מחולל לזרם ישר
בפרק הקודם הכרנו את המבנה של מכונה לזרם ישר ואת עקרון פעולתה, וראינו שאותה מכונה פועלת כמנוע או כמחולל. בפרק זה נתמקד במחולל: מכונה שאת הציר שלה מסובבת מכונה חיצונית, והיא ממירה אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית במתח ישר. נלמד שתי דרכים להזין את ליפוף העירור: עירור זר ועירור מקבילי. נסרטט את תרשים החיבורים של כל אחד מהם, נחשב מתחים, זרמים, הספקים ונצילות, ונכיר את שני האופיינים של המחולל: הפנימי והחיצוני.
- נסרטט את תרשים החיבורים של מחולל בעירור זר ושל מחולל בעירור מקבילי, כולל מכשירי המדידה.
- נחשב את הכא״מ לפי E = Ke·Φ·n, ואת מתח ההדקים לפי U = E − Ia·Ra − ΔUb.
- נכתוב את מאזן ההספקים במחולל: P1, Pem = E·Ia, P2 = U·I, ההפסדים, הנצילות והמומנט M1 על הציר.
- נתאר את האופיין הפנימי E = f(Ie): מגנטיות שיורית, החלק הקווי, רוויה והיסטרזיס.
- נסביר את עקרון העירור העצמי ואת התנאים לו, ונמצא בדרך גרפית את נקודת העבודה ואת ההתנגדות הקריטית.
- נשווה בין האופיינים החיצוניים U = f(I) של המחוללים השונים.
מחולל בעירור זר (Separately Excited DC Generator)
המחולל וסוגי העירור:
את השטף הדרוש להשראת המתח יוצר ליפוף עירור המלופף על הקטבים. לפי הדרך שבה הוא מוזן בזרם, נבחין בארבעה סוגי מחוללים:
| סוג העירור | בערבית | מאין מגיע זרם העירור? | הזרמים |
|---|---|---|---|
| עירור זר | إثارة منفصلة | ממקור חיצוני של מתח ישר | Ia = I |
| עירור מקבילי | إثارة تفرّعية | ממתח ההדקים של המחולל: הליפוף במקביל לעוגן | Ia = I + Ie |
| עירור טורי | إثارة توالي | מזרם העומס: הליפוף בטור עם העוגן | Ia = I = Ie |
| עירור מעורב | إثارة مركّبة | שני ליפופים על הקטבים: מקבילי וטורי | — |
בשלושת הסוגים האחרונים המחולל יוצר בעצמו את זרם העירור שלו (עירור עצמי). נלמד בפירוט את העירור הזר ואת העירור המקבילי, כמו בתכנית הלימודים. העירור הטורי מופיע בסוף הפרק כהעשרה, והעירור המעורב אינו בתכנית שלנו.
תרשים חיבורים:
- מעגל העירור: המקור Ue, ראוסטט Rr לכוונון Ie, מד זרם וליפוף העירור Re.
- מעגל העוגן: העוגן G (התנגדותו Ra) מסתובב במהירות n; מד הזרם מודד את זרם העומס I, ומד המתח מודד את מתח ההדקים U על העומס RL. הקשר היחיד בין שני המעגלים הוא השטף המגנטי.
הכא״מ של המחולל:
למדנו בפרק 10 שהכא״מ המושרה בעוגן נמצא ביחס ישר לשטף ולמהירות:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| E | הכא״מ המושרה בעוגן | [V] |
| Ke | קבוע הכא״מ (קבוע המכונה), תלוי במבנה העוגן: Ke = p·N60·a | — |
| Φ | השטף המגנטי של כל קוטב (תלוי בזרם העירור) | [Wb] |
| n | מהירות הסיבוב | [rpm] |
א. נחשב את E במהירות 1200 rpm.
ב. נחשב את המהירות הדרושה לקבלת 220 V.
