מעגל חשמלי מעורב
רוב המעגלים החשמליים אינם חיבור טורי בלבד ואינם חיבור מקבילי בלבד, אלא שילוב של השניים. בפרק הזה נלמד שיטה מסודרת לפתרון מעגלים כאלה: מצמצמים את המעגל שלב אחר שלב עד שמגיעים להתנגדות שקולה אחת, ואז חוזרים אחורה ומחשבים את כל הזרמים והמתחים. בסוף הפרק נכיר שני מעגלים מעורבים בעלי חשיבות מיוחדת: מעגל הנגד המשתנה וגשר ויטסטון.
- נזהה במעגל מעורב אילו נגדים מחוברים בטור ואילו במקביל.
- נצמצם את המעגל שלב אחר שלב ונחשב את ההתנגדות השקולה.
- נחשב את הזרם ואת המתח בכל נגד, ונבדוק את התוצאות בחוקי קירכהוף.
- ננתח מעגל שיש בו מפסק בשני מצביו: פתוח וסגור.
- הנגד המשתנה פועל כנגד בטור או כמחלק מתח, והעומס מקטין את מתח המוצא של המחלק.
- גשר ויטסטון מאוזן כאשר R1R2 = R3R4, ומשתמשים בו למציאת התנגדות לא ידועה.
חיבור נגדים במעורב, התנגדות שקולה, זרמים ומתחים (Series-Parallel Circuit)
זיהוי צורת החיבור:
- בטור: שני נגדים שזורם בהם בדיוק אותו זרם. ביניהם נקודת חיבור אחת, ומן הנקודה הזאת לא מסתעף שום רכיב אחר.
- במקביל: שני נגדים שעליהם בדיוק אותו מתח. שני ההדקים של הראשון ושני ההדקים של השני מחוברים לאותם שני צמתים.
- לפעמים קבוצה שלמה של נגדים מחוברת בטור או במקביל לנגד אחר. לכן מתחילים מן הקבוצה הברורה, מחליפים אותה בהתנגדות שקולה, ואז מסתכלים על המעגל מחדש.
שיטת הפתרון שלב אחר שלב:
- מסמנים את הצמתים באותיות, ומחפשים קבוצת נגדים שמחוברת באופן ברור בטור או במקביל. בדרך כלל מתחילים מן הצד הרחוק מן המקור.
- מחשבים את ההתנגדות השקולה של הקבוצה, ומסרטטים את המעגל מחדש כשבמקום הקבוצה יש נגד אחד.
- חוזרים על שני השלבים הקודמים עד שנשאר נגד אחד, והוא ההתנגדות השקולה RT.
- מחשבים את הזרם הכללי: IT = ERT.
- חוזרים אחורה, מסרטוט לסרטוט. בקבוצה טורית הזרם שווה, ומחשבים את המתחים לפי U = I·R. בקבוצה מקבילית המתח שווה, ומחשבים את הזרמים לפי I = UR.
- בודקים את התוצאות: חוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת, וחוק המתחים של קירכהוף בכל חוג.
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את הזרם הכללי.
ג. את המתח על כל נגד.
ד. את הזרם בכל נגד.
א. הנגדים R2 ו-R3 מחוברים בין אותם שני צמתים A ו-B, ולכן הם במקביל. נחליף אותם בהתנגדות שקולה R23:
בסרטוט החדש R1 ו-R23 מחוברים בטור, כי אותו זרם זורם בשניהם:
ב. הזרם הכללי:
ג. חוזרים לסרטוט הראשון. הזרם IT זורם ב-R1 וב-R23:
המתח UAB = 12 V הוא המתח על R2 ועל R3, כי הם במקביל. בדיקה: U1 + UAB = 6 + 12 = 18 V.
ד. חוזרים למעגל המקורי. הזרם ב-R1 הוא IT, ואת זרמי שני הענפים נחשב מן המתח UAB:
בדיקה לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת A: I2 + I3 = 1.2 + 0.8 = 2 A, וזה שווה ל-IT.
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את הזרם הכללי ואת זרם כל ענף.
ג. את המתח על כל נגד.
