרם בנגד R₃ | I₃ = 1 A (A → B) |
| סעיף ג | ההספק הנצרך על הנגד R₃ | P₃ = 6 W |