השטף קבוע, ולכן נחשב תחילה את המכפלה Ke·Φ, ואחר כך נציב:
משוואת המתחים במחולל:
כאשר המחולל מזין עומס, זרם העוגן Ia עובר בהתנגדות הליפוף Ra, וחלק מן הכא״מ נופל עליה. נסרטט את העוגן כמקור E בטור עם Ra, ונקבל את משוואת המתחים:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U | מתח ההדקים | [V] |
| Ia , I | זרם העוגן, זרם העומס | [A] |
| Ra | התנגדות ליפוף העוגן | [Ω] |
| ΔUb | מפל המתח על המברשות | [V] |
| Ue , Ie | מתח מקור העירור, זרם העירור | [V] , [A] |
| Re | התנגדות ליפוף העירור | [Ω] |
מאזן ההספקים והנצילות:
המכונה המניעה מוסרת לציר הספק מכני P1. חלק ממנו הולך לאיבוד בהפסדים הקבועים ΔP∗ (הפסדי ברזל, והפסדי חיכוך ואוורור), והשאר מומר בעוגן להספק חשמלי. ממנו הולך לאיבוד חלק בהתנגדות העוגן, והשאר מגיע אל העומס.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| P1 , P2 | ההספק המכני על הציר (הספק הכניסה), הספק המוצא אל העומס | [W] |
| Pem | ההספק האלקטרומגנטי | [W] |
| ΔP∗ | ההפסדים הקבועים: הפסדי ברזל ΔPFe והפסדי חיכוך ΔPmech; שווים להספק הריקם P0 | [W] |
| ΔPcua , ΔPb | הפסדי הנחושת בעוגן, הפסדי ההספק על המברשות | [W] |
| M1 | המומנט על הציר מן המכונה המניעה (מומנט הכניסה) | [N·m] |
| Mem , M0 | המומנט האלקטרומגנטי, מומנט החיכוך | [N·m] |
| Km | קבוע המומנט: Km = 9.55·Ke | — |
| ω | המהירות הזוויתית | [rad/s] |
א. את E.
ב. את P2, ΔPcua, Pem ו-P1.
ג. את הנצילות.
ד. את המומנט על הציר ואת המומנט האלקטרומגנטי.
בדיקה: P2 + ΔPcua = 11500 W = Pem. לסעיף ד נחשב את המהירות הזוויתית, ואחר כך את שני המומנטים:
מקור העירור מספק גם ΔPcue = Ue2Re = 275 W, וההספק הזה נמצא מחוץ למאזן הציר.
א. את E.
ב. את Pem.
ג. את ההפסדים הקבועים.
הכרת אופייני המחולל: הפנימי והחיצוני (Generator Characteristics)
האופיין הפנימי (ריקם):
נמדוד אותו בניסוי 6 (פרק 13): נחבר את המחולל בעירור זר, נסובב אותו במהירות הנקובה ללא עומס, נעלה את Ie בהדרגה מאפס ונרשום את E, ואחר כך נוריד את Ie בהדרגה עד אפס ונרשום שוב. תוצאות אופייניות של מחולל קטן:
| Ie [A] | 0 | 0.25 | 0.5 | 0.75 | 1 | 1.5 | 2 | 2.5 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| E [V] בעלייה | 10 | 71 | 126 | 169 | 200 | 236 | 251 | 257 |
| E [V] בירידה | 26 | 86 | 138 | 180 | 210 | 243 | 255 | 257 |
- מגנטיות שיורית: כאשר Ie = 0 נשאר כא״מ קטן Eres, כי בברזל הקטבים נשארה מגנטיות מן ההפעלה הקודמת.
- החלק הקווי: הברזל רחוק מרוויה, ורוב המיאון המגנטי נמצא במרווח האוויר, ולכן E גדל בקירוב ביחס ישר ל-Ie.
- רוויה: הברזל מגיע לרוויה, והגדלת Ie מגדילה את E רק מעט. האזור שבין שני החלקים נקרא "הברך", ובו המחולל עובד בדרך כלל.
