מעגלי זרם חילופין
בשני הפרקים הקודמים הכרנו את האות הסינוסואידלי ואת המספרים המרוכבים. עכשיו נשתמש בהם כדי לנתח מעגלים חשמליים שמחוברים למקור מתח חילופין ויש בהם נגדים, סלילים וקבלים. נתחיל בכל רכיב בנפרד, נגדיר את העכבה ואת המתירות, ואחר כך ננתח מעגלים טוריים ומעגלים מקביליים מן הסוגים RL, RC ו-RLC: נחשב את העכבה, הזרמים והמתחים, ונסרטט את הדיאגרמה הפאזורית.
- הסליל והקבל מתנגדים לזרם החילופין בהיגב שתלוי בתדירות: XL = 2πfL ו-XC = 12πfC.
- בנגד המתח והזרם באותו מופע, בסליל הזרם מפגר אחרי המתח ב-90°, ובקבל הוא מקדים אותו ב-90°.
- נגדיר את העכבה Z̲ ואת המתירות Y̲ כמספרים מרוכבים, ונכתוב את חוק אום בפאזורים: U̲ = I̲ · Z̲.
- נחשב את העכבה, הזרם והמתחים במעגלי RL, RC ו-RLC טוריים, ונסרטט את הדיאגרמה הפאזורית של המתחים ואת משולש העכבות.
- נחשב את הזרמים ואת העכבה במעגלי RL, RC ו-RLC מקביליים, ונסרטט את הדיאגרמה הפאזורית של הזרמים ואת משולש המתירויות.
- נקבע את אופי המעגל: השראותי, קיבולי או התנגדותי.
היגב השראותי והיגב קיבולי (Inductive and Capacitive Reactance)
במעגל זרם ישר, הרכיב היחיד שמגביל את הזרם הוא הנגד. בזרם חילופין המתח והזרם משתנים כל הזמן, ולכן גם הסליל והקבל משפיעים על המעגל. נבדוק כל רכיב בנפרד כשמחברים אותו למקור מתח סינוסואידלי, ונשאל שתי שאלות: עד כמה הרכיב מגביל את הזרם? ומהו הפרש המופע בין המתח עליו לזרם שזורם בו?
נגד במעגל זרם חילופין:
חוק אום נכון בנגד בכל רגע: u = i · R. כשהמתח גדל הזרם גדל איתו, וכשהמתח מתהפך הזרם מתהפך. לכן המתח והזרם מגיעים לאפס ולשיא באותו רגע:
- בנגד המתח והזרם באותו מופע: φ = 0°.
- חוק אום נכון לערכים היעילים: UR = I · R.
- ערך ההתנגדות אינו תלוי בתדירות.
סליל במעגל זרם חילופין: היגב השראותי:
למדנו שהסליל מתנגד לכל שינוי בזרם שזורם בו. בזרם חילופין הזרם משתנה כל הזמן, ולכן הסליל מתנגד לו כל הזמן. התוצאה: הזרם "מאחר" אחרי המתח, ומגיע לשיא שלו רבע מחזור אחרי שהמתח מגיע לשיא שלו.
בסליל הזרם מפגר אחרי המתח בזווית 90°, כלומר φ = +90°.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| XL | ההיגב ההשראותי | [Ω] |
| f | תדירות המקור | [Hz] |
| L | השראות הסליל | [H] |
| ω | התדירות הזוויתית, ω = 2πf | [rad/s] |
- ההיגב ההשראותי גדל עם התדירות: ככל שהזרם משתנה מהר יותר, הסליל מתנגד לו יותר.
- בזרם ישר f = 0, ולכן XL = 0 : סליל בזרם ישר, אחרי שתופעת המעבר מסתיימת, מתנהג כמו קצר.
א. את ההיגב ההשראותי.
ב. את הזרם בסליל.
ג. את ההיגב ואת הזרם אם נכפיל את התדירות ל-100 Hz .
נמיר את ההשראות ליחידת היסוד: L = 200 mH = 0.2 H.