א. בענף השמאלי R1 ו-R2 מחוברים בטור. הענף הזה כולו מחובר במקביל ל-R3:
ב. שני הענפים מחוברים ישירות למקור, ולכן המתח על כל ענף הוא 12 V:
ג. הזרם I1 זורם ב-R1 וב-R2:
בדיקה: I1 + I3 = 2 + 4 = 6 A, וכן U1 + U2 = 4 + 8 = 12 V.
הצמצום. מתחילים מימין: R3 ו-R4 מחוברים בטור. השקולה שלהם R34 מחוברת במקביל ל-R2, והתוצאה R234 מחוברת בטור ל-R1:
הזרם הכללי:
החזרה אחורה. משלב 2: הזרם IT זורם ב-R1 וב-R234:
משלב 1: המתח UAB נופל על R2 ועל R34:
מן המעגל המקורי: הזרם I3 זורם ב-R3 וב-R4:
בדיקה. בצומת A: I2 + I3 = 1 + 2 = 3 A = IT. בחוג הימני: U3 + U4 = 4 + 8 = 12 V = UAB. בחוג השמאלי: U1 + UAB = 12 + 12 = 24 V = E.
הצמצום, מימין לשמאל. בכל שלב כותבים את צורת החיבור:
הזרם הכללי:
החזרה אחורה, משמאל לימין. הזרם IT זורם ב-R1, ושאר המתח נופל בין הצומת A לקו התחתון:
מתקדמים אל הצומת B באותה דרך:
הזרם I5 זורם ב-R5 וב-R6. נרכז את התוצאות בטבלה:
| הנגד | ערכו | המתח עליו | הזרם בו |
|---|---|---|---|
| R1 | 3 Ω | 18 V | 6 A |
| R2 | 6 Ω | 18 V | 3 A |
| R3 | 4 Ω | 12 V | 3 A |
| R4 | 3 Ω | 6 V | 2 A |
| R5 | 2 Ω | 2 V | 1 A |
| R6 | 4 Ω | 4 V | 1 A |
בדיקה: U5 + U6 = 2 + 4 = 6 V = UB.
כאן ידוע זרם בתוך המעגל, ומתקדמים ממנו אל המקור. מתחילים מן המתח על R3, שהוא גם המתח על R2:
לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת A:
הזרם הכללי זורם ב-R1 וב-R4. לפי חוק המתחים של קירכהוף:
בדיקה: RT = 4 + 20·3020 + 30 + 8 = 24 Ω, וכן 2424 = 1 A.
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את הזרם הכללי.
ג. את הזרם I1 ואת הזרם ב-R2.
ד. את המתח על R2 ועל R3.
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את הזרם הכללי.
ג. את המתח על R1 ועל הקבוצה.
ד. את הזרם ב-R2 וב-R3.
מעגלים מעורבים עם מפסק:
המפסק משנה את צורת המעגל, ולכן פותרים את המעגל פעמיים: פעם כשהמפסק פתוח ופעם כשהוא סגור. נזכור שני כללים:
- מפסק פתוח הוא נתק: בענף שבו נמצא המפסק לא זורם זרם, ומוחקים את הענף הזה מן הסרטוט.
- מפסק סגור הוא מוליך שהתנגדותו אפס. אם הוא מחובר במקביל לנגד, הוא מקצר אותו: המתח על הנגד אפס, לא זורם בו זרם, ומוחקים אותו מן הסרטוט.
א. כשהמפסק פתוח.
ב. כשהמפסק סגור.
א. המפסק פתוח. ב-R3 לא זורם זרם, ונשארים R1 ו-R2 בטור:
ב. המפסק סגור. עכשיו R3 מחובר במקביל ל-R2:
| הגודל | המפסק פתוח | המפסק סגור |
|---|---|---|
| ההתנגדות השקולה RT | 18 Ω | 9 Ω |
| הזרם הכללי IT | 2 A | 4 A |
| המתח על R1 | 12 V | 24 V |
| המתח על R2 | 24 V | 12 V |
| הזרם ב-R3 | 0 | 3 A |
סגירת המפסק הוסיפה ענף במקביל, ולכן ההתנגדות הכללית קטנה והזרם הכללי גדל. המתח על R1 גדל, ולכן המתח על R2 קטן.