- היסטרזיס: הענף היורד גבוה מן העולה. לכן בניסוי משנים את Ie בכיוון אחד בלבד בכל ענף, בלי לחזור לאחור.
העקומה נכונה למהירות אחת. במהירות אחרת, ובאותו Ie, הכא״מ E משתנה ביחס המהירויות: E2 = E1·n2n1.
א. פי כמה גדל E כאשר Ie גדל מ-0.5 A ל-1 A? וכאשר הוא גדל מ-1 A ל-2 A? מה אפשר להסיק?
ב. מהו E כאשר Ie = 1 A והמהירות 1200 rpm?
האופיין החיצוני בעירור זר:
בעירור זר Ie קבוע, ולכן E קבוע בקירוב, ו-U = E − I·Ra הוא קו ישר היורד מעט. במציאות המתח יורד עוד קצת בגלל ריאקציית עוגן: זרם העוגן יוצר שדה משלו, המעוות את שדה הקטבים ומחליש אותו מעט בזרם גדול. נתאר את התופעה הזאת באופן איכותי בלבד.
את "קשיחות" המחולל מבטאים במפל המתח היחסי בין ריקם (U0 = E) לבין העומס הנקוב:
במחולל מן הדוגמה: U0 = 230 V, Un = 220 V, ולכן מפל המתח היחסי הוא 4.55 אחוזים בלבד (ללא ריאקציית עוגן).
מחולל בעירור מקבילי: עקרון העירור העצמי (Shunt Generator and Self-Excitation)
תרשים חיבורים וזרמים:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Ia , I , Ie | זרם העוגן, זרם העומס, זרם העירור | [A] |
| Re | ההתנגדות של מעגל העירור (הליפוף; אם מחובר אליו ראוסטט: Ie = URe + Rr) | [Ω] |
| ΔUb | מפל המתח על המברשות (מזניחים אותו כשאינו נתון) | [V] |
| ΔPcue | הפסדי הנחושת במעגל העירור | [W] |
עקרון העירור העצמי:
- המכונה המניעה מסובבת את המחולל, והעומס מנותק. בגלל המגנטיות השיורית מופיע על ההדקים כא״מ קטן Eres.
- המתח הזה מזרים זרם עירור קטן בליפוף העירור. אם קוטביות החיבור נכונה, השטף שלו מתווסף לשטף השיורי, ו-E גדל.
- כא״מ גדול יותר מזרים זרם עירור גדול יותר, וזרם עירור גדול יותר נותן כא״מ גדול יותר, וכן הלאה.
- התהליך נעצר בנקודת החיתוך של האופיין הפנימי עם קו ההתנגדות של מעגל העירור U = Re·Ie: קו ישר העובר דרך הראשית, ששיפועו Re (בריקם Ia = Ie קטן, ולכן נזניח את Ia·Ra ונכתוב U ≈ E).
- Re קטנה מ-Rcr (ירוק): הקו חותך את העקומה גבוה, בברך, והמתח עולה עד U0.
- Re = Rcr (אפור): הקו כמעט משיק לחלק הקווי, ונקודת העבודה אינה יציבה.
- Re גדולה מ-Rcr (סגול): נקודת החיתוך קרובה ל-Eres, והמחולל "אינו מתעורר".
מכיוון ש-E נמצא ביחס ישר למהירות, השיפוע של החלק הקווי קטן במהירות נמוכה יותר, ולכן ההתנגדות הקריטית נמצאת ביחס ישר למהירות:
א. נמצא את מתח הריקם כאשר Re = 110 Ω.
ב. נעריך את ההתנגדות הקריטית.
ג. מהי Re הדרושה למתח ריקם של 230 V?
ד. מהי ההתנגדות הקריטית ב-1200 rpm?
א. נקרא את נקודת החיתוך של הקו Re1 עם העקומה: Ie ≈ 2.32 A, U0 ≈ 255 V.
