תהודה במעגלים טוריים
בפרקים הקודמים ראינו שההיגב ההשראותי גדל עם התדירות ושההיגב הקיבולי קטן איתה. מה קורה במעגל RLC טורי בתדירות שבה שני ההיגבים שווים? בתדירות הזאת מתרחשת תופעה מיוחדת הנקראת תהודה: הסליל והקבל "מבטלים" זה את זה, הזרם מגיע לערכו הגדול ביותר, ועל הסליל ועל הקבל עשויים להופיע מתחים גדולים ממתח המקור עצמו. התופעה הזאת היא הבסיס לפעולת מעגלי הכוונון במקלטי רדיו ובמכשירי תקשורת.
- שהתהודה במעגל RLC טורי מתרחשת כאשר XL = XC, ולהסביר מה קורה לאנרגיה במצב הזה.
- לחשב את תדר התהודה לפי f0 = 12π·L·C.
- שבתהודה העכבה היא הקטנה ביותר, Z = R, הזרם הוא הגדול ביותר, I0 = UR, ומקדם ההספק cos φ = 1.
- שבתהודה UL = UC, וכל אחד מהם עשוי להיות גדול ממתח המקור.
- לסרטט את XL, XC, Z ו-I כפונקציה של התדירות, ולקבוע את אופי המעגל מתחת לתדר התהודה ומעליו.
הסבר פיזיקלי של תופעת התהודה (Physical Explanation of Resonance)
נזכור מן הפרקים הקודמים איך כל היגב תלוי בתדירות, ומהי העכבה של מעגל RLC טורי:
- ההיגב ההשראותי XL גדל כאשר התדירות גדלה (קו ישר העובר בראשית הצירים).
- ההיגב הקיבולי XC קטן כאשר התדירות גדלה.
- ההתנגדות R אינה תלויה בתדירות.
בתדירויות נמוכות XC גדול מ-XL, ואופי המעגל קיבולי. בתדירויות גבוהות XL גדול מ-XC, ואופי המעגל השראותי. בין שני התחומים יש תדירות אחת בלבד שבה שני ההיגבים שווים, ואז XL − XC = 0.
מדוע הסליל והקבל "מבטלים" זה את זה?:
במעגל טורי עובר אותו זרם בסליל ובקבל. מתח הסליל מקדים את הזרם בזווית 90°, ומתח הקבל מפגר אחריו בזווית 90°. לכן הפרש המופע בין שני המתחים הוא 180° : כאשר האחד חיובי, האחר שלילי.
בתהודה XL = XC, ולכן UL = I·XL שווה ל-UC = I·XC. שני המתחים שווים ומנוגדים, ולכן סכומם אפס בכל רגע. במעגל נשאר מתח הנגד בלבד, והוא שווה למתח המקור כולו.
מה קורה לאנרגיה?:
בפרק 17 למדנו שהסליל אוגר אנרגיה בשדה המגנטי שלו ושהקבל אוגר אנרגיה בשדה החשמלי שלו, ושכל אחד מהם מחזיר את האנרגיה שלו אחרי רבע מחזור. למדנו גם שהם פועלים הפוך זה מזה: ברגע שבו האחד לוקח אנרגיה, האחר מחזיר אנרגיה.
- כאשר הזרם מגיע לערך השיא שלו, כל האנרגיה נמצאת בשדה המגנטי של הסליל, ומתח הקבל אפס.
- אחרי רבע מחזור הזרם מתאפס, וכל האנרגיה נמצאת בשדה החשמלי של הקבל.
- בתהודה האנרגיה שהסליל מחזיר שווה בדיוק לאנרגיה שהקבל זקוק לה, ולהפך: QL = QC. לכן המקור אינו מחליף אנרגיה היגבית עם המעגל: Q = 0.
- המקור מספק רק את ההספק הפעיל שנצרך בנגד.
א. האם המעגל נמצא בתהודה?
ב. מהו אופי המעגל?
ג. כדי להגיע לתהודה, האם צריך להגדיל את התדירות או להקטין אותה?