א. כשהמפסק פתוח.
ב. כשהמפסק סגור.
בשני המצבים R3 ו-R4 שווים ומחוברים במקביל: R34 = 82 = 4 Ω, והזרם מתחלק ביניהם שווה בשווה.
א. המפסק פתוח. הזרם זורם ב-R2:
ב. המפסק סגור. המפסק מקצר את R2, ולכן משמיטים אותו מן החישוב:
בסגירת המפסק הזרם הוכפל, כי ההתנגדות הכללית ירדה מ-12 Ω ל-6 Ω. המתח על R2 נעשה אפס.
א. כשהמפסק פתוח.
ב. כשהמפסק סגור.
מעגלים מעורבים מיוחדים (Special Mixed Circuits)
א. מעגלים הכוללים נגד משתנה (פוטנציומטר):
הזחלן מחלק את ההתנגדות הכללית לשני חלקים: Ra מעל הזחלן ו-Rb מתחתיו, וסכומם תמיד Ra + Rb = RP. כשמזיזים את הזחלן, אחד החלקים גדל והאחר קטן. בנגד המשתנה משתמשים בשני חיבורים שונים.
החיבור הראשון — נגד משתנה בטור. משתמשים בשני הדקים בלבד: הדק קבוע והזחלן. כך מקבלים נגד שאפשר לשנות את התנגדותו מאפס עד RP, ומחברים אותו בטור לעומס כדי לשלוט בזרם.
א. באיזה תחום משתנה זרם המעגל?
ב. באיזה תחום משתנה המתח על העומס?
ג. איזה ערך של RV נותן זרם שעוצמתו 1 A?
א. הזרם הגדול ביותר מתקבל כאשר RV = 0, והזרם הקטן ביותר כאשר RV = 36 Ω:
ב. המתח על העומס הוא UL = I·RL:
ג. נחשב את ההתנגדות הכללית הדרושה, ואז נחסר ממנה את התנגדות העומס:
החיבור השני — פוטנציומטר כמחלק מתח. משתמשים בשלושת ההדקים: מחברים את המקור לשני ההדקים הקבועים, ולוקחים את מתח המוצא Uout בין הזחלן להדק התחתון. זה מחלק המתח מפרק 6, אלא שכאן משנים את היחס בין שתי ההתנגדויות בהזזת הזחלן, וכך שולטים במתח.
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| Uout | מתח המוצא (בין הזחלן להדק התחתון) | [V] |
| U | מתח המקור | [V] |
| Rb | חלק ההתנגדות שמתחת לזחלן | [Ω] |
| Ra | חלק ההתנגדות שמעל הזחלן | [Ω] |
| RP | ההתנגדות הכללית של הנגד המשתנה | [Ω] |
א. נחשב את מתח המוצא כאשר Rb = 2.5 kΩ.
ב. איזה ערך של Rb נותן מתח מוצא של 9 V?
א. נציב בנוסחת המחלק:
ב. נחלץ את Rb מאותה נוסחה:
במקרה השני הזחלן נמצא בשלושה רבעים מן המסלול, מלמטה.
מחלק מועמס. כשמחברים עומס RL למוצא, העומס מחובר במקביל לחלק התחתון Rb. ההתנגדות השקולה שלהם קטנה מ-Rb, ולכן נופל עליה חלק קטן יותר ממתח המקור: מתח המוצא יורד. עכשיו המעגל הוא מעגל מעורב:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| RbL | ההתנגדות השקולה של החלק התחתון והעומס במקביל | [Ω] |
| RL | התנגדות העומס | [Ω] |
| Uout | מתח המוצא, שהוא המתח על העומס | [V] |
א. את מתח המוצא בלי עומס.
ב. את מתח המוצא עם העומס RL = 5 kΩ.
ג. את הזרם הכללי, את זרם העומס ואת הזרם בחלק התחתון Rb.