א. ההיגב ההשראותי:
ב. הזרם:
ג. כשמכפילים את התדירות ההיגב מוכפל, ולכן הזרם קטן לחצי:
קבל במעגל זרם חילופין: היגב קיבולי:
זרם ישר אינו עובר דרך קבל, כי בין הלוחות שלו יש חומר מבודד. בזרם חילופין הקבל נטען ונפרק בכל מחזור, ולכן במוליכים שמחוברים אליו זורם זרם חילופין. הזרם נמצא בשיא כשהמתח משתנה במהירות הגדולה ביותר, כלומר כשהוא עובר באפס, והוא שווה לאפס כשהמתח מגיע לשיא, כי הקבל סיים להיטען. התוצאה: הזרם מקדים את המתח ברבע מחזור.
בקבל הזרם מקדים את המתח בזווית 90°, כלומר φ = −90°.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| XC | ההיגב הקיבולי | [Ω] |
| f | תדירות המקור | [Hz] |
| C | קיבול הקבל | [F] |
| ω | התדירות הזוויתית, ω = 2πf | [rad/s] |
- ההיגב הקיבולי קטן כשהתדירות גדלה או כשהקיבול גדל.
- בזרם ישר f = 0, ולכן XC אינסופי: קבל בזרם ישר, אחרי שהטעינה מסתיימת, מתנהג כמו נתק (מעגל פתוח).
א. את ההיגב הקיבולי.
ב. את הזרם בקבל.
נמיר את הקיבול ליחידת היסוד: C = 47 µF = 47·10−6 F.
א. ההיגב הקיבולי:
ב. הזרם:
| הנגד R | הסליל L | הקבל C | |
|---|---|---|---|
| ההתנגדות לזרם | R | XL = 2πfL | XC = 12πfC |
| כשהתדירות עולה | אינה משתנה | גדלה | קטנה |
| בזרם ישר | R | קצר | נתק |
| הזרם ביחס למתח | באותו מופע | מפגר 90° | מקדים 90° |
| הפרש המופע φ | 0° | +90° | −90° |
ב. מהו ההיגב הקיבולי של קבל שקיבולו 100 µF באותן שתי תדירויות?
הגדרת העכבה Z והמתירות Y (Impedance and Admittance)
עכבה:
במעגל שיש בו נגדים, סלילים וקבלים יחד, דרוש גודל אחד שמתאר את ההתנגדות הכוללת לזרם החילופין, ומתאר גם את הפרש המופע בין המתח לזרם. הגודל הזה הוא העכבה:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲ | העכבה, מספר מרוכב | [Ω] |
| Z | גודל העכבה | [Ω] |
| R | החלק הממשי: ההתנגדות | [Ω] |
| X | החלק המדומה: ההיגב | [Ω] |
| φ | זווית העכבה, והיא הפרש המופע בין המתח לזרם | [°] |
העכבה של כל רכיב. בפרק הקודם ראינו שכפל ב-j מסובב את הווקטור 90° נגד כיוון השעון. בסליל המתח מקדים את הזרם ב-90°, ולכן העכבה שלו jXL. בקבל המתח מפגר אחרי הזרם ב-90°, ולכן העכבה שלו −jXC:
| הרכיב | העכבה בייצוג קרטזי | העכבה בייצוג קוטבי | מקומה במישור המרוכב |
|---|---|---|---|
| נגד | Z̲R = R | Z̲R = R∠0° | הציר הממשי החיובי |
| סליל | Z̲L = jXL = jωL | Z̲L = XL∠90° | הציר המדומה החיובי |
| קבל | Z̲C = −jXC = 1jωC | Z̲C = XC∠−90° | הציר המדומה השלילי |
נמיר לייצוג קרטזי כדי לקרוא את ההתנגדות ואת ההיגב:
החלק המדומה חיובי, ולכן העכבה השראותית: הזרם מפגר אחרי המתח בזווית 36.87° .