ב. בחלק הקווי, מ-Ie = 0 עד 0.4 A, הכא״מ E גדל בכ-95 V:
המשיק בראשית עצמה נותן 250 Ω (הקו האפור). ג. נקרא על העקומה Ie ≈ 1.38 A כאשר E = 230 V:
התנאים לעירור עצמי:
| התנאי | אם המחולל אינו מתעורר — הטיפול |
|---|---|
| יש מגנטיות שיורית בקטבים | ממגנטים את הקטבים: מחברים את ליפוף העירור לרגע קצר למקור חיצוני של מתח ישר |
| קוטביות ליפוף העירור נכונה: השטף שלו מתווסף לשטף השיורי | מחליפים בין שני הדקי ליפוף העירור (או הופכים את כיוון הסיבוב) |
| Re קטנה מן ההתנגדות הקריטית | מקטינים את הראוסטט Rr |
| המהירות מספיקה (ההתנגדות הקריטית קטנה עם המהירות) | מעלים את המהירות עד המהירות הנקובה |
| העומס מנותק בזמן התעוררות המחולל | מחברים את העומס רק אחרי שהמתח עלה |
| מעגל העירור סגור | עורכים בדיקת רציפות במעגל העירור |
האופיין החיצוני בעירור מקבילי:
כשהעומס גדל, המתח יורד בגלל Ia·Ra וריאקציית העוגן, כמו בעירור זר, וגם מסיבה שלישית מיוחדת: ליפוף העירור מחובר על U, ולכן כש-U יורד, Ie = URe קטן, השטף קטן ו-E קטן, ו-U יורד עוד יותר. לכן האופיין של העירור המקבילי יורד מהר יותר:
- כשמקטינים את התנגדות העומס, הזרם גדל עד ערך מרבי Imax (כאן כ-140 A כאשר U ≈ 111 V). אחר כך המתח קורס, ואיתו זרם העירור, וגם הזרם קטן: העקומה "חוזרת לאחור".
- בקצר U = 0, ולכן אין זרם עירור, ואת הזרם מזרימה רק המגנטיות השיורית: Ik = EresRa = 100.4 = 25 A. אבל ברגע הקצר עובר זרם גדול לפני שהמתח קורס, ולכן דרושה הגנה מפני זרם יתר.
חישובים: מתחים, זרמים והספקים במחולל בעירור מקבילי (Power Balance of a Shunt Generator)
כאן העוגן מזין גם את מעגל העירור, ולכן ΔPcue נכנס למאזן ההספקים. האנרגיה עוברת מן הציר אל העומס לפי תרשים זרימת הספק:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| ΔPcua , ΔPcue | הפסדי הנחושת בעוגן ובמעגל העירור | [W] |
| ΔPb | הפסדי ההספק על המברשות ΔPb = ΔUb·Ia (אפס כשמזניחים את ΔUb) | [W] |
| ΔP | סכום ההפסדים | [W] |
א. את הזרמים.
ב. את E.
ג. את הפסדי הנחושת.
ד. את Pem ואת P1.
ה. את הנצילות.
ו. את המומנט שהמכונה המניעה מפעילה על הציר.
בדיקה: P2 + ΔPcua + ΔPcue = 24500.4 W = Pem. המומנט האלקטרומגנטי קטן מעט: Mem = 161.4 N·m.
א. את הזרמים ואת E.
ב. את הפסדי הנחושת.
ג. את סכום ההפסדים ואת ההפסדים הקבועים.
העשרה: מחולל בעירור טורי (Series Generator (enrichment))
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Re | התנגדות ליפוף העירור הטורי | [Ω] |
| ΔUb | מפל המתח על המברשות (מזניחים אותו כשאינו נתון) | [V] |
| ΔPcu | הפסדי הנחושת בעוגן ובליפוף העירור | [W] |
האופיין החיצוני עולה: בריקם I = 0, ולכן אין עירור והמתח הוא Eres בלבד. כשהעומס גדל, השטף גדל והמתח עולה במהירות, עד שהברזל מגיע לרוויה; אחר כך המתח יורד בגלל I·(Ra + Re). מכיוון שהמתח משתנה מאוד עם העומס, המחולל הטורי אינו משמש מקור מתח רגיל. בעבר השתמשו בו להגברת המתח בקווי זרם ישר ארוכים.