א. בלי עומס, מחלק מתח רגיל:
ב. עם העומס: RL מחובר במקביל ל-Rb, והשקולה שלהם מחוברת בטור ל-Ra:
מתח המוצא ירד מ-6 V ל-4 V בגלל העומס.
ג. נחשב את הזרמים:
בדיקה: IL + Ib = 0.8 + 0.8 = 1.6 mA = IT.
איך משפיע ערך העומס? נחשב את מתח המוצא באותו מעגל לכמה ערכים של העומס (הזחלן באמצע, ובלי עומס Uout = 6 V):
| RL | RLRP | Uout | הירידה |
|---|---|---|---|
| 5 kΩ | 0.5 | 4 V | 33.3 % |
| 10 kΩ | 1 | 4.8 V | 20 % |
| 20 kΩ | 2 | 5.33 V | 11.1 % |
| 100 kΩ | 10 | 5.85 V | 2.4 % |
| 1000 kΩ | 100 | 5.99 V | 0.2 % |
א. בלי עומס.
ב. עם עומס RL = 400 Ω.
ג. חשבו את הזרם הכללי במצב ב.
ב. גשר ויטסטון:
מכשיר המדידה G הוא גלוונומטר: מד-זרם רגיש מאוד, שהמחוג שלו נמצא באמצע, והוא מראה אם זורם זרם בין A ל-B ובאיזה כיוון. הענף השמאלי (R1, R2) והענף הימני (R3, R4) הם שני מחלקי מתח המחוברים לאותו מקור. כשהגלוונומטר מנותק, מחשבים את הפוטנציאל של כל נקודת אמצע ביחס להדק השלילי בכלל מחלק המתח:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| U | מתח המקור | [V] |
| UA | הפוטנציאל של הנקודה A (המתח על R2) | [V] |
| UB | הפוטנציאל של הנקודה B (המתח על R4) | [V] |
| UAB | מתח הגשר: הפרש הפוטנציאלים בין שתי נקודות האמצע | [V] |
גשר מאוזן. אם UA = UB, אז UAB = 0, ולא זורם זרם בגלוונומטר גם אם מחברים אותו. במצב כזה אומרים שהגשר מאוזן. נשווה בין שני המתחים ונצמצם ב-U:
| סימן | משמעות | יחידת מידה |
|---|---|---|
| R1 , R2 | שני הנגדים של הענף השמאלי (R1 העליון) | [Ω] |
| R3 , R4 | שני הנגדים של הענף הימני (R3 העליון) | [Ω] |
- תנאי האיזון אינו תלוי במתח המקור: גשר מאוזן נשאר מאוזן גם אם המתח משתנה או הסוללה נחלשת.
- בנוסחה השנייה כופלים את ההתנגדויות של הנגדים הנגדיים במעוין: R1 עם R4, ו-R2 עם R3.
- בגשר מאוזן לא זורם זרם בין A ל-B, ולכן אפשר למחוק את הגלוונומטר מן הסרטוט. נשאר מעגל מעורב פשוט: (R1 + R2) ∥ (R3 + R4).
א. נבדוק אם הגשר מאוזן.
ב. נחשב את זרם כל ענף ואת הזרם הכללי.
ג. נחשב את הפוטנציאל של הנקודות A ו-B.
א. נבדוק את תנאי האיזון:
שני היחסים שווים, ולכן הגשר מאוזן ולא זורם זרם בגלוונומטר.
ב. מוחקים את הגלוונומטר. בכל ענף שני נגדים בטור, והמתח על כל ענף הוא 18 V:
ג. הפוטנציאל של כל נקודת אמצע הוא המתח על הנגד התחתון שבענף שלה:
שני הפוטנציאלים שווים, כנדרש בגשר מאוזן: UAB = 0.
מציאת התנגדות לא ידועה. שמים את הנגד הלא ידוע Rx באחת מזרועות הגשר, ובזרוע אחרת שמים נגד משתנה מדויק. משנים את הנגד המשתנה עד שמחוג הגלוונומטר נעמד על האפס, ואז מחשבים את Rx מתנאי האיזון. זו שיטת מדידה מדויקת מאוד, כי לא קוראים ערך על הסקלה אלא מחפשים רק את האפס, וכי התוצאה אינה תלויה במתח המקור.