מתירות:
בזרם ישר הגדרנו את המוליכות G = 1R, והשתמשנו בה במעגלים מקביליים. הגודל המקביל לה בזרם חילופין הוא המתירות:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Y̲ | המתירות, מספר מרוכב | [S] |
| Y | גודל המתירות | [S] |
| G | החלק הממשי: המוליכות | [S] |
| B | החלק המדומה: הסוספטנס | [S] |
| הרכיב | העכבה | המתירות | המתירות בייצוג קוטבי |
|---|---|---|---|
| נגד | Z̲R = R | Y̲R = G = 1R | G∠0° |
| סליל | Z̲L = jXL | Y̲L = 1jXL = −jBL | BL∠−90°, BL = 1XL |
| קבל | Z̲C = −jXC | Y̲C = 1−jXC = +jBC | BC∠90°, BC = 1XC |
נחלק בייצוג קוטבי:
כלומר G = 16 mS ו-B = −12 mS. החלק המדומה של המתירות שלילי, וגם זה מעיד על אופי השראותי.
חיבור עכבות:
עכבות מחברים כמו נגדים בזרם ישר, אבל כל החישוב נעשה במספרים מרוכבים. הנוסחה השלישית היא העכבה הכוללת של שתי עכבות בלבד במקביל:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲T | העכבה הכוללת: בטור מחברים את העכבות | [Ω] |
| Y̲T | המתירות הכוללת: במקביל מחברים את המתירויות, ואז Z̲T = 1Y̲T | [S] |
א. נכתוב את העכבה בייצוג קוטבי.
ב. האם העומס השראותי או קיבולי?
ג. מהי המתירות שלו בייצוג קוטבי?
הגדרת פאזור מתח ופאזור זרם (Voltage and Current Phasors)
בעזרת שני הפאזורים האלה כל חוקי הזרם הישר נכונים גם בזרם חילופין, בתנאי שכותבים אותם במספרים מרוכבים:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U̲ | פאזור המתח | [V] |
| I̲ | פאזור הזרם | [A] |
| Z̲ , Y̲ | העכבה והמתירות | [Ω] , [S] |
| φ | הפרש המופע בין המתח לזרם = זווית העכבה | [°] |
- חוק המתחים של קירכהוף: סכום פאזורי המתחים בחוג סגור שווה לפאזור של מתח המקור.
- חוק הזרמים של קירכהוף: סכום פאזורי הזרמים שנכנסים לצומת שווה לסכום פאזורי הזרמים שיוצאים ממנו.
- מחברים את הפאזורים (המספרים המרוכבים), ולא את הערכים היעילים.
פאזור הייחוס. המופע נמדד תמיד ביחס לפאזור שאנחנו בוחרים ונותנים לו את הזווית 0° . הפאזור הזה נקרא פאזור ייחוס, ומסרטטים אותו על הציר האופקי. בוחרים כייחוס את הגודל שמשותף לכל הרכיבים:
- במעגל טורי הזרם משותף, ולכן בוחרים בדרך כלל בזרם כייחוס: I̲ = I∠0°.
- במעגל מקבילי המתח משותף, ולכן בוחרים במתח כייחוס: U̲ = U∠0°.
- אם נקבע בשאלה שזווית מתח המקור היא 0°, פועלים לפי השאלה. בחירת הייחוס מסובבת את כל הדיאגרמה הפאזורית, אבל אינה משנה את הגדלים ואת הזוויות שבין הפאזורים.
א. סליל שההיגב שלו XL = 46 Ω.
ב. קבל שההיגב שלו XC = 115 Ω.
א. עכבת הסליל Z̲L = jXL = 46∠90° Ω :
זווית הזרם −90° : הזרם בסליל מפגר אחרי המתח ב-90° .
ב. עכבת הקבל Z̲C = −jXC = 115∠−90° Ω :
זווית הזרם +90° : הזרם בקבל מקדים את המתח ב-90° .
שיטת הפתרון במעגלי זרם חילופין:
- נחשב את ההיגבים XL ו-XC מן ההשראות, הקיבול והתדירות.
- נכתוב את העכבה של כל רכיב כמספר מרוכב: R, jXL, −jXC .
- נחשב את העכבה הכוללת Z̲ ונמיר אותה לייצוג קוטבי.