תדר התהודה (Resonant Frequency)
את תדר התהודה מוצאים מתנאי התהודה XL = XC. נציב את הנוסחה של כל היגב ונחלץ את התדירות:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| f0 | תדר התהודה | [Hz] |
| ω0 | התדירות הזוויתית בתהודה, ω0 = 2π·f0 | [rad/s] |
| L | השראות הסליל | [H] |
| C | קיבול הקבל | [F] |
- תדר התהודה תלוי רק בהשראות L ובקיבול C. ההתנגדות R אינה משפיעה על תדר התהודה.
- ככל ש-L גדל או ש-C גדל, תדר התהודה קטן.
- לכל זוג L ו-C יש תדר תהודה אחד בלבד.
נמיר ליחידות היסוד: L = 0.1 H, C = 10·10−6 F.
בדיקה: נחשב את שני ההיגבים בתדירות f0 :
שני ההיגבים שווים, כפי שציפינו.
נתחיל מתנאי התהודה ונחלץ ממנו את הקיבול:
הקיבול נמצא מתחת לשורש במכנה. אם C גדל פי ארבעה, השורש גדל פי שניים, ולכן התדר קטן פי שניים:
ב. מהי ההשראות הדרושה כדי לקבל תהודה בתדירות 100 kHz עם קבל שקיבולו 1 nF?
א. מגדילים את ההשראות פי ארבעה?
ב. מקטינים את הקיבול פי תשעה?
ג. מגדילים את ההתנגדות פי שניים?
מתחים וזרם במעגלי RLC טוריים במצב תהודה (Voltages and Current at Resonance)
בתהודה XL − XC = 0. נציב בנוסחת העכבה ונקבל את כל תכונות המעגל במצב תהודה:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Z | עכבת המעגל: הערך הקטן ביותר האפשרי | [Ω] |
| I0 | הזרם בתהודה: הערך הגדול ביותר האפשרי | [A] |
| U | מתח המקור | [V] |
| UR | המתח על הנגד | [V] |
| UL , UC | המתח על הסליל והמתח על הקבל | [V] |
| φ | הפרש המופע בין מתח המקור לזרם, φ = 0° | [°] |
נשווה בין הדיאגרמות הפאזוריות של המעגל בשלושה מצבים. בכולן הזרם I הוא פאזור הייחוס:
| מתחת לתדר התהודה | בתהודה f = f0 | מעל תדר התהודה | |
|---|---|---|---|
| ההיגבים | XC גדול מ-XL | XL = XC | XL גדול מ-XC |
| העכבה | Z גדולה מ-R | Z = R (הקטנה ביותר) | Z גדולה מ-R |
| הזרם | קטן מ-I0 | I0 = UR (הגדול ביותר) | קטן מ-I0 |
| אופי המעגל | קיבולי: הזרם מקדים | התנגדותי: φ = 0° | השראותי: הזרם מפגר |
| מקדם ההספק | קטן מ-1 | cos φ = 1 | קטן מ-1 |
א. את העכבה ואת הזרם.
ב. את המתח על כל רכיב.
ג. את ההספקים.
א. בתהודה העכבה שווה להתנגדות:
ב. שני ההיגבים בתהודה שווים: XL = XC = 100 Ω.
ג. ההספקים:
מתח המקור 20 V בלבד, אבל המתח על הסליל ועל הקבל הוא 200 V, כלומר גדול פי עשרה! אין כאן סתירה לחוק המתחים של קירכהוף: UL ו-UC מנוגדים במופע וסכומם אפס.