סיכום נוסחאות הפרק:
| החוק | הנוסחה |
|---|---|
| הכא״מ | E = Ke·Φ·n |
| עירור זר | U = E − I·Ra − ΔUb , Ia = I , Re = UeIe |
| עירור מקבילי | U = E − Ia·Ra − ΔUb , Ia = I + Ie , Ie = URe |
| עירור טורי (העשרה) | U = E − I·(Ra + Re) − ΔUb , Ia = I = Ie |
| מפל המתח על המברשות, כשאינו נתון | ΔUb = 0 |
| הספק אלקטרומגנטי | Pem = E·Ia = P2 + ΔPcu + ΔPb |
| הספק מוצא | P2 = U·I |
| הפסדי נחושת ומברשות | ΔPcua = Ia2·Ra , ΔPcue = Ie2·Re , ΔPb = ΔUb·Ia |
| הספק מכני על הציר | P1 = Pem + ΔP∗ , ΔP∗ = ΔPFe + ΔPmech = P0 |
| נצילות | η = P2P1 |
| מומנט על הציר (מומנט הכניסה) | M1 = P1ω = 9.55·P1n , ω = 2π·n60 |
| מומנט אלקטרומגנטי | Mem = Km·Φ·Ia = Pemω |
| מאזן המומנטים | M1 = Mem + M0 , M0 = 9.55·ΔPmechn |
| מפל מתח יחסי | ΔU% = U0 − UnUn·100% |
| התנגדות קריטית ושינויה עם המהירות | Rcr,2 = Rcr,1·n2n1 |
מילון מונחים:
| עברית | English | العربية |
|---|---|---|
| מחולל לזרם ישר (גנרטור לזרם ישר) | DC generator | مولّد التيار المستمر |
| מכונה מניעה | Prime mover | المحرّك الأوّلي |
| עוגן | Armature | عضو الإنتاج (المنتج) |
| קומוטטור · מברשות | Commutator · brushes | المبدّل · الفرشاتان |
| מפל מתח על המברשות | Brush voltage drop | هبوط الجهد على الفرشاتين (مسقط الجهد على الفراشي) |
| הפסדי הספק על המברשות | Brush losses | خسائر الفرشاتين (فواقد الفرشاتين) |
| ליפוף עירור · זרם עירור | Field winding · field current | ملفّ الإثارة · تيار الإثارة |
| עירור זר (נפרד) | Separate excitation | إثارة منفصلة (غريبة) |
| עירור מקבילי | Shunt excitation | إثارة تفرّعية |
| עירור טורי | Series excitation | إثارة توالي |
| עירור מעורב | Compound excitation | إثارة مركّبة |
| עירור עצמי · התעוררות המחולל | Self-excitation · voltage build-up | الإثارة الذاتية · بناء الجهد |
| מגנטיות שיורית | Residual magnetism | المغناطيسية المتبقّية |
| רוויה מגנטית | Magnetic saturation | الإشباع المغناطيسي |
| היסטרזיס | Hysteresis | التخلّف المغناطيسي |
| התנגדות קריטית | Critical resistance | المقاومة الحرجة |
| ראוסטט (נגד משתנה) | Rheostat | المقاومة المتغيرة |
| כא״מ | EMF | القوّة الدافعة الكهربائية |
| מתח הדקים | Terminal voltage | جهد الأطراف |
| הספק אלקטרומגנטי (ההספק המומר) | Electromagnetic power | القدرة الكهرومغناطيسية |
| הפסדי נחושת · הפסדים קבועים | Copper losses · constant losses | خسارة النحاس (فواقد النحاس) · الخسائر الثابتة (الفواقد الثابتة) |
| נצילות | Efficiency | الكفاءة |
| מומנט מכני על הציר (מומנט הכניסה, המומנט המניע) | Shaft (input) torque | العزم الميكانيكي على المحور (عزم الدخل، العزم الدافع) |
| מומנט אלקטרומגנטי | Electromagnetic torque | العزم الكهرومغناطيسي |
| מומנט חיכוך | Friction torque | عزم الاحتكاك |
| אופיין פנימי (ריקם) | Internal (no-load) characteristic | المنحنى المميّز الداخلي (اللاحمل) |
| אופיין חיצוני (עומס) | External (load) characteristic | المنحنى المميّز الخارجي (الحمل) |
| ריאקציית עוגן | Armature reaction | ردّ فعل عضو الإنتاج |
| מפל מתח | Voltage drop | هبوط الجهد |
| תרשים זרימת הספק | Power-flow diagram | مخطّط تدفّق القدرة |
שאלות לתרגול:
א. מהו E ב-1200 rpm באותו זרם עירור?