- נבחר פאזור ייחוס, ואז נחשב את הזרמים ואת המתחים בחוק אום.
- נבדוק את התוצאה בחוק קירכהוף, ונסרטט את הדיאגרמה הפאזורית.
מעגלי זרם חילופין טוריים (RL, RC, RLC) (Series AC Circuits)
במעגל טורי אותו זרם זורם בכל הרכיבים. העכבה הכוללת היא סכום העכבות, ומתח המקור הוא סכום הפאזורים של המתחים על הרכיבים. לכל סוג מעגל נחשב: את העכבה, הזרם והמתחים, ואחר כך נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית של המתחים ואת משולש העכבות.
מעגל RL טורי:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲ , Z | העכבה הכוללת וגודלה | [Ω] |
| φ | זווית העכבה: חיובית, הזרם מפגר אחרי מתח המקור | [°] |
| UR | המתח על הנגד UR = I · R, באותו מופע עם הזרם | [V] |
| UL | המתח על הסליל UL = I · XL, מקדים את הזרם ב-90° | [V] |
א. את העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב.
ד. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית ואת משולש העכבות.
א. נחשב את ההיגב ההשראותי, ואחר כך את העכבה בשני הייצוגים:
ב. הזרם:
ג. הזרם משותף לשני הרכיבים, ולכן נבחר בו כייחוס: I̲ = 2∠0° A . המתחים:
נבדוק בחוק המתחים של קירכהוף:
גודל הסכום 100 V, וזה מתח המקור. נשים לב: UR + UL = 80 + 60 = 140 V, וזה אינו מתח המקור, כי שני המתחים אינם באותו מופע.
ד. הדיאגרמה הפאזורית ומשולש העכבות:
המעגל השראותי: מתח המקור מקדים את הזרם בזווית 36.87°, כלומר הזרם מפגר.
מעגל RC טורי:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲ , Z | העכבה הכוללת וגודלה | [Ω] |
| φ | זווית העכבה: שלילית, הזרם מקדים את מתח המקור | [°] |
| UR | המתח על הנגד UR = I · R, באותו מופע עם הזרם | [V] |
| UC | המתח על הקבל UC = I · XC, מפגר אחרי הזרם ב-90° | [V] |
א. את העכבה.
ב. את הזרם.
ג. את המתח על כל רכיב.
ד. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית ואת משולש העכבות.
א. נחשב את ההיגב הקיבולי, ואחר כך את העכבה בשני הייצוגים:
ב. הזרם:
ג. נבחר בזרם כייחוס: I̲ = 2∠0° A . המתחים:
נבדוק בחוק המתחים של קירכהוף:
ד. הדיאגרמה הפאזורית ומשולש העכבות. המתח על הקבל מפגר אחרי הזרם ב-90°, ולכן הוא פונה כלפי מטה.
המעגל קיבולי: הזרם מקדים את מתח המקור בזווית 53.13° .
מעגל RLC טורי:
במעגל RLC טורי אותו זרם זורם בשלושת הרכיבים. המתח על הסליל מקדים את הזרם ב-90° והמתח על הקבל מפגר אחריו ב-90°, כלומר שני המתחים במופע הפוך וכל אחד מהם מבטל חלק מן האחר. מסיבה זו מחסרים את ההיגבים:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z̲ , Z | העכבה הכוללת וגודלה | [Ω] |
| X | ההיגב הכולל של המעגל, X = XL − XC | [Ω] |
| φ | זווית העכבה: הפרש המופע בין מתח המקור לזרם | [°] |
| U | מתח המקור. המתחים על הרכיבים: UR = I · R, UL = I · XL, UC = I · XC | [V] |
א. את העכבה.
ב. את פאזור הזרם.
ג. את פאזור המתח על כל רכיב.
ד. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית ואת משולש העכבות.