הזרם והעכבה כפונקציה של התדר:
אם שומרים על מתח המקור קבוע ומשנים את התדירות שלו, הזרם במעגל משתנה לפי I = UZ. בתדר התהודה העכבה היא הקטנה ביותר, ולכן הזרם מגיע לשיאו. הגרף הזה נקרא עקומת התהודה:
נראה את החישוב בתדירות f = 100 Hz :
באותה דרך נחשב בשתי התדירויות האחרות, ונסדר את התוצאות בטבלה:
| f | XL | XC | Z | I | cos φ | אופי המעגל |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 100 Hz | 62.8 Ω | 159.2 Ω | 100.9 Ω | 0.297 A | 0.297 | קיבולי |
| 159.2 Hz | 100 Ω | 100 Ω | 30 Ω | 1 A | 1 | התנגדותי |
| 250 Hz | 157.1 Ω | 63.7 Ω | 98.1 Ω | 0.306 A | 0.306 | השראותי |
בתדר התהודה הזרם גדול בערך פי 3.4 מן הזרם ב-100 Hz ובערך פי 3.3 מן הזרם ב-250 Hz.
א. את תדר התהודה.
ב. את הזרם בתהודה.
ג. את המתח על הסליל ועל הקבל בתהודה.
מקדם הטיב – העשרה:
ראינו שהמתח על הסליל בתהודה עשוי להיות גדול ממתח המקור. היחס ביניהם נקרא מקדם הטיב ומסמנים אותו באות Q :
- ככל שההתנגדות קטנה יותר, מקדם הטיב גדול יותר, והמתח על הסליל ועל הקבל גדול יותר.
- ככל שמקדם הטיב גדול יותר, עקומת התהודה גבוהה וצרה יותר: המעגל "בוחר" תדירות אחת בדיוק רב יותר.
שתי התוצאות שוות: המתח על הסליל גדול פי עשרה ממתח המקור.
שימושי התהודה:
- מעגל הכוונון במקלט רדיו: אל האנטנה מגיעים אותות בתדירויות רבות. משנים את קיבול הקבל עד שתדר התהודה משתווה לתדירות התחנה הרצויה, ואז עובר זרם גדול בתדירות הזאת בלבד.
- מסננים: מעגל שמעביר תחום צר של תדירויות ומחליש את השאר.
- ברשתות הספק משתדלים למנוע תהודה, בגלל הסכנה של עליית המתח והזרם.
סיכום נוסחאות הפרק:
| החוק | הנוסחה |
|---|---|
| תנאי התהודה | XL = XC |
| תדר התהודה | f0 = 12π·L·C |
| התדירות הזוויתית בתהודה | ω0 = 1L·C |
| העכבה בתהודה | Z = R |
| הזרם בתהודה | I0 = UR |
| המתחים בתהודה | UR = U , UL = UC = I0·XL |
| מקדם ההספק בתהודה | cos φ = 1 |
| מקדם הטיב (העשרה) | Q = XLR = ULU |
מילון מונחים:
| עברית | English | العربية |
|---|---|---|
| תהודה | Resonance | الرنين |
| תדר התהודה | Resonant frequency | تردد الرنين |
| מעגל טורי | Series circuit | دائرة على التوالي |
| היגב השראותי | Inductive reactance | المفاعلة الحثية |
| היגב קיבולי | Capacitive reactance | المفاعلة السعوية |
| עכבה | Impedance | الممانعة (المعاوقة) |
| עקומת התהודה | Resonance curve | منحنى الرنين |
| מתח יתר בתהודה | Resonant over-voltage | ارتفاع الجهد عند الرنين |
| חילופי אנרגיה | Energy exchange | تبادل الطاقة |
| מקדם הטיב | Quality factor | معامل الجودة |
| מעגל כוונון | Tuning circuit | دائرة الاختيار |
| מסנן | Filter | مرشّح |
| אופי המעגל | Circuit character | طبيعة الدائرة |
שאלות לתרגול:
א. L = 1 H, C = 1 µF.
ב. L = 10 mH, C = 100 nF.
ג. L = 0.2 H, C = 47 µF.
א. מגדילים את L פי ארבעה.
ב. מקטינים את C פי ארבעה.
ג. מגדילים את L פי שניים ומקטינים את C פי שניים.
א. את תדר התהודה.
ב. את שני ההיגבים בתהודה.
ג. את הזרם בתהודה.