הגשר מאוזן, ולכן נכתוב את תנאי האיזון ונחלץ ממנו את Rx:
בדיקה: 200500 = 0.4 וגם 120300 = 0.4.
גשר לא מאוזן. אם תנאי האיזון אינו מתקיים, אז UA ≠ UB, ובין שתי נקודות האמצע מופיע מתח UAB. מחשבים אותו בעזרת שני מחלקי המתח. סימן התוצאה מראה לאיזו משתי הנקודות יש פוטנציאל גבוה יותר.
נבדוק תחילה: R1R2 = 24 = 0.5, אבל R3R4 = 33 = 1. הגשר אינו מאוזן. נחשב את הפוטנציאל של כל נקודת אמצע:
התוצאה חיובית: הפוטנציאל של הנקודה A גבוה מן הפוטנציאל של הנקודה B. אילו חיברנו גלוונומטר במקום מד-המתח, היה זורם בו זרם מ-A אל B.
א. מהו מתח הגשר UAB כשכל ההתנגדויות הן 100 Ω?
ב. הטמפרטורה עלתה, ועכשיו R4 = 150 Ω. נחשב את UAB.
א. כל ההתנגדויות שוות, ולכן R1R2 = R3R4 = 1. הגשר מאוזן ו-UAB = 0.
ב. הענף השמאלי לא השתנה. בענף הימני היחס השתנה:
התוצאה שלילית: הפוטנציאל של הנקודה B גבוה מן הפוטנציאל של הנקודה A. כך הגשר הופך שינוי בהתנגדות למתח שאפשר למדוד. על העיקרון הזה פועלים חיישני טמפרטורה, מאזניים אלקטרוניים וחיישני לחץ.
סיכום נוסחאות הפרק:
| החוק | הנוסחה |
|---|---|
| קבוצה טורית | R12 = R1 + R2 |
| קבוצה מקבילית | R12 = R1·R2R1 + R2 |
| הזרם הכללי | IT = ERT |
| מחלק מתח לא מועמס | Uout = U·RbRP |
| החלק התחתון עם העומס | RbL = Rb·RLRb + RL |
| מחלק מתח מועמס | Uout = U·RbLRa + RbL |
| תנאי האיזון של גשר ויטסטון | R1R2 = R3R4 |
| תנאי האיזון — מכפלת הנגדיים | R1·R4 = R2·R3 |
| מתח הגשר הלא מאוזן | UAB = U·R2R1 + R2 − U·R4R3 + R4 |
מילון מונחים:
| עברית | English | العربية |
|---|---|---|
| מעגל מעורב | Series-parallel circuit | دائرة مختلطة |
| חיבור מעורב | Mixed connection | الربط المختلط |
| התנגדות שקולה | Equivalent resistance | المقاومة المكافئة (الكلية) |
| צמצום המעגל | Circuit reduction | تبسيط الدائرة |
| מעגל סולם | Ladder circuit | دائرة سلّمية |
| מפסק פתוח / סגור | Open / closed switch | مفتاح مفتوح / مغلق |
| נגד משתנה / פוטנציומטר | Variable resistor / potentiometer | المقاومة المتغيرة |
| זחלן | Wiper | المزالج |
| מחלק מתח לא מועמס | Unloaded divider | مُجزِّء جهد بدون حِمل |
| מחלק מתח מועמס | Loaded divider | مُجزِّء جهد مع حِمل |
| מתח המוצא | Output voltage | جهد الخرج |
| גשר ויטסטון | Wheatstone bridge | جسر ويتستون (قنطرة) |
| גשר מאוזן | Balanced bridge | جسر متوازن |
| תנאי האיזון | Balance condition | شرط التوازن |
| גלוונומטר | Galvanometer | غلفانومتر |
| חיישן | Sensor | مجسّ |
שאלות לתרגול:
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את הזרם הכללי.
ג. את המתח על R1 ואת המתח UAB.
ד. את הזרמים I2 ו-I3.
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את זרם כל ענף ואת הזרם הכללי.