ב. מהו E ב-1500 rpm אם השטף קטן ל-92 אחוזים מערכו?
ג. מהי המהירות הדרושה ל-252 V בשטף המקורי?
א. את הזרם.
ב. את הכא״מ.
ג. את P2, ΔPcua ו-Pem.
א. את הכא״מ.
ב. את ההספק האלקטרומגנטי.
ג. את ההפסדים הקבועים.
א. חשבו את הכא״מ.
ב. חשבו את סכום הפסדי הנחושת (בשני הליפופים).
ג. המומנט האלקטרומגנטי 60 N·m; חשבו את מהירות הסיבוב.
א. את הכא״מ.
ב. את ההספק המכני על הציר.
ג. את המומנט שהמכונה המניעה מפעילה.
א. חשבו את מתח ההדקים כאשר I = 0, 20 A ו-40 A, וסרטטו את האופיין החיצוני.
ב. חשבו את מפל המתח היחסי כאשר In = 40 A.
ג. כיצד משתנה האופיין האמיתי בגלל ריאקציית העוגן?
א. את I, Ie ו-Ia.
ב. את הכא״מ.
ג. את הפסדי הנחושת בעוגן ובעירור.
א. את הזרמים.
ב. את הכא״מ.
ג. את הפסדי הנחושת.
ד. את סכום ההפסדים ואת ההפסדים הקבועים.
א. את זרם העוגן.
ב. את התנגדות העוגן.
ג. את ההתנגדות של מעגל העירור.
א. מצאו בדרך גרפית את מתח הריקם כאשר Re = 150 Ω.
ב. מהי Re הדרושה למתח ריקם של 200 V?
ג. מהי ההתנגדות הקריטית ב-1500 rpm וב-1200 rpm?
א. את הכא״מ.
ב. את ההספק המכני על הציר.
ג. את הנצילות.
ד. את המומנט על הציר.
א. את הזרם ואת מתח ההדקים.
ב. את הפסדי הנחושת.
ג. את הנצילות.
שאלות בגרות לפרק 11
| מספר השאלה | הנושא |
|---|---|
| 12 | מחולל בעירור טורי: חילוץ התנגדות העירור |
| 13 | מחולל בעירור טורי: הספקים ונצילות |
| 14 | מחולל בעירור טורי: מן הנתונים הבנייתיים אל הנצילות |
| 15 | מחולל בעירור מקבילי: זרמים, כא"מ והפסדים |
| 16 | מחולל בעירור מקבילי: סך ההפסדים |
| 17 | מחולל בעירור מקבילי: מאזן הספקים מלא |
| 18 | מחולל בעירור מקבילי: חילוץ ההתנגדויות |
| 19 | מחולל בעירור זר: ההפסדים הקבועים |
| 20 | מחולל בעירור זר: מהירות מן המומנט האלקטרומגנטי |
| 21 | מחולל בעירור זר: המומנט המכני הנדרש |
| 22 | מחולל בעירור זר: חישוב המהירות |
| 23 | מחולל בעירור זר: השפעת סוג הליפוף על השטף |