א. נחשב את שני ההיגבים, ואחר כך את העכבה:
ב. בשאלה הזאת זווית מתח המקור נתונה, 0°, ולכן מתח המקור הוא הייחוס:
ג. נכפול את הזרם בעכבה של כל רכיב:
נבדוק בחוק המתחים של קירכהוף, בייצוג קרטזי:
נשים לב שהמתח על הסליל, 160 V, גדול ממתח המקור. זה אפשרי בזרם חילופין, כי מתח הקבל מנוגד לו ומבטל חלק ממנו.
ד. הדיאגרמה הפאזורית ומשולש העכבות. מתח המקור על הציר האופקי כי הוא הייחוס, והזרם מפגר אחריו:
ההיגב הכולל חיובי (XL > XC), ולכן המעגל השראותי: הזרם מפגר אחרי מתח המקור בזווית 53.13° .
קביעת אופי מעגל RLC טורי: השראותי, קיבולי או התנגדותי:
במעגל RLC טורי הסליל והקבל "מתחרים" זה בזה, ואת אופי המעגל קובע הרכיב שההיגב שלו גדול יותר:
| התנאי | ההיגב הכולל | זווית העכבה | אופי המעגל | הזרם ביחס למתח המקור |
|---|---|---|---|---|
| XL > XC | X > 0 | φ > 0° | השראותי | מפגר |
| XL < XC | X < 0 | φ < 0° | קיבולי | מקדים |
| XL = XC | X = 0 | φ = 0° | התנגדותי | באותו מופע |
נשווה את שני ההיגבים: XL < XC, ולכן המעגל קיבולי והזרם מקדים את מתח המקור.
נבדוק במשולש המתחים:
מעגלי זרם חילופין מקביליים (RL, RC, RLC) (Parallel AC Circuits)
במעגל מקבילי אותו מתח נופל על כל הענפים, ולכן בוחרים במתח המקור כייחוס: U̲ = U∠0°. את הזרם של כל ענף מחשבים בחוק אום, והזרם הכולל הוא סכום הפאזורים של זרמי הענפים. במקביל מחברים מתירויות, ולכן מסרטטים כאן את משולש המתירויות במקום משולש העכבות. לכל סוג נחשב: את העכבה, את הזרמים, ואחר כך את הדיאגרמה הפאזורית של הזרמים ואת משולש המתירויות.
- הזרם בענף הנגד IR = UR באותו מופע עם המתח.
- הזרם בענף הסליל IL = UXL מפגר אחרי המתח ב-90°, ומסרטטים אותו כלפי מטה.
- הזרם בענף הקבל IC = UXC מקדים את המתח ב-90°, ומסרטטים אותו כלפי מעלה.
מעגל RL מקבילי:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I̲ , I | הזרם הכולל וגודלו | [A] |
| IR , IL | זרם הנגד UR וזרם הסליל UXL | [A] |
| Y̲ | המתירות הכוללת | [S] |
| φ | זווית העכבה: חיובית, הזרם הכולל מפגר אחרי המתח | [°] |
א. את הזרם של כל ענף.
ב. את הזרם הכולל.
ג. את העכבה ואת המתירות.
ד. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית ואת משולש המתירויות.
ההיגב ההשראותי: XL = 2πfL = 2π · 50 · 0.09549 = 30 Ω . נבחר במתח כייחוס: U̲ = 120∠0° V.
א. זרמי הענפים:
ב. הזרם הכולל לפי חוק הזרמים של קירכהוף:
נשים לב: IR + IL = 3 + 4 = 7 A, וזה אינו הזרם הכולל.
ג. העכבה הכוללת והמתירות:
אפשר לחשב את העכבה גם בנוסחה של שתי עכבות במקביל, והתוצאה זהה:
ד. הדיאגרמה הפאזורית של הזרמים ומשולש המתירויות:
המעגל השראותי: הזרם הכולל מפגר אחרי המתח בזווית 53.13° . העכבה הכוללת 24 Ω קטנה מן העכבה של כל ענף, כמו בנגדים במקביל.
מעגל RC מקבילי:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I̲ , I | הזרם הכולל וגודלו | [A] |
| IR , IC | זרם הנגד UR וזרם הקבל UXC | [A] |
| Y̲ | המתירות הכוללת | [S] |
| φ | זווית העכבה: שלילית, הזרם הכולל מקדים את המתח | [°] |
א. את הזרם של כל ענף.
ב. את הזרם הכולל.
ג. את העכבה ואת המתירות.
ד. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית ואת משולש המתירויות.
ההיגב הקיבולי: XC = 12πfC = 12π · 50 · 79.58·10−6 = 40 Ω . נבחר במתח כייחוס: U̲ = 120∠0° V.
א. זרמי הענפים:
ב. הזרם הכולל:
ג. העכבה הכוללת והמתירות:
ד. הדיאגרמה הפאזורית של הזרמים ומשולש המתירויות. זרם הקבל מקדים את המתח ב-90°, ולכן הוא פונה כלפי מעלה.
המעגל קיבולי: הזרם הכולל מקדים את המתח בזווית 36.87°, כלומר φ = −36.87° .
מעגל RLC מקבילי:
במעגל RLC מקבילי, זרם הסליל מפגר אחרי המתח ב-90° וזרם הקבל מקדים אותו ב-90°, כלומר שני הזרמים במופע הפוך וכל אחד מהם מבטל חלק מן האחר:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| I̲ , I | הזרם הכולל וגודלו | [A] |
| IR | זרמי הענפים: IR = UR, IL = UXL, IC = UXC | [A] |
| Y̲ | המתירות הכוללת, עם G = 1R, BL = 1XL, BC = 1XC | [S] |
| φ | זווית העכבה: הפרש המופע בין המתח לזרם הכולל | [°] |
א. את הזרם של כל ענף.
ב. את הזרם הכולל.
ג. את העכבה ואת המתירות.
ד. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית ואת משולש המתירויות.
נחשב את שני ההיגבים:
א. זרמי הענפים:
ב. הזרם הכולל:
נשים לב שזרם הסליל, 6 A, גדול מן הזרם הכולל: חלק מן הזרם "מסתובב" בין הסליל לקבל ואינו עובר במקור.
ג. העכבה הכוללת והמתירות:
ד. הדיאגרמה הפאזורית של הזרמים ומשולש המתירויות:
זרם הסליל גדול מזרם הקבל, ולכן המעגל השראותי: הזרם הכולל מפגר אחרי המתח בזווית 63.43° .
קביעת אופי מעגל RLC מקבילי: השראותי, קיבולי או התנגדותי:
במעגל מקבילי, את אופי המעגל קובע הענף שזורם בו זרם גדול יותר. מכיוון ש-I = UX, הזרם הגדול יותר זורם בענף שההיגב שלו קטן יותר, כלומר הפוך מן המעגל הטורי:
| התנאי בזרמים | התנאי בהיגבים | אופי המעגל | הזרם הכולל ביחס למתח | זווית העכבה |
|---|---|---|---|---|
| IL > IC | XL < XC | השראותי | מפגר | φ > 0° |
| IL < IC | XL > XC | קיבולי | מקדים | φ < 0° |
| IL = IC | XL = XC | התנגדותי | באותו מופע | φ = 0° |
השוואה בין מעגל טורי למעגל מקבילי:
| מעגל טורי | מעגל מקבילי | |
|---|---|---|
| הגודל המשותף (הייחוס) | הזרם I̲ | המתח U̲ |
| מה מחברים | עכבות ומתחים | מתירויות וזרמים |
| החישוב | Z̲ = R + j(XL − XC) | Y̲ = G + j(BC − BL) |
| הדיאגרמה הפאזורית | של המתחים: U̲R, U̲L, U̲C | של הזרמים: I̲R, I̲L, I̲C |
| המשולש | משולש העכבות: R, X, Z | משולש המתירויות: G, B, Y |
| האופי השראותי כאשר | UL > UC, כלומר XL > XC | IL > IC, כלומר XL < XC |
סיכום נוסחאות הפרק:
| החוק | הנוסחה |
|---|---|
| היגב השראותי | XL = 2πfL |
| היגב קיבולי | XC = 12πfC |
| עכבת הרכיבים | Z̲R = R , Z̲L = jXL , Z̲C = −jXC |
| חוק אום בפאזורים | U̲ = I̲ · Z̲ |