ג. את המתח על R1 ועל R2.
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את הזרם הכללי.
ג. את המתח UAB.
ד. את הזרמים I2 ו-I3.
ה. את המתח על R3 ועל R4.
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את הזרם הכללי.
ג. את המתח על R2.
ד. את הזרם ב-R2.
א. את המתח UAB.
ב. את הזרם ב-R3.
ג. את הזרם הכללי.
ד. את מתח המקור.
א. כשהמפסק S פתוח.
ב. כשהוא סגור.
א. כשהמפסק פתוח.
ב. כשהוא סגור.
א. את ההתנגדות השקולה.
ב. את הזרם הכללי.
ג. את הפוטנציאל של הצמתים A ו-B ביחס לקו התחתון.
ד. את הזרם ב-R6.
א. זרם הנורה?
ב. המתח על הנורה?
א. חשבו את מתח המוצא כאשר Rb = 5 kΩ.
ב. איזה ערך של Rb נותן מתח מוצא של 18 V?
א. את מתח המוצא בלי העומס.
ב. את מתח המוצא עם העומס.
ג. את הזרם הכללי עם העומס.
א. את ההתנגדות Rx שבזרוע הרביעית.
ב. את זרם כל ענף.
ג. את הזרם הכללי.
א. האם הגשר מאוזן?
ב. חשבו את UA, את UB ואת המתח UAB שמד-המתח מודד.
ג. איזה ערך של R4 מאזן את הגשר?
שאלות בגרות לפרק 7
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | ההתנגדות השקולה (S פתוח) | Req = 90 Ω |
| סעיף ב | המתח על R₅ (S פתוח) | V(R₅) = 12 V |
| סעיף ג | הזרם דרך R₄ (S פתוח) | I(R₄) = 0.04 A |
| סעיף ד | ההתנגדות השקולה (S סגור) | בפתרון המלא |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | המתח על R₃ (S פתוח) | U(R₃) = 24 V |
| סעיף ב | ההספק שמספק המקור (S פתוח) | P = 5.76 W |
| סעיף ג | ההתנגדות השקולה (S סגור) | RT = 176 Ω |
| סעיף ד | הזרם דרך R₄ (S סגור) | I(R₄) ≈ 0.164 A |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | ההתנגדות השקולה של המעגל | RT = 40 Ω |
| סעיף ב | מפלי המתח על הנגדים R₁ ו-R₃ | UR₁ = 6 V ; UR₃ = 3 V |
| סעיף ג | ההספק המתפתח על הנגד R₅ | P₅ = 0.15 W |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | ההתנגדות השקולה של המעגל | RT = 36 Ω |
| סעיף ב | קריאת הזרם דרך R₄ והמתח על R₁ | I(R₄) = 0.267 A ; U(R₁) = 2 V |
| סעיף ג | ההספק המתפתח על R₃ | P(R₃) = 10.67 W |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | הזרם הכללי I_T (המפסק פתוח) | IT = 0.5 A |
| סעיף ב1 | חיבור מד-זרם ומד-מתח | בפתרון המלא |
| סעיף ב2 | קריאות המכשירים | IR2 ≈ 0.33 A ; UR4 = 2 V |
| סעיף ג | ההספק המתפתח בנגד R₁ (המפסק סגור) | PR1 = 7.2 W |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | המתח בין הנקודות A ו-B | UAB = 21 V |
| סעיף ב | הזרם I₂ | I₂ = 3 A |
| סעיף ג | הזרם הכללי I_T | IT = 6 A |
| סעיף ד | מתח המקור E | E = 87 V |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | מתח המקור E | E = 12 V |
| סעיף ב | הזרם דרך הנגד R₁ | I₁ = 0.8 A |
| סעיף ג | ההספק על הנגד R₂ | P₂ = 8.64 W |
| סעיף | הנדרש | תשובה סופית |
|---|---|---|
| סעיף א | ההתנגדות השקולה של המעגל | RT = 12 Ω |
| סעיף ב | הזרם דרך R₁ | I₁ = 4 A |
| סעיף ג | המתח על R₄ | UR4 = 8 V |