ד. את UR, UL ו-UC.
ה. את מקדם הטיב.
א. את ההתנגדות R.
ב. את XC ואת XL.
ג. את המתח על הסליל.
ד. את ההספק הפעיל.
א. נחשב את תדר התהודה.
ב. נחשב את Z ואת I בתדירות 50 Hz, בתדר התהודה ובתדירות 120 Hz.
ג. נקבע את אופי המעגל בכל תדירות.
א. מהו QC?
ב. מהו ההספק ההיגבי הכולל?
ג. מהו ההספק המדומה?
ד. מהו מקדם ההספק?
א. מה קורה לערך השיא אם מגדילים את ההתנגדות פי שניים?
ב. מה קורה לתדר התהודה?
ג. מה קורה לרוחב העקומה?
א. נבדוק שהמעגל נמצא בתהודה.
ב. נחשב את הזרם.
ג. נחשב את המתח על הקבל.
ד. מדוע המצב הזה מסוכן?
שאלות בגרות לפרק 18
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרם I | I = 0.2 A |
| סעיף ב | X_L ו-X_C | XL = XC = 200 Ω |
| סעיף ג | תדירות התהודה f₀ | f₀ ≈ 530.5 Hz |
| סעיף ד | קיבול הקבל C | C = 1.5 µF |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הקיבול השקול וההשראות השקולה | LT = 10 mH ; CT = 4 µF |
| סעיף ב | תדר התהודה של המעגל | f₀ = 795.8 Hz (ω₀ = 5000 rad/s) |
| סעיף ג | מתח המקור U | U = 40 V |
| סעיף ד | המתח על כל אחד מהסלילים | UL1 = UL2 = 50 V |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | התנאי לתהודה | בפתרון המלא |
| סעיף ב | תדר התהודה | f₀ ≈ 155.3 Hz |
| סעיף ג | הזרם במעגל במצב תהודה | I = 2.4 A |
| סעיף ד | המתחים על הנגד, על הסליל ועל הקבל בתהודה | UR = 12 V ; UL ≈ 16.4 V ; UC ≈ 16.4 V |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א(1) | חישוב הזרם I | I = 24 A |
| סעיף א(2) | המתחים על הנגד, על הסליל ועל הקבל | UR = 96 V ; UL = 192 V ; UC = 120 V |
| סעיף ב | תדר התהודה | f₀ ≈ 158 Hz |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | התנאי לתהודה | בפתרון המלא |
| סעיף ב | תדר התהודה | f₀ ≈ 251.6 Hz |
| סעיף ג | עכבת המעגל במצב תהודה | Z₀ = 1 kΩ |
| סעיף ד | הזרם במעגל במצב תהודה | I₀ = 0.2 A |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | זמן המחזור ותדר התהודה | T = 0.5 msec ; f₀ = 2000 Hz = 2 kHz |
| סעיף ב | הערך היעיל של הזרם | I = 25 mA |
| סעיף ג | היגב הקבל וקיבולו | C ≈ 0.11 µF ≈ 110.5 nF |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | עוצמת הזרם הזורם במעגל | I = 0.4 A |
| סעיף ב | גורם הטיב של המעגל | Q = 20 |
| סעיף ג | השראות הסליל L וקיבול הקבל C | L ≈ 3.98 mH ; C ≈ 3.98 nF |
| סעיף ד | המתח על הסליל במצב תהודה | UL = 400 V |
| סעיף ה | הכפלת גורם הטיב ללא שינוי תדר התהודה | R' = 25 Ω ; Q' = 40 |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | התדירות הזוויתית בתהודה | f₀ = 10 kHz ; ω₀ ≈ 62832 rad/s |
| סעיף ב | המתחים UL ו-UC | UL = UC = 2500 V |
| סעיף ג | התנגדות הנגד R וקיבול הקבל C | R ≈ 3142 Ω ≈ 3.14 kΩ ; C ≈ 0.507 nF |
| סעיף ד | הזרם הזורם במעגל | I ≈ 79.6 mA |