| מתירות | Y̲ = 1Z̲ = G + jB |
| טורי: העכבה | Z̲ = R + j(XL − XC) |
| טורי: גודל העכבה | Z = R2 + (XL − XC)2 |
| טורי: הזווית | φ = tan−1(XL − XCR) |
| טורי: משולש המתחים | U = UR2 + (UL − UC)2 |
| מקבילי: הזרם הכולל | I̲ = IR + j(IC − IL) |
| מקבילי: גודל הזרם הכולל | I = IR2 + (IL − IC)2 |
| מקבילי: המתירות | Y̲ = G + j(BC − BL) |
| מקבילי: הזווית | φ = tan−1(IL − ICIR) |
מילון מונחים:
| עברית | English | العربية |
|---|---|---|
| היגב | Reactance | المفاعلة |
| היגב השראותי | Inductive reactance | المفاعلة الحثية |
| היגב קיבולי | Capacitive reactance | المفاعلة السعوية |
| עכבה | Impedance | الممانعة (المعاوقة) |
| מתירות | Admittance | المسامحة |
| מוליכות | Conductance | المواصلة |
| סוספטנס | Susceptance | المطاوعة |
| פאזור מתח / פאזור זרם | Voltage / current phasor | المتجه الطوري للجهد / للتيار |
| פאזור ייחוס | Reference phasor | المتجه المرجعي |
| דיאגרמה פאזורית | Phasor diagram | المخطط الطوري |
| משולש עכבות | Impedance triangle | مثلث الممانعات |
| משולש מתירויות | Admittance triangle | مثلث المسامحات |
| מעגל טורי | Series circuit | دائرة على التوالي |
| מעגל מקבילי | Parallel circuit | دائرة على التوازي |
| אופי המעגל | Circuit character | طبيعة الدائرة |
| השראותי | Inductive | حثية |
| קיבולי | Capacitive | سعوية |
| התנגדותי | Resistive | مقاوِمة |
| מקדים / מפגר | Leads / lags | يتقدم / يتأخر |
| סליל אידיאלי | Ideal inductor | ملف مثالي |
| תהודה | Resonance | الرنين |
שאלות לתרגול:
א. בתדירות 50 Hz .
ב. בתדירות 400 Hz .
ג. מה נסיק?
א. בתדירות 50 Hz .
ב. בתדירות 400 Hz .
ג. מה נסיק?
א. נחשב את ההיגב של הסליל ואת השראותו.
ב. נכתוב את פאזור הזרם אם U̲ = 230∠0° V.
א. נחשב את ההיגב של הקבל ואת קיבולו.
ב. נכתוב את פאזור הזרם אם U̲ = 24∠0° V.
א. נכתוב את העכבה בייצוג קוטבי.
ב. נחשב את פאזור הזרם.
ג. מהו אופי העומס?
ד. נחשב את המתירות של העומס.
א. נחשב את העכבה בשני הייצוגים.
ב. נחשב את הזרם ואת המתח על כל רכיב.
ג. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית ואת משולש העכבות.
א. את התנגדות הסליל.
ב. את עכבת הסליל.
ג. את ההיגב ההשראותי שלו ואת השראותו.
א. נחשב את XC ואת העכבה בייצוג קוטבי.
ב. נחשב את הזרם ואת המתח על כל רכיב.
ג. מי מקדים: הזרם או מתח המקור?
א. נחשב את העכבה בייצוג קוטבי ונקבע את אופי המעגל.
ב. נחשב את פאזור הזרם.
ג. נחשב את פאזור המתח על כל רכיב.
ד. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית.
א. נחשב את XL ואת XC .
ב. נחשב את העכבה בייצוג קוטבי ונקבע את אופי המעגל.
ג. נחשב את הזרם ואת המתח על כל רכיב.
א. נחשב את מתח המקור.
ב. מהו אופי המעגל?
ג. נחשב את הפרש המופע בין מתח המקור לזרם.
א. נחשב את פאזור הזרם של כל ענף.
ב. נחשב את הזרם הכולל בייצוג קוטבי.
ג. נחשב את העכבה הכוללת בייצוג קוטבי.
ד. נסרטט את הדיאגרמה הפאזורית של הזרמים.
א. נחשב את XC ואת הזרם של כל ענף.
ב. נחשב את הזרם הכולל בייצוג קוטבי.
ג. נחשב את המתירות הכוללת בשני הייצוגים, ונסרטט את משולש המתירויות.
א. נחשב את פאזור הזרם של כל ענף.
ב. נחשב את הזרם הכולל בייצוג קוטבי.
ג. מהו אופי המעגל?
ד. נחשב את העכבה הכוללת בייצוג קוטבי.
א. נחשב את הזרם הכולל.
ב. מהו אופי המעגל?
ג. נחשב את הפרש המופע בין המתח לזרם הכולל.
שאלות בגרות לפרק 16
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | מתח המקור U | U = 28 V |
| סעיף ב | הזרם I_L וזווית I | בפתרון המלא |
| סעיף ג | היגב הסליל והשראות הסליל | XL ≈ 5.83 Ω ; L ≈ 9.28 mH |
| סעיף ד | ההספקים P, Q, S | P = 39.2 W ; Q = 134.4 var ; S = 140 VA |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | מתח המקור U | U = 50 V |
| סעיף ב | R, X_L, X_C | R = 10 Ω ; XL = 20 Ω ; XC ≈ 6.67 Ω |
| סעיף ג | דיאגרמת הפאזורים | בפתרון המלא |
| סעיף ד | מקצרים את הקבל C | I' ≈ 2.24 A ; VR ≈ 22.4 V ; VL ≈ 44.7 V ; VC = 0 V |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | מתח המקור | U = 24 V |
| סעיף ב | הזרם המשולב והזרם הכללי | ILC = 0.7 A ; IT = 2.5 A |
| סעיף ג | היגב הסליל והיגב הקבל | XL = 48 Ω ; XC = 20 Ω |
| סעיף ד | עכבת המעגל ואופיו | Z = 9.6 Ω ∠ -16.26° |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | היגב הסליל | XL = 24 Ω |
| סעיף ב | עכבת המעגל | I = 0.5 A ; Z = 30 Ω |
| סעיף ג | מפל המתח על הסליל | UL = 12 V |
| סעיף ד | היגב הקבל | XC = 42 Ω |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | עכבת המעגל ואופיו | Z = 20 + j31 Ω = 36.89 Ω ∠ 57.17° |
| סעיף ב | המתח על רכיבי המעגל | UR ≈ 124.7∠-57.2° V ; UL ≈ 391.7∠32.8° V ; UC ≈ 198.4∠-147.2° V |
| סעיף ג | ההספקים P, Q, S | P ≈ 777.2 W ; Q ≈ 1204.7 var ; S ≈ 1433.8 VA |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | מתח המקור U | U ≈ 468.1 V |
| סעיף ב | השראות הסליל L | L ≈ 1.66 H |
| סעיף ג | הזרם דרך הנגד R | IR = 1.2 A |
| סעיף ד | עכבת המעגל | Z ≈ 360.1 Ω |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | קריאת מד-המתח | U = 230 V |
| סעיף ב | הזרמים בענפי המעגל | IR = 23 A ; IL = 11.5 A ; IC = 5.75 A |
| סעיף ג | הזרם השקול במעגל (קריאת מד-הזרם) | I ≈ 23.71 A |
| סעיף ד | עכבת המעגל | Z ≈ 9.7 Ω |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | עכבת המעגל ואופיו | בפתרון המלא |
| סעיף ב | עוצמת הזרם | I = 1.4 A |
| סעיף ג | המתח על הסליל, על הנגד ועל הקבל | UL = 132 V ; UR = 112.1 V ; UC = 89.2 V |
| סעיף ד | תרשים פאזורי של מתחי המעגל | בפתרון